אלגריות (בורקיטס) – השמחות הקטנות של אלגרה

לאלגרה היה את החזה הכי גדול במזרח התיכון, ולא פלא. ככה זה כשיש לך לב רחב וחם כמו הים התיכון, את צריכה שמשהו יכסה אותו טוב טוב, וישמור אותו חם ומלבב, כמו ששמיכה מגינה על תינוק רך. הלב של אלגרה היה תינוקי וורוד כמו מרשמלו או כמו סוכר מרחף של יום העצמאות.

כשנפגשנו במדרגות היא תמיד שאלה אם הכל בסדר ואם אני צריכה עזרה במשהו, למרות שלה היתה עוד קומה שלמה לטפס. 'אם צריכה את משהו, תמיד יש ממי לבקש' היא אמרה בשפה המקושטת שלה, והאמנתי לה. לקחתי ממנה כמה פעמים סוכר, קמח ופעם אחת גם ביצים וסבון כלים. כשבאתי להחזיר היא לא רצתה. 'תשמרי לך. אשה צעירה את וזקוקה לזה יותר ממני' היא שלחה אותי בחזרה הביתה, בידיים מלאות.

אלגרה היתה השכנה שלי מלמעלה. על השפתיים הבשרניות היה לה אודם אדום שתמיד זלג גם לשן הקידמית וכששאלתי את ג'קלין השכנה מלמטה מה הסיפור שלה, היא עשתה פרצוף ואמרה שיותר טוב לא לדעת ולא להבין. "איך אומרים, מפוקפקת, שלא נדע. אלמנה שלא יודעת לשבת בשקט ועושה לבעל שלה בושות. שלא תקחי ממנה דוגמאות!!!" ככה ג'קלין אמרה ושמה לעצמה יד על הפה שלא יצאו לה כל המחשבות הרעות שהיא חושבת על אלגרה ויתרגמו למילים. ג'קלין שמרה טוב טוב על השבת, כשרות, נידה תמידית, אלמנות נצח ולשון הרע, בדרך כלל. כשג'קלין היתה שמה לב שהיא נגררת ללשון הרע, היא היתה שמה מהר מהר אצבעות על השפתיים ואומר 'ששש… שקט. אסור לדבר… רק אלוהים ישפוט אותנו. מי אנחנו? מה אנחנו?' ומניחה לאדם שמולה להשלים פערים ומחשבות רעות בעצמו.

אלגרה היתה כל מה שהשכנות שלי לא היו. היא לא היתה אמא, לא הלכה לבית הכנסת, לא נראה בעל בסביבה, גם לא על הקיר, היא שרה שירים שמחים בספניולית כשתלתה כביסה ולא נישקה בחיים את המזוזה. אה, והיו לה גברים. 'שלא תגדלי להיות כמוה!' הזהירה אותי ג'קלין. 'אשה צריכה משקולות בחיים שלה. תעשי ילדים מהר ותמצאי בעל לפני זה שלא תהיי חד-הורית חס וחלילה כמו הילדה של מרסל שהילדים שלה לא יודעים מי האבא, שאלוהים ירחם' הילדים של ג'קלין ידעו טוב טוב מי אבא שלהם. אחרי שהבעל של ג'קלין מת היא תלתה תמונה שלו בגודל טבעי על הקיר, מזל שהוא היה די קטן.

בהנהגת ג'קלין אף אחת מהנשים בבנין לא דיברו עם אלגרה, במיוחד כשג'קלין ראתה. מה שלא רואים לא כואב. אבל מתכונים כולן לקחו ממנה, ואלגרה, שמחה לתת מעצמה כל מה שהסביבה הסכימה לקחת. אפשר היה לדעת שבוקר שבת או חג לפי הריח המופלא שעלה מהמטבח שלה.

