המזלג המעופף בניו יורק: Oriental Garden – שניים סינים עם תיאבון גדול

לבריטי ולי היתה תאוריה לגבי מסעדות סיניות. ככל שהן מכוערות יותר, כך הן טובות יותר. מעל קערית בוטנים מטוגנים, אחרי שסיימנו להתחרות מי ירים שורת רצף ארוכה יותר (השיא שלי חמישה, ושלו יותר, אבל אני לא מודה) היינו נותנים במסעדות השוות סימנים.מקדש ובמרכזו פסל אל המטבח שבור יד עם עין אחת מקולפת.

מלצרית עם קליפס פלסטיק וכתם על הווסט. היא צריכה להיות עצבנית, זה מעלה את הדירוג.

בעל מסעדה בחליפה שחורה, גבוה יחסית, לא מבית טוב, עם חפתים מוזהבים שקיבל בכריסמס או בראש השנה הסיני. על הראש כדאי שתהיה לו הלוואה וחיסכון, זה מוסיף לפחות חצי כוכב.

בודהה שמנמן ומחייך, עם קטורת מסריחה בדרך לשירותים.

מפות מבד דיולן סינטטי, קצת מבריק, עם דוגמא עדינה. המפות אחת על השניה. את הגדולות מחליפים פעם ביום. את הקטנות כשהן מוכתמות באופן חמור. אם זה רק כתם של תה או טיפת רוטב סויה, לא עושים מזה ענין.

טפטים מוזהבים או בצבע בז׳, מתקלפים בקצוות. כדאי שיהיו מוטיבים קישוטיים באדום וזהב, איזה דרקון יורק אש או פנס נייר. זה הולך יופי יחד.

בכניסה אקווריומים עם כל דגת הים, חלזונותיו, שרציו ומכמניו. עדיף שיהיו גם קונטיינרים מפלסטיק כחול שיונחו על הריצפה מלאים במים וקרפדות חיות. אחת מהן חייבת לנסות להחלץ משם בכוחותיה האחרונים. היא לא תצליח, אבל המאמץ עושה את שלו ועל מאמץ מקבלים נקודות.

תשכחו מרומנטיקה. האקוסטיקה מאלצת אתכם לצעוק והתאורה חזקה ובהירה, פלורסנטית ועניינית. שיראו את הטריות.

זה מה שאני זוכרת. בטח היו עוד סימנים וסעיפים, אבל לעת עתה זה מספיק. הסינים לא אלופי הגימורים. הפיניש יכול להיות מחופף, אבל מי הוא ומה הוא מול אוכל טוב, טריות וטעם?

Oriental Garden בצ׳יינה טאון עונה בגדול לכל הסימנים וכלולה בכל המעלות. היא לא יפה, הטפטים בבז׳ חיוור, הפלורסנט מסנוור, בעל הבית אמנם לא קירח, אבל הוא גבוה ובעל חליפה כהה וזולה, המלצריות עצבניות ובפתח… בפתח אקווריומים מלאים דגים, לובסטרים ומקרר עמוס רכיכות.

זו מסעדה שנחשבת לאחת הטובות ביותר בצ׳יינה טאון ומככבת ברשימות המאסט של הרבה גרגרנים.

המזלע-המעופף

אכלנו בה ארוחת דים סאם משובחת, והבטחנו לעצמנו ששוב נשוב גם בערב.

אז חזרנו. ויתרנו על איזו מסעדה מכוכבת ומלוקקת לטובת האוכל שמוריד הגשם ואני הכי אוהבים בעולם. אוכל סיני, ואם לדייק, קנטונזי. קראתי בכמה מקומות שמדובר במסעדה אליה באים השפים של ניו יורק בימי החופש שלהם כאשר בא להם לאכול טוב, אבל ממש.

