פופינה – שר ארוחות הערב ואוצר הפנינים העולמי

 

״אז אמרתי לו, תכין ארוחת ערב, והוא הכין, ואחר כך ביקשתי שיכין עוד אחת ועוד אחת, כך הוא האכיל אותי במשך כמה חודשים ואני נהניתי. אחר כך החלטנו לצאת קבוע״ כך מספר אמיר תורג׳מן על הדרך שעשה אוראל קמחי, ילד טוב ירושלים, מקבלייר, דרך מסעדות מעוטרות בכל העולם, ועד למטבח של פופינה, המסעדה החדשה שהם פתחו בנוה צדק.

משב רוח רענן נושב בעיר, שפים צעירים, שגדלו במיטב המטבחים, חוברים לאנשי עסקים ותיקים ורציניים, שהסתובבו בעולם ואכלו במסעדה אחת או שתיים או אלף והם ביחד משלבים את הטוב עם המועיל ופותחים מסעדות. כל אחד עושה את מה שהוא טוב בו. זה משקיע כסף ודואג לצד העיסקי וזה מבשל ומלהטט במטבח ובעיקר עושה את מה שהוא הכי אוהב. אולי זו הנוסחא המנצחת? אולי סוף סוף יקומו פה מסעדות שהן כאן כדי להשאר.

את משב הרוח הרענן הזה מרגישים גם במנות המקסימות של פופינה. קל לדמיין את השף הצעיר אוסף חוויות מכל העולם, טועם מזה וטועם מזה, חושב עליהן, כמו על תמונות בתערוכה ומשחיל את הטובות שבהן לשרשרת פנינים נהדרת. עדינה, חכמה ויקרה. כזו שעונדים באירועים חשובים, זו שהולכת עם החליפה הטובה ביותר. נצחית.

התפריט של פופינה מחולק לחמישה חלקים. כבישה, אידוי, אפיה, צליה ובישול ארוך. בכל אחת משיטות הבישול תמצאו מנות גדולות ומנות קטנות וגם קינוחים וקוקטליים. השתדלנו לדגום כל אחת מן השיטות ולא לקפח אף אחת, אבל ככל שהארוחה התקדמה הבנו שלא תהיה ברירה, ונצטרך לשוב שוב ושוב, רק כדי להיות בטוחים שלא הפסדנו שום דבר ולא התפזרה לה אף פנינה.

פתחנו עם מרגריטה סלק מאגף הבישול הארוך, שבעצה אחת החלטנו שהיא הולכת מצוין עם האנטיביוטיקה שאנחנו צורכים. יש בה טקילה, ג'ינג׳ר וכוסברה ואנחנו בטוחים מעל לכל ספק שלגימה ממנה עושה ״קישטה״ לכל המיקרובים.

כטוב ליבנו במרגריטה, חשבנו להרים טלפון לדוקטור ולהתייעץ איתו בענין השיקוי השני שבחרנו, פינק למונייד, מאגף הצליה. אבל לאחר בחינת המרכיבים עשינו החלטה מושכלת והגענו למסקנה שחייבים ללגום לימון כשחולים, כי ככה גוגל אמר. מוזר שהוא לא ציין שום דבר על וודקה ושרי, אבל שתדעו שזה פועל מצוין.

תוך דקות הפכנו מזוג מנוזל וחולה, לצעירים, יפים (לפחות בעיניי עצמנו) וחיוניים שמצחקקים בקול ומתלוצצים עם ברמנינו. אנחנו לא מבינים למה בבית ספר לרפואה לא מקדישים את אחת משבע השנים לרקיחת שיקויים על בסיס אלכוהולי. שמישהו יטפל בענין…).

סרטנים ושמפניה לאוהבים. בשר סרטן כבוש במי ים, מנוקד בתותים ועירית ושרוי בשמפניה. כל זה מונח בצדפה ריקה ומקובע בצלחת ובה מלח. זה רומנטי ויפה כמו חוף הים, רק בלי האיכסה המתלווה לחזרה הביתה. בלי החול שנכנס לכל מקום, ומתפזר בסלון יום אחר שעוזרת הבית ״עשתה פסח״. מתוק, חמצמץ ומלוח. ספק ביס, ספק לגימה של תענוג. 38 ש״ח ליחידת עונג מוצלחת במיוחד.

