NOLA זכרונות מילדות אחרת ועוגיות מהחלומות

לטליה של NOLA יש כוכבים בעיניים, כאלה, כמו בדגל האמריקאי וחיוך מתוק, כאילו היא עכשיו ליקקה את כל האייסינג מהקאפקייק בלי לאכול את ה"מתחת". הרומן שלי עם המקום התחיל לגמרי במקרה. קפה בתיה סגרו את שעריהם ועברו למקום אחר, ואני השתדלתי בכל כוחי לא לעבור בדיזנגוף פינת ארלוזורוב אם אני לא חייבת.  יצור סנטימנטלי כמוני, זוכר מה שהקירות שוכחים.

אבל יום אחד עברתי שם. על הספסל שפעם היה "הספסל שמול בתיה" שם קבעתי אלף ואחת פגישות, ישבה אשה, עם כלב ואכלה עוגיה. לא סתם עוגיה. עוגיה ענקית. עוגית מפלצת. כמו העוגיות האלה שאני רואה בבלוגים האמריקאים, או אצל מרתה סטיוארט ותמיד מבטיחה לעצמי שבפעם הבאה אכין אותן, אבל תמיד מכינה עוגיות צ'וקלט צ'יפס קטנות יותר והרבה פחות שוות.

"טעים?" לא התאפקתי ושאלתי אותה. "טעים מאד" הגברת עם הכלב והעוגיה ענתה. "תכנסי. זה מקום חדש. אמריקאי…" ואני כבר הייתי בפנים. מאז אני לא מדלגת על אף הזדמנות לעבור בפינת הרחובות דיזנגוף-ארלוזורוב. בעצם, אני מוצאת את עצמי מתרצת לעצמי למה זה תמיד בדרך, ולמה למגיעה לי עוגיה בהלוך ועוגיה בחזור. וההתלבטויות האלה, בהלוך עוגית קינמון או בחזור עוגית צ'וקלט צ'יפס. בעצם, אולי הפוך?

'הכי טוב להתאהב לאט. בביסים. לא לטרוף הכל ואחר כך לא לזכור איזה טעם היה לכל ביס' אמר לי פעם "הגיבור" שלטעמו אני לא מקדישה מספיק מחשבה למה שאני מכניסה לבטן וללב. ובנולה התאהבתי לאט. בהתחלה בטייק אווי, נוגסת לבד, לאט לאט, בעוגיות ענק מהסוג ה"צ'ואי", הרך במרכז ובריף בקצוות. אוכל כל עוגיה מסביב, מסיימת את החלקים הפציחים, ושומרת לסוף את הליבה הרכה.

אחרי שהייתי בטוחה שמדובר בעוגיות מבית טוב, החלטתי להתרחב לשוקו חם ומאפינס אוכמניות, ואחר כך לארוחת בייגל, קרים צ'יז ומלא סלמון מעושן. זה הבייגל הטוב ביותר שאכלתי בארץ, זה בטוח. מזכיר כל כך את ארוחות הבוקר שלי עם נורה הנוראה שתמיד היה לה יופי של בייגל בהשג יד וסלמון מהחלומות. היינו יושבות במטבח הקטן שלה, היא הייתה אשה יפה, בת 70, מופרעת אכילה ורזה רזה, ואני הפוכה ממנה, אך מופרעת אכילה מהצד השני. אני הייתי זוללת והיא היתה מרכלת. הבייגל של נולה גורם לי להתגעגע לנורה הנוראה והמתה. כשאני נוגסת בו ריח הבושם שלה חולף לרגע חמקמק בזכרוני ומתנדף.

כשאני נוגסת במאפים של NOLA, אני נזכרת בילדות לא לי. אני זוכרת אותה היטב, כאילו באמת הייתי שם. כאילו הייתי ילדה אמריקאית שאמא שלה מכינה לה עוגיות עם סינר לבן במטבח, כאילו חמאת בוטנים זה היה משהו שינקתי ולא הכרתי בפעם הראשונה בגיל עשרים, כאילו ספלי השוקו הענקיים, תמיד חיכו לי על השולחן הקטן במטבח בכל פעם שהיה צריך לנחם אותי. ב-NOLA הכי כייף לשחק בכאילו, בעיקר כי ברור שזה הדבר האמיתי.

