עוגיות קינמון (Snickerdoodles) – אם ניו יורק לא באה אליי, אני אופה אותה

ככה, מול הבניינים המשעממים של הקווינס, היא עמדה בשמלה הורודה והנהדרת שלה וקצת רקדה שירים מהאם פי שלה. קינאתי בה, גם כי אני מקנאה באנשים שרוקדים לעצמם וגם כי היתה לי הרגשה שבעיניי עצמה היא נורא יפה ושכל העולם יתפוצץ.

אשה בניו יורק new york

33333

מעטות הפעמים בהן חשתי ציפור דרור. כזו שיכולה לרקוד, לעוף, להתלבש איך שאני רוצה. גם היום, כשאני אשה רזה, אני לא חושפת רגליים, לא רוקדת ולפעמים לא נושמת. אני מוצאת את עצמי שותקת, במקומות שקולי צריך להשמע. בבטן יש לי מיליון תיכנונים על מה שהייתי צריכה להגיד, במקומות בהם שתקתי. אני הרבה מדי פעמים האשה השמנה והשותקת שהייתי. ג׳ינס במידה 36 לא באמת פותר הכל, למרות מה שחושבים. את ממשיכה לרקוד בלב.

נזכרתי בך, שאמרת לי אמת כואבת, לפני שנים. בעצם לא אמרת ממש. המעשה אמר, המילים שלך נטעו בי תקווה. אני חושבת שחלפת על פניי בניו יורק, החלפנו מבטים שלא חלפו ביננו יותר מעשרים שנה. ידעתי משמועות שעזבת את הארץ, שיש לך ילדים משתי נשים שונות ושאתה לבד בעיר הגדולה. מצליח, ברור. אתה הכי מצליחן שאני מכירה. צל חולף למה שהייתי פעם. היום לא הייתי מסתבכת איתך, היו לי הרבה מדי כמוך.

׳מה את הכי אוהבת?׳ שאלת אז, בלילות בהם ישבנו מעל הכור. אתה חיכית שיגמרו לך המילואים ואני התפללתי שלא יגמרו לעולם.

׳הכי?׳ שמחתי שלמישהו אכפת ׳את אריק איינשטיין, את דיקנס ואת רחל ולאה גולדברג׳.

׳ואני אוהבת שוקולד׳ לרגע חשתי ציפור דרור. זה היה הכי קרוב שיכולתי להודות באכילת הסתרים שלי. ילדה בת 19 עם סודות גדולים. סודות שיושבים על המותניים, הירכיים והתחת. ילדה שמתחילה להיות תיבת פנדורה של סודות ושקרים.

אחר כך סיפרת לי שאתה אוהב ריח של קינמון, מת על קינמון, הריח של הקינמון עושה בך שפטים ואתה אוהב נשים יפות ונשים חכמות. ולהתנשק. אתה ממש אוהב להתנשק. אז נתתי לך את מה שאתה אוהב. ועוד. הצטערתי שלא לעסתי מסטיק קינמון לפני ושאכלתי כל כך הרבה שוקולד… 'אולי קצת פחות שוקולד?' אמרת כשנפרדנו ליד דלת החדר שלי. 'בטח. אני בדיאטה' שיקרתי והלכתי ישר אל המצבור.

ביום חמישי, כשיצאתי הביתה, משאירה אותך בצער רב מאחורי, חיפשתי מתכוני קינמון. עוגיות קינמון, שבלולי קינמון, עוגת קינמון… בסוף העמדתי את אמא שלי המסכנה לאפות את עוגות השמרים המפורסמות שלה. כשחזרתי לבסיס בהתרגשות, ראיתי אותך עם אורית היפה וישר ידעתי שגם היא יודעת שאתה אוהב נשים יפות, קינמון ונשיקות.

את העוגות נתתי לצ׳ארלי הטבח, אחרי שנשבעתי לו שהן פרווה ושהופרשה חלה. הן כמובן היו מלאות חמאה ועל הפרשת חלה ומעשרות לא היה מה לדבר.
צ׳ארלי הסתכל עליי בחשד, צמצם את עין ימין כדי לראות את השקרים שלי יותר טוב ואחרי שראה את כולם עד האחרון שבהם, החליט להעלים עין ורק אמר ״במקום שישב לך על התחת״ הוא לקח את הכבודה למשרד, וויתר לי על תורנות מטבח.

לניו יורק יש ריח של קינמון ויש בה המון נשים יפות וחכמות שבטח יודעות להתנשק. בטח שברת שם כל כך הרבה לבבות שקיוו שהנשיקה שלהן בלתי נשכחת, שהן מספיק יפות והכי הכי מיוחדות. הכי.

היום אתה רחוק וגם ניו יורק האהובה רחוקה, אבל עכשיו במטבח שלי יש עוגיות קינמון נפלאות, שראויות לנשיקות של נשים יפות. כמוני.

