כריסטוף מישלאק – אביר מועדון הסוכר

זה היה אחד מאותם ימים בחודש שבו יש לנו, יושבות האוהל האדום, רשיון להרוג. היום שלי התחיל עקום וכל התחייבות נוספת, פרט לקפה, שוקולד, עוגות ובהיה באנשים העוברים ברחוב היתה גדולה על מידותי וגררה קיטורים לרוב. בסוף היום חיכתה לי סדנא עם מישלאק, ה-קונדיטור וה-מאסטר שבאופן משונה לא תיאם איתי את הפגישה ולא קבע אותה ליום בו אני נוחה לעיכול ולבריות. תכננתי לזעוף, כי להבריז אי אפשר, אבל בחיים כמו בחיים, האשה מתכננת תוכניות ואלוהים זורה אבקת סוכר מלמעלה והופך יום מריר לאקלייר מתוק.

אני נכנסת לחדר הסדנאות בבישולים ופוגשת פרחי קונדיטוריה עם פארי בראסט בעיניים. כולם לובשים חלוקי שף רכוסים עד צוואר וגם אני, לא נעים להיות שונה. גם כך המבט שלי, שלא עטה דוק של סוכר, סימן אותי כמשביתת השמחות.

ואז זה קרה, צמד קוסמים נכנס לחדר, וכמו קסם שאי אפשר להסביר, כמו פינצ׳ של תבלין שמקפיץ את התבשיל, הם מעבירים מבט על היושבים, מחייכים, מילים בצרפתית עפות באויר וגם אני, כמו שאר הפחזניות בחדר, עוטה סוכר מרחף, שממוסס כל התנגדות.

כריסטוף משלאק, האיש לו כולם חיכו, עם קולמוסים, מצלמות ופלאפונים בשלוף, לקלוט כל פיסת מידע, כל טיפ וכל שבריר מתכון, נכנס לחדר והוא יפה כמו אל ומוכשר כמו שד ומול כל זה, איך בכלל אפשר לשבת בפינה ולהתמרמר בשקט?!

והוא לא לבד. איתו נכנס הסנדק של כל הענין הזה. האיש שאף קונדיטור ושף, לא אומרים לו ״לא״, עולמיים ככל שיהיו ומכוכבים כשמי המדבר. איש חלומות וחזון, שמביא לכאן, אלוהים יודע איך, את כל השמות הגדולים בעולם הקולינריה.

יש כמה סיבות לקפיצה המשמעותית שעשתה הקולינריה הישראלית בשנים האחרונות ואחד מהן חמוש במשקפיים כחולים, עבים ומוזרים ויש לו מבטא צרפתי בקצוות וגינונים של מיסייה אמיתי. הסנדק הוא מאיר דנון או מאיר בעל הנס, האיש שבדרך נס, עם הרבה קסם ועקשנות, צימצם את המרחק בין איציק הגדול למישלאק, כאילו פריז היא באמת מעבר לפינה.

אחד הדברים המרגשים שקורים בכתת האומן הזו הם התלמידים. סביב השולחן יושבים לא רק תלמידים צעירים שיום אחד, אם חום המטבח לא יכניע אותם, יהיו מרדדי ומקציפי החלומות הבאים. שכם אל שכם עם פרחי הלישה, יושבים מומחים בעלי שם כמו מיקי שמו, קרין גורן ואיקה כהן. החברותא הזו יוצרת רשת נפלאה של שיחות, פרחי הלישה הצעירים נושאים עיניים לגיבורים המקומיים ש״עשו את זה״ והם המישלאקים הפרטיים שלנו.

המסר הוא ברור, גם כשאת מלכה כמו רביבה, את לא קופאת על השמרים ותמיד מחפשת מקורות השראה. כמה נפלא שמקור ההשראה בא עד אלייך, נושא בשורות וניחוח חו״ל ואת יכולה להנות ממנו בלי ג׳ט לג וקפה וטובלרון במחיר מופקע בשדה התעופה.

׳את בת מזל, את מבינה את זה, נכון?!׳ ככה אני אומרת לעצמי בלב, קצת נוזפת בעצמי על הגראמפיות איתה הגעתי. אני מביטה באיש הצעיר הזה, עם הידיים הברוכות, שחי את החלום שלו, מקציף ומעצב חלומות על צלחת.

למרות שהוא נראה נסיך מפונק שנולד עם מקצף כסף ביד, כריסטוף מישלאק הוא ילד שנלחם על החלום שלו. בן לאם חד הורית שידע קשיים כלכליים והיה צריך לכתת את רגליו בדרך הארוכה, הסזיפית והמייגעת שעוברת בין קונדיטוריות קטנות באיזורים נידחים, דרך המטבח המהוקצע של אלן דוקס בפלזה אתנה ונוסקת עד לאולפנים הנוצצים של מאסטר שף הצרפתי ותכנית בישול בכיכובו.

מעורר השראה, כבר אמרתי? כמה אנשים מצליחים להחזיק את החלום שלהם בשתי ידיים בלי לשמוט אותו או לסתחרר משיאים? לכמה אנשים יש חלום עם טעם, ריח וצבע?

