RSSכל הפוסטים המתוייגים ב: "ביקורת מסעדות"

197187_10151238021877290_1489902597_n

מעטפות בטטה וגבינת עיזים וגם איך אורזים שנה קשה

"אין דבר זועק יותר מן הדממה" כשאני אוכלת במקום שאני לא אוהבת, אני פשוט שותקת ולא כותבת מילה. יש כל כך הרבה רע בעולם, אני לא צריכה להוסיף על הרע שכבר ישנו. וזה השינוי הגדול, זה מה שלקחתי משנת 2012, שנת המילים הרעות. למדתי שתיקה והיא שווה זהב.

ברוסקטה

עוף טוב הכל טוב – חגיגה ב'אלבה' וקינוח עם מעוף

תגידו, פעם קרה לכם שקינחתם בעוף? רועי אברמוביץ', איש שקיבולת הקיבה שלו היא משהו שכדאי לחקור, אוכל ארוחה דשנה במסעדת אלבה, ועד שהוא לא מחסל את הדיר, הלול וכל דגת הים הוא לא נרגע…

photo (5)

חיים בפיתה – אביב משה vs איל שני

'ב"מזנון" של איל שני, הטאץ' הייחודי שלו משפריץ מכל פינה. ב"ירושלמית" של אביב משה – נאדה. שום טאץ' אישי!…' רועי אברמוביץ' משווה בין שני מוסדות אוכל הרחוב ויוצא עם מסקנות חד משמעיות בפיתה פרימיום

DSCF4358

ייסוריו של כותב אוכל וגם עוגת הפתעה

"הסלט מגיע לשולחן, ג"ה (שאין לנו מושג מי זו), חוטפת את הצלחת ומבזיקה עליה פלאשים כאילו הייתה נינט בתספורת הבואש החדשה…" ויש גם מתכון! לעוגה!

d

פרונטו טוב לכולם או כאן סובלים בכייף

פרונטו הוא מקום שחייבים לשמר בפורמלין, רק כדי שיהיו לנו מקומות שהקירות בהם זוכרים ולא נהיה עם שיש לו רק שפים-דוגמנים-מגישים ומקומות שנפתחים ונסגרים בין ליל

IMG_9825

Meet Your Meat במסעדת מוסקט

"פגשתי את האוכל שלי ולמרות הצער והכאב שמצאתי בתוכי, אכלתי ואמשיך לאכול בשר בדרכי המעוותת מלאת היסורים. לצערי עדין לא מצאתי את הפתרון לאהבה הזו, הקשורה בדם ובסבל…" פורמלג אוכלת במוסקט

cute stuff

טפאו – לא הכל זהב

הביקור בטפאו הוא כמו תוכנית בידור קלילה בטלוויזיה. לא מותירה משקעים עמוקים ולא מרוממת נפש, אבל מהנה ומצחיקה. כמו בתוכנית טלוויזיה, אפשר לצחוק גם לבד ובקול רם ומתגלגל בבית מול המסך אבל כיף יותר לצחוק בשניים

אין כמו לשבת על הבר לפעמים

בפיצה פיליפ הלקוח אף פעם לא צודק!

איזה כיף זה שאפשר לצאת מהבית באחת עשרה בלילה והכל פתוח. ואיזה באסה זה שנופלים על מקום שמתייחס ללקוחות שלו כמובנים מאליהם ובזלזול מופגן. אז לפיצה פיליפ אנחנו לא חוזרים.

ג'ונו

שילה – פנס בודד שמאיר את כל בן יהודה

סביבנו ישבו "קבועים" שהמלצריות ידעו את שמם הפרטי וידעו בדיוק מה ה"כרגיל" שלהם. היתה הרגשה של שכונתית, אבל טובה. כזו שחוזרים אליה, כזו שהיא מטבח שני ואולי אפילו ראשון.

IMG_1273-700x525

בלי ליפול באף מנה – מדריך בייגלה לרומא הקולינרית

מדריך בייגלה בשיתוף הקהילה לרומא הקולינרית. בלי מוזאונים, אפיפיור, טיטוס ושאר עתיקות. רק אוכל ועוד אוכל. ורק אוכל טוב. לגזור ולשמור.

פלפלים מכל הסוגים

מחרפים נפשינו ברומא והלובסטר שהכריע אותנו

פעם, בימי קדם, אנשים היו באים לרומא לאורגיות של אוכל שחיתותיות במיוחד. הם היו אוכלים ומקיאים, אוכלים ומקיאים ורק כך הם הצליחו להנות מכל הטוב שהעיר הזו מציעה. מוסדות ההקאה נסגרו ובמקומם נפתחו מוסדות להפרעות אכילה.

אוקטיפוס תינוק עם ביצי דגים מיבשות - מעדן

כל הטעמים מובילים לרומא, ויום בסימן קלמארי שטרם נולדו

יומן המסע שלנו מתמלא בטעמים. אנחנו כותבים כל ביס כדי לא לשכוח דבר, הזכרון שלנו לא מה שהיה פעם. רומא מיטיבה איתנו ואנחנו רוצים לזכור כל צעד על המרצפות המרובעות, העתיקות, שראו מיליוני גרגרנים ברחובותיה, בתקופות שונות.

