הספדה של שרון גולדמן על אביה אבי שנרצח באיסטנבול

image1

איך מסכמים במילים מועטות את הענק המחייך שקראו לו אבי גולדמן. את לחיצת היד העזה והמבט הכחול והחיוך. את האיש הידען והסקרן שלא פחד להשתטות. בכל פעם שראינו את השם שלך ברשימת המוזמנים לאירועים שלנו נמרח לנו חיוך בלב, כי ידענו שאיתך ועם ניצה שלך יבוא שובל של אנשים מענינים ויפים כמוכם.

שרון, הבת שלך, כתבה מילים שלא נשכח לעולם, והן הולכות יד ביד עם זכרון היותך בחיינו. אנחנו מביאים אותן גם לכאן, כדי שגם אנשי בייגלה שפגשו אותך מדי פעם במפגשים יכירו אותך ויזכרו.

אבי׳לה שלנו. תודה על רגעי החסד, על הצחוק הרם ועל ההנאה. לעולם לא נשכח אותך ׳אבי המציל׳, אתה תמיד בליבנו.

נעמה ודודי

c8e1d329-e27e-4d8a-b5ea-8fe5ebcce8cd

אבא אבא אבא

מה קרה? איך זה יכול להיות? לקחת את אמא לחגוג יום הולדת (תמיד דאגת לפנק אותה ולחגוג איתה בדרך מיוחדת) הזמנתם חברים שאמרו לכם שהם מפחדים מהטרור, גילה אחותך ביקשה שאולי תחליפו יעד כי מסוכן באיסטנבול, אבל אתה ביטלת את כל אלו ואמרת לנו שפיגועים יש גם בתל אביב ובניו יורק . אף פעם לא נתת ל פחד להכתיב לך את הדרך. והפעם הזו אני כל כך מצטערת שלא הקשבת בקולם.

אין דבר בעולם שיכול להכין אותנו לפרידה הזו , השכל מסרב להאמין ההיגיון לא מצליח לתפוס וזורק קלישאות והלב הלב שבור לרסיסים.

אני מאמינה באמונה שלמה שזהו רק הגוף הפיזי שלך שהחליט להיפרד מעולם החומר אני יודעת שהנשמה הטהורה שלך חוזרת עכשיו הביתה ונמצאת עם כל הנשמות הטהורות והמיוחדות שבחרו לשמור עלינו מלמעלה.

אתה אבא שלי באמת אדם מיוחד!!! אתה עמוד התווך שלנו, אתה דוגמא ומופת, מגדל אור, השראה, אדם שלא מפסיק לתת, שלעולם לא מפסיק לעזור לתמוך לחבק להיות שם בשביל כולם, משפחה חברים, ואנשים זרים.

זכינו אבא זכינו להיות הילדים שלך זכינו לקרוא לך אבא זכינו ללמוד ממך להיות אנשים טובים יותר, כל מי שזכה להכיר אותך יודע שתמיד תמיד היית מנהיג.

למרות שגדלת בבית לא פשוט אבא ניצול שואה שאיבד את כל משפחתו בפולין כנער, ואימא שנולדה בעזה כשהמשפחה ברחה מהפרעות ביפו למצרים, אתה גדלת לאהוב את החיים, לטרוף אותם ו ליהנות מכל מה שיש לעולם הזה להציע.

בנעוריך אהבת את הים אז הפכת למציל גאה הצלת חיים של לא מעט אנשים וכך גם כבשת את הלב של אימא היפה.

אהבת את הארץ אז הפכת למורה דרך מחונן שאין שני לו, טיילנו איתך ולמדנו להכיר ולאהוב את הארץ הזו, ההתלהבות שלך הדרך שבה סיפרת סיפורים והידע הבלתי נלאה שלך סחפו אותנו, נטעת בנו אהבה עמוקה לנופים היפים לטבע ולארץ הזו.

עשית את העבודה שלך בצורה כל כך מרשימה שצברת עדת תיירים, מעריצים מכל העולם ובעיקר יהודים אמריקאים ששתלו פה יערות שלמים וממשיכים לתרום ולחזק את הארץ, והכל הכל בזכות הנתינה ואהבה האבסולוטית שלך למקום הזה! מכתבי התודה המרגשים שקבלת תמיד עוררו בנו גאווה גדולה!

