משהו לא רגיל ועוגיות לא רגילות שאפשר להכין עם הילדים

אף פעם לא הרגשתי לגמרי רגילה. כיוון שגדלתי בחברת ילדים במושב נידח אי שם בואך צומת חצור, עמדו בפני שתי ברירות. האחת לפרוש מהקבוצה ולמתג את עצמי לנצח כתמהונית ההיא שאף אחד לא טורח להזמין לפעולה של תנועת המושבים או לעשות את זה בגדול, לא לדפוק חשבון לאף אחד. לעשות בדיוק מה שאני רוצה ולמצוא לעצמי את האנשים שיאהבו את השטויות שלי וישתפו איתי פעולה. ככה בדיוק נולדה החברות האמיצה שלי עם נעמה. עם היצירתיות שלה ושלי יכולנו לברוא עולם חדש וטוב ובעיקר נורא מצחיק.

קיץ אחד כשההורים שלה נסעו לחו"ל לכמה ימים, העברנו ימים כלילות בלעבוד על אנשים בטלפון. בעידן בו לא היה שירות שיחה מזוהה יכולנו לשכנע את כל העולם ואשתו שאנחנו באמת מתקשרות כדי לבשר להם על זכיה בפרס גדול או כדי לבדוק אם יש להם מים בברז אפילו כשמדובר בשעות בהן רוב האנושות נמה. לאחת הקורבנות אף בישרנו כי אחת מאתנו ילדה הרגע ושהיא לא מוצאת את בעלה. פעם, כשכולם היו עסוקים בלרקוד ריקודים בסלון של מ. אנחנו היינו עסוקות בלקשור את כל החזיות של פ. אמא שלה על החבל אחת לשניה בקשרים שגם בשב"כ לא ממש מכירים.

כיוון שנעמה לצערי למדה בשכבה מתחתי או שהיא היתה בעונש על תעלולים שביצענו, נאלצתי לבצע את חלק מהשטויות בעצמי, ככה למשל נולד הקופירייטינג הראשון שלי כשרכז השיכבה החליט שמפאת ונדליזם שפשע בסביבת כיתות יב הוא אוסף את כל הספסלים. ככה ארגנו עצומה שקראה את הקריאה הבלתי נשכחת:"אנו עומדים על זכותנו לשבת".

כעבור כמה ימי מחאה סוערים הוחזרו הספסלים והשקט לבית הספר. כמובן שגם המורים לא ממש ידעו לאכול אותי. האופציה השכיחה של לשלוח להרשמה במזכירות נראתה מגוכחת למדי כשהיה מדובר במשהו שעוללתי שכן איך  בדיוק תגדירי על מה בדיוק שלחו אותך להירשם, כשכל מה שעשית הוא למתוח חוט דייג בין הארון שמולך אל הקיר ואז לתלות עליו בעזרת אטבי משרד קטנים שנראים כאטבי כביסה בגדים של גמדים אותם גזרת אחר כבוד ממחברת האנגלית שלך. כל זאת התרחש מתחת לאפה היפה של א. המורה לאנגלית, שהיתה הכי יפה ביקום והבנים היו מאוהבים בה מידי מכדי להפריע והבנות פשוט העריצו אותה.

אמא שלי היתה בקיאה היטב בעיצוב הפנים של חדר המורים בבית הספר התיכון האזורי באר טוביה אותו ראתה פעמים אינספור מקרוב. בתחילה בזכות דרור וניר, אחיי הבוגרים, שזרעו את זרעי הפורענות ובהמשך כמובן בזכותי. אין לי ספק שכל זה היה נמנע בקלות לו נענתה אימי לתחנוניי ורשמה אותי לבית הספר לאומנויות.  אם נולדת יצירתי אתה לא יכול להילחם בזה. ואלוהים יודע שניסיתי. אבל אחרי לימודים באוניבסיטה שהיו אמורים להוביל אותי במסלול הישיר והמשמים אל חדר היועצת לטפל בילדים בעייתיים מהסוג שלי בדיוק, הבנתי שהייעוד האמיתי שלי בחיים הוא ליצור ומאז כתבתי אינסוף של קמפיינים יצירתיים לכל מיני דברים שאנשים לא ממש חייבים ותרמתי להגדלת הפערים החברתיים והחור באוזון.