שבע גבינות סודיות, פלפל, מלח גס. שלמות

בגינה של הרוסים ברומא – בוסתן של טעמים

בג'רדן דה רוסי ישבנו אתמול בבוקר ושתינו בגינה היפה שלהם קפה ואכלנו עוגיות מלא הפה. החלטנו לפקוד את המקום גם בלילה, גם בגלל שאנחנו אובססיבים, וגם בגלל שחבר סיפר לנו שיש שם מסעדה מצויינת, כזו שכל הנינטיות של איטליה באות לראות ולהראות בה. אוכלות כזית, שותות יין ולועסות באופן פוטוגני. החלטנו להראות לרומאים שגם לנו יש מה להראות, למרות שאנחנו לא לבושים מי יודע מה. אז באנו.

IMG_0823

רושמים בתוך יומן מסע – יום שוטטות ראשון ברומא

רשמי יום השוטטות הקולינרית הראשון ברומא. המומים מהטעמים, הריחות והצבעים. וכבר מתגעגעים לטוליו ולשדי המוצרלה הניגרות שלה

יציאה! ספרינג רול עם בשר שפונדרה שבושל 72 שעות עם רוטב משגע. רוצים עוד!

מועדון ארוחת הערב – מעזבה בגליל ועד לטפאס בתל אביב

לקראת ארבע הגענו למסעדה קטנה בשם עזבה בכפר ראמה, הקרוב לכרמיאל. שמענו על המסעדה הזו בעבר והתחשק לנו משהו שהוא יותר משיפודים וצ'יפס. אוכל עם ריח של בית.

חומוס

גזור ושמור: איפה מסתתרת ארוחת הבוקר הטובה בישראל?

הסקר המתגלגל שלנו ושל קוראי בייגלה: איפה אוכלים ארוחת בוקר מהחלומות? קבלו את המלצות המושקעות והנבחרות של האנשים שאוכלים כמו מלכים ארוחת בוקר, צהריים וערב…

מלכת יופי

לונג סאנג – מצאנו את הונג קונג שלנו באלנבי

פעם קבלתי מהבריטי קופסא ענקית של שוקולד גודאיבה. הוא נסע לחו"ל ושאל מה אני רוצה במתנה. ביקשתי שוקולד והוא ניקר לי את הלחי עם נשיקה, גרר אחריו את הטרולי ושאל את עצמו (וגם אותי, לדעתי) מתי כבר אהיה נורמלית ואבקש בושם ובגדים. כשהוא חזר הוא הגיש לי קופסא מהודרת, בצבע קרם יוקרתי ואליה הוצמד פתק […]

קלואליס

תרופה לבאסה, עסקית בקלואליס

בעסקית של קלואליס בשעת הצהרים יש שני מסלולים לאושר. המסלול לעניים הנקרא 'ליס' עולה 99 ש"ח והמסלול לעשירים שנקרא 'קלואה' עולה 129 ש"ח. שתי הארוחות כוללות מנה ראשונה ומנה עיקרית, לחמניות , חמאה ומחמצים.

בוריס שילמן

רוצה מסעדה קווקזי? דה!

"חייבים ללכת לאכול עם בוריס" עיניו של מוריד הגשם נדלקות באחת "תחשבי כמה זה יהיה מצחיק" הוא משכנע את הגרופי הראשית. אני משתכנעת במהירות ושנינו מאחדים כוחות ועושים עיניים לבוריס, ששמע אוכל והסכים ישר.

"אנחנו לאכול היום אוכל קווקזי. זה אוכל טעים מאד. גם בשר, גם צ'יבורקי גם דולמה" בוריס היה ברור מאד, כרגיל, ולא השאיר מקום לאינטרפטציות שלנו. טעים זה טעים.

בובות

יודה'לה חמודה'לה – האחות הקטנה והממזרית של מחניודה

ירושלים מדאוריתא היא עיר מעציבה. די במבט מרפרף אחד ששתי עינינו יתמלאו בים של דמעות. הצלוב והוויה דולורוזה שהעבירו אותו, 120 חברי כנסת שעושים לנו ולאמא'שלהם רק בושות, מצעד החמורים במקום מצעד הגאווה, גשר המיתרים והרקדניות בשקים, יד ושם, ועוד לא דברנו על כותל הדמעות. אנחנו באמת לא מבינים איך את כל הבאסה הזאת אנחנו […]

מלכת היופי של היום השני.

שרימפס האוס

עכשיו תשמעו, לכולנו יש קיבולת, ברוך השם וכולנו צמנו לפחות חצי שעה לפני הארוחה ובכל זאת לא הצלחנו לסיים את התפארת הזו. כמה עולה, אתם שואלים? מגש לשלישיה עולה 180 ש"ח. לא יאומן, הא? פשוט לא יאומן כי יסופר!

בוריס שילמן

הסוף לכאבים – מבוריס הקוסם מאוקראינה לקוסטיצ'ה של רובן מרומניה

הייתי חייב להראות לה שגם אני גבר-גבר ולהזכיר לה שגם אני יודע לאכול, גם אם לפני עשר דקות הייתי שבר כלי. החלטתי לקחת אותה למקום של גברים-גברים. בשר, בירה, שולחנות פורמייקה ומפיות מנייר, זה מה שהיא תקבל אצלי על החלומות שלה. וגם הרבה שומן. נסענו ל"מעין הבירה".

אנטרקוט

מקום של בשר – מקום של בשר טוב מאד!

בזמן האחרון עובר צל עצוב בפנים המאירים של דודי, בדרך כלל לצל הזה מתלווה המשפט הקצר "עוד מעט הוא נוסע". יואל שלו נוסע לאמריקה. פעם אמריקה היתה מקום רחוק נורא, כזה שחוסכים עבורו כסף כל החיים ואם צריך שוברים חסכונות ונוסעים אליו באוניה גדולה ולבנה, עם חלונות קטנים. האוניה בקושי מגיעה לשם כי היא כורעת […]