המזלג המעופף בברצלונה: עצירות חובה בעיר הטפאס

קשה להתרגל לברצלונה העצלה והנהנתנית, אחרי איסטנבול העמלה, האינטנסיבית והעסוקה. צריך להסדיר נשימה, לאחר כמה ימים בטירוף הטורקי. זה מתחיל בפקיד ההגירה שבדיוק הערנו אותו מסיאסטה, למרות שהשעה היתה תשע בבוקר. לא באמת אכפת לו מאיפה אנחנו באים, כמה ולמה. מבחינתו שנכנס עם מטוס בכנסיה של גאודי, רק אם אפשר לא ביום ראשון ולא בין שתיים לארבע. נחים פה וזה מפריע.

לשם הסתגלות מהירה מוריד הגשם לוקח אותי לבוקריה, להסתובב קצת, לנשום את השוק ולאכול פירות ים בקיוסק אוניברסל. אנחנו עומדים דקות ארוכות עד שמתפנה לנו פיסת שטח על הבר. יש עוד דוכני פירות ים בסביבה, אבל מוריד הגשם נשבע שזה הטוב ביותר.

׳לכאן חלמתי לקחת אותך׳ הוא אומר את מילות הקסם כשהוא מזהה חוסר סבלנות בפני ואני לא שוברת לאף אחד את החלומות. אני מקווה שהוא גם חלם לקחת אותי לפשוט על סניף של דיזיגואל או של costo…

שרימפס, פטריות, פלפלים ירוקים מטוגנים, קלמארי עם צ׳יפס, צדפות כאלה וגם אחרות. זה לא נגמראחרי שירדנו על כל דגת הים ופירותיו, נראה לי שהתרגלתי. כזו אני, סתגלנית.

כבר יום שלם מסתובבת לי השורה מהשיר ״שירים עד כאן״: קצרות, ואוהבות וכואבות. בעיניי זה המיצוי של הטפאס וההגדרה הקולעת ביותר. מנה קצרה וקטנה, מלאה במה שאתם אוהבים, בכל התשוקות, החשקים והמאוויים שלכם וכואבת, כי לא תצאו בזול מאף ארוחת טפאס בברצלונה. בשביל אהבות משלמים, גם אם חטפתם אותן על הדרך בין פה לשם.

קבלו כמה עצירות חובה, חלקן לקצרות ואוהבות ופחות כואבות וחלקן לארוכות, אוהבות וואחד כואבות. הכנתם פנקס? הנה זה בא.

Cervecería Catalana (סרווסריה קטאלנה) – קצרות ואוהבות ופחות כואבות

כשאומרים ברצלונה, אנשים ישר קופצים כאחוזי טירוף וממליצים לך בפה מלא לא לוותר על Ciudad Condal. מדובר בטפאס מפורסם ומאד תיירותי שכוחו בעיקר במיקומו. אתם יכולים לעשות עליו וי, אבל אתם לא חייבים. במקום זה לכו לסרווסריה קטאלנה, מאותו בית, פחות מתוייר והרבה יותר שווה.

אתמול, בצהרי היום, התישבנו על הבר, עיינו במגשים העמוסים בכל טוב ובחרנו את שאהבה נפשנו, כשאנחנו משאירים בצער תשוקות רבות מאחור.

שיפוד שרימפס וסקלופס.

קנלוני עם גבינה במילוי בשר חזיר.

סנדוויצון עם סלט בשר סרטנים.

שרימפס אדום על הפלנצ׳ה.

באנו רק לקטנה, נישנוש קטן לצד בירה ומיץ תפוזים. יכול להיות שעוד נשוב, אני השארתי שם שיפוד גבינה מטוגנת שנורא רציתי וגם אחד עם נתחי טונה בשרניים. אין סוף לחלומות בעיר הזו. חלומות קטנים על שיפוד.

Cervecería Catalana

Carrer de Mallorca, 236

93-2160368


bar mut – כל מה שמגניב או ארוכות, אוהבות וואחד כואבות

׳כולם פה מדלגים ממקום למקום׳ אומר לי מוריד הגשם, כשאני מוצאת את עצמי, על בטן מלאה, רצה אחריו ברחובות ברצלונה בדרך למסעדה הבאה. ׳אוכלים קצת במקום אחד ומדלגים לעוד מקום ועוד אחד׳ מוריד הגשם מסביר לי את אורחות המקום. אין לי מושג אם זה נכון, או רק תירוץ לדגום עוד מקום, אבל אני הולכת אחריו כמו עם ישראל אחרי משה, כולל הקיטורים וקונצים בדרך. כי בבפנוכו אני יודעת שהוא מבין בטוב.

