פרונטו – הכל ענין של ביטחון עצמי

"יש לו ביטחון עצמי" סבינה מושכת אטריית טליוליני ארוכה וצהבהבה, מסתכלת עליה טוב טוב ובמבט שלה אני מחפשת ומוצאת את האישור "מושלם!" היא קובעת. "כשאתה פחדן אתה מעמיס ומעמיס על המנה" אומרת האורים והתומים שלי בענייני פסטה ובכלל.

אני יודעת שהיא צודקת. גם בגלל שסבינה ולדמן מבינה (די לראות אותה אוכלת, כדי לדעת, שלא לדבר על לראותה מבשלת…) וגם בגלל שהטליוליני בחמאה לימון עם פרמז'אנו של "פרונטו" זו מנה כל כך יפה וברה בניקיון שלה, שאני מאושרת שאני לא צריכה לשלות את הפסטה המושלמת הזו מתוך קן עלעלי תלתן, ריג'לה, גראס או השד יודע איזה עשב שוטה הוא במודה היום בעיר.

"תראי מה זה" אני אומרת, אחרי שחיסלנו את מנת הפסטה והזמנו עוד אחת. "השף לא נמצא, משגר תמונות של הנאה צרופה מכרתים ובכל זאת המטבח מתפקד, ואפילו טעים פה!" אני מתפעלת בפה מלא.

"וזה מה שאומר שהוא שף טוב" סבינה מחדדת לי את עובדות המטבח על רגל אחת. "מטבח לא אמור להתפרק כשהשף יוצא ממנו. מה שמראה שהוא שף גדול זה שהוא לא חייב להיות 24/7 בין הסירים. להפך, הוא צריך ללמד ולעצב את הצוות וגם לתת לו לנשום ולהתבטא לפעמים…" שתדבר, אני אומרת לעצמי, אני בינתיים אחסל לי בנחת את הפולנטה לגמרי לבד ואעשה פנים קשובות.

נזכרתי בימים בהם הייתי מורה צעירה. כיתת הפלאות שלי היתה מחכה לי כל יום עם שירונים פתוחים, שרה שירי מגל וחרמש בפה מלא ובכוונה גדולה. רק מה? את השיעורים של המורים המקצועיים הם היו הופכים לגיהנום. אף מורה לא שרד שיעור מלא בלי שיתעופף לו ילד מהחלון או שחצי כתה תשחק קדרים באים והחצי השני יתאמן בהטלת כסאות והטסת מטוסי נייר מדפים שתלשו מהספרים.

"אני יודע שאת קצת מבסוטית מהענין" קלט אותי מיד אילן השרת, איש סודי ואדם שראה הרבה מדי מורות במהלך חייו "אצלך הם מלאכים צחורי כנפיים ואצל המורה למוסיקה הם סיבה לפרוש מרצון. אבל ככה לא מנהלים כיתה!" נזף בי. "הכיתה שלך צריכה להתנהל כאילו רוחך שורה במקום, גם כשאת ביום חופש. גם כשאת חולה או בכיתה אחרת" לימד אותי אילן השרת את השיעור החשוב ביותר בניהול.

"להפך, כפרה. קצת ביטחון עצמי צריך שיהיה לך. זה לא אומר שאת מורה יותר טובה, כי הכיתה שלך חיילים לידך ופראי אדם בשאר הזמן…  תני להם לנשום" אילן השרת ריכך את מבטו "שישתוללו קצת גם אצלך, מה יש? שיעשו שמח. תשחררי נשמה. שלא יתפרקו ברגע שאת יוצאת מהדלת…" אמר לי אילן-השרת-הכי-כפרה-בעולם ואני, לאט לאט שיחררתי. עד שהיתה לי כיתת חלומות של ממש, כזו שמעיפה מטוסי נייר בשיעורים שלי ושרה בכוונה גדולה בשיעורי המוסיקה.

מפלצות התהילה של פרונטו, צילמה: נטלי ארנטוף

הכל התחיל מההודעה הזו בפייסבוק של "פרונטו".

מחר זה קורה!
מפלצות התהילה של המטבח של פרונטו: אלכס, לירן, סער, גיא, מיקי, ותספיט מג׳אמג׳מים אוכל שעוד לא היה בפרונטו. וגם לא יהיה. One night only!
מי שלא בא, ילד מרובע!

לא רצינו להחשד כילדים מרובעים, אז הלכנו. האמת שבכלל לא היה אכפת לנו כל ענין המרובעות, זה כבר אבוד בגילנו… אבל אביעד החתיך, הסמן הימני שלי בכל מה שקשור למגניבות ודברים שווים בעיר הזו, אמר שיש בפרונטו אחלה ערבי טפאס בראשון, מנות קטנות ולא מעונבות שמשלבות מזרח תיכון חדש עם איטליה. אז החלטנו לקחת סיכון וללכת דווקא ביום שהשף לא נמצא, במילא שום דבר כבר לא יזוז באח הגדול ואנחנו ממש בעד תרבות יום א' במסעדות. עלינו על א' ויצאנו. בדרך קראנו לסבינה, פלדשטיין ואיקה, שיעזרו לאכול ויתרמו למאמץ המלחמתי.

ירדנו על שלש קערות של פולנטה קרמית עם ראגו פטריות בעל גוף וקצף חמאה חומה (48 ש"ח). שתיים מהן הכילו ביצה, ואני שאין סיכוי שאגע בשום דבר שמכיל ביצים חיות או רוטטות, ביקשתי את שלי בלי. מנה מצויינת, ראגו פטריות עם טעמי אדמה ויער, פולנטה עדינה וענן קצף מרחף. מנה מנצחת ומצטיינת עד מאד.