ועכשיו כדי שיהיה לכם מושג ברור איך הילדות שלי לא נראית, אני מצרפת מבחר תמונות. שלום חנוך כתב במילים שמילים לא אומרות מאום. אבל תמונות אומרות בערך. אחריהן כבר תלכו בעצמכם ותחליטו אם אתם יותר שירלי טמפל או אנני הג'ינג'ית היתומה.

בלונדיז נפלאים. יש גם בראוניס, אבל אני מעדיפה את הבלונדיניות. עוגות שוקולד לא "עושות" לי את זה.

באטר מילק ביסקטס. לחמניות רוויון פציחות, מהממות עם חמאה וריבת תות. מהממות!

פאי חמאת בוטנים. אלוהים יודע איך אנחנו הסתפקנו בבמבה בשעה שפאי כזה מאכלס זכרונות ילדות של כל כך הרבה ילדים…

ריבועי לימון. אמא שלי, "לימונית" ידועה, תמות עליהן. אני כבר כל כך רוצה לקחת אותה לשם

אני מודה שאני קצת אובססבית. אבל הנה שוב, העוגיות שגרמו לי להתאהב במקום. למעלה משמאל עוגיות קינמון, למעלה מימין עוגיות צ'וקלט צ'יפס ולמטה משמאל עוגיות קוואקר. יש גם עוגיות קומפוסט שהן להיט, עם צ'וקלט צ'יפס ובייגלה. משגעות!

זהו. אחרי שנזכרתם בילדות שלא היתה לכם מעולם, לכו ל-NOLA, כי היא החלום האמריקאי במיטבו.

American Bakery – NOLA, דיזנגוף 197 (פינת ארלוזורוב) תל אביב

ונסיימה בזמר, אותו אני מקדישה לטליה רסנר, אשה שחלמה חלום כל כך יפה.

 

קטגוריות:: Featuredכללימנצ'יזמסעדותמסעדות חדשותמקומות שאהבנונעמה פלדתל אביב

תגיות:

אודות הכותב:

RSSתגובות (11)

כתיבת תגובה | כתובת טרקבק

  1. מאת איתן:

    פוסט מקסים שעושה חשק גדול לקפוץ לביקור ובקרוב!!!!

  2. מאת niri:

    עשית חשק לעוף לשם מייד!
    האם פתוח בשבת?

    • מאת גחלילית:

      כן, פתוח בשבת, תיתכונן לתורים ארוכים…
      ארוחת בוקר רגילה, סתמית.
      השאר טעים
      החביבות עלי הן המאפין צ'דר, מעולות.

      • מאת תמי:

        לא חוכמה להגיד על ארוחת בוקר טעימה "סתמי" כשאת מסתתרת מאחורי כינוי…
        בעיניי זה ממש לא הוגן ולא מכובד.
        חומר למחשבה!!!

  3. מאת Dana:

    המקום הכי כיפי וטעים בתל אביב
    צוות מדהים ואווירה משגעת :)

  4. מאת רוחי:

    מקום מקסים עם עוגות טעימות בניצוחה של טליה הקסימה

  5. מאת ליזה:

    נעמה ,גירית היטב כל חוש טעם שהורדם היטב בדיאטה השבוע..אין ספק שנתת כתובת ל"שם מעבר לקשת "…היכן שנמצאות עוגיות ועוגות מנחמות לילדה שבי ,גם מאוד אוהבת בייגל'ס . תודה !!

  6. מאת Tsvia:

    I long so much to the wonderful bakeries in Israel. I can't stand the typical American cookies and pies

  7. מאת שין:

    אני דווקא די התאכזבתי.
    מאוד יקר, ולמרבה הצער לא מרגיש שזה שווה.
    הלכתי לקנות הביתה בעקבות ההמלצה החמה של נעמה וגיליתי ברמן עם תודעת שירות נמוכה במיוחד, מחירים בשמיים, וטעם חביב אבל לא יותר מזה.

  8. מאת יפית:

    לא יכולת להוציא מהם מתכון לעוגיות שוקולד-צ'יפ??? נו באמת?!

  9. מאת סיוון:

    היינו בשישי האחרון חוץ מזה שהיה תורררר ארוךךךךך במיוחדדדד היה שווה לחכות כי בפנים חיכה לנו פאי של חמאת בוטנים ובראוניז כמו שפגשתי רק במנהטן.
    תודה רבה על ההמלצה בהחלט נחזור.

השארת תגובה