בשעה 09:00 בול היה יורד ממנה אדון חלפון, שהתאלמן בשנה שעברה, עם צלחת נייר מכוסה בפלסטיק של הקואופ ומתחתיה מפית ו"אלגריות". כיסוני גבינה, ספק בורקיטס, ספק בואיקוס, זהובים, לא מי יודע מה יפים ולא אחידים בגודלם. בשעה 11:00 ירד במדרגות בשקט בשקט רביבו החירש, אבל כל השכנות היו נצמדות לעיניות הדלת ומצקצקות. רביבו לא שמע את הציקצוק, אבל כל השאר כן. עד שעות הערב ירדו ארבעה-חמישה גברים, נושאים צלחת עם "אלגריות" חמימות שאלגרה הכינה.

את ה"אלגריות" נהגה אלגרה להכין מול הטלוויזיה כשהיא דומעת בגין גיבורת טלנובלה שנכנסה להריון/לכלא/לקומה. "לא צריך בשבילן מערוך, רק כף יד ותבנית" היא הסבירה לי. "ולמה הן לא באותו גודל?" המשכתי להקשות. "מפני שאחד הכנתי ושמחה בליבי, ובשני הדמעה הציפה את עיניי. לא נורא. בבטן כולם אותו דבר…" ככה פטרה אותי אלגרה במהירות וגירשה אותי מהר מהר כי עוד מעט תתחיל הטלנובלה שלה וצריך להתרכז.

שנים לא הכנתי אותן ועכשיו נזכרתי. קבלו "אלגריות" לשבת, חג ויום חול. כל אחד מהם שמחה קטנה או עצב, כי החיים טלנובלה וצריך לאכול אותם בביסים גדולים, אחרת הם יאכלו אותנו.

הבורקיטס של אלגרה

(חומרים ל- 50 יחידות בערך)

בצק:

500 גרם גבינה לבנה 9%

כפית שטוחה מלח

2/3 כוס שמן או 200 גרם חמאה רכה

1/2 כוס קשקבל מגוררת דק דק (אפשר גם פרמזן, אבל עדיף להצמד למקורות)

4 כוסות קמח (בערך)

וכך מכינים את הבצק:

1. מכניסים לקערה בינונית את הגבינות, המלח והשמן ומערבבים היטב.

2. מוסיפים שתי כוסות קמח ולשים ביד. מוסיפים לאט לאט את הקמח, עד לקבלת בצק גמיש ולא דביק. לא חייבים להוסיף את כל הקמח, תרגישו את הבצק. כך הסבתות והאלגרות עושות.

3. מכסים את הבצק בניילון נצמד ושולחים אותו לשעה-שעתיים לבחון את מעשיו ועתידו במקרר.

חומרים למלית:

קופסא של גבינה לבנה (אני השתמשתי בגבינת עיזים למריחה שהיתה לי במקרר והיתה גבולית)

קוביה של גבינה בולגרית (בערך כוס)

כוס גבינת קשקוול מגוררת

ביצה

מלח

ומה עושים עכשיו?

1. מערבבים היטב את חומרי המלית.

2. מוציאים מהמקרר את הבצק ומכדררים ממנו כדורים קטנים בגודל של כדור פינג פונג.

3. משטחים את הכדור על כף היד בעזרת כף היד השניה וממלאים במלית הגבינות.

4. סוגרים את עיגול הבצק לחצי עיגול על ידי צביטה.

5. מצפים בביצה טרופה ובמעט סומסום.

6. מניחים בתבנית עם נייר אפיה.

7. אופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני עד שהמאפים מזהיבים.

8. אתם בטח שואלים את עצמכם מהיכן המגבת המקסימה. לי-לך חן, כמובן. כל כך הרבה דברים יפים. תהנו!

זהו. מאחלת לכם שבת של שלום והמון שמחות ואלגריות קטנות.

לקבלת עדכונים על כל הפוסטים החדשים, כל המבצעים וכל ההטבות הבלעדיות לחברים של בייגלה

חינם ישירות לתיבת הדואר שלך.

דואר אלקטרוני *


.