לפני כמה שנים גיליתי שאפשר ליצור גם עם בצק. מאז, אני מפסלת בבצק סוכר וגם מגשימה משאלות בעוגיות. רוצים גם? תביאו את הילדים ותתחילו ליצור.

עוגיות לא רגילות לילדים גדולים וקטנים

מצרכים:

200 גרם חמאה

כוס סוכר

3 ביצים

3 וחצי כוסות קמח רגיל

שקית סוכר וניל

אופן ההכנה:

מערבלים חמאה מרוככת עם הסוכר ומוסיפים 3 ביצים. טורפים 2 דקות עד לקבלת קרם ומוסיפים את הקמח ושקית סוכר הוניל.  מאחסנים במקרר בתוך ניילון נצמד לשעה-שעתיים.

ועכשיו מתחיל הכייף הגדול!

רויאל אייסינג – הקסם האמיתי

שקית זילוף עם צנתר או, הכי עדיף: בקבוק בינוני מפלסטיק לרטבים. גם נשמר מעולה וגם נוח לעבודה

150 גר אבקת סוכר

1 חלבון ביצה

טיפת צבע מאכל ג'ל של ווילטון  בכל גווון שרוצים

מקציפים את החלבון עם אבקת הסוכר וצבע המאכל עד לקבלת משחה לא דלילה מידי ולא סמיכה מידי. תמיד אפשר להוסיף עוד אבקת סוכר או חלבון בהתאם למצב העניינים במיקסר.

מוציאים את הבצק מהמקרר ומרדדים. אם רוצים עוגיות על שיפוד חותכים את העוגיות בעזרת כל חותכן שרוצים לעובי של חצי סנטימיטר לעוגיות בלי מקל. אפשר לרדד דק יותר אבל שימו לב שהעוגיות יאפו מהר יותר.

אופים בחום של 180 מעלות  כ-10 דקות עד שהעוגיות מקבלות גוון זהוב. זה הזמן להוציא את העוגיות מהתנור ולהתחיל לקשט. כן כשהן עודן חמות הרויאל אייסינג יתפשט בצורה אחידה על גבי העוגיה . צבעו וקשטו בכל צבע שאתם רוצים והיידה. לייבוש לפחות חמש שעות בטמפרטורת החדר.

כשהרויאל אייסינג יבש, ניתן לכתוב על גבי העוגיה גם בטוש אכיל שלא נמחק.

יאללה תהיו יצירתיים.

חותכנים שווים אפשר למצוא בספייסס או בכל חנות מתמחה. לי יש בכל צורה שאפשר להעלות על הדימיון או לא וכל מי שנוסע לחו"ל יודע שהוא חייב להביא לי חותכנים מיוחדים לעוגות.

הנה כמה רעיונות פשוטים וקלים לביצוע, תנו דרור לדימיון שלכם. מה יש לכם להפסיד? מקסימום קצת בלאגן במטבח.

****

הדר אלמגור ניר, בעלת קייטרינג העוגיות המופלא "עוגיא", היא האחראית לכל העוגיות המדברות והמצויירות שיספרו אהבה ויעבירו את המסר שלכם דרך העיניים והבטן. הדר היא קופרייטרית ביום, ואופה מוכשרת ויצירתית בלילות.

יש לכם אירוע? מחפשים מתנה מקורית? הדר ומוחה הקודח הם הכתובת.

להצטרפות לדף של עוגיא בפייסבוק לחצו כאן ואז לייק. אתם בפנים!

 

לקבלת עדכונים על כל הפוסטים החדשים, כל המבצעים וכל ההטבות הבלעדיות לחברים של בייגלה

חינם ישירות לתיבת הדואר שלך.

דואר אלקטרוני *


.

קטגוריות:: Featuredאוכל שילדים אוהביםכללימתוקיםמתכוניםעוגיות

תגיות:

אודות הכותב:

RSSתגובות (1)

כתיבת תגובה | כתובת טרקבק

  1. מאת אורלית:

    שלום,
    אכן, עוגיות מדהימות.
    מתי מכינים את השיפוד. האם כשהן יוצאות מהתנור או צריך לתת להן להתקרר?
    תודה,
    אורלית

השארת תגובה