טוקיו נגד שאר העולם באוכל? עשו לי טובה בבקשה

חייתי בטוקיו שלש שנים, אבל לא היה לי מושג עד השבוע באיזו מלכת אוכל גרתי. נכון, תמיד אהבתי לאכול, אבל כשגרתי כאן הייתי עסוק בדברים אחרים, וגם קיבלתי הרבה דברים כמובנים מאליהם. המון דברים שכחתי וחזרו אליי כאילו תמיד היו שם.

למשל שמסעדות מסודרות אחת מעל השניה, לפעמים 12 בבנין אחד בן 5 קומות. ושבכל בניין משרדים יש קומה אחת לפחות ובה עשרות מסעדות, ושמתחת לכל בית כלבו יש קומת אוכל עם יותר דוכנים מהבוקריה, צ'לסי מרקט וארבעה שרונה מרקטס ביחד. אותו דבר בתחנות הרכבת המרכזיות. ואם אתה נקלע בטעות למסעדה שנראית הכי גרוע בכל אחד מהקומפלקסים האלו, גם שם אתה אוכל טוב.

Untitled-1
שלט בבנין משרדים המפרסם את המסעדות בו – קומת מסעדות בבניין משרדים אופייני

כשאתה מסתכל על העובדים, על הטבחים ועל המלצרים, אתה רואה את מה שתמיד ידעת שנמצא שם, רק לא שמת לב כי היית עסוק בדברים אחרים חוץ מאוכל. אבל עכשיו, כשאוכל נעשה דבר מרכזי כל כך בחיי, אני מבין שמה שניבט מכל עבר ומה שנטוע באופן כה טבעי בדי אן איי של כולם, זה מוקדשות.

כל אחד מוקדש למה שהוא עושה. כל אחד עושה את מה שהוא עושה הכי טוב ולא עסוק בחלומות על מתי הוא יעשה את מה שהחבר שלו עושה. אף אחד לא מנסה להמציא דברים חדשים, רק להיות קצת יותר טוב מחר במה שהוא עושה היום.

כל המחשבות האלו מתערבבות לי בראש כשמייל מ Lucky Peach נוחת עם ראיון/מונולוג/ויכוח עם דייויד צ'אנג הנפלא, שהביא לאמריקאים (ולנו כשאנחנו מגיעים לניו יורק) את מומופוקו ונגזרותיה, את מילק בר והקראק פאי ועוד הרבה הרבה דברים טובים למי שמבין, על מי עיר האוכל העי טובה בעולם.

והכותרת?

Why Tokyo is the World’s Best Food City
Nothing comes close

טוקיו נגד שאר העולם באוכל – לא נותרה לי ברירה אלא לתרגם אותו עבורכם:

unnamed (19)

זה חסר תוחלת להתחיל דיבור על העיר עם האוכל הכי טוב בלי להזכיר את טוקיו.

איפה הייתי בוחר לגור למשך שארית חיי רק בשביל האוכל? התשובה שלי תמיד היא טוקיו. למה? כי יפן כמדינה מוקדשת לאוכל, ובטוקיו הפיקסציה הזו מוכפלת עשרות מונים. זו עיר שהמסעדות בה מונחות אחת על השניה, טוקיו היא קומפלקס מסיבי של מסעדות.

בוא ואפרט לך את הסיבות שלדעתי טוקיו לא רואה אף עיר בעולם:

יש בטוקיו יותר כוכבי מישלן מאשר כל עיר אחרת בעולם, אם זה סוג האוכל שמעניין אותך.

הנקודה שלי היא שכמה מהמסעדות הצרפתיות או האיטלקיות הכי טובות בעולם נמצאות בטוקיו, ולכל השפים הגדולים בעולם יש נוכחות בעיר. אם בא לי לאכול ב L’Astrance, אני יכול לנסוע לטוקיו ולאכול (את האוכל שלה) עם חומרי גלם יפניים. כבר 60 שנה היפנים שולחים את הטבחים שלהם להתמחות באירופה, אתה יכול להציץ בכל מטבח עילי בעולם היום, ולמצוא שם לפחות טבח יפני אחד.

יפן לוקחת מכל מקום בגלל שזו התרבות ביפן: הם לוקחים משהו, הם מלטשים אותו, הם מבריקים אותו עד שהוא נהיה יותר טוב. למעשה, אין כל בעיה שמחר כל תרבות האוכל בעולם תיעלם, בתנאי שטוקיו תישאר, הכל יהיה בסדר. זהו בנק הגנים העולמי לאוכל. כל מה טוב בעולם נמצא שם.

אם בא לך סושי, אין מקום יותר טוב בעולם. למעשה כל הדגים הכי טובים זוכים לטוס לטוקיו, כדי לתת לשפים היפנים זכות קדימה לבחור אותם. בין אם זה קיפוד ים מהוקאידו או טונה כחולת סנפיר שנתפסה מול חופי לונג איילנד, הכל מגיע קודם כל לשוק בסקיג'י לפני שלליצנים בכל הערים האחרות בעולם תהיה אופציה לקנות אותם.

