שירים מהמזווה – ראגו פטריות

ספרי בישול הם אהבה גדולה שלי, מגיל צעיר מאד קראתי אותם כמו ספר עלילתי לכל דבר. הספרים בבית הורותי היו ספרים סטנדרטים למדי עם תמונות לא מפתות מדיי (זה היה לפני שידעתי לבקש ספרי בישול לעצמי. אל דאגה- למדתי מהר מדיי). בימנו האוסף שלי מתרחב כל הזמן, והאהבה לספרים בשר ודם (או: נייר ודיו) התפתחה גם אל בלוגי בישול עם תמונות מדהימות.

אחד מספרי הבישול הישנים שאהבתי ביותר היה "פתחון פה: תבשילים עם נשמה" של הרן אריאנה בו היא מגוללת את מחשבותיה ומתכוניה כחברת קיבוץ. בשלב מסויים בספר היא מציינת את החשיבות של היכולת "להרים ארוחה" לכבוד אורחים לא צפויים שהבעל עשוי להביא הביתה (יכול להיות שאני לא מדייקת כרגע, אני מתייחסת אל הכתוב בזיכרון שלי) ומציעה מתכונים פשוטים וטעימים. בהתעלמות, כמובן, מהעובדה שתפקידים מגדריים מעולם לא היו כוס התה שלי, כל עניין הנכונות לאירוח נחקק לי בראש מאד.

ספונטניות היא אחלה, אבל גם לספונטניות צריך לדעת איך להערך.

כשהאוברג'ין ואני עברנו לגור ביחד בדירה החדשה, התגלמה לפני הזדמנות: לתכנן את תוכן המטבח עד תום. מצרכים טריים חשובים תמיד אבל הרשימה של מצרכי המזווה מלאה בקלות כמה עמודים במחברת. סוגי חומץ שונים, שמנים, תבלינים, קטניות, קמחים, מצרכים יבשים ושימורים- כולם החלו להאסף.

אני סאקרית של מבצעים על פחיות שימורים איכותיות, וסביר להניח שאמצא מה לעשות עד 2020 עם אקסטרה פחית עגבניות משומרות או שימורי שעועית שחורה. אני מאד גאה בעובדה שאני יכולה לשרוד על המצרכים שקיימים בבית לפחות שבועיים בלי ללכת לקנות משהו (זה לא אומר שהאוכל יהיה טעים מדיי, ללא מוצרים טריים וזה).

אז כן, תביאו שניים, תביאו שלושה, תביאו ארבעה אורחים. לא תהיה לי בעיה להאכיל אותם.

מאד רציתי תבשיל פטריות (ראגו פטריות של ממש) אך לא מצאתי פטריות טריות. לו הייתי מוצאת פטריות יפות (חיפשתי בכל מקום באיזור הבית שלי ומצאתי רק פורטובלו, לו הייתי מרחיקה עד שוק האוכל בנמל כנראה הייתי מוצאת עוד) הייתי מוסיפה אותן. מזל שיש לי את המזווה הכל-יכול שלי.

בהתאמה: המתכון הבא מתבסס בעיקר על מוצרי מזווה, ואם מורידים ממנו את החמאה (שהיא לגמריי אופציונלית) ומוסיפים ציר ירקות במקום ציר בקר הוא גם יכול להיות טבעוני למהדרין. ניתן להגיש אותו בפני עצמו, מעל טוסט או פולנטה, או כרוטב לפסטה. הוא פשוט נורא טעים.

ראגו פטריות


מצרכים:

  • חופן או שניים פטריות מיובשות (השתמשתי בפורצ'יני, פטריות חצוצרה שחורות ועוד כל מני פטריות יער)
  • כף שמן זית
  • שתי שיני שום כתושות
  • כפית תימין יבש
  • כפית צ'ילי יבש (אני אוהבת חריפות, תוסיפו פחות אם זה לא המקרה)
  • שלושה בצלצלי שאלוט קצוצים דק
  • פטריות טריות קרועות לפיסות (אופציונלי)
  • שליש כוס יין מרסלה
  • צנצנת אספרגוס לבן מסוננת מנוזלים (שוב, אפשר טרי, אבל במזווה עסקינן)
  • צרור פטרוזיליה קטן.
  • חצי כוס ציר בקר (אפשר להחליף בציר ירקות ואפשר גם לוותר)
  • קוביית חמאה (40-50 גרם)
  • כפית חומץ אשר מופק מאלכוהול כלשהו (בן יין, שרי וכו')
  • מלח ופלפל שחור.


ההכנה:

  1. חצי שעה לפני הכל- השרו את הפטריות במים רותחים ושמרו את המים לאחר הסינון. אם הפטריות גדולות מאד – קצצו אותן מעט.
  2. חממו מחבת בעלת דפנות והוסיפו את השמן. טגנו עד ריכוך את השאלוט והפטריות הטריות (אם יש, ואם נעשה שימוש בפטריות טריות- זו הנקודה להוסיף בה גם קמצוץ מלח).
  3. הוסיפו את השום הכתוש, ערבבו והוסיפו את הפטריות המושרות מראש ללא הנוזלים. ותבלו בצ'ילי ובתימין.
  4. כאשר המחבת מתחילה להתייבש (היא תודיע שהיא מתחילה להתייבש ע"י להשמיע צלילי חריכה) הוסיפו את יין המרסלה, החומץ, חצי כוס מי הפטריות (ממליצה לסנן שוב במסננת דקה כדי לוודא שאין חול) ואת הציר.
  5. כאשר הנוזלים מגיעים לרתיחה החלישו את החום ותנו לנוזלים להצטמצם. הרבה. עם החלשת החום הוסיפו פנימה את האספרגוס חתוכים לפיסות בגודל נגיס.
  6. כאשר הנוזלים מצטמצמים – הוסיפו את קוביית החמאה והפטרוזיליה הטרייה, ערבבו בעדינות והתכוננו להגשה.

בתאבון!

קטגוריות:: Featuredבשרמתכוניםעדי בר

תגיות:

אודות הכותב:

RSSתגובות (1)

כתיבת תגובה | כתובת טרקבק

  1. מאת מאיה:

    נקרא מעולה, מעניין אם אני אצליח להתגבר על העצלנות ולהכין…

השארת תגובה