שתי ארוחות נפלאות בפאסטל ובטוטו – זה נהנה וזה אינו חסר

השבוע שלי התחיל לא משהו. קורה. הצלחתי אפילו לריב עם איש חכם שאני אוהבת שאמר לי:

כל המקבל את הקיים בהבנה מאושר הוא. האושר נמצא בהישג יד ואין לחפשו במקום רחוק או אחר.

(רבי נחמן מברסלב)

לפעמים צריך לכבות את עצמך באחת, כאילו את מחשב שירד מהפסים. אז כיביתי והדלקתי. והנה התחיל להשתפר. השיער הסתדר לי, הצלחתי לגזור את הפוני יחסית ישר, צילמתי תמונות יפות אבל ממש ואנשים האירו לי פנים במקום להעיר. פשוט לכבות ולהדליק. חדש-חדש-חדש!

מה שהפך באופן הרמטי את השבוע שלי מנורא לאחד כזה ששווה לסבול בשבילו כמה ימים, הן שתי ארוחות נפלאות בשתי מסעדות, בעיניי מהטובות ביותר בעיר, שיושבות זו לצד זו, שכם אל שכם במרחק 200 מטר זו מזו.

יום רביעי בערב, מוריד הגשם ואני יוצאים לדייט. עולים על א׳, אני עוברת על הפוני עם מספרים, הוא עובר על ה״אין פוני״ שלו עם סכין גילוח, אני מפדרת את האף, הוא לא. בכל זאת, יש עליו יופי טבעי. וזהו. יוצאים. רק אני והוא. לא סבב, לא חברים, כלום כלום. רק טלפונים, שיהיה עם מי לדבר…

אנחנו נכנסים לפאסטל. המסעדה שהיא הבית שלי בחודשיים האחרונים. גילוי נאות, אני מטפלת בחשבון האינסטגרם של פאסטל בחודשיים האחרונים, מצלמת, כותבת ונהנית מכל שניה. זה כייף לכתוב ולצלם במקום שאני אוהבת לאכול, לא יודעת איך אפשר לעשות את זה אחרת. אולי בגלל זה לא אצליח לייצג מסעדה טבעונית או מסעדת ביצים ופלפלים.

אחרי שבשבועות האחרונים הוצאתי למוריד הגשם את העיניים מהעיניים ושלחתי לו תמונות מטורפות שצילמתי במסעדה, הוא נשבר. ׳קחי אותי לפאסטל שלך׳ הוא ביקש ׳ואת מזמינה מה שטוב׳ אמר חולה השליטה שתמיד מזמין את מה שהוא רוצה.

יש משהו כייפי בלבוא לעבודה אחרי שעות העבודה. לבוא חגיגיים ולראות איך זה בשעות שאת לא שם.

התישבנו באחד הבוטים, על הכורסאות הנוחות ו… הזמנתי! רק אני! בלי עזרה מזה שחושב וגם אומר את זה בקול שנשים רואות תפריט, מתבלבלות ולא יודעות מה להזמין.

התחלנו בראשונות, כי חייבים להתחיל מאיפשהו.

מסעדת פאסטל
פטה כבדים עם ריבת בצל על בריוש. מה יש לדבר? טעים טעים. אני לא מוותרת על המנה הזו אף פעם.

מסעדת פאסטל

סשימי טונה ברוטב קארי עם במיות קטנטנות, קרוטונים וביצים חצי קשות.

פאסטל מסעדה

ריזוטו שום בר עם סקלופס, טעים ואביבי.

מסעדת פאסטל

האדום-אדום של הלל תווקולי. מרק סלק קר עם גבינה כחולה ומלון. שנינו עירקים, שנינו שונאים סלק, שנינו אמרנו שלא בא לנו בהתחלה ושנינו ״רכשנו״ את הטעם כף אחר כף עד שלא נשאר דבר. גיל חובב הכתיר את המרק הזה כבורשט הטעים בעיר, בצדק.

לעיקריות הלכנו הפעם על ספיישלים של בשר הטלה, כל הם כאן אנחנו בענין.

מסעדת פאסטל

מנת החלומות שלי, קבב כבש עטוף עלי גפן, טחינה מסביב, חומוסים חמודים ו… חצילים מטוגנים. חלומה הרטוב של כל עירקית! רק אלוהים יודע איך הלל ישן בשקט בלילה, כשהוא עוד לא שינה את שמה לקבב נעמה. חבל… באמת חבל.

והיה גם אוסובוקו טלה נפלא עשוי לשלמות עם אפונים קטנטנים. לא הספקתי לצלם. הוא נאכל ואני שונאת לצלם אוכל חצי אכול.

מסעדת פאסטל

ואם כל זה לא מספיק, הלל צייר הטעמים לשב שלא אכלנו מספיק ועוד לא אהבנו די אז הוא שלח גם שקדי עגל על שעועית עדינה ועגבניות. מנה נפלאה. ברור שאכלנו הכל, רק כדי לא להצטער יום אחרי.