IMG_1062

חומר גלם כזה? רק בטוקיו

אם בא לך קאיסקי (ארוחת טעימות יפנית מסורתית), לשפים המובילים בקיוטו יש סניפים בטוקיו, והם כל כך טובים. אם בא לך לבקר במסעדות המוקדשות למנה אחת, כמו טמפורה, טונקאצו או יקיטורי, הכל נמצא כאן. יש כאן אוכל רחוב, יש יקיסובה, ראמן. יש את הסטייקהאוסים הכי טובים בעולם. יש להם את הפטיסריז הכי טובות בעולם. פייר הרמה הכי טוב נמצא בטוקיו ולא בפריז. אתה יודע למה? בגלל הטבחים המזויינים שלהם. אני יכול לאכול את האוכל הכי טוב בסאבווי, אני יכול למצוא אותו בתחנת רכבת ואני יכול למצוא אותו בשדה התעופה. טוקיו היא המקום היחידי בעולם שאני ממש צריך לחפש אוכל רע. וממש קשה למצוא אותו.

IMG_1022

אין ליפנים שום חוקי יבוא מטופשים; הם יכולים להשיג את החרא הכי טוב. האירופאים מייצאים את החרא הכי טוב שלהם ליפן, בגלל שהם יודעים שליפנים חך טוב יותר מלאמריקאים האדיוטים. פשוט לך לחנות הכלבו המקומית לקנות גבינה. זה פשוט מדהים

(לא נגעתי – הנה המקור)
They have no stupid importation laws; they get the best shit. Europe exports their best shit to Japan, because they know the Japanese have better palates than dumb Americans. It’s true. Go to the local department stores and buy cheese. It’s amazing

חומרי הגלם שלהם הכי טובים. הכי טובים בעולם לדעתי. התוצרת היפנית, מירקות שורש וצפונה היא הכי טובה, יש להם את התרנגולות הכי טובות, את הביצים הכי טובות, את הבשרים הכי טובים (אם אתה בעניין של בשר מהסוג הזה). לעזאזאל, אפילו במקדונלד הם עדיין מטגנים את הצ'יפס בשומן בקר, וזה נהדר.

IMG_1012

אני יכול לארגן לעצמי ארוחה נהדרת בטוקיו מאוכל שקניתי בחנות נוחות. ארוחה נפלאה. מקופסאות בנטו, מאינסטנט ראמן, אוניגירי, סלטים ארוזים או סנדביצ'ים, הכל מעולה. כל העופות המטוגנים, נפלאים.

רשתות המזון המהיר? מעולות. KFC, Pizza Hut, TGI Fridays, Tony Roma’s תגיד רק מה, אכלתי בכולן, ואתה יודע מה, כולן נפלאות. רוצה לדעת למה? כי אכפת להם קצת יותר. זה הכל. הם פשוט מכינים כל אוכל מזויין יותר טוב מכל אחד אחר. וזה נפלא.

זה לא שאין דברים רעים, יש דווקא כמה:

אין להם משולשי פיצה. אבל מה אתה יודע? גם בניו יורק כבר קשה למצוא אותם. אבל בטוקיו יש פיצה. האוכל האיטלקי מצויין בטוקיו.

אין אוכל ספרדי בטוקיו. אתה יודע מה אני כמעט לא אוכל אף פעם? אוכל ספרדי. ספרד היא מדינה שאני אוהב לבקר בה, אבל אנחנו מדברים על אוכל שאני רוצה לאכול על בסיס יום יומי.

בכל הכנות, כל העולם לא מעניין לי את הקצה, כל מה שאני רוצה זה לנסוע לטוקיו לאכול. סתכל על ערי האוכל האחרות בעולם, כמו פריז, אני לא יכול לגור שם, כי אני לא רוצה להיות תקוע על אוכל צרפתי כל הזמן. זה סבבה לשבוע, ואחרי זה אתה יודע מה? בא לך הכל חוץ מאוכל צרפתי. אותו דבר עם אוכל איטלקי, זו חייבת להיות תרבות האוכל הכי משעממת בעולם, לשם שמיים, אין שום דבר חוץ מפסטה מזויינת שאתם יכולים לאכול?

אתה יודע מה אני אוכל בניו יורק? אוכל יפני. ואוכל יפני שמבוסס על מה שיש בטוקיו. אני חוסך כסף כדי ללכת למאסה. אני לא מבין את השאלה. כולם צריכים להשתחוות. טוקיו לוקחת מכולם ועושה את זה יותר טוב.

אם מישהו אומר שזו עיר אחרת עם האוכל הכי טוב, זה בדיוק כמו להגיד שסליירי היה מלחין טוב יותר ממוצארט. נו. פאקינג. וואיי. זה ממש כמו לומר שב 1992 היתה קבוצת כדורסל טובה יותר מהדרים טים. וזה פשוט בזבוז זמן להכתיר מישהו למקום השני. מגוחך.

אתה בטח תוהה, אם אתה אוהב את זה כל כך? למה אתה לא פותח מסעדה שם? כי אני פוחד. כי זה יהיה להיות כמו שחקן הכדורסל הכי טוב באירופה. אבל באן בי איי. כמו טוני קוקוץ' עם פיפן וג'ורדן על המגרש מולך. לא הכי כיף. אני יודע שאני דפוק. אבל זה הפחד הכי גדול שלי. עבורי זה כמו לשחות עם כרישים. אני בטח אהיה הכריש שהגיע לטוקיו. אבל בטוקיו הדגים הקטנים הם שאוכלים את הכרישים.



Click for the Original post at Lucky Peach

RSSתגובות (2)

כתיבת תגובה | כתובת טרקבק

  1. היי דודי,

    זוכר בהנאה את האירוח שעשית לי בבתך בטוקיו.
    נהנתי לקרוא את הבלוג שלך.
    אולי הגיע הזמן להפגש על כוס בירה.
    (שלח לי מייל)

    אייל כרמל (כליפא)

  2. מאת יגאל:

    מחכים לגלויה מיפן!

השארת תגובה