קטגוריות:: Featuredאוכל צמחוניכלליכשרמאפיםמתכוניםנעמה פלדשיר הסירים - כל המתכונים

תגיות:

אודות הכותב:

RSSתגובות (20)

כתיבת תגובה | כתובת טרקבק

  1. מאת niri:

    האם ניתן להחליף את השמן בחמאה?
    המתכון והסיפור כרגיל…. טעימים..

  2. מאת olya:

    מהמ…מ..ת :)
    נראה סוף הדרך

  3. מאת cohen sh:

    אצלנו זה היה כל שבת

  4. מאת גסטרו:

    עוגת השוקולד דבש יצאה נהדרת ! תודה רבה והבאות בתור האלגריות !

  5. מאת שולי:

    נעמה
    כל כך נעים לקוא את הסיפורים שמאחורי כל מאפה ומאפה
    ישר כוח.
    ואני בטוחה שהמאפים טובים כמו הסיפורים.
    עדיין לא ניסיתי אבל ודאי אנסה בקרוב.
    תודה לך.

  6. מאת רינה:

    קוראת תמיד ולא מגיבה כי תמיד יש לי מה לומר. אבל הפעם..
    כמו שאומרת אופירה למעלה
    מילוי חצילים וסירנה (גבינה בולגרית) עם בצק פריך. יש חוקים לא כתובים שיש להם קושאן.

  7. מאת נעמה:

    הו, נעמה
    המתכונים שלך הם כמו סיפורים של גרסיה מרקס. מספיק לקרוא את המתכון בשבת כדי שטעמן של האלגריות יתגלגל על הלשון

  8. מאת hana:

    אני מתפתה בכל זואת להכין את הבורקיטס לפי המתכון מקווה להצליח .וגם לא להגזים ולאכול מעט ,לא מעונינת להוסיף ,קלוריות .

  9. מאת צהלה:

    דיייי….נעמה.. אני כבר לא יכולה יותר עם המילים המופלאות שלך והכתיבה המחממת. בכל פוסט אני חוזרת ומוצאת עצמי בוכה שוב ושוב. בכל פוסט אני מוצאת את הדודה הבולגרייה שאיננה עוד או שכנת ילדות. הפוסטים שלך זה באמת ללכת בעקבות הזמן האבוד. לא יודעת אם פרוסט היה אוהב את זה. אני בטוח שכן. ומה אומרים לאחת כמוך על פוסט כזה? בנאדיצ'ס מאנוס. בלאדינו:ידיים מבורכות. תודה גדולה.

  10. מאת צהלה:

    ןעןוד משהו ששכחתי לכתוב: האם לדעתך כדאי להוסיף למילית כפית או שתיים של קמח תופח?זה יכול גם לספוג נוזלים וגם לנפח מעט את מסת המילוי הנוטה מטבעה ליהיות שטוחה וליפול. מה דעתך?אצלנו בבית היו מוסיפים תפוח אדמה קטן מבושל ומעוך.

  11. מאת פנינהט:

    אהבתי מאד מאד, אין לי מושג למה ראיתי רק היום. ושאלונת האם נראה לך שהבורקיטס האלה יעברו הקפאה טוב? הכוונה להקפיא עוד לפני האפיה.

  12. מאת אביב:

    הכנתי את הבוריקיטס לשבועות,
    יצא פשוט מעולה!!
    קיבלתי המון מחמאות :)
    תודה רבה על המתכון המוצלח!!

  13. מאת קרן:

    במקום חמאה- עשיתי חצי חמאה חצי שמן זית, במקום קמח רגיל השתמשתי בחצי קמח מלא.
    עדיין יצא מהמם- תודה רבה

  14. מאת יעל:

    אשמח לקבל תשובה,
    האם יש ההבדל בקבלת המאפה בשימוש בשמן במקום בחמאה?
    והאם המאפה מתקבל אחרת כאשר משתמשים בחמאה ולא בשמן?
    האם אין צורך להוסיף אבקת אפיה כדי שהבוריקטוס יצאו נפחות יותר?
    אשמח לתשובה

השארת תגובה