בפאסטל פועלת בשקט בשקט אחת הקונדיטוריות המבריקות בעיר. מיה הופמן שמוציאה תחת ידיה יום יום מנות אחרונות שהן לגמרי מנה עיקרית.

מסעדת פאסטל

עוגת הגבינה שלה היא בעיניי הכי טובה בעיר, האמינו לי, ״עברתי״ על רובן.

aea

וספיישל הקיץ שלה שהוציא למוריד הגשם את העיניים וזכה לשטף מחמאות הוא ארטיק פסיפלורה ושוקולד לבן, שטרויזל שוקולד לבן וקרם בזיליקום. קליל וסוגר כמו שצריך את הארוחה.

הלל תווקולי הולך בשקט שלו בדרך הנכונה לו. הספיישלים שלו נפלאים, מעוררי השראה ומלאי כבוד לחומרי הגלם העונתיים הנמצאים עכשיו בשוק. איזה כייף לעבוד איתו.

אני אוהבת לשבת בארוחה עם מבט של ״אמרתי לך!״. אני אוהבת לראות את מוריד הגשם אוכל ונהנה באמת. מתמוגג מכל ביס ומחייך מבפנים חיוך כזה שרק אוכל טוב מנביט בבטן. זכיתי!

מסעדת טוטו ירון שלו

הארוחה השניה התרחשה בערב יום חמישי, במקום שגם הוא בית. בטוטו על הבר. השתדלתי לא לכתוב דבר על טוטו מאז חזרתו של ירון שלו. אולי בגלל שנכתב מספיק ושעדיף לשתוק, לאכול וליהנות בלי לחוות דעה. זה תמיד מקבל גוון צהוב כל כך. הלך, חזר, נפל, קם.

אבל עכשיו ירון כאן, יצירתי ובמגמת עליה. חזר לו המבט הלא מרוצה, זה שמחפש להשתפר כל הזמן, להשיג עוד יעד. מטורלל, רכבת הרים, מוכשר כמו שד ווינר אמיתי, כזה שמנצח את עצמו כל הזמן ובעיקר מקים את עצמו אחרי נפילות קשות.

טוטו מלאה יום ולילה ויש בה קהל יפה. זה לא טריוואלי. יש מסעדות טובות בעיר הזו, כל יום נוצרות מנות חדשות ומרגשות, כל יום נפתחת עוד מסעדה שחייבים חייבים לדגום. אבל הקהל התגעגע לירון, חיכה בסבלנות וחזר להשיב לו אהבה. ירון לא תמיד מחזיר את אותה אהבה בדיוק. הוא מחזיר את אהבה לקהל במנות שיוצאות מהמטבח, וזה הרבה מאד.

לירון יש יד ימין. איש נדיר, יפה מבחוץ ומבפנים ושמו אלי שטיין, השף בפועל של טוטו. קשה להאמין שתבונה כזו ורגישות שייכות לגבר צעיר בשנות העשרים לחייו. טוטו זכתה באיש נדיר. בלב אני קוראת לו אלימלך, כי הוא מלך. למרות שבטח אמא שלו קראה לו אליהו.

בחמישי אלי היה וטיפל בנו. ישבנו על הבר והתענגנו על המסבחה שעועית שהלכה מצוין עם הלחם המופלא של אדון שיפון ושמן זית. אני תמיד מבקשת גם חמאה, והיא תמיד באה בטמפרטורה הנכונה. מה הפלא, זו טוטו!

מסעדת טוטו

אחר כך באו שתי מנות סשימי, שאלי אמר עליהן שהן ׳ענין של דג טוב ויד׳. חומר גלם מעולה ויד שיודעת את העבודה, זה הסיפור של טוטו.

toto3

׳למה, למה, למה הזמנו את המנה הקטנה?׳ יללתי מעל מנת טורטליני פרושוטו ומורטדלה עם חמאה וכמהין. החלטנו להיות תרבותיים וסולידיים, או לפחות לנסות להיות כאלה והזמנו חצי מנה מהטורטליני החדש בטוטו. טעות! מצאנו את עצמנו נלחמים על הכיסון האחרון, שום אדיבות לא היתה בנו. תרשמו לעצמכם להזמין את הגדולה. אתם תברכו אותי!

toto4

לעיקרית הזמנתי את הקבועה שלי בזמן האחרון. קנלוני טלה ברוטב עגבניות עם חצילים מטוגנים. איזו מנה! איזה ביצוע! מתקיים כאן שילוש קדוש. טלה, בצק, חצילים מטוגנים. מה אני צריכה יותר?
אם הייתי נגיד מלכת יופי, הייתי מבקשת בנוסף לשלום עולמי גם שבכל מנה הקישוט יהיה חציל מטוגן. אני לא מלכת יופי, אבל אלו דרישותיי הצנועות. שלום עולמי, ימים טובים של השיער וחצילים מטוגנים. חן, חן!