לרגע היינו קרי ומיסטר ביג מ״סקס והעיר הגדולה״. הוא לוקח אותה בקביעות ל-fung wah, מסעדה סינית שמגישה אוכל סיני שמנוני וממכר. קרי מגלה שלמסעדה הזו לוקחים נשים שלא רוצים להראות איתן בחברה ונעלבת, בעוד שמיסטר ביג (המושלם) פשוט מכור לאוכל שלהם ולתועפות המונוסודיום גלוטמאט…

קרי ומיסטר ביג

ליתר בטחון שילבתי רגליים עם מוריד הגשם מתחת לשולחן והחזקתי לו את היד. הידיים שלנו הפרעו למלצרית להניח את טונות המנות שהזמנו. היא עשתה פרצוף ונשפה. זכותה.

מסביבנו המון צוהל. המסעדה בתפוסה מלאה. סינים ומערביים יושבים מול שולחנות עמוסים במנות שאת כולן אנחנו רוצים. לובסטר מאודה ברוטב ביצים, דג מאודה ברוטב שום וסויה כהה, פקין דאק עם פנקייק קטנים, בקר בברוקולי… בא לנו הכל. מה עושים?! מפריזים. כרגיל.

אני מודה שמשהו לא טוב קורה לי כשאני רואה תמונות של דים סאם. אולי שווה פעם לחקור את זה. בגלל שכבר אכלנו דים סאם מעולה ב- Oriental Garden, לא יכולתי שלא להזמין איזה האר גאו קטן ומחא בשרימפס. וכך עשיתי.

מוריד הגשם היה מזועזע ומאד שותק ואני הייתי מזעזעת ומאד זוללת. אל תעשו את זה. דים סאם אוכלים בצהריים, בערב יש פה תפריט מטורף, אל תבזבזו מקום.

אותן תופעות לא רצוניות שקורות לי כשאני רואה כיסונים, קורות למוריד הגשם כשהוא נתקל בסרטן רך שריון. הוא מזמין מיד ערימת סרטנים מטוגנים. הוא מאושר וגם אני.

סופט-של

אחר כך מגיעים שרימפס חלוטים. צלחת אדמונית משובבת נפש. אני מתפנקת. אין לי כוח לקלף. מוריד הגשם שמעולם לא הביא לי פרחים (לידיעת הגולש דודי כליפא) מושיט לי שרצים ערומים, אחד אחד ומוכיח שגם תחת הפלורסנט אפשר למצוא רומנטיקה.

שרימפס

ואז מגיע תורו של סרטן ענק ( King Crab ) עם ג׳ינג׳ר שום וסויה, אנחנו אוכלים אותו לאט לאט. בשקט. אין כאן מקום לשיחה, רק לריכוז ודיוק. כל פירור נלכד בצ׳ופ סטיקס או במזלגות הקטנים. כל פיסה יקרה מפז.

סרטן

מנת הדגל של המקום היא אוייסטרים ברוטב שעועית שחורה ורוטב צדפות, פטריות שיטקי ובצל ירוק. סוג של עגל בחלב אמו אבל בגירסא הימית. סיר רוחש עם צדפות ענק בשרניות ורכות, שורות ברוטב צדפות ושעועית סמיך ומלא טעם. פלא שכל השפים בניו יורק הפכו את המסעדה למקום הסודי שלהם?!

צדפות

אם כל זה לא מספיק אז הזמנו גם אורז מטוגן עם מלא בשרימפס. כל כך פשוט וכל כך כל כך טעים.

אורז

קינוח? השתגעתם? הקינוחים במסעדות הסיניות לא טעימים. נקודה. במקרה הרע הם שעועית אדומה מבושלת ובמקרה הפחות רע מגישים גלידת תה ירוק או גלידת שומשום שחור, או פירות. אבל אנחנו מוותרים. אנחנו לא רוצים ששום דבר יחצוץ ביננו לבין הטעמים הנפלאים ובטח לא משהו שישכיח מאיתנו את החלום הזה.

קשה… קשה…

Oriental Garden

14 Elizabeth St
New York

212-619-0085

RSSתגובות (2)

כתיבת תגובה | כתובת טרקבק

  1. מאת dor:

    חבל שבארץ אין מסעדה סינית אחת נורמלית..
    ואל תגידו לי סינג לונג בסלמה = היא מזעזעת!!! אוכל לחתולים…

  2. מאת אריה:

    אח..אח..אח…סרטנים רכי שריון!!!!!!!!!!!

השארת תגובה