סולה (Sola) – אהבה מביס שני

'על שם מי ההזמנה?' מלצר מקבל את פנינו, בלי חיוך ובלי ערב טוב או שלום. הוא נראה עסוק. קצת הפרענו לו, אנחנו חושבים להתנצל. אחר כך הוא נעלם ומשאיר אותנו בחלל היפה של 'סולה' דקות ארוכות.

'אוי. אתם עוד פה? שלחתי מישהו שיושיב אתכם' הוא שב ומזמין אותנו סוף סוף להכנס, רגע לפני שאנחנו אומרים נואש ופונים ללכת.

גם החיכיון, המבוכה והבילבול לא מצליחים להסתיר את יופיה וחינה של 'סולה', זה אולי החלל היפה היותר ביפו היפה. התקרות הגבוהות, אור הנרות, הכלים שנבחרו בקפידה. הכל מלא תשומת לב, עד כדי כך ששכחו שאלוהים נמצא לפעמים גם בברכת 'ערב טוב' ובחיוך.

אנחנו מתיישבים וזוכים במלצר אחר. אני לא זוכרת את שמו, לכן נקרא לו "היתקליף המאמי". היתקליף על שום מראיהו, הכהה והגבוה ומאמי, על שום מיזגו וטבעו. הוא מתוק, חייכן וסבלני ומסביר באריכות על כל מנה ומנה.

"היתקליף המאמי" מניח לפנינו תפריטים כתומים, מוכתמים בשמן ובשאריות ארוחות קודמות ואנחנו תוהים איך זה שמקום כל כך יפה ומוקפד, לא נותן לכל סועד תפריט חדש, הרי הוא מודפס על דף איי 4 פשוט.

הזמנו שלש מנות ראשונות:

פולנטה ופונגי (38 ₪), מנה טובה מאד של קוביות פולנטה מטוגנת, קריספית מבחוץ ורכה ומנחמת בפנים. על קוביות הפולנטה נחה תלולית פטריות יער מוקפצות בשום, פטרוזיליה ופרמזן. התפריט מספר על פטריות מלך היער, אני חושבת שהיו אלו פטריות פורטבלו. אבל הן עדיין טעימות מאד והפולנטה מצויינת.

פריטו מיסטו (44 ₪), אלוהים יודע למה אני מתעקשת על המנה הזו. היא בכלל לא צפון-איטלקית ואין לה שום קשר למקום. אבל אני מתעקשת, אולי בגלל שאנחנו ביפו, ויפו בלי קצת טיגון עמוק ואדי שמן, היא לא יפו.

זו מנה לא טובה, לא צפון איטלקית וגם לא יפואית. זו מנה סתמית. השרימפס והקלאמרי מטוגנים בפולנטה שמקשה את כל העסק והופכת אותו מפריך לאלים. "היתקליף המאמי" לא המליץ עליה, אבל גם לא חזר להגיד "אמרתי לכם".

אינסלאטה די טאלג'יו (46 ₪), סלט עלים ולצידו פרוסה נאה ונדיבה מאד של גבינת טאלג'יו רכה ומצויינת. היא בגודל של פרוסת עוגה ואנחנו תוהים אם כדאי לנו להזמין אותה לקינוח. לצידה מערום קטן וירוק של עלעלים והיא מוכתמת בלסמי מיושן.

למנת ביניים הזמנו רביולי די זוקה (52 ₪). חמישית כיסונים מקסימה, ממולאים דלעת מתקתקה ושוחים ברוטב חמאה ומרווה אגוזי.

יופי של מנה ויופי של ביצוע. אחרי שאנחנו מחסלים את הפסטה אנחנו מספיגים את החמאה בלחם הבית. בסולה מגישים לחם וחמאה בלי לחייב, וזה יפה כל כך. כבר ראינו מסעדות שגובות מחירים מטורפים על לחם הרבה הרבה פחות טוב.

ועכשיו, לכוכבת!

לזניה וואצ'ינארה (84 ₪), דפי לזניה תוצרת בית ובינהם תבשיל מופלא, עדין ושורשי כאחד, כזה שמרגישים בו יד אוהבת שבחשה ושפתיים שלחשו מעל התבשיל, שישב לו כמה שעות על אש קטנה.