toto9

toto8

מוריד הגשם שמתפאר בזה שהוא יודע תמיד תמיד מה להזמין, הלל את עצמו מעל למנה מהממת של אונטר ריב ופסטה.
פרס פוגשת את איטליה, בלי מלחמה, אלא בדרכים ערמומיות של שלום. מצד אחד פטוצ׳יני ומצד שני אונטר ריב בתבלינים פרסים. היוש ביבי, אפשר גם ככה!

toto7

ולסיום סיומת. סאנשיין דרעי, הקונדיטורית האלמותית והכל כך מוכשרת של טוטו, זו שאחראית למילפיי המעלף ולגלידת השזיפים והארמניאק הממכרת, מוציאה מדי חמישי איזה ספיישל מגיר ריר תחת ידיה. הפעם היה זה פיננסייר פיסטוק עם פירות יער וקצפת. כל מה שאנחנו אוהבים במנה אחת. גם כאן נרשמה מלחמת כפיות.

tototk2

totok1

להיות שף ולעמוד בראש מסעדה זה כנראה להיות קצת מתאבד שיעי או מזוכיסט שעולה על רכבת הרים בעיניים קשורות ובלי חגורת בטיחות. התחרות בעיר הזו, המצב הבטחוני והמצב רוח הלאומי הם אורחים לא רצויים אבל נוכחים יום יום, שעה שעה.

הלל וירון, שניכם גם שמשוגעים לדבר, כל אחד בדרכו, מוכשרים בטירוף ומהמוצדקים שיש לנו, תצליחו. מרחתם לי חיוך גדול, מבפנים. תודה! הסתכלו על הכדור, תמיד. אתם הטובים ביותר, בעיניי.

כמו שביל החלב שחוצה את השמיים
אתה הולך ישר, לא שם לב לכוכבים
שזוהרים כדי לסנוור את העיניים
משהו בך יאמר לך המשך
בדרכך.

הו, לך ישר
לך לבד,
אל תפחד.
אל תכעס,
לך תמים,
לך אחד.

כמו אווז הבר שחולף בשמי הערב
הוא טס בראש החץ, לא נרתע מן המרחק
והאינסטינקט מראה ובורא לו את הדרך
משהו בך יאמר לך המשך
בדרכך.

שיר נבואי קוסמי עליז – עלי מוהר ויוני רכטר


PAS


bey


קטגוריות:: Featuredכללימסעדותמסעדות חדשותמקומות שאהבנונעמה פלדתל אביב

תגיות:

אודות הכותב:

RSSתגובות (7)

כתיבת תגובה | כתובת טרקבק

  1. מאת ס:

    טוב שירון שליו חזר לעצמו…. הוא השף הכי מוכשר בארץ וטוטו הייתה שונה בלעדיו. בהצלחה!!!

  2. מאת chen:

    תמונות מדהימות ממש עושות חשק לעזוב את המשרד ולרוץץץץץ!
    לא הייתי מאז שירון עזב אולי כדאי לנסות כי טוטו גם לפני שירון עזב לא הייתה המסעדה המדהימה שחגנו בה כל ציון דרך ואירוע משפחתי. אבל עשית לי חשק לנסות אותם שוב.
    לגבי פאסטל = הייתי לפני תישעה חודשים והיה איום ונורא!!! פשוט מסעדה מהממת ביופייה ועם אוכל קר ומנוכר. האם באמת השתנו שם דברים מאז התחלף השף? אשמח לתשובה בעניין.

  3. מאת אורנה:

    לא הייתי בפסטל אך אשמח לנסות אם את אומרת.
    בעיניי רפאל ושילה הרבה יותר טובות מטוטו.
    ירון שליו מתייחס לא יפה ללקוחות כבר הרבה שנים חושב שהשמש זורחת לו מה….
    קצת צניעות לא תזיק…

  4. מאת Lilach:

    האבידה הכי גדולה של קלרו זה הלל. השף הכי מוכשר בארץ..
    עוד לא ראיתם את קצה היכולת שלו! הלל בהצלחה!!!

  5. מאת טלי:

    הגענו לטוטו וביקשנו להזמין את מנת הטורטליני פרשוטו ומורטדלה. המלצרית לא הכירה כלל את המנה. התאכזבנו.

  6. מאת מנשה:

    אני חייב להגיד שלפי התמונות פאסטל נראית הרבה יותר מעניינת, אבל דווקא לפי רסט זה ההיפך (או בקיצור – שם פאסטל לא בדיוק מומלצת…) ושמעתי שטוטו אדירה, לפפחות עד שהשף ההוא עזב. אז לא יודע מה להחליט… :)

  7. מאת אור:

    יופי שנהניתם, כיון שאצלנו אף אחד לא "מוריד גשם", אין סיכוי שמי מהמסעדות האלו{או שכמותן} תהפוכנה ל"בית" שלנו.

    תמשיכי להננות.

    ן

השארת תגובה