55

עוגיות קינמון אמריקאיות (Snickerdoodles)

(ל-20 עוגיות גדולות)

מדובר בעוגיות קינמון מהזן הגדול והרך. יש להן קרום מעט קשה בחוץ ובפנים הן רכות וממכרות. עונג אמיתי שהולך עם כוס תה ומזגן (וגם עם חורף קר ונשיקות).

לבצק העוגיות:

160 גרם חמאה משובחת בטמפרטורת החדר
200 גרם סוכר לבן
50 גרם סוכר חום בהיר
ביצה בטמפרטורת החדר
כפית תמצית וניל
250 גרם קמח מנופה (ליתר בטחון תכינו יותר, זה תלוי בלחות ובגודל הביצה)
כפית אבקת אפיה

לציפוי:
2 כפיות גדושות קנמון טחון
100 גרם סוכר לבן

וכך תעשו:

מחממים תנור ל-175 מעלות.

בקערת המיקסר מקציפים את הסוכר והחמאה עד לתערובת חלקה, בערך חמש דקות ומוסיפים את הוניל ואת הביצה. עדיף עם וו גיטרה.

את הקמח ואבקת האפיה מערבבים ומוסיפים לבלילה בשלש פעמים תוך כדי ערבוב של המיקסר.

בודקים שהבצק נוח לגילגול ולא דביק, אם הוא דביק מוסיפים מעט קמח.

מערבבים את הסוכר והקינמון בקערית.

33

מכדררים כדורים בגודל של כדורי פינג פונג ומגלגלים את כדורי הבצק בציפוי הקינמון.

מסדרים את הכדורים על תבנית מרופדת בנייר אפייה עם מרווח של שלושה-ארבעה סנטימטר זו מזו. לוחצים עליהם מעט.

תמונה 4

אופים בערך 10-12 דקות עד שהעוגיות מזהיבות. בשום אופן לא להשחים.

ךךלח

את המתכון מצאתי כאן, כדאי שתתנו לעצמכם כמה דקות בבלוג הזה, הוא באמת נפלא!
 

עוד מתכונים לעוגיות תמצאו כאן:

עוגיות שוקולד ללא גלוטן

מתכון לעוגיות חמאה (סבלה)

אלפחורס

עוגיות רחת לוקום

מתכון עוגיות שוקולד לבן, שיבולת שועל ומקדמיה

עוגיות בוטנים ושוקולד לבן

ריבועיות ריבה בטעם של בית

קטגוריות:: אוכל לשבתאוכל צמחוניאוכל שילדים אוהביםכלליכשרמתוקיםמתכוניםנעמה פלדעוגיותשיר הסירים - כל המתכונים

תגיות:

אודות הכותב:

RSSתגובות (9)

כתיבת תגובה | כתובת טרקבק

  1. מאת נטע:

    אהבתי את הצילומים של האישה
    איזה ניגודיות מעניינת

  2. מאת טליה:

    ביצים אחת אחת עד שהן נעלמות בבלילה,אבל בחומרים מופיעה רק ביצה אחת.

    • מאת נעמה פלד:

      כשהכנתי את העוגיות הכפלתי כמויות ויצאו פה עוגיות לגדוד רעב. את המתכון חילקתי בשתיים, עכשיו הוא מתוקן. ביצה אחת.

  3. מאת דקלה:

    כתיבה מלאת קסם, לכולנו יש מטענים שיושבים על הלב וגם קצת על הירכיים … וכולנו יכולים ללמוד משהו מהאישה עם השמלה, אולי לקבל את עצמנו עם מה שיש, תודה נעמה

  4. מאת סתיו:

    כל כך הזדהתי עם הסיפור הזה העלת לי נקודה מאוד חשובה וכמובן שאהבתי את המתכון

  5. מאת עומר גרנון:

    עכשיו יצאו מהתנור
    הריח משגע
    והטעם עוד יותר.
    פשוט נפלא.
    תודה על המתכון .

  6. מאת מורי:

    יאי!
    העוגיות יצאו קינמוניות ונוסטלגיות בדיוק כמו שקיוויתי
    הכנתי כדורים קטנים יחסית (קוטר של כ-2 ס"מ) ויצאו לי משהו כמו 50 עוגיות חמדמדות
    הבאסה היחידה שנשארה לי קערה מלאה סוכר וקינמון שאין לי מה לעשות איתה. הייתי מקטינה מראש את כמות הציפוי בחצי.
    חוץ מזה- כיף חיים- רצה להכין כוס קפה
    תודה רבה על המתכון!! :)

  7. מאת יוהנס:

    350 גרם סוכר בשביל כמות לא גדולה של עוגיות זה מוגזם לגמרי אבל ככה זה בהרבה מתכונים כאן בישראל, פשוט יותר מדי סוכר בכל דבר. נראה לי שאפשר להסתפק גם בחצי הכמות.

השארת תגובה