כל הפוסטים בקטגוריה "אוכלים בחוץ"
עוצמת את עיניי, אבל ה"שמש" היא בפנים
השמש והאופטימיות שוכנות בשוק התקווה, כי השכנים טובים בעינהן. הן דרות בין תימני לעירקי, בין עגבניה לבננה, בין גיגית עמבה לערימת עטינים ובין קללה לברכה
גזור ושמור: ארוחת טעימות בבית רונא כחל
לפעמים צריך להחליט, להתניע את האוטו ופשוט לצאת מתל אביב. ארוחת טעימות מקסימה בבית רונא שבכחל. בתפריט: מנות מצויינות, איכפתיות, חברות ואהבה
בוסתן שושן, אם יש גן עדן
אם לפעמים תהיתם איפה בדיוק נמצא גן עדן, יכול להיות שבוסתן שושן יכול להגיש מועמדות. גיזרו ושימרו, מתאים לטיול עם ילדים גדולים וקטנים
מי מתחזה לדוקטור סעדיה?
"כי אתה דוקטור סעדיה, אתה באמת דוקטור. מה דוקטור, פרופסור. פרס נובל לפלאפל מגיע לך!" חיליק גורפינקל יוצא מהארון ומגלה אהבה חדשה, לפלאפל וליד המכוונת והמטגנת
קפה נואר – שניצל בטעם של זכרונות
בפעם הראשונה שהייתי במסעדה אכלתי שניצל עגל, מטוגן בחמאה. השניצל הזה היה גדול כמו העולם כולו. סיפור על רגע אחריו רדפתי חיים שלמים
מונטנגרו – חמש דקות מהכרמל, שעה משנ"צ יום שישי
לכו למונטנגרו, זה מקום שמח, בלקני או לא. האוכל טעים, נעים לשבת שם בחוץ, להסתכל על העיר עוברת ממול. שעה אחרי שוק הכרמל ודקותיים לפני שנ"צ
בית תאילנדי – תאילנדית מהממת ללא תודעת שירות
"הבעיה של הישראליות זו תודעת השירות, שילמדו מהתאילנדיות!" אומר הרווק ולצערי הוא צודק. האוכל בבית תאילנדי מעולה, לא פחות. אבל השירות כמעט מקדיח את התבשיל
אין דבר שלם יותר מלב שבור ופיצה
שתי מסקנות מתבקשות מערב הבנות: אין כמו פיצה ללב שבור ופיצה גוסטו זה הכי טעים והכי גורמה מהפיצות במשלוחים, אבל אני יותר אוהבת גוסטו במסעדה, ישר מהתנור. מצד שני, אי אפשר לילל את עצמך לדעת במסעדה
עודף מחמישים: קובה וסמבוסק ונימני מלך ישראל!
"מזנון הצהובים" בהדר יוסף נותנים כבוד קודם כל לאבי נימני, אחר כך למדינת ישראל, לדגל ישראל, לקובה ולסמבוסק וגם לכיס שלכם ולא מריצים עליכם דחקות וקורעים אתכם במחיר. אלכס בורתק, מומחה לצדק קולינרי, בפעולה
הבוריק של נווה עמל, הכי קרוב לעננים
"הבוריק פריך כראוי והחלמון מרטיב אותו וניגר. בביס אחד מרגישים את הנשיקה בין בצק הסיגר המלופף סביב העיגול הצהוב שהתפרק וכעת נוזל ונמס לתוכו…" הבוריק של יוסף המציל מנווה עמל
איך תקראו למי שמשלם 145 שקלים עבור שתי צלעות קטנות של טלה?
לפני כמה שבועות כתבתי שלדעתי רפאל הולכת להיות, לאחר שתפתח מחדש, המסעדה הטובה בישראל. לתומי סברתי שאף אחד לא יוכל למקצועניות של רפי כהן. טעיתי.
דרושה מלכה, או לפחות קיסרית!
תביני, המלכה אליזבת, קשה לנו מאז שהלכת ולקחת איתך את הכלניות שלך. הכשרות הזו, יוקר המחיה, אפילו השמש היוקדת והמריבות ביננו בהעדר אוייב משותף. אז אולי תחזרי למלוך ותביאי איתך איזה מסעדה סינית טובה?
האטליה של רובושון – מסעדת שף ללא שף
"יכול להיות שאתה חופש באיזה אי הקסום. ואולי בגלל זה היה בינוני, אפילו לא גרוע, סתם סתמי ומשעמם. טעמים שלא זוכרים ולא ארוחה בלתי נשכחת, כפי שהיינו מצפים משף כמוך…" גלויה לשף ז'ואל רובושון
יאוואצ'ה הלונדונית – הדים סאמיה הכי חתיכית בעולם
יאוואצ'ה, הדים סאמיה הלונדונית, היא כוסית, אם אפשר להגיד על מסעדת "כוסית". אבל לא כוסית כמו הנשים הפריחות של אסקס. יש לה סטייל והיא מעוצבת בקפידה. לבושה ומריחה כמו שצריך וטעימה מאד
היידה ויטושה! כי כולנו בולגרים!
"כל כך קל לאכול בחברת גבר שיש לו להט גדול לאוכל. עם חלק מהבחורים צריך להיות מאופקות, להשאיר בצלחת כמה עלים מהסלט שהזמנו ולהכריז שהתפוצצנו…". גוני טורפת את החיים ואת הקבב בויטושה הבולגרית