במצב צבירה שבע עד מאד אנחנו מגיעים ל bar mut. לא בדיוק טאפס בר אלא יותר בר יין מגניב וצעיר, עם צוות מתוק להפליא, דובר אנגלית לשם שינוי ושפים מוכשרים.

אתם בטח שואלים את עצמכם למה זכה בר מוט להגדרה ״ארוכות, אוהבות וואחד כואבות״, נכון? בבר מוט מגישים מנות לחלוקה. המנות גדולות יחסית לטפאס, עשויות באהבה ומצויינות עד מאד ו… לא זול פה, אבל לגמרי שווה את המחיר שתשלמו. מנה תעלה כאן בין 17-25 יורו. הקינוחים לעומת זאת זולים יחסית, רק 6 יורו לקינוח. יש במקום אוסף יין אדיר, כך שתוכלו לחגוג באמת.

אנחנו פותחים עם שתי צדפות שמנמנות ובשרניות של קוקי סאן זק ברוטב פרמזן. מנה מענגת. אכלנומאותה פעמיים. בפעם הראשונה היא היתה מעולה ובפעם השניה קצת מחופפת. חשוב שישימו לכם הרבה רוטב ושהצדפות תהיינה חמות. זה תלוי בטבח שמכין, אז תתעקשו.

אוקטופוס עם תפוחי אדמה. אחת ממנות התאווה השוות ביותר שאכלנו. נתחי תמנון בשריים ורכים. תפוחי אדמה שנצרבו היטב על המחבת ולכן תחתיתם קריספית וממכרת. כל כך פשוט וכל כך טעים.

קרפצ׳יו חלמון ביצה עם שרימפס, צ׳יפס דקים, דקים, דקים, טובלים בשמן צ׳וריסוס וצנוברים. מוריד הגשם התאהב וביקש לשוב לשם גם בלילה. מערבבים את כל המרכיבים, את חלמון הביצה הנא, הצ.יפס הקריספיים וחתיכות השרימפס ויוצרים ביס מושלם, כזה שמתגעגעים אליו עוד הטרם מסיימים את המנה.

ריזוטו עם פואה גרה, פטריות וקוביות נקניק דם. מנה מופלאה. מפנקת, מנחמת, מאד ארצית ונעימה.

זר פטריות פורצ׳יני טריות על הפלנצ׳ה. מחווה של אהבה ממוריד הגשם למי שפטריות הן מאכל התאווה שלה, בכל צורה, גודל ומין. הן הגיעו מלאות שום, שמן זית ועם כוויה נעימה בתחתיתן. תענוג.

התפריט בבר מוט מתחלף כמעט כל יום בהתאם למה שהשוק מציע. תוכלו למצוא שם מנות דגים, צדפות, בשר וגם מנות צמחוניות.כדאי שתזמינו מקום מראש, המקום מפוצץ ולא תרצו להחמיץ אותו.

Bar Mut

Calle Pau Claris, 192

93-2174338


quimet& quimet – קצרות ואוהבות ושתויות

בר יין מתוק שקיים כבר מאה שנה ו… לא, הם לא עושים יום הולדת. הם פשוט נמצאים, חיים ושוקקים מאחורי הדלת האדומה כבר המון זמן.

מאחורי הדלפק אב ובתו, דור חמישי להאכלת אנשים שמחים. אורחים שבאים באמצע היום או בסופו ללגום כוסית יין, לחטוף פרוסת לחם קלוי עם איזה משהו טוב עליה ולחזור הביתה בשלום.

בבר אין מקומות ישיבה, אבל תמצאו שם את כל דגת הים מעושנת ומצוינת. תוכלו להתארגן על פינצ׳וס, כריכונים קטנטנים שהולכים נפלא עם אלכוהול. כריכון שרימפס, פלפל אדום, יוגורט סמיך וקוויאר שחור או כריכון קלמארי ממולא עם ריבת בצל בבלסמי. יש כאן אין סוף אפשרויות.