 

השמחה השורה במעונינו הוכיחה לנו מעל לכל ספק כי צריכת אנטיביוטיקה ואלכוהול מרחיבה ליבו של אדם ולכן המשכנו בקו צריכת האלכוהול ולקחנו לנו טרטר ג׳ין וטוניק (64 ש״ח). כאן הגיעה שמחה אמיתית ושלמה. קוביות דג אינטיאס, מעורבות ברעננות של מלפפון, ואסבי, סוכריות ג׳לי ג׳ין קטנטנות וביצי טוביקו מתפצפצות. ירוק זה בריא, נכון?

אז מדובר בביס בריאות שמזרים דיירקט לגוף את המסרים המרעננים שאין בקציפת החציל, הפולנטות המעייפות ובקציצות של אמא, הנהוגות במיטב המסעדות של תל אביב, אך יש גם יש בטרטר המרענן הזה, שמשפריץ ויטמינים מכל כיוון.

לאחר שהבראנו לחלוטין מכל החוליים, המשכנו כרגיל, בהפרזה הכה מאפיינת אותנו. המבורגר שרימפס (48 ש״ח) מגזרת האידוי, מנה שהתגלתה כקסם אמיתי. לחמנית באו קטנה ומאודה ובתוכה קציצת שרימפס מתקתקה עם איולי יוזו, חסה פריכה ובצל סגול מוחמץ. השילוב של כל אלה יחד מוסרים למוח מסר ברור מאד. הנך עומד בפני הביס המושלם, חייל שפר תודעתך והתרכז.

לצד ההמבורגרון נבנה מגדל קטן של צ׳יפס קולורבי מתקתק ומענג לא פחות. לי הוא הזכיר את השלרם של יום שבת בבוקר, רק בלי הריח הנורא והמעיק שעוטף את הבית ומבשר לכל השכונה כי מדובר בבית של יוצאי בגדד. יופי של מנה! כזו שעשויה מהזכרונות הפרטיים שלי, רגע אני בדימסאמיה הונגקונגית ורגע אני בבית אבא, זוללת שאלרם של שבת בבוקר.

אם אנחנו כבר בהונג קונג, למה לא ניתן קפיצה ליפן או בעצם לאירופה? מי בכלל זוכר איפה אנחנו כשאנחנו תוקעים מזלגות באינטיאס כבוש (62 ש״ח) עם תפוחי אדמה ראטה, קרם פרש, יוזו וצנוניות? ביס עם טעמים חובקי עולם.

עוד בגזרת ״לזכור ודבר לא לשכוח״ שלש מנות זכירות עד מאד. פיצת פירות ים (74 ש״ח) שנשלפה ממחלקת האפיה. מדובר בפיצה עם בצק שחור, ולא בגלל שהיא נשרפה או נשארה הרבה מדי זמן בתנור, אלא דווקא בגלל שנצבעה בדיו של קלמארי. עליה הונחו שרימפס קצוצים, פיסות יפות של סקלופס קרם גבינת עיזים, טימין ושמן צ׳ילי. מדובר בביס עסיסי ונוטף ועם זאת בלי הטעמים המובהקים של פיצה. עדין ומיוחד מאד.

רביולי ריבת דלעת (78 ש״ח) היא עוד מנה שהיא בגדר ״חובה להזמין״. רביולי עם בצק עדין מאד, ממולא במילוי דלעת כתמתם ועדין עם עוגיות אמרטו שקדים, עליו מנוחת פיסה יפה של כבד אווז וכל אלה שורים בקציפת כמהין. בעיניי מנה מופלאה, שהזכירה לי את עדינות המנות שאכלנו בארוחת הטעימות המרגשת בהוטל דה רוסי שברומא.

