בשביל מסעדת שוק צריך קודם כל שוק, לא?

כשהתיישבתי בפעם השלישית על הדלפק של קיוסקו אוניברסל בפינה הדרום מערבית של הבוקריה הבנתי מה הקטע. תבינו, כדי לכבוש מקום על הבר של הקיוסק צריך להמתין בממוצע כחצי שעה. זאת אומרת אם אתם מגיעים בין השעות אחת עשרה וחצי בבוקר לארבע אחרי הצהרים. בערב הם סגורים.

מה הקטע עם מסעדת שוק מוצלחת כמו קיוסקו אוניברסל?

זה פשוט.

1. חומרי גלם.

ובאיזה מקום אפשר למצוא חומרי גלם טובים וטריים כל יום?

בשוק.

2. הרבה קהל.

איפה אפשר למצוא תנועה מסיבית של קהל כל יום?

בשוק.

זה הכל.

כי באמת שאין שם קטע של בישול מורכב.

ובכל זאת יש שם תור.

למה?

כי הכי טעים שם בעולם ואי אפשר ליפול שם בכלום.

כל יום אותו דבר, בלי המצאות והתחכמויות.

80% מהמטעמים שמוגשים שם עוברים לצלחת דרך הפלאנצ'ה הלוהטת. הם מקבלים זרזוף של שמן זית על הפלנצ'ה ועוד שפריץ של רוטב פשוט כשהם כבר על הצלחת. וזהו.

ותאמינו לי, הקיוסקו הוא הטפאס בר הכי טעים בבוקריה.

שרימפס קטנים ומתקתקים, ג'מבו שרימפס, מולים שחורים, צדפות ארוכות, מונק פיש, דגי חרב, סרדינים, צדפות קטנות, קלמרי גדולים, בייבי קלמרי, סקאמפי, תמנונים, קוקי סאן ז'אק, פטריות. כולם מטופלים באותה דרך, וכולם טריים רצח.

אז מה צריך בשביל מסעדת שוק?

כמו שכבר אמרנו, אספקה קבועה של חומרי גלם מעולים וטריים והרבה קהל.

לצערנו, כאן בארץ אין לנו לא את זה ולא את זה.

יש לנו את השוק בנמל שמודל החיקוי שלו היה דווקא הבוקריה, אבל מה? יצא מצחיק. למה מצחיק? תראו למשל מה אפשר למצוא רק בעיגול הפנימי של הבוקריה? בכל יום ממוצע אין דג או פרי ים שלא נמצא שם בהוד טריותו. וכאן, במרחק של פחות מחמישים מטר מהמסעדה שלהם,  החבר'ה של הקיוסקו קונים את חומרי הגלם שלהם.

אני לא אומר שבשוק הנמל אין סחורה טובה. אבל המבחר חברים, המבחר.

אבל יש לנו כאן כל כך הרבה מסעדות שוק, אתם אומרים.

אז זהו, שאין. יש הרבה מסעדות שקוראות לעצמן מסעדת שוק.

אז מה אם הן נמצאות ליד שוק? או אפילו בתוכו?

דקה אחרי שהתיישבתי, אחד משלושת האחים בעלי המקום עזב את הפלנצ'ה והתיישב לידי להפסקת הצהריים שלו.

"כמה זמן אתם כבר כאן?" שאלתי אותו.

"ארבעים שנה"

"והבוקריה? כמה זמן השוק קיים כבר?"

"מאה שבעים וחמש שנים" הוא ענה.

מבינים?

שאלתי אותו במה הוא בוחר מהמבחר העצום של פירות הים בויטרינה.

"בשבילי? עוף של אמא" הוא חייך.

עכשיו, לפני שאתם רצים לקנות כרטיס, קצת תמונות מהקיוסקו, אחר כך מתכון.

פטריות מעורבות

פדרונס מטוגנים בשמן עמוק. ממכרים.

שרימפס ברוטב ירוק.

קוקי סן ז'אק. ממתקים שעדיין מחוברים בטבורם לצדפה.

צדפות סכין גילוח (רייזור) ברוטב ירוק.

תמנון בנוסח גליציאני חרפרף.

והכל ביחד (Mixed Seafood) שוב ברוטב ירוק

אז לא לשכוח, בבוקריה יש הרבה טפאס ברים, אבל אתם הולכים לקיוסקו. לא תצטערו.

Kiosko Universal

Mercat de la Boqueria, Puesto 691, Barcelona, Spain

93 317 82 86

שרימפס על הפלנצ'ה ברוטב ירוק

כשחזרתי הביתה נתקפתי קרייבינג נוראי לשרימפס ולטעמים של הקיוסקו.

החלטתי שזה פשוט מידי כדי להתאפק.

זוכרים מה צריך?

חומר גלם טרי וטוב. את זה מצאתי אצל דודי מרחוב הכובשים פינת הרב קוק.

ורוטב ירוק.

כאן הייתי צריך לנחש.

ירוק בא מפטרוזיליה.

נקצוץ צרור דק דק דק

ויש שם גם שום בטח.

נקצוץ כמה שיניים גם כן דק דק דק.

והנוזל הוא בטח שמן זית ולימון. הגיוני? לא?

וגם קצת  מלח ואני מסודר.

בחרתי את המחבת הכי כבשה במטבח ואמרתי לה: "היום את פלנצ'ה".

הנחתי אותה על להבה גבוהה כדי שתאסוף חום. הרבה חום.

הנחתי את השרימפס עליה והתזתי מעט שמן זית.

אחרי כשתי דקות הפכתי.

עוד שתי דקות והם אצלי בצלחת.

זילוף של רוטב ירוק, קצת מלח גס, ואני נשבע לכם שאני שוב בבוקריה.


בתיאבון

ויש גם סרט היום

עוד בסדרת ברצלונה:

דילמה: האם לדווח על המסעדה שאני הכי אוהב בברצלונה או לא?

מהיום, אין ברצלונה בלי ביקור באל קאסאלס

לקבלת עדכונים על כל הפוסטים החדשים, כל המבצעים וכל ההטבות הבלעדיות לחברים של בייגלה

חינם ישירות לתיבת הדואר שלך.

דואר אלקטרוני *


.

קטגוריות:: Featuredברצלונהדודי כליפאהמזלג המעופףמסעדותשווקים

תגיות:

אודות הכותב:

RSSתגובות (1)

כתיבת תגובה | כתובת טרקבק

  1. מאת יד 0:

    נראה ממש טוב…

השארת תגובה