כל הפוסטים בקטגוריה "נעמה פלד"
ואני רק רציתי… לרקוד (סקס, מקרונים ואסתי זקהיים)
ביום ללא דיאטה אני חושבת על אסתי זקהיים. אשה גדולה, רקדנית, כשרונית שהיא השראה, דוגמא ומופת לכולנו. לכל אשה באשר היא ולכל ביישנית עם רגליים סרבניות, שלא רקדה בחיים. אולי בזכות זקהיים אעשה מעשה ואלך ללמוד לרקוד
עוגה ושיר ליום חולין
מחר עוד שישי ושבת קשים מנשוא. בדרך הביתה קניתי באונטי. החלטתי להכין לגברת מרפל שלי עוגה שהיא קצת ריח של יום שישי וקצת חטיף של יום חולין. לא מאיימת בחגיגיותה, ללא זיקוקים וקצפות. שבת של יום חולין שלום!
פת קואה – סימנים למשהו טוב
את כל החגיגות המשפחתיות חגגנו בין-יאנג ותמיד הזמנו שתיים-שלש מנות של בקר בחצילים. השתדלנו בכל כוחנו לפצח את הרוטב המתוק חריף ולא הצלחנו. מסתבר שבפת קואה בהרצליה מגישים את המנה האלמותית הזו כבר עשרים שנים
קפה בתיה – כבד קצוץ, שברון לב וחפירות חיינו
'בואי נלך לתת לאלתרמן מכות!' שתי חברות, האחת שבורת לב, האחת בתפקיד המבוגר האחראי, יושבות ב"קפה בתיה" אוכלות כבד קצוץ, בוכות לתוך מרק עוף וכועסות על משוררים שמתו מזמן
יהודי אינו בוער ככה סתם בקלות
כל כך הרבה עלה למעלה דרך הארובות של המחנה. שירים, מילים, מתכונים, צחוקים, רכילות, מריבות. חיים שלמים. אנחנו זוכרים את הגדרות אבל אף אחד לא זוכר את הדגים הממולאים של אמא שלי ואת טעם חלות השבת, וגם אני שכחתי…
אשת אל (ה)מטבח והטעם האבוד של הזכרונות
'אל מטבח' היפואית זה מקום שמזכיר לכולנו את המאמות הערביות שהן כוכבות האמיתיות של המטבח הערבי. הצלחות עמוסות במיני תבשילים תלויי עונה ושוק. אבל מה שבאמת צריך לכתוב זה רק 'מאמא אמנה' בשלנית שכולה לב
תסביך סב, הקבב המופלא של צ'יצ'ו וטאנטי וגם כולנו בולגרים
צ'יצו וטאנטי בקינג ג'ורג' הוא מקום פשוט, ישר ונפלא, כמו העם הבולגרי, שמגיש קבבים מצוינים עם תיבול שלא מפריע לבשר. הפיתות מגיעות היישר מכרכור והצ'יפס פלילי. על מפגש בולגרי במיוחד ועל תסביך סב. מי מוכן להיות סבא שלי?
ביאטריס – ההולנדית היפה מרחוב רש"י
ביאטריס היא מקום מיוחד. ההולנדית הזו גרה כבר עשר שנים בפינת הרחובות קינג ג'ורג' ורש"י ומדביקה את החכם היהודי והמלך הבריטי בעזרת הרינג משובח, ליקריץ, גאודה, ממרח לוטוס ואהבה. ביאטריס – מעדניה הולנדית בתל אביב
לה בון – אם תרצי שאראה לך את העיר באפור
"אשה שמנה, מיוזעת, בשחורים יושבת לבדה על ספסל בגינה. היא מוציאה מהתיק כפית שגנבה מבית המלון. בידה קופסא ורודה ובה עוגות. כל מיני עוגות. עוגות קרם ועוגות תותים, פחזניות עם קרם פטיסייר ומרנגים…". פאריס היא עדיין פצע פתוח
רונימוטי – מילה טובה או שתיים או יותר מזה
ביקור חוזר ברונימוטי המתחדשת גילה לי את רומא של מאז"ה. ארוחה עיסקית בצהרי היום, פיסת רומא באמצע תל אביב, עם אוכל שהייתי שמחה לאכול גם ברחובות צבועי השלכת של רומא. קנלוני עגל להתגעגע אליו ונתחי בשר לבן נפלאים
איזו מן חיה זו סינרול?
ברשימת הדברים שאני נגעלת מהם מככבים חלזונות, שבלולים וחשופיות. אבל סינרול אני ממש אוהבת, בעיקר כי יש לו ריח של בית. בטח זה הריח שיש לחילזון בקונכיה ולכן אין לו סיבה להפרד ממנה. הירהורים על בית, חלזונות וגם מתכון
אלוהים תן לי רק עוגית מזל וגם עוגיות בוטנים ושוקולד לבן מעלפות
למורה לאנגלית, היתה צנצנת עוגיות. בסוף השיעור היא היתה פותחת את המכסה ואני הייתי מגרילה עוגיה. אי אפשר היה להחליף, שיטת 'מה שיוצא אני מרוצה'. וגם מתכון לעוגיות העצב המתוק, עם חמאת בוטנים, בוטנים מלוחים ושוקולד
בניולה – הפרבר המוצלח של התחנה המרכזית הישנה
בקצה התחנה המרכזית נפתח מקום חדש. בניולה הוא מקום טוב, בעצם טוב מאד, במקום הכי רע בתל אביב. יש שם כורסאות נוחות, עיצוב נעים, צוות מצוין וריזוטו צלופח להתגעגע אליו. לכו לשם ארוחת צהרים, התמורה מובטחת
איזה טעם יש לפלשתינה וגם קציצות מעדן תאנים
"את המכתב עיטרתי בלבבות אדומים וציירתי גם נערה בוכיה, מכוסה בשביס צמר בחלון. מחוץ לבית ציירתי עצי אשוח ואיש שלג, שיהיה ברור שקר פה כמו בחרמון…". על רומנטיקה, פירות חמישה עשר, שלג על עירי וגם קציצות עם ריבה
מרק כדורי בשר וגם כמה עולה חליפת משוגעים ליתום?
פרגי עושה בושות ורבה עם הטורקים. זה לא שאכפת לטורקים שהעולם ידע שהם קושרים ומתעללים ביתומים חסרי ישע. מה פתאום?! מה שמעניין אותם זה שפרגי חשפה את הפרצוף של הקטינים. זו נאורות!