לא בא לכם לחם? אפשר לקחת לכם גם צלחת עם גבינות, דגים מלוחים, צדפות משומרות, נתחי טונה עסיסיים, ארטישוק, סלמון מעושן מהטובים שאכלנו ולוותר על הלחם.

קוומיט את קוומט הוא מותק של מקום לחטוף משהו על הדרך מכאן לשם ובעיקר לפגוש מקומיים שהטעימות הן חלק בלתי נפרד מהתרבות הנהדרת שלהם.

Quimet & Quimet

Carrer del Poeta Cabanyes, 25

934423142


טפאס 24 – הסוף לבקיני וגם קצרות, אוהבות והוגנות

מדובר במקום שאין אחד שלא ידקלם לכם את שמו ברשימת המקומות השווים בברצלונה. לכאורה, לא חן ולא הדר לו. המקום מעוצב בפשטות, מטבח פתוח, המלצריות חסרות סבלנות ומדקלמות את התפריט בחוסר חשק ובמהירות, במיוחד אם הן צריכות לשלוף את האנגלית התיכונית המקרטעת שלהן (מה קורה פה באירופה שמחרימים כך את האנגלית? הם לא הולכים לבית ספר?).

אבל האוכל מצוין, פשוט, מדוייק וטוב. גם כאן לא תמצאו שטיקים של צילחות, אלא משהו מאד בסיסי שהאוכל בו הוא הכוכב. כשאתה מבשל אוכל טוב, אתה כנראה לא צריך להשקיע בפרוטכניקה.

פתחנו בפטטס ברוואס, תפוחי אדמה מטוגנים עם רוטב עגבניות חרפרף ומיונז. פה הם מגיעים בגירסת הצ׳יפס. כמה כייף לפגוש בצ׳יפס לא תעשייתי, מתפוחי אדמה אמיתיים. געגעוע עמוק למסעדות המזרחיות של פעם ולמשולש הנצחי חומוס-צ׳יפס סלט.

אחר כך עלו ובאו בקיני, משולשי טוסט עם כמהין, האם מאיבריה ומוצרלה. ביס שכולו עונג צרוף. אין לי מושג למה בקיני, כי ביס מהדבר הזה סוגר הרמטית את עונת הרחצה ואת היכולת שלך להכניס את הבטן ולעלות על בקיני זעיר. בכל מקרה, חובה חובה חובה לקחת את המנה הזו. כמה פשוטה, ככה מעולה.

מק פואה. המבורגר עם פואה גרא. עסיסי, עשוי במידה. לא גדול מדי שצריך לפתוח לכבודו פה של תנין, בערך בגודל של המבורגר במקדונלדס, אבל עם טעם שרחוק ממנו שנות אור. לצידו תקבלו צלוחית עם פואה גרא. מושלם.

פסטה עם נקניקיות, מנה שמתרגלים אליה ובביסים האחרונים היא ממש אבל ממש שווה את המאמץ. תבשיל של פסטה קצרה עם בשרים. סוג של ראגו עם בשר נקניקיות, בשר טלה, נקניק דם ופיסות בשר חזיר. זו לא חובה, אבל לא סבלנו.

מנת חובה ותאווה היא מנת שקדי העגל. קשה לתאר את הסוכריות הנפלאות הללו. שמנמנות ועשויות בדיוק, אבל בדיוק במידה הנכונה. רכות, עסיסיות והפה קושר להם כתרים ושר להן שירי הלל בכל ביס. הן מונחות על מעט פירה מושלם. הבו לנו עוד מן הפירה הזה ונהיה מאושרים עד קץ הימים. מנה שאין לוותר עליה, אם לא הבנתם את הרקלמות שלי עד כה.

היות ואנחנו חייבים להגזים היטב, הזמנו כפיצוחים גם צלעות ארנבת קטנות. צלעות של ארנבת עצלה שלא רצה מספיק מהר. כייף של מנה להעביר בה את הזמן על הבר עד לקינוחים.

בגזרת הקינוחים לא תטעו אם תקחו לכם את קינוח השוקולד שיש בו גנאש עשיר של שוקולד, טוסטים ומעט מלח גס. ביס מאוזן כל כך שסוגר יפה את הארוחה.

