גלויה בהולה מהונג קונג – הונאן גארדן חיה, נושמת ובועטת

אני מאמין שחברים שלי כבר עייפים לשמוע את הסיפור שלי עם 'הונאן גארדן' בהונג קונג. זהו מסוג הסיפורים שאתה מספר חצי משוויץ חצי מתוודה כאילו על אוטו פיילוט, ללא שליטה. אז הנה עוד פעם.

כשגרתי ועבדתי בטוקיו הייתי צריך מידי פעם לנסוע להונג קונג כדי לפגוש לקוחות. באחת הפעמים האלו החברים במשרד שלנו בהונג קונג לקחו אותי לארוחת צהרים במסעדה שנפתחה לדבריהם לא מזמן, הונאן גארדן קראו לה. מן הסתם מתמחה במטבח הלוהט של חבל הונאן.

ארבע מנות הוזמנו. דאמפלינגס ממולאים בבשר, שרימפס ברוטב צי'לי חריף, ירכי עוף ברוטב צ'ילי חריף ודג לבן מצופה בקראסט של ממרח שעועית.

לאחר הביקור הראשון ביקרתי במסעדה עוד עשרות פעמים ומעולם לא הזמנתי דבר נוסף, אולי בעצם אורז מטוגן. כי אלו היו פשוט מנות מושלמות.

אבל הסיפור/וידוי שאני מספר לכל מי שעדיין מוכן להקשיב הוא שמאותו ביקור ראשון הפסקתי לטוס לחופשות מולדת או למשרד בלונדון בטיסה ישירה מטוקיו, ובכל פעם הייתי מבצע מעקף של 24 שעות שכלל לילה בהונג קונג וביקור הכרחי בהונאן גארדן.

מזוכיסט שכמוני.

מזוכיסט לא רק בגלל הסבל הנוסף שכרוך בעוד שעות בשדות תעופה ומטוסים, אלא בעיקר בגלל הסבל המתוק שהיה כרוך באכילת מנות השרימפס והעוף, שמאז ועד היום הן החריף הכי טעים שטעמתי. הן היו כה חריפות וכה טעימות בו זמנית שאף פעם לא הצלחתי להפסיק לאכול ובכל פעם סיימתי את הארוחה עם פה צרוב ולב מאושר.

עכשיו דמיינו לכם את אותו לב נשבר כשאחד מהחברים שלי חזר מהונג קונג עם הבשורה שהונאן גארדן נסגרה. למרות שלא ביקרתי בהונג קונג כבר 20 שנה טעמן של כל ארבע המנות צרוב ב'היכל התהילה של המנות' אי שם בזכרוני. ובהיכל התהילה צרובים טעמים כמו טעמו של הקנלוני ב Can Valles מברצלונה, או הארטישוק עם המוצרלה ב Tullio ברומא, או השווארמה של עלי מהחור בקיר באיסטנבול, או הראמן משיבוייה בטוקיו אליו אגיע בסוף השבוע הזה. והלב שלי נשבר בדיוק כפי שנשבר שמישהו שלא יודע לחפש חזר פעם מאיסטנבול וסיפר שסגרו את החור בקיר.

אבל הוא לא ידע לחפש והשווארמה בחור בקיר לא באמת נסגרה. והונאן גארדן כן באמת נסגרה. קאפוט. וכמעט אף קונסיירג' בעיר אפילו לא זוכר אותה.

אבל אני עקשן, ובכל זאת עושה גוגל ולא מוצא. ועושה עוד פעם גוגל ממש לפני הנסיעה ולא מוצא. וכשאני מגיע לכאן עושה בשביל הנוסטלגיה עוד גוגל קטן וכן מוצא מסעדה באותו שם, אבל נמצאת במרחק 20 דקות במונית מהמלון. אני מבקש מקוני, מי שאחראית כאן על 'חווית האורח' בפור סיזונס הנפלא של הונג קונג, להתקשר בעצמה ולברר אם יש קשר בין המסעדות. מסתבר שכן, וכן, הם מגישים את הצ'ילי שרימפס והעוף, וגם את הדג הלבן עם משחת השעועית המטמטמת, וכן, כדאי לעשות הזמנה.

IMG_0616

כשאנחנו במסעדה ואני אוחז בתפריט ורואה במו עיני לא רק את שם המנות האבודות אלא גם את צילומיהן, אני נכנס לאקסטזה ומתחיל לספר לכל מלצר ומלצרית שעובר לידי כמה אני נרגש, והוא או היא מסתכלים עלי קצת עקום ומסמנים לי שהם בכלל לא מדברים אנגלית.

סו-אלן לא אוכלת חריף, לא חריף כזה בכל מקרה, אז היא הזמינה לעצמה שרימפס חריף מתוק, ואורז מטוגן ואני הזמנתי לעצמי את שתי מנות הצ'ילי ואת הדג הלבן לשנינו.

שרימפס מתוק חריף נפלא

IMG_0612

שרימפס בצ'ילי ששוה לחצות יבשות עבורו

IMG_0598

פרגיות בצ'ילי – לא מה שאתם מכירים.

IMG_0609

דג לבן עם קראסט של שעועית אפויה – מנת חובה.

IMG_0614

טרפתי הכל. אני לא מאמין שהמלצרים ראו אי פעם מחזה כזה. איש מערבי יושב במסעדה מלאה בסינים מול שתי צלחות ענקיות של המנות הכי חריפות שלהם ומחסל אותן בסיסטמטיות תוך כדי שהוא לוגם בירה מידי פעם להקלת הכאב.

וכשהמלצר מגיע לשאול לשלומנו, אני אומר לו: " זה לא חריף כמו פעם, נכון? הורדתם את החריפות?"

והוא, חצי מתנצל, מתוודה שבשכונה החדשה אנשים אוהבים פחות חריף לכן הרגיעו קצת את היד עם הצ'ילי, אבל מבטיח שאם אבקש אקסטרא ספייסי בפעם הבאה, הם כבר ימצאו סדיסט במטבח שימלא את מבוקשי.

רשמתי לפני.

ועכשיו תרשמו אתם כתובת לעצירת חובה:

Hunan Garden

F/1 Cityplaza 3
Taikoo Shing, Island East
Hong Kong

Reservations: 3691-9928



לכל הגלויות:



גלויה-1

RSSתגובות (0)

Trackback URL

השארת תגובה