הקמת עם אמא מפעל טקסטיל משגשג ,מפעל חיים, העסקת עובדים בזכות קישוריהם ללא הפליה, בני משפחה, חברים, ערביי ישראל מכפר קסאם, פלסטינאים מעזה, כולם הפכו להיות משפחה, אפילו הקמת מתפרה במחסום ארז כי האמנת שכשלאנשים יש סיבה להתעורר בבוקר הם יקדמו את השלום ושזו הדרך לדו קיום.

גם בזמנים מאתגרים כשהיית צריך לסגור את המפעל בגלל חוסר שיתוף הפעולה של משרדי הממשלה, האטימות של הפוליטיקאים והצבא והעקשנות של השלטון, אתה הקרנת חוזקה, אמרת שצריך להסתכל על חצי הכוס המלאה, שלכל דבר יש סיבה וזמן וממשיכים הלאה בראש מורם.

אני יודעת שלא היה לך קל התאכזבת מההתנהלות של הבנקים עורכי הדין ובעיקר המדינה, אבל למרות הכל התחלת בדרך חדשה באמצע החיים עם יא מא ויוסף, החלטתם לעבור לניו יורק להיות קרובים אלינו ולעזור לנו בגידול הנכדים.

היו לא מעט מהמורות בדרך ואתה ואמא חיזקתם ותמכתם אחד בשנייה כל הזמן, המשפחה לעולם הייתה בראש סדר העדיפויות שלך, היית שם עבור אימא שלך האחים והאחיינים שלך והגיסים שלך, בזמנים הכי קשים הטלפון לא הפסיק
לצלצל גם באמצע הלילה, תמיד הקרנת אור על הדברים הטובים והזכרת לנו לשפוט כל אדם לזכות ולנסות להתעלות על המפלצות.

המפגע המסכן העלוב שמעולם לא למד להכיר בערך העליון של חיי אדם, פצע את אמא שלי ולקח אותך אבא מאתנו בטרם עת!

הוא לא יצליח להפחיד, להוריד או לדכא אותנו, הרצח שלך אבא שלי, יחזק וירומם אותנו, זכות הבחירה בידינו בדיוק כמו שלימדת וחינכת אותנו לבחור תמיד בהנאות החיים, באמת ובנאמנות ובכוח שיש למשפחה ולחברים.

לא ניפול לשנאה ונקמה!! לא ניתן לרוע לזהם אותנו!

אני מבקשת מכולכם היום עיזרו לנו לכבד ולהאדיר את אבי גולדמן, לא ניתן לאבא שלנו להיות עוד קורבן, עוד מספר, עוד ישראלי יהודי אמריקאי, עוד תייר מהסטטיסטיקה של נרצחי הטרור בעולם, בואו ביחד נבחר בטוב בשמחה
באהבה ובאור אני יודעת שאפשר אחרת!!!

אבא כל זה לא יהיה לשווא! מבטיחה לפעול למען השלום למען מיגור הטרור לחינוך הדור הצעיר למנהיגות משמעותית ולחיים נטולי שנאה רוע ואלימות, חייבים ללכת בשביל התקווה.

אני פונה אליכם מנהיגי העולם החופשי פיקחו עיניים התעלו על האגו התעוררו משכרון הכוח והמרות תסתכלו על התמונה הגדולה, הטרור רק זורע פחד וגובה עוד חיים יקרים מפז, המלחמה מביאה רק הרס ושכול, הקיצוניות גוררת קיצוניות
ואלימות יכולה רק להוביל לעוד אלימות, ניסיתם שנים על גבי שנים ללכת בדרך המלחמות הכוח הפילוג והתככים, זה לא עובד פשוט לא עובד! אולי תנסו לקרב לבבות…

אני מאמינה בטוב שטמון בכל בני האדם, אתם נבחרי הציבור חייבים לקחת אחריות ללמד את הילדים שלנו להיות אוהבי אדם, סובלניים קשובים לפעול בדרכים של שלום חיבור וחמלה, להוקיר תודה על כל הטוב שקיים בעולם, תעזרו
לילדינו למצוא מחנה משותף והרמוניה בעולם הזה. – ילדים לומדים על ידי חיובי ותמיד מחפשים מודל ודוגמא, הגיע הזמן שאתם ואנחנו כולנו ניקח אחריות על העתיד של ילדינו! די די די לרצח להרס ולטרור.