כך גם לגבי התותים בקצפת. הם מגיעים עם רוטב מבושם ומצומצם של בלסמי. אין טעויות פה. זה בדיוק מה שהפה והלב מבקשים אחרי כייף כזה.

Tapas 24

Carrer de la Diputació, 269

93-4880977


Cal pep – לעמוד בתור לאוכל וגם ארוכות, אוהבות ולא מאד כואבות

מוריד הגשם מזרז אותי ביציאה מן המקלחת. ׳את לא מבינה מה קורה שם אחרי השעה שבע…׳. אני מזדרזת כמיטב יכולתי ויוצאת מהבית עם עין אחת לא מאופרת ובשיער פרוע. לא נורא, אני מקווה שיבחינו באופי.
אנחנו מגיעים ראשונים. אין אף אחד ליד המסעדה הנצורה. שער הברזל שלה נעול ואני מתחילה להתעצבן. חלונות הראווה שבדרך בישרו לי שאני נראית נורא.

תוך דקות נאסף תור אימים מאחורינו. בא לי לתלות על הישבן שלט ״מכוערת, אבל לפניך״. אנחנו ראשונים ואחרינו עומדים לפחות 70 אנשים רעבים. אני מציעה למכור את התור לכל המרבה במחיר ולקנות בכסף המון בגדים יפים. אבל מוריד הגשם מחבק את זכותו לאכול את הארוחה התשיעית היום ולא זז ממקומו.

שער הברזל נפתח ומתחילים להושיב אותנו. אנחנו יושבים במקום הכי טוב בבר ושמחים שהגענו בזמן.

כאות ומופת על חריצות היתר שהפגנו הפרסים לא מאחרים להגיע. מיכל דליות ופרופסור רולידר בטח יגידו שאוכל זה לא פרס. הם כנראה לא ביקרו ב-cal pep.

קלמרי מטוגן שעשוי בדיוק כמו שאני אוהבת. טרי, פריך ועטוף בקמח תירס שהופך אותו לקראנצ׳י ונפלא. אנחנו לא מוותרים גם על הפלפלים הירוקים המטוגנים, שמלווים אותנו בכל ארוחת טפאס, כשומרי ראש שמכסחים כל מפלצת ירוקה דמיונית בהבל פה אחד.

רבעית גמבס צלויים במלח. אדומים ומתוקים. מוצצים את הראשים עם הטימטום המתוק, מפרקים את השריון ומתענגים. מוריד הגשם החליט שהוא מעולם לא טעם שרימפסים טוב מאלה והוא מיד מזמין לעצמו עוד זוג מהאדום אדום הזה.

במשאית הפרסים שמגיעה לשולחן מגיעים גם טרטר טונה מושלם ומונק פיש מופלא, שכמה שהוא מכוער ככה הוא טעים. מי צריך לובסטר כשיש כיעור טעים כזה? הוא מגיע עם תפוחי אדמה מטוגנים בשום ועגבניה צלויה.

לקינוח אנחנו מזמינים קרם קטאלן מצוין ופרופיטרול מיותר. התמקדו בקרם הקטאלן, תאכלו פחזניות בפריז.

Cal pep

Plaça de les Olles, 8, 08003 Barcelona, Spain

93-3107961


ועכשיו, מה עכשיו? עכשיו אני יוצאת לבוקריה. כי מבחינתי כך מתחילים בוקר בעיר הזו, אחר כך טפאס בר או שניים או חמישה. מבטיחה לדווח על מה ששווה.

לסיור וירטואלי בבוקריה

 

קטגוריות:: Featuredברצלונההמזלג המעופףנעמה פלד

תגיות:

אודות הכותב:

RSSתגובות (5)

כתיבת תגובה | כתובת טרקבק

  1. מאת צביקה:

    תודה על השירות לציבור אנחנו שם בסוכות עשיתם בשבילנו את העבודה הקשה.

  2. מאת erik:

    הדוכן בשוק הבוקרייה הא חובה

  3. מאת תיקי:

    למה אין המלצות כשרות??????

  4. מאת מיכל:

    תנסו מסעדה שנקראת A TU BOLA נמצאת ברחוב L'hospital 74 Barcelona
    מסעדה קטנה וטובה ברובע ראבל.
    שווה עצירה, האוכל מצויין והאוירה נהדרת…

השארת תגובה