יש משהו מאד דוגרי וכן בקינוחים העדינים של מישלאק. הם חפים מפומפוזיות ורישמיות ממש כמוהו ולא בגלל שהוא מרחם עלינו וחוסך מאיתנו גינונים צרפתיים. אני חושבת שמישלאק פשוט כזה, הוא עדיין אותו נער סקרן ומוכשר, שחותר כל יום בטוח וחד אל עבר המטרה המתוקה הבאה. מחפש בקצות הלשון את הטעם והמרקם הנכונים, משליך לא מורא את מה שלא נכון, בטוח במה שטעים לו ולא מתבלבל מביקורת.

בשם אותה סקרנות הוא מייסד את ׳מועדון הסוכר׳ בו חברים טובי אמני הפטיסרי, שנפגשים כמה פעמים בשנה, מחליפים רעיונות, רשמים וחדשות ויוצרים מנות חדשות סביב אותו נושא ובכך בעצם מנערים את האבק מהקונדיטוריה הקלאסית והפומפוזית שלוקחת עצמה מאד ברצינות ולא מאפשרת אילתורים או חריגות ממה שברור ונכון כבר שנים.

היו אלה ארבע שעות של קסם. ישבתי מול ההצגה הטובה בעיר, כמו ילדה בחוג הבלט העירוני שצופה בפבלובה רוקדת. מבינה כמה אני לא מבינה, משחררת ונותנת לעצמי להנות ממשהו שלא דובר את שפתי, שפת העוגות הבחושות וקיצורי הדרך. מבטיחה לעצמי שאלחם על המקום הבא בכתות האומן של מאיר דנון (בעל הנס), כי אולי יום אחד, משהו מהשפה המעודנת הזו יחלחל גם אליי ויהיה חלק משפתי השגורה.

מרנג 'מיס אננס' א-לה מישלאק

מרנג צרפתי

מצרכים:

  • 4 חלבונים
  • 100 גרם סוכר
  • 100 גרם אבקת סוכר
  • מלח ים אטלנטי קורט
  • כף מיץ לימון טרי

הכנה:

  1. מקציפים את החלבון עם מעט מיץ לימון במיקסר במהירות בינונית.
  2. כאשר מתחיל להיווצר קצף מוסיפים את הסוכר בכמה פעמים.
  3. כאשר הקצף יציב מאוד ומבריק,מפסיקים את ההקצפה ומקפלים לתוכו את אבקת הסוכר המנופה והמלח.
  4. מזלפים 2 דיסקים בקוטר 18ס"מ באמצעות צנתר בקוטר 1 ס"מ.
  5. מייבשים בחום 80 מעלות במשך 3 שעות לפחות .

שנטיי של ליים ושוקולד לבן

מצרכים:

  • 670 גרם שמנת מתוקה
  • 70 גרם שוקולד לבן
  • זסט משלוש יחידות של ליים

הכנה

  1. מרתיחים את השמנת והזסט ,יוצקים על השוקולד הלבן וטורפים בעזרת מטרפה.
  2. מקררים לפחות 4 שעות.

אננס בסירופ

מצרכים:

  • 1 יחידה אננס
  • 500 גרם סוכר
  • 1 ליטר מים
  • 4 יחידות למון גראס

הכנה

  1. חותכים את הלמון גראס ומבשלים את כל המרכיבים כעשר דקות.
  2. מקררים.

הרכבה

  1. מקציפים את השנטיי.
  2. על תחתית מרנג מזלפים עיגול של שנטיי בעזרת צנתר בקוטר 1 ס"מ.
  3. מניחים דיסק נוסף של מרנג וגם עליו מזלפים עיגול של קרם שנטיי ליים .
  4. מניחים במרכז אננס חתוך למקלונים שבושלו בסירופ ומגרדים זסט של ליים טרי.

קטגוריות:: Featuredאנשים עם בייגלהבישוליםמתכוניםנעמה פלדעוגות

תגיות:

אודות הכותב:

RSSתגובות (7)

כתיבת תגובה | כתובת טרקבק

  1. מאת עמית כהן:

    אחד הגדולים!!!

  2. מאת ניקי:

    הוא יפה גם במציאות?

  3. מאת חיה:

    נעמה יקירה,
    כל הכבוד על הכתבה הזו.
    כאחת שהיתה בקורס, אני יכולה להגיד שהצלחת לתרגם יפה את ההרגשה שהיתה לי שם.
    אחלה אתר ; )
    חיה.

  4. מאת אילנה:

    מאיר דנון = מגיעה לך כל מילה ומילה
    אנחנו חייבים לך הרבה מאוד על היחס והרצון לקדם את הקולינריה בישראל.
    חזק ואמץ כולנו מרוויחים!!!

  5. מאת רביד:

    הייתי שמחה אם חברי בייגלה היו מקבלים מידע אודות הסדנאות האלו כדי שנוכל להרשם.

השארת תגובה