RSSכל הפוסטים המתוייגים ב: "סלים כליפא"

25

אבא בוא תשב, אטגן לנו קצת אורז

כמעט שנה עברה מאז שנפרדתי ממך אבא. כמעט שנה מאז שחשבתי שאני מוכן לכך שתלך. כמעט שנה עברה מאז שלא נתתי לך עוד חיבוק אחד ועוד נשיקה ועד חיבוק. עכשיו, בוא תשב איתי קצת ואטגן לנו אורז.

photo (15)

סדר ראשון בלי אבא, בלי סדר אבל עם אנטרקוט

ליל הסדר הראשון שערכנו בלי אבא היה מוזר ואפילו שאכלנו את האוכל לפי הסדר לא היה ממש מסודר. אבל הרוסט ביף מאנטרקוט עם תפוחי האדמה המתפצפצים מתחתיו היה מדהים. היום, לבקשתה של אמא שלי, אני מכין אותו שוב וגם לכם מגיע את המתכון.

7

חריימה של רפי כהן בחמישה צעדים

החריימה של רפי כהן הוא המתכון אחד ויחידי שלא שיניתי בו כלום. החריימה חריפה במידה, לימונית במידה וטעימה בלי גבולות. הולכת מצוין עם חלה טובה ועם ברכות לשנה החדשה הבאה עלינו לטובה. רפי, תבורך!

IMG_20110902_185444

אבא שלי. עכשיו אתה יכול לנוח

ותראה איזה סלע דני קיש הביא לך ממצפה רמון, אבא. כל אות הוא חרט חצי שעה, שתה יין ובכה לתוך האבן שלך. שלושה ימים הוא בכה על הסלע שלך, ואני עוד לא בכיתי בכלל

a.v.0308.100.1.9

זוזו מוסא מת

בערב ההוא הבנתי שאני עצוב. הבנתי שלהיות אשכנזי זה להיות עצוב. וכל זה עוד בחברתם של המון עיראקים זקנים שהם כידוע פולנים בתחפושת.

IMG_0710

הלוויה, שבעה ואיש עם כוכבים בעיניים

לדני קיש, חבר ילדות, יש חוות בודדים בה הוא מפסל, עושה יין וישן תחת מיליון כוכבי שמיים. חבל שסלים לא הספיק לראות איך דני נאחז באדמה ומגשים חלום

IMG_20110803_154523

טעם החמלה, הקציצות הנשכחות של אמא שלי

הזמן עוצר. אני עוצם את העינים ולועס לאט. כל החיים שלי ושלו ושלה הזדקקו והתנקזו לביס אחד מקציצה פשוטה. אני מתחיל לדמוע. מאושר. היד המופלאה של לוריס ליבבה בלי להרגיש לביבת אהבה.

ben gurion

במקום לכבוש את שד' רוטשילד כיבשו את הנגב!

סלים כליפא העריץ את בן גוריון ובשיחה ימים לפני מותו הוא חשב שבמקום לישב את שדרות רוטשילד, על הצעירים לכבוש לעצמם את הנגב ולהיות חלוצים. גם אם זה לא חוקי…

אבא ואני בשדות החיטה שלו

הדברים הטובים שאבא שלי לא הולך לאכול בשבועות הזה

"אני גאה בזה שאף אחד מכם לא אוהב את עצמו יותר מהאחרים" אבא שלי מדבר עלינו, ארבעת הילדים שלו ואני מתרגם את זה לעצמי "אל תריבו אחרי שאלך". "ותדאגו לאמא" הוא לא שוכח את האשה של חייו, של חיינו

1951 בטהרן לאחר שנמלט מעירק

יהודה אטלס, והאבא הזה הוא שלי

אבא שלי שהיום הוא בן 90 או 92 הוא קמצן במילים, וגם לא אוהב מתנות. הוא לא דברן גדול ובטוח שלא שוויצר. כל מה שהוא צריך כדי להיות מאושר זה אוכל טוב ואותנו סביבו. מזל טוב, אבא, הכנתי לך קדירה אביבית.