יש בה מתיקות מתונה שמפנקת את הלשון. יש בה נשיות וגבריות, מצד אחד רביולי נשי ועדין וכבד אווז שנותן טון גברי ומאזן את המנה. אם לאמר את האמת אנחנו לא משוגעים על טרנד הכמהין, אבל כאן הוא לא מפריע ולא מאד מורגש, אלא מחמיא למנה. אל תוותרו עליה, היא פנינה נדירה.

ספרינג רול אווז (58 ש״ח), שלושה רולים דקים של דפי אורז מאודים ובתוכם בשר אווז בעל נוכחות וטעם עז. הרוטב מופלא והייתי לוגמת ממנו במצקת, לו יכולתי. אווז, דלעת ותפוזים, מתקתק ועדין. כזה ששולח אותי הישר לזרועות המעטירות של הפקינג דאק, העטוף בחביתית דקה וברוטב שזיפים מתקתק. מנה מצויינת עליה אסור לוותר.

המנה הפחות טובה בעיניי, היא פחזנית קרם כבד אווז (52 ש״ח) שישבה בתוך סלט חסה מצוין, טובלת בריבת תפוחים אדומה. הקרם לא מורגש ומעט אנמי. החסה הסתירה את טעמו הלא מובהק. היא לא היתה מנה גרועה, אבל זו לא היתה מנה זכירה כמו שאר המנות הבלתי נשכחות.

רצינו עוד, אבל היינו כבר על הגחון. יש לנו חשבון לא סגור עם עוף מושחת שראינו בהכנה במטבח הפתוח ועם סלט קלמארי ושורשים שקרץ לנו משכנינו על הבר. זה מקום לחזור אליו, סיכמנו ופנינו לגזרת הקינוחים. כי לקנח צריך, ולא חשוב מה מצב התיאבון.

זוכרים שאני לא אוהבת קינוחי לימון? יופי. כל זה היה נכון, עד לרגע בו התאהבתי בטארט לימון צרפתי, בפריז אהובתי. והנה, דווקא בתל אביב, אחרי שהבטחתי לעצמי שאף טארט לימוני לא יכבוש אותי שוב, יצא לי להתאהב בשנית בקינוח שהוא לכאורה לא לטעמי, כמו בחור שלא עונה על שום דרישה, ובכל זאת צולח את קו הלב ומשתכן בו, מניף אצבע משולשת לכל הבחורים הנכונים, שנשארו בחוץ.

כך גם טארט הלימון הכבוש של פופינה, נכנס לליבי והניף אצבע משולשת לכל אותם קינוחים מפונפנים ושוקולדיים בהם אני בוחרת בדרך כלל.
הוא עונה לשם ״טארט לימון כבוש מפורק״ (42 ש״ח) והוא עשוי בצק סבלה עדין, קרם לימון כבוש צהבהב, חמוץ ומתוק במידה וג׳לי בזיליקום ירקרק עם נקודות מרנג חצי אפוי מסביב. טעים טעים.

טארט תפוחים צלויים (46 ש״ח) הגיע בכלי זכוכית מרשים עם מקל קינמון מעשן. בצק עלים נפלא ועליו פרוסות תפוחים וגלידת קורנפלקס מקסימה. מוריד הגשם שהזכיר לי שאני לא אוהבת קינוחי תפוחים תבע את חלקו, וחיסל את הקינוח כמעט בעצמו. הביסון שטעמתי היה מצוין, אבל לא באמת היה לי אכפת, מיד תבינו למה.

עוגת מסקרפונה מאודה (44 ש״ח) היתה מנת חלקי כאות הצטיינות על שסיימתי הכל הכל מהצלחת. מן סאמר פודינג אנגלי משמח עם תותים אדומים ו… סוכריות קופצות, שמורחות לך חיוך על הפרצוף ונהרה בעיניים. כפית גדושה מהפודינג ואת הופכת להיות ילדה צוהלת שהרשו לה לחסל את כל הקינוח לגמרי בעצמה. טעים מאד, עליז מאד ולא מתוק מאד. יופי, טופי וסוכריות קופצות גם.