הפסטות היו מרהיבות בפשטותן. אני מניחה שקוראים לזה "נכונות" כמו האנשים הנכונים והיפים המדורי הרכילות. הם נראים במקומות שצריך והם יפים ולבושים היטב. הזמנו שלש מנות של "נכונות". שתי מנות טליוליני בחמאת לימון עם גזיזי פרמז'ן מעל (32 ש"ח), שהייתה מעולה ועוד אחת לבושה ברוטב כמהיני עדין (43 ש"ח). בניגוד לפסטות הרווחות בעיר, בהן ידו של הטבח קלה על מחית הכמהין. פה היא היתה מאוזנת ומצויינת.

ביסים מושלמים סיפקה לנו מנה של קבב טלה על אינג'רה (לחם אתיופי), טחינה לבנה וסלט עלים ירוק (43 ש"ח). מה שיפה בערב כזה שלכל טבח צעיר במטבח יש הזדמנות להפוך באמת למפלצת תהילה והוא יכול להביא את העולם הפנימי שלו ואת ההשראות שלו ולצקת אותם למנה שהוא חתום עליה. אני לא זוכרת מי עשה מה, אבל המנה הזו היתה כל כך טובה שהזמנו עוד אחת ממנה, לתשומת לב מפלצת התהילה שהכינה אותה…

היו עוד המון מנות, ביסים קטנים ומענגים.

קפלטי זנב שור (38 ש"ח), כיסוני פסטה מבצק עדינדין, שהכוכבת הראשית זו המלית הבשרית. הבצק לא מפריע לה, הוא כמעט לא שם, מפנה את מקומו למה שחשוב ואורז אותו כמו אריזת צלופן שקופה. עונג.

פרושוטו ותאנים (52 ש"ח). קלאסיקה שתמיד משמח להערים על המזלג, מה יש להוסיף?

עוד בגזרת הביסים המושלמים – קנולי עיזים ותימין (28 ש"ח). זו מנה ראשונה שהיא בעצם קינוח. קנולי פציח עם מלית עדינה של גבינת עיזים. קצת סלט עשבים ודבלה ואתם מסודרים.

השולחן שלנו היה עמוס באנשים שאנחנו אוהבים ובמנות קטנות, מלאות מחשבה, חלקן הגדול רעננות, אמיצות מאד ומקוריות.

כשהגיע זמן הקינוחים עשיתי מחטף, כי זה מה שאני עושה בדרך כלל כשכולם מסביבי מטושטשים מרוב אוכל. אני מלחששת למלצר את רשימת הקינוחים כולה, ולובשת פרצוף מופתע כשהם מגיעים לשולחן. "יו, כל כך הרבה" אני אומרת בקול "בטח התבלבלתי…". אבל זה כבר מאוחר מדי, הכפות בהיכון ותעזבו אותנו מדיאטה ותירוצים.

קינחנו בשניים מהקבועים שלנו: עוגת שוקולד חמה עם גלידת מסקרפונה נהדרת ובטירמיסו האלמותי של פרונטו, שבלעדיו אני לא מסיימת שם אף ארוחה ומצידי שישאירו אותי לרחוץ כלים, או משהו שעושים באורחים שמסרבים להתפנות.

ומתפריט מפלצות התהילה לקחנו סורבה מלון, למון גראס עם יוגורט ודבש (32 ש"ח). מרענן ומצוין. וגם קוקילדת קפה עם גלידת לוטוס, פולי קפה וקצף חלב (38 ש"ח). קינוח משגע! באמת! ותודה למפלצת התהילה שרקחה את הקסם הזה!

יש לי הרגשה שפספסתי כמה וכמה מנות. היו כל כך הרבה על השולחן. אבל תמיד יש מחר חדש ויום ראשון מגיע אוטוטו. אני יודעת איפה אני בראשון הקרוב, עם חברים שאני אוהבת, אוכלת קצת מפה וקצת משם, בפרונטו. אני מקווה שגם אתם.

פרונטו טוב לכולכם!

פרונטו

הרצל 4 תל אביב

טלפון: 03-566-0915

קטגוריות:: Featuredכללימסעדותמקומות שאהבנונעמה פלדתל אביב

תגיות:

אודות הכותב:

RSSתגובות (5)

כתיבת תגובה | כתובת טרקבק

  1. מאת ניקי:

    האם זה בכל יום ראשון או רק כשהשף לא נמצא?

    • מאת נעמה פלד:

      למיטב ידיעתי, יש ערב טפאס בכל יום ראשון בפרונטו. שווה לעקוב אחר דף הפייסבוק שלהם שם הם מעדכנים.

  2. מאת meni shalom:

    התחיל העידן האיטלקי בבייגלה?
    ידועה כאחת הוותיקות והטובות ביותר. שמח לשמוע שעדיין שומרים על האיכות אחרי כל כך הרבה שנים. שימשיכו ככה..

  3. מאת eran:

    כתבה יפה ומעוררת תיאבון. אך הערה לסדר: חבל בשביל השף שאת מהללת ומשבחת שהוא היה צריך את הכתבה ההזוייה על חיבתו לחשפניות ומועדוני חשפנות. דיויד פרננקל הוא שף מוכשר שכדאי שיתמקד במטבח ובבישול ולא בכתבות יח"צ שמוציאות אותו ממש לא טוב. להחליט לא לעשות כאלה כתבות זה ביטחון עצמי במיטבו.

  4. מאת הדר:

    בדיוק כמו שכתבת על העשבים השוטים. כשיש לשף מה להסתיר הוא מסתיר עם מרכיבים הזויים שלא קשורים לכלום ועם ערימותתתת של ירוקת… לא הייתי עדיין בפרונטו אבל עשית חשק לנסות.

השארת תגובה