בברד סטורי (Bread Story) – לחם זה כן אוכל

 
'לחם זה לא אוכל' אמא שלי היתה אומרת לי, מניחה קציצות ופירה מזינים ומרחיקה את הלחם והמרגרינה מהישג ידי. אין לי מושג מי הכניס לאמא שלי לראש שלחם ומרגרינה זה לא אוכל, זה בטח אותו אחד שהחדיר לה את הרעיון המשונה ששוקולד וממתקים זה לא אוכל.

'לא על הלחם לבדו יחיה האדם' נכתב, אבל אני, פלא הבריאה, יכולתי גם יכולתי. בבית הילדים בקיבוץ נפשי נקשרה בפחמימות ריקות ובשומנים רעים. לחם אחיד, מרגרינה בטמפרטורת החדר ואני חיה לנצח. ולכן, דקות אחרי שאמי פרשה לשנת הצהריים הייתי שמה פעמי למגירת הלחם. 'מים גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם' גם אם לחם הסתרים שלי היה לחם אחיד מהצרכניה. אפילו לא לחם לבן. לחם מאתמול.

יכול להיות שהחברים שקימו את ה- Bread Story היו חמושים באותן אמהות משונות שגם לדעתן לחם זה לא אוכל, והם לקחו את זה רחוק והוכיחו אחת ולתמיד שלחם זה הכי אוכל בעולם בעוד שכל העולם נע בין ניקוי חמץ לניקוי גלוטן, הם פתחו מותק של מקום שחוגג את האהבה ללחם.

יש שם תצוגת לחמים מקסימה ובכל מנה ומנה, הכוכב הראשי הוא… הלחם. מדובר במקום מבית טוב שהוא פרי שיתוף פעולה של כמה יזמים צעירים ומוכשרים. שילוב של אנשי הבנדיקט, הויקי כריסטינה, ועל התפריט יוגב ירוס, לשעבר השף המוכשר של "מל ומישל" וירון שנלר, שאופה מחמאות בבנדיקט.

ה- Bread Story הוא יצור כלאיים מקסים שנע בין בייקרי, ביסטרו ובית קפה שכונתי. לי לא אכפת שהוא לא החליט מה הוא בדיוק. נעים לי לדעת שבמרחק כמה צעדים מן הבית שוכנים להם על גבי מדפים לחמים טריים, מגוונים, שיכולים לשמח לי את ארוחת הבוקר, או הערב או בכלל. יש שם לחם קל ולחם כפרי, חלות בשישי ובריושים גם. אני יכולה לעבור ולאסוף לי באגט ולדמיין שאני בעצם בפריז ושדיזנגוף סנטר הוא גאלרי לה-פייט.

בבקרים אפשר למצוא שם חוץ ממאפי בוקר גם מנות כמו שקשוקה בקן, פרנץ' טוסט עם חמוציות וסלט פירות וגם אינגליש מאפין עם ביצי בנדיקט וז'מבון, בכל זאת הבנדיקט מחייב… בצהרי היום התפריט משתנה ואפשר למצוא בו סלטים, פיצות קטנות ומגוונות, פוקצ'ות, כריך טוניסאי בלחם צ'ומה, המבורגר עם לחמנית גבינה, כריכי קורנביף חם ועוף טנדורי וגם פסטות.

אנחנו הגענו בשעת צהריים, רעבים למשהו קטן ומרענן. לקחנו "פיתה חאלד" (39 ש"ח) – סלט פאטוש מלא ירקות טריים, עם שברי פיתה זעתר פריכים ולבנה חמצמצה. מנה אביבית וכייפית.

גם מקום ה"פחמימות הכבדות" לא נפקד. פיצ'טה פטריות, פיצה קטנה עם בצק רך וטעים, עמוסה בפטריות ומוצרלה רכה, כזו שאפשר להעמיס עליה חלק מהסלט ולהיות מאושרים.

בגלל שיש לנו עיניים גדולות, התלבטנו בין מנת ההמבורגר עם לחמנית הגבינה ובין המקרוני אנד צ'יז. כשהגיע המקרוני אנד צ'יז (48 ש"ח), כבר היינו מלאים מהסלט והפיצ'טה, אבל ניקרנו בו בעדינות, שלא יעלב. כי כבר הזמנו אותו לשולחן, יש לנו רפיוטיישן לתחזק. מנה יפה מאד של פסטה, עם רוטב עשיר אך לא מכביד. מאד מתאימה לארוחת צהריים, בתנאי שלא הזמנתם חצי תפריט לפני כן.

ובלי קינוח אי אפשר. אז קבלו את הלהיט של המקום, אבל לפני כן תשכחו כל מה שידעתם על קאסטה או על קוקילידה. לחמנית בריוש עגולה ובתוכה גלידת וניל, מעט בלסמי ותותים. עורמים הכל לתוך הלחמניה, מוחצים ונותנים ביס. התענוג הזה עולה 16 ש"ח בלבד והוא שווה כל שקל ושקל. קשה לי להאמין שבפעם הבאה אוותר על דבר הגאוני הזה, אבל אני בהחלט רוצה לנסות גם את הברד פודינג שלהם. ראיתי את המנה מוגשת לשולחן שלידי וקפצו עליי געגועים לאנגליה. אז אולי בפעם הבאה…

 

Bread Story

דיזנגוף 88, תל אביב

טלפון: 03-5283888

שעות פעילות:
א'-ו' 08:00-24:00 שבת: 24:00-8:30

קטגוריות:: Featuredאוכל רחובאוכלים בחוץכללימסעדותמסעדות חדשותמקומות שאהבנונעמה פלדתל אביב

תגיות:

אודות הכותב:

RSSתגובות (8)

כתיבת תגובה | כתובת טרקבק

  1. מאת אביגיל:

    האם צפויים להפתח עוד סניפים כמו הבנדיקט?
    אם אני באה בספונטניות יש מקום?

    • מאת דני:

      טלפון: 03-5283888 ,
      נראה לי שיש מעט מקומות, בטח הפחות שווים, שלא כדאי להתקשר קודם ולוודא,
      חבל על עוגמת הנפש.

    • מאת נעמה פלד:

      כדאי תמיד להתקשר. עברתי שם עכשיו במקרה והיה מפוצץ. לגבי סניפים נוספים, אין לי מושג.

  2. מאת תהילה:

    תמונות מגרות.

  3. מאת אביבה קניזי:

    כיאה למקצוענים. שאפו!

  4. מאת סיסי:

    יש הנחה למחזיקי כרטיס בייגלה???? כי גם התמונות וגם הפוסט גירו את החך

השארת תגובה