קנטוצ'י – שוברות שיניים, שוברות דיאטה

חלק נכבד מהמותרות של ילדותי הגיע מהדודים מדרום־אפריקה: חולצות מכותנה שוויצרית משובחת עם עיטורי תחרה, בובות שאפשר להלביש ולסרק (לשלי היה שיער גלי זהוב; של אחותי התהדרה בתלתלים צחורים, שהפכו תוך שבוע למקלות לבנים, אחרי שחפפתי את ראשה בכיור) ועורו של נמר שניצוד במסע ספארי כלשהו, או כך לפחות דמיינתי בזמנו. את זה האחרון חילקו הוריי בין שני שימושים מועילים: ריפוד לכיסא האופניים ושטיח למרגלות המיטה שלי בבית הילדים.

גם אני יצאתי פעם לספארי, אבל לא באפריקה אלא בטוסקנה, ולא לציד נמרים אלא לציד קנטוצ'ים, בניסיון לאתר את מקורם של קנטוצ'ים שהוגשו בבית קפה באמסטרדם לצד הקפה ("אילי", אם תהיתם). בסופו של אותו שבוע גיליתי שני דברים. האחד הוא, שככל שהקנטוצ'ים יותר קשים ושוברי־שיניים, כך אני אוהבת אותם יותר. השני, שהטעם האבוד של הקנטוצ'ים מאמסטרדם הוא טעמם של קנטוצ'ים תעשייתיים של SAPORI. ממש לא הדבר האמיתי.

עוגיות הקנטוצ'י הן עוגיות בישקוטי – כלומר, אפויות פעמיים (סתם לידיעה: קנטוצ'יני הם קנטוצ'י קטנים. ה"ני" הוא סיומת של הקטנה). זה, פחות או יותר, המכנה המשותף היחיד של הקנטוצ'ים בפסטיצ'ריות באיטליה. התיבול, התוספות, הגודל ודרגת הקשיות משתנים מאופה לאופה. אז גם אני אימצתי לעצמי את חירות היצירה, והקנטוצ'ים שלי משתנים מאפייה לאפייה. אלה שהכנתי הפעם הם שילוב של קנטוצ'י ואנלי דוראטי ANELLI DORATI) – טבעות מוזהבות) – עוגיות נוקשות עשויות עם שמן זית ומתובלות בגרגרי שומר. שילוב שהתגלה כמוצלח להפתיע.

התוספת הזעירה של שמן הזית מוסיפה פריכות לקנטוצ'י והשומר מעניק להם טעם אניס מעודן. גם החיתוך הדק מהרגיל תורם לפריכות והופך את העוגיות לפחות שוברות שיניים, או כך לפחות נדמה בהתחלה. בעוגייה השלישית השיניים מתחילות להתעייף, אבל יש דברים ששווים את המאמץ להמשיך הלאה.

 

קנטוצ'י זנגביל ושומר

הערות מקדימות: הכי טוב להכין את הבצק במיקסר עומד גדול בוו הגיטרה, ורק אם אין ברירה בפוד־פרוססור (בעל מכל גדול ומנוע חזק, בסכין המתכת) או במיקסר ידני. לא מומלץ ללוש ביד, כי הבצק דביק וקשה ללישה. אפשר להחליף את השקדים באגוזים אחרים ואת החמוציות והזנגביל בפירות מסוכרים / מיובשים אחרים (חתיכות גדולות).

המצרכים (90-80 עוגיות) :

  • 200 גרםשקדים קלופים לא מולבנים
  • 1 כוס חמוציות מסוכרות שלמות (שכחתי לשקול)
  • 1 כוס חתיכות זנגביל מסוכר – רצוי דל סוכר (שגם שכחתי לשקול)
  • 4 ביצים גדולות מאוד (ענק XL)
  • 1 כף שמן זית
  • קליפה מגוררת מלימון צהוב גדול
  • ½1 כוסות (300 גרם) סוכר
  • ½3 כוסות (420 גרם) קמח
  • ½1 כפיות אבקת אפייה
  • ¼ כפית מלח
  • ½ כפית זנגביל טחון
  • ¼ כפית ציפורן טחונה
  • 1 כפית אבקת וניל טהור (קונים בחנויות מתמחות), או 2 כפיות תמצית וניל
  • 1 כף גרגרי שומר

ההכנה:

1. מחממים תנור לחום נמוך + (150 מעלות). מרפדים תבנית אפייה שטוחה גדולה בנייר אפייה.

2. מערבבים יחד שקדים, חמוציות שלמות וחתיכות זנגביל קצוצות כל־אחת ל־3-2 חלקים. בקערה קטנה טורפים את הביצים עם שמן הזית וקליפת הלימון (אם משתמשים בתמצית וניל, מוסיפים גם אותה לתערובת).

3. שמים סוכר, קמח, אבקת אפייה, מלח, זנגביל, ציפורן, אבקת וניל וגרגרי שמיר בקערת המערבל. מפעילים את המערבל במהירות נמוכה כדי לערבב ולאוורר את החומרים היבשים. מוסיפים את תערובת הביצים ומערבלים לבצק אחיד. מוסיפים את תערובת השקדים ומערבבים בכף עץ כדי לפזר אותה בבצק בצורה אחידה.

4. מחלקים את הבצק ל־3 חלקים. מרטיבים מעט את כפות הידיים וצרים מכל חלק "נקניק" באורך25 ס"מ. מניחים את נקניקי הבצק לרוחב התבנית ומשאירים ביניהם רווחים גדולים ככל האפשר. מחליקים את פני הבצק. אופים במרכז התנור במשך 25-20 דקות, רק עד שמרכז העוגות נוקשה למגע – העוגות אינן צריכות להשחים. מוציאים מהתנור ומצננים לגמרי.

5. מחממים שוב את התנור לחום נמוך + (150 מעלות) עדיף בתכנית טורבו. מכינים 2 תבניות שטוחות גדולות. מעבירים את העוגות לקרש חיתוך. בסכין גדולה, כבדה וחדה חותכים את העוגות לרוחבן לפרוסות בעובי 10-8 מ"מ- לא בתנועות ניסור אלא בלחיצה כלפי מטה. מעמידים את הפרוסות בתבניות ומשאירים רווחים ביניהן. מכניסים את שתי התבניות לתנור ומייבשים את הפרוסות במשך 25-15 דקות, תלוי בדרגת הקושי הרצויה (אני מייבשת תבנית אחת במשך 25 דקות, ותבנית שנייה רק 18 דקות, לטובת בני הבית האחרים).

 צילום: יהודה סלומון

דנית סלומון בפייסבוק

לקבלת עדכונים על כל הפוסטים החדשים, כל המבצעים וכל ההטבות הבלעדיות לחברים של בייגלה

חינם ישירות לתיבת הדואר שלך.

דואר אלקטרוני *


.

קטגוריות:: Featuredדנית סלומוןמאפיםמתכונים

תגיות:

אודות הכותב:

RSSתגובות (1)

כתיבת תגובה | כתובת טרקבק

  1. מאת עירית:

    נשמע מעניין ביותר. אנסה ללא ספק.
    תודה

השארת תגובה