תודה לך אבא על החיים שנתת לנו. על כל רגע שזכינו לבלות במחיצתך, על ערבי השבת הקסומים שלנצח יהיו חקוקים בזיכרוננו, החופשות, הבילויים השיחות הצחוקים החום והאהבה תודה על הכל!!

הקמת עם אמא משפחה לתפארת, זכיתם בנכדים מדהימים, הקפתם עצמכם בחברים הטובים בעולם שהם משפחה מורחבת חמה ואוהבת. הבית שלנו תמיד היה מוקד עליה לרגל תמיד שמח תמיד מלא בחברים, כשבאחת משיחות הטלפון העזתי להתלונן על הבלגן שהילדים עושים עם חבריהם, (בבית שלי) אמרת בפשטות: ״נו מה את רוצה ?! בדיוק כמו בבית שגדלת בו״ נכון צדקת זו הדוגמא שקיבלתי ממך לפתוח את הדלת ואת הלב!

וכך נעשה כולנו ביחד נשען אחד על השנייה נהיה שם תמיד תמיד אחד בשביל השנייה בדיוק כמו שאתה תמיד היית בשביל כולנו!!

אני כל כך גרועה בפרידות לכן אני לא נפרדת ממך אבא לא אפסיק לדבר איתך, לשאול להתייעץ לשתף אני יודעת שאתה שומע!!

אתגעגע לחיבוק הדוב החם והאוהב שלך החיבוק שיכול להכיל הכל ותמיד משרה ביטחון הרגשה של בית ואהבה בלי גבול.

כל כך הרבה תכניות יש לנו, כבר סגרנו לחגוג את חג הפסח ביחד כולנו בפלורידה והתחלנו לחשוב מה עושים לקראת יום ההולדת ה- 70 שלך…אבא אנחנו לא נעצור, לא נפסיק את החיים היפים שציווית לנו, נמשיך לטייל וליהנות מכל הטוב שיש לעולם הזה להציע, זה לא יהיה אותו דבר בלעדיך, כלום לא יהיה עוד אותו הדבר ובכל זאת נעשה את הכי טוב שאנחנו יכולים כי כך חינכת אותנו!

אוהבים אותך לעולמי עולמים

RSSתגובות (5)

כתיבת תגובה | כתובת טרקבק

  1. מאת שרון:

    אני הצטערתי מאוד לשמוע על הטרגדיה האיומה שהתרחשה באיסטנבול.המילים היפות, הנוגות, הנוגעות, הרגישות, העצובות,והאמיצות בהספד של שרון על אביה חילחלו אל ליבי.
    אני מאחלת החלמה מהירה לאמא של שרון ומנוחת עדן לאביה.
    אני מקוה שתצליחו לשקם את חייכם.

  2. מאת שונטי:

    כמה כואב ובאותה מידה כמה מחזק מילים של תקווה ושל אהבה..
    טרגדיה נוראה ללא ספק,כאלה שקוטפות חיים בשניה.
    מחבקת ובטוחה שהזיקה לחיים מלאים ומאושרים תתגשם כמו שהוא אהב..
    שלא תדעו עוד צער

  3. מאת שרון:

    תודה על המילים החמות, מאוד מעודד. היום עלינו לקבר בתום השבעה…. כל כך קשה, כל יום מרגיש יותר קשה מקודמו ונראה שהחלל והחוסר רק גדלים. מתגעגעת בלי סוף חור נפער בליבי. ומנסה לחשוב על דרך להנציח את שימך אבא, בשם אהבת החיים הטובים, השיוויון, הצדק, החופש לטייל הטוב האור והחמלה – משהו לישון עליו, כשאצליח לישון יותר משעתיים ברצף ולהתעורר באימה…

  4. מאת איריס:

    כמה עצוב וכמה כואב! יהי זכרו ברוך! שלא תדעו עוד צער

  5. מאת naama:

    הלב בוכה איתכם משתתפת בצערכם יהי זכרו ברוך.
    והחלמה מהירה לאמא

השארת תגובה לשרון