RSSכל הפוסטים המתוייגים ב: "קדיה מולודובסקי"

הבעל שם טוב בית כנסת

יהודי אינו בוער ככה סתם בקלות

כל כך הרבה עלה למעלה דרך הארובות של המחנה. שירים, מילים, מתכונים, צחוקים, רכילות, מריבות. חיים שלמים. אנחנו זוכרים את הגדרות אבל אף אחד לא זוכר את הדגים הממולאים של אמא שלי ואת טעם חלות השבת, וגם אני שכחתי…

שלום עליכם

שואה? לא תודה

אחר כך פגשתי את האיש הזה בכל מקום, בכוך בו הונחו המעילים שלנו, במעלה המדרגות, תחת מיטתי, בין עצי הפיקוס שמול ליבוביץ, בחלון השירותים, בחלום. אינני יודעת מדוע דווקא התמונה הזו מסמלת את הסיוט שלי. בזכרוני חרוטים גם נשים ערומות, הררי שיער לפיאות, אנשים תלויים בפתח המחנה, גבר מוכה רעב, כורע וזועק מול גדר התיל במחנה והזקנה שחצי פניה מכוסים באריג שחור.