כזו לזניה לא אכלתי באף מקום בארץ, בעצם אולי בעולם. היא לא עסיסית ו"מושית", היא גם לא יבשה. אין בה הקרמות כבדות ומעיקות, יש בה מעט פרמזן ושקט. היא פשוט נכונה כל כך ומצויינת שעכשיו, בעת כתיבת השורות עליה, אני מתגעגעת ורוצה לשוב אליה. שוב ושוב. או sola מיו!

"היתקליף המאמי" מגיע אלינו עם רעיונות לקינוח. יש לו שניים ואנחנו מאמצים את שניהם. כי למדנו שהוא יודע על מה הוא מדבר. עוגת שוקולד ללא קמח, עתירה בשוקולד ומוצקי קקאו, עליה יושב סקופ נדיב של מוס אגוזי לוז.

אני פחות אוהבת קינוחי שוקולד, לכן הנחתי למוריד הגשם לעשות בה כרצונו ואני פניתי לעשות שפטים בגביע טרייפל אנגלי שהונח לפני. ראיתי אותו בשולחן השכן דקות לפני כן וברגע שראיתיו, כבר זממתי עליו.

זו אחת ממנות הקינוח הטובות והאנושיות ביותר בעיר. יש בה הכל. תותים, קרם פטיסייר מצויין, מסקרפונה ובישקוטים ספוגי אלכוהול. הטרייפל של "סולה" הוא משהו בין טרייפל אנגלי ובין טירמיסו איטלקי וכל נקישת כפית בכלי הזכוכית אומרת "תחי המלכה ויחי הקיסר!" או משהו כזה.

נכון. אין כמו רושם ראשוני. אבל לפעמים, כמו בשיר, צריך לצלצל פעמיים, ולפעמים החיכיון למשהו טוב וטעים שיקרה, משתלם. כי אז ההתאהבות חזקה יותר. היא לא סתם התאהבות ברגע, היא מערכת יחסים שלמה, עם עליות, מורדות, אכזבות ומציאת הלב הפועם.

את הלב הפועם בסולה תמצאו בלזניה המופלאה, בפסטות המצוינות ובטרייפל שובה הלב.

סולה (sola), בית אשל 31 יפו. 
טלפון: 03-5499626

לקבלת עדכונים על כל הפוסטים החדשים, כל המבצעים וכל ההטבות הבלעדיות לחברים של בייגלה

חינם ישירות לתיבת הדואר שלך.

דואר אלקטרוני *


.

קטגוריות:: Featuredכללימסעדותמסעדות חדשותנעמה פלדתל אביב

תגיות:

אודות הכותב:

RSSתגובות (5)

כתיבת תגובה | כתובת טרקבק

  1. מאת ilan:

    גם אנחנו השתגענו מהלזנייה. המנות הראשונות טעונות שיפור…
    אבל הפסטות מעולות ויש מה ללמוד פה.

  2. מאת Tsvia:

    I liked your post snd love the song.

  3. מאת סיוון:

    רק נדמה לי או שהעלו שם מחירים בצורה משמעותית? הלזניה הייתה יותר גדולה, עם רוטב ועלתה בסביבות ה-70 ומשהו….

  4. מאת ליאורה בר-דעה:

    חמיצות הפנים ואי התייחסות היא של מנהל המסעדה. מאד ענייני לא לבבי ולא אכפת לו שנהיה לקוחות קבועים במסעדה. ממש לא אכפת.
    אנחנו דווקא התאכזבנו מהלזניה אולי פשוט לא הצליחה ביום מסוים, אבל לא היתה התנצלות ולא הופחת מהחשבון, המנהל אמר שהתלונה לא הגיעה לידיעתו. כשלמחרת הזמנתי מקום וספרתי לו אפילו לא זכר כשהגענו שוב.היו מנות מאד טובות והמקום מאד יפה. צריך המון תושיה למצוא מסעדה שמס הבית לא רשום על הבניין ואין שם בחזית…

  5. מאת מיכל:

    84 שקלים ללזניה זה הרבה יותר מידי

    מקומם!

השארת תגובה