RSSכל הפוסטים המתוייגים ב: "כבש"

IMG_4692 (Large) (Small)

מחבוש יצא מתוק. הקץ לשבירת האצבעות!

חבוש, פרי עיקש שתחילתו סד עינויים וסופו מתק שפתיים. פורמלג לא שוברת אצבעות ורוקחת תפוחי אדמה ממולאים בכבש ודברים טובים. חבוש, מישהו?

IMG_1106 (Large)

מרק הצב המודרני של סבתא: טלה וקינואה

זוכרים את מרק הצב מהסרט המופלא "החגיגה של באבט"? פורמלג מביאה את הגירסא המודרנית למרק צב, עם חיה פחות זוחלת ויותר מקפצת בעליזות באחו. אם הייתי טלה כך הייתי רוצה לסיים את חיי

P1230403

בורקס, חמינדה ודמעה

על מה אתם חולמים בלילה? חיליק גורפינקל חולם על בורקס וחוקר את שורשי ההתמכרות שלו לעלי הבצק הפריכים המלאים בכל טוב. חמוש בסבתא סלוניקאית, עבר יפואי וחיבה לעולם שהולך ונעלם, הוא מביא גם ארבעה מתכונים מנצחים.

RU0274633_l

חזה כבש ממולא – חיסול ממוקד שאפילו עובד נתן לא היה יכול למנוע

עובד נתן, שומר הראש הותיק של בגין, גולדה, רבין ועוד רבים וטובים, הוא לא רק גברתן בעל גוף, אלא איש מצחיק, אוהב חברה, אוכל ובשלן מעולה. על מרחב סטרילי וחזה כבש שאי אפשר לשמור עליו מפני זללנים שחמושים בסכין ובמזלג

img_7223-large

"ממולאי הזעם" – פלפלים ממולאים בקינואה ברוטב עגבניות טריות

הממולאים של פורמלג: בממולאים שלי אין אורז, אך יש קינואה המתחברת אצלי כל כך טוב לטעמו של הבשר ובייחוד לטעמו השומני, הדומיננטי של הכבש.

DSC01115

שני שיפודי שומן כבש ישמחו לבב אנוש

צריחי מסגדים מסמנים את קו הרקיע של רהט ומהם עלו דרשותיהם של אימאמים ומעליהם מיתמר עשן הגחלים והכבש. אחרי חודש באילת המשמימה, נדב מחזיר את הויטמינים הנדרשים בארוחת בשרים בעיר הבדווית השכנה

72058_10150290298835307_597720306_14933145_6417544_n

אל באבור – שירת נימפות מסלסלת בערבית

הצוואר העצום מולא באורז ובצנוברים ותובל בבהרט. מתחת לצוואר הונחה גם ערימת פריקי מבושלת עם אטריות ביצים דקות, שספגה ממנו את המיצים. יש לי חיבה מיוחדת לאוכל מעושן והפריקי, חיטה ירוקה וקלויה, הוא הדגן או בעצם האוכל הבריא היחיד שאני מוכנה להלל. גוני אוכלת באל באבור

סאקורה סושי

מה דעתך להפוך את הבית לארמון אוכל? המתכון של בייגלה לשנה מעולה

“למה אתה כל כך אוהב להתלהב?" אבא שלי היה שואל אותי בכל פעם שהייתי מופיע לו עם רעיון חדש. משהו באופי שלי שגורם לי להתייחס לכל דבר שאני אוהב בצורה טוטאלית ואפילו אובססיבית תמיד העלה אצלו את מפלס הדאגה. זה לא נגמר אף פעם. לא ההתלהבות שלי ולא השאלות שלו. גם היום, בגיל 90,  הוא […]