לא, אל תצעקו לי "עיג'ה", כמו שצועקים לי מהסלון. זה אולי נראה כמו עיג'ה (צברתי קילומטרז' מרשים של עיג'ה בצהרי שישי, במטבח של חמותי ז"ל), אבל הטעם שונה לגמרי.

אני מפנטזת עליהן מאז הקטע ב"המידלשטיינים" – ספר מרעיב ביותר – שבו השף הסיני המאוהב מכין לאידית, בין שאר הדברים, לביבות בצל ירוק בניחוח כוסברה (עמ' 125), כמובן, לא השתגעתי להכין את הלביבות הסיניות, שדורשות רידוד, מילוי, קיפול, גלגול, רידוד מחדש וסבלנות של חכם סיני זקן. אבל בצל ירוק הוא בצל ירוק וכוסברה היא כוסברה, ואין סיבה לא להגשים את הפנטזיות עם לביבות אחרות, כאלה שהן מהירות וקלות הכנה.

אז שילבתי את המתכון שלי לפנקייקס עם המון בצל ירוק וכוסברה (שחייבים להיות טריים־טריים, פריכים ומלאי טעם), תיבלתי בזנגביל טרי מגורר ובשמן שומשום, וטיגנתי 16 לביבות בניחוח סיני ובקיצור ישראלי.

עניין של טעם: הלביבות טעימות יותר אחרי שהן מצטננות (לא לגמרי – פושרות כאלה), כי החום מכסה על הטעמים העדינים ומעמעם אותם, ומשום מה נראה כאילו טעמן משתפר עוד יותר אם חוטפים ואוכלים אותן ביד, הישר מהצלחת שעל השיש.

המצרכים:

• ⅔ כוס (80 גרם) קמח
• ½1 כפיות אבקת אפייה
• ¾ כפית מלח
• ½1 כפיות סוכר
• 1 ביצה גדולה
• ⅔ כוס (160 מ"ל) חלב (אפשר להחליף ב־⅓ כוס נוזל אגוזי קוקוס משומר ו־⅓ כוס מים)
• ½1 כפיות (7.5 מ"ל) שמן שומשום כהה
• 10 בצלים ירוקים, טריים ככל האפשר, פרוסים דק (כ־2 כוסות)
• 1 כוס (חצי צרור בינוני) עלי כוסברה טריים, קצוצים
• 2 ס"מ שורש זנגביל טרי, קלוף ומגורר דק
• שמן לטיגון

אופן ההכנה:

1. מנפים יחד קמח, אבקת אפייה, מלח וסוכר לקערת ערבוב. מוסיפים ביצה וחצי מכמות הנוזלים, וטורפים במטרף ידני לבלילה סמיכה חלקה. מוסיפים את הנוזלים הנותרים בהדרגה, תוך טריפה. מוסיפים את שמן השומשום בסוף.

2. מוסיפים את הבצל הירוק, את הכוסברה ואת הזנגביל ומערבבים היטב בכף.

3. מחממים שכבה דקה של שמן במחבת בעלת ציפוי מונע־הדבקות. מודדים את בלילת הלביבות במצקת או בכף שמכילה 30 מ"ל (2 כפות, שמינית כוס), יוצקים לביבות למחבת החמה ומטגנים מעל להבה בינונית עד שהצד התחתון מקבל גוון זהוב עמוק. הופכים ומזהיבים את הצד השני. מוסיפים עוד קצת שמן למחבת בין סיבוב לביבות אחד לשני, לפי הצורך. מספיגים על מגבות נייר. מצננים.

---

צילום: יהודה סלומון

דנית סלומון בפייסבוק