פופינה היא מקום מרגש, בלב השכונה המקסימה והמרגשת ביותר בתל אביב. היא מקום מושקע, ששם לב לפרטים הקטנים, וכמו כל מקום שיש בו פרטים קטנים, צריך לפקוד אותו שוב ושוב, בעיקר כדי לפגוש בו את אלוהים, או את הילד שבך או עוד מראה מהעולם הגדול, שראית ושכחת. היא לא מקום לחטוף בו ארוחה זולה ואני מאמינה שגם לא מקום שיככב בקופונים. זו מסעדה שנועדה לרגש אתכם ולגרום לכם לחשוב ולקשר בין אוצר החוויות שלכם ובין אוצר החוויות של השף, שמשחיל טעמים וקושר אותם בחוטי טעם עדינים.

פופינה

אחד העם 3 נוה צדק תל אביב

03-5757477
כרגע המסעדה פתוחה בערבים, מהשעה 18:00. בסופי השבוע ובחול המועד המסעדה תהיה פתוחה גם בצהרי היום. כדאי מאד להזמין מקום מראש והכי כדאי על הבר שמשקיף אל המטבח.

האינסטגראם שלי

בואו איתי למסע קולינרי, הקליקו והתחילו לעקוב.

לקבלת עדכונים על כל הפוסטים החדשים, כל המבצעים וכל ההטבות הבלעדיות לחברים של בייגלה

חינם ישירות לתיבת הדואר שלך.

דואר אלקטרוני *


.

קטגוריות:: Featuredמסעדותמסעדות חדשותנעמה פלד

תגיות:

אודות הכותב:

RSSתגובות (11)

כתיבת תגובה | כתובת טרקבק

  1. מאת איריס אלטר:

    הצדפה כל כך מגרה… יש באמת תחושה שנוף המסעדנות משתנה בעיר והרבה מקומות חדשים ומעניינים נפתחים. מקווה שנמשיך להתרגש ולהנות כי מה צריך יותר בחיים? תודה על ההמלצה שלך. ננסה בהקדם….

  2. מאת לילי:

    כתגובה לכתבה המעניינת והמחכימה שתי שאלות:
    האם יש איזור מעשנים?
    האם יש שם אופציות מספקות לצמחונים או לאנשים שלא אוכלים בשר ועוף (אך אוכלים דגים)?

    • מאת נעמה פלד:

      היי לילי,
      יש איזור ישיבה בחצר. אני חושבת שאפשר לעשן שם (זה מה שאנחנו עשינו). בכל מקרה בענין העישון כדאי להתקשר למסעדה ולשאול.
      יש המון אופציות לאוהבי הדגים ויש כמה מנות צמחוניות טהורות. שוב, גם בענין הזה כדאי להתקשר למסעדה ולשאול.
      מקום מעולה ומומלץ.

    • מאת נועה:

      כטבעונית כמעט לא היה לי מה לאכול שם, אולי מנה אחת. יש כמה דברים צמחוניים למיטב זכרוני והרבה פירות ים.
      בעיני המחיר של המנות במסעדה לא מצדיק את האוכל בכלל, אוכל נחמד, לא גאוני. אבל מנות קטנות מאוד ומאוד מאוד יקרות

  3. מאת אורנה:

    אני מסכימה לגמרי. הקהל שם גם נהדר.

  4. מאת עירית:

    וואו!!!!
    ונורא מבלבל. נראה שצריך לחתום שם קבע לזמן-מה כדי לדגום טיפה מכל שיטת בישול…
    אפשר לגור שם??????

  5. מאת ניר אופיר:

    ברביעי אנחנו שם בעיקבותייך.
    דיר באלק לאכזב!!!

    • מאת אמיר:

      חברים של בייגלה הם גם חברים שלנו :)
      לא תתאכזב ותבוא להגיד שלום,
      אמיר – פופינה

השארת תגובה