רולא – מנהיגת הזאבים על הכרמל

לפעמים הוא מגזים, בעצם בדרך כלל הוא גם מגזים וגם מתלהב וגם לא מידתי. אבל הוא מוריד הגשם והוא שלי, ולפעמים, כשאני מתעצבנת על ההתלהבויות שלו, אני נוזפת בעצמי בלב ואומרת לעצמי ׳תקשיבי טוב טוב, גברת-לא-כל-כך-צעירה, תארי לך שהיית נתקעת שוב עם מישהו שלא מתלהב מכלום, נהפוכו, מישהו כזה אדיש ושותק, כזה שלא מצחיק אותך ולא כלום. מה אז? אהה?!׳ ואני ישר ננזפת טוב טוב ועומדת לשניה בפינה ואז חוזרת לסורי.

בשבוע שעבר הוא חזר מסיור בצפון יחד עם ג׳קי, שעוזרת לו להתלהב. אני חושדת שיותר כייף לו לקחת את ג׳קי, גם בגלל שהיא נוחה להתלהב וגם כי יש לה את הצחוק הכי מתוק בעולם, וגם בגלל שהיא מהאנשים האלה שלא מתעייפים אף פעם.

מועין חלבי ברקע. קבאב בנענע בחזית

ככה הם חזרו שמחים וטובי לב מחיפה, שיגרו צילומים כל חצי שעה עגולה ואפשר היה לשמוע שממש, אבל ממש טעים להם. ׳אנחנו נוסעים יחד בשבוע הבא. חייב לקחת אותך לשם! את תעופי על האוכל!׳ אמר מוריד הגשם ואני ישר אמרתי ׳כן, כן׳ וקיוויתי שישכח. אבל הוא לא שכח ואתמול הוא ארז אותי ואת ומולניק, אושיית שמחה וצהלה ששמה הולך לפניה וכולנו טיפסנו במעלה הכרמל עד ל-ROLA, המסעדה החדשה של מועין ורולא.

כשנכנסים למסעדה של רולא ומועין ישר מבינים שמדובר במשהו אחר וזה מתחיל באנשים. יש משהו חזק בפנים היפים של רולא. היא לא מאופרת וגם לא מפונפנת, היא לא צריכה שאף עיתון יעשה בה "מעשה שרה נתניהו" וירטש אותה עד שהיא לא תזכיר את עצמה אפילו לעצמה. היא, כמו המנות הנפלאות שמוגשות במסעדה, רוצה להיות בדיוק מה שהיא וזה כל כך יפה.

10343494_10203335245074557_2718281452034352723_n

מועין של רולא (בסדר, בסדר, גם רולא של מועין) הוא איש פרסום שאהב לבשל, הייתי שקועה מדי במנות ולא שאלתי אותו מה הוביל לפתיחת המסעדה, אבל אולי זה לא חשוב. האוכל שמועין חלאבי מוציא תחת הידיים הוא אוכל שלא צריך הסברים ותיאורים, הוא אוכל שעולה על סך כל מרכיביו ולא זקוק לצילחות מיוחד או לשורות מפוצצות כדי להבין שכבר שכחתי שיש כזה אוכל. זה אוכל שאוכלים, כזה שביס ממנו מבשר שהגעתם הביתה, גם אם בבית שלכם חיממו שניצלים קפואים.

׳רולא׳ היא מסעדה לא גדולה, כמעט שכונתית, שמגישים בה אוכל של סוריה הגדולה, אוכל שמקורו בסוריה והתפזר על פני לבנון, הגליל וחלש על פני מטבחים של נשים דרוזיות, מוסלמיות, יהודיות ונוצריות, בלי להתייחס לגבולות מדיניים שרק גורמים למלחמות. אין בה מלצרים שמלהטטים בין הסועדים עם מיליון צלחות על השולחן, לא תמצאו בה סלט טורקי לצד סלט תירס, כמו בכל מסעדה ערבית- מזרחית שמכבדת את עצמה. הכל כל כך אחר פה שלא ברור איך התפשרנו כל השנים.

כשהסתכלתי בתמונות שצילמתי ברולא ידעתי שהאוכל פה מדבר בעד עצמו, לא צריך היה כמעט לגעת בתמונות ולרטש אותן כדי שאזכר בטעם ואתחיל לתכנן את הגיחה הבאה לחיפה. בא לי להגיד לכם שתשבו על הבר, כי אז תוכלו להתבונן במועין מבשל במטבח הקטן שלו, קוצץ עשבים טריים, טוחן חומוס ומפזר אבני אודם אדומות מרימונים. אבל יש רק ארבעה מקומות על הבר, ואם פתאום אני אבוא ואתם תשבו שם? לא מתאים כל כך. בקיצור, תתחשבו.

תסתכלו גם אתם במה שמוציא טבח חובב תחת הידיים שלו, במטבח הלבנטיני, שעושה הרבה כבוד ללבנט. ככה זה או שיש לך קסם ביד או שאין לך, קסם כזה אי אפשר באמת ללמד והמידתיות החכמה שיש לאיש הזה ביד, יחד עם הצניעות והרצון לעשות את מה שבאמת בא לו, הם התבלינים האמיתיים ברולא. הלוואי שלא יגמר לעולם. שישאר בדיוק ככה, כמו בסוריה הגדולה של פעם.

טוב, עכשיו באמת תסתכלו.

87
913111224367a10165a

אני לא מודה ממש, אבל הפעם מוריד הגשם התלהב בצדק. ברולא מבשלים אוכל שכל כך קשה למצוא, בגלל הפשטות ובגלל האנשים. רוצו לשם, זה הכי שווה את הנסיעה שלכם. הכי!

רולא

מוריה 11

חיפה

טלפון: 04-838-3866

צילומי אוכל: נעמה פלד

RSSתגובות (5)

כתיבת תגובה | כתובת טרקבק

  1. מאת בן יהודה יצחק:

    אנחנו במדריד וממשיכים לפריס ולאיסטנבול, חג פורים שמח,מיד כשנחזור נבקר במסעדהשל רולא היפה….

  2. מאת חיים ציבוטרו:

    אני הרגע במסעדה
    מפוצץ פה וטעים בטירוף.
    תודה על הכתבה. מצאתי לי מסעדה חדשה לבקר בה.

    חיים

  3. מאת עינב:

    אהבתי!
    איך האפשרויות לצימחונים?

  4. מאת סימי:

    תודה לאל שיצאתם קצת מתל אביב אל העיר שלי. לא הכרתי את המסעדה אבל ניבדוק בקרוב כי האוכל הזה מאוד מדבר אליי. פשוט וטוב מקווה שלא נורא יקר
    חג שמח!!!

  5. מאת מנשה יסילביץ':

    זאת נראית כמו מסעדה מזרחית קלאסית – אבל במובן הטוב של המילה. השפע, האיכות, והטעמים (שנשקפים מהתמונות) פשוט משכנעים שזה אחד המקומות לבקר בהם. וזה יקרה בקרוב אני מקווה…

השארת תגובה למנשה יסילביץ'