RSSכל הפוסטים בקטגוריה "מסיפורי יוּץ"

215453_123521321057245_123510384391672_170002_8083062_n

עסק לא גמור

"לכל אדם יש איזה עסק לא גמור שהיה רוצה לחזור אליו ולסיים אותו. התכנית שלי מאפשרת לבנאדם להשלים את המעגל…". עוד סיפור מקסים של יוץ. ולכם, יש עסק לא סגור?

5422525535_90f6494aa5_bd

הסעודה האחרונה (או הפאקינג אמייזינג טשונט)

אמא שלי וג'יימס תופסים ראש. הוא מעניין אותה, הוא מצחיק אותה, אבל ברור לגמרי שהדבר שהכי מוצא חן בעיניה שהוא נורא נורא אוהב את החמין שלה, שהוא קורא לו "דה פאקינג אימייזיג טשונט"

Five Easy Pieces (1970)

מסיפורי יוּץ – משורר הדלות

כמו כל דבר טוב, גם זה לא קורה הרבה. פעם בחודש או חודשיים נוחת אצלנו במייל טקסט של יוץ. סיבה למסיבה קטנה. הפעם על אבא ובן, אח ואחות ועל החיים שמתמסמסים להם מבין האצבעות.

דוחה

עוד שהיה קטן אמו היתה נוזפת בו, שהוא דוחה הכל. מה שיכול לעשות היום יעשה מחר, ואם יוכל ידחה למחרתיים. כשנפטרה רצה לדחות את הלויה בשבוע אבל הרב אמר שאי אפשר. "אבל כואב לי הראש," הסביר לרב. "היא רק מתה בבקר. גם היא צריכה זמן." "חוקי הדת אוסרים עלינו." הרב הסתכל עליו במבט ארוך כאילו […]

ג'ק ניקולסון

הדבר האמיתי

יומיים לפני יום הולדתו החמישים ותשע, יעקב הרגיש כאבים בצד. אני בטח הולך למות, הרהר כשהוא מכין נס קפה עלית מהקופסא שבמקפיא. כבר שלושים וחמש שנה הוא שותה את הנס בימי שישי בבקר לזכר הימים ההם. הוא גר בווסט הוליווד בבית דירות מתקלף עם נוף למגרש חניה ואוהב ללגום את הקפה בעמידה כשהוא מציץ בנעשה […]

7-25-2010 9-27-59 PM

אף אחד לא אמר לנו

"מותר לי לחלום, לא?" שאל אברם קיפניק ומצחו התקמט כאילו לא לגמרי האמין. הוא ישב על כורסת עור מול הפסיכולוג דוקטור ארז שמצץ מקטרת כבויה. ביום הולדתו הארבעים ושש קיבל שי מאחותו עלמה, עשרה טיפולים אצל הפסיכולוג הנודע והתקשה להתרגל לרעיון. "למה אני צריך מטפל? מה אני תינוק?" תהה כשהציעה את מתנתה וידו קוששה קווצת […]

חומוס

החומוס של סימה חבושה

"תגיד לי שאתה אוהב אותי," סימה חבושה ביקשה שוב ושוב וברוך הסכים לומר לה בהכנעה שהוא מאוד אוהב אותה, ובמיוחד פירט איברים בגופה שמצאו חן בעיניו עד מאוד וסימה אהבה כל מילה. סיפור האהבה שלהם התמקם בדירתה של סימה ברחוב רש"י לא הרחק משוק בצלאל. היא היתה נערה נמרצת ומהירה לכעוס. אנשים צרי עין לא […]

יצחק יוץ גינסברג

תודה ותמליץ עלי

לימים בר רזון הפך להיות רוצח שכיר בשירות אחת ממשפחות הפשע האשדודיות. איך הפך מאיש סביר, יוצא סיירת ומומחה לציפוי גגות בזפת, שעשה את המוטל עליו בהכנעה ואפילו בשמחה – לרוצח אכזרי? השאלה הציקה לי כששמעתי על מעלליו ונזכרתי בדמותו השדופה ובצחוקו המתגלגל.

מסתבר שעבד כמחסל שנים ארוכות בהצלחה גדולה בארץ ומעבר לים. וכמו שלימים התברר, נהג לומר לקורבנותיו בטרם דפק בהם כדור סופי "תודה ותמליץ עלי".