אנה ארונוב – האיום הקיריזי שלא רואה את האיום האיראני ממטר

סערת אנה ארונוב לא עברה מעליי, ולא בגלל הדברים שאמרה, אלא בגלל הדברים שנאמרו עליה.

אני עוקבת אחרי אנה כבר שנים, אני חושבת שהייתי הראשונה שכתבה עליה (פעם, כשהייתי ליזט אפללו והיה לי בולשוי). אני מודה. כתבתי עליה דברים איומים, אבל תמיד באהבה גדולה ובהערכה, בעיקר כי זיהיתי בה משהו שרבות מאיתנו היו רוצות שיהיה לנו.

לא, לא רק גוף מהמם ובלקון להתעלף, חוץ מצעדי ריקוד נפלאים לאנה יש מוטיבציה וחריצות. והיא תגיע לאן שהיא תרצה להגיע, גם אם בדרך, יהיה מי שיבלבל אותה. והיא תתבלבל, בעיקר כי זה חלק מהדרך ומנת חלקה של כל אשה צעירה שנורא רוצה להצליח.

מבלבל לשבת מול עיתונאי, לפעמים יוצאים דברים שלא התכוונו אליהם, לפעמים הדברים יוצאים ומוצאים מהקשרם. לפעמים יוצאות גם שטויות, דווקא מולו והוא כותב, כי שכחת להגיד "אוף דה רקורד" שזה סוג של ה"פוס עצרתי באדום" אצל עיתונאים. אחר כך הכתבה מתפרסמת, התמונות יוצאות סוף הדרך, אבל המילים, המילים… בא לך לקבור את עצמך.  הוא ישן טוב בלילה, העיתונאי, ומשאיר אותנו עם האותיות המרצדות, עם הדברים שנאמרו או שלא.

אחר כך באים הסטטוסים. כי באמת, האיום הקיריזי הרבה יותר גדול, חשוב שחור ומאיים מהאיום האיראני. מהסטטוסים בפייסבוק למדתי שהראיון הזה מחזיר אותנו הנשים מינימום 2000 שנה אחורה. לאנה, אשה צעירה, שקשה לה לסתום את הפה ולא לכוון את נהג המונית יש את הכוח להחזיר את כל שורפות החזיות אחורה. זה איום! מה יש במים של קירגיסטן שיש לבחורה הזו כוחות על מהסוג הזה? מענין אם יש בכוחה להחזיר אותי לשנת 1800, יש לי הרגשה שהשמלות, המלמלות ומיסטר דארסי, יהלמו אותי להפליא.

קראתי את הראיון, והוא באמת אומלל. אבל הוא מים מתחת לגשר, כמו כל מילה רעה ומטופשת שנכתבת. בואו נשאיר רגע בצד את הדברים שנאמרו או שלא ונתרכז במה שחשוב. לכתוב שאנה מחזירה את הנשים אחורה זה בולשיט. היא לא מחזירה אף אחת מאיתנו לשום מקום. לא היא. לפעמים נדמה לי שדווקא אנחנו, הנשים, בחוסר הפרגון שלנו, היינו מחזירות אחת את השניה לכ… של האמא שלנו (וסליחה על הצרפתית שלי, אתן הבנתן למה התכוונתי…).

אנה באה מתרבות אחרת. זכותה לא להתחמם בחמימות העדר ולחשוב שאולי מגניב להיות אשה קטנה וכנועה. זכותה להתנער מהרוסיות שלה, היא עוד תחזור אליה כשתתבגר ותתעצב. זכותה לחשוב שנשים לא יודעות לכוון נהגי מוניות, זכותה להוריד מכנסיים בבית.

לא ראיתי את הנשים שהקדישו לה סטטוסים מתמרמרות על שבכנסת יש כזה אחוז נמוך של נשים, שבמהדורת שישי יושבים סביב השולחן רק גברים כי מדברים על מלחמה ומה אנחנו מבינות במלחמות? אף אחת מאיתנו לא כועסת על כך שציבור שלם של מורות, חלקן מצויינות, מקבלות סכום מצחיק על עבודת קודש גם לא מי יודע מה אכפת לנו שמורידים ציור של אשה מאריזות של מלח.זה פשוט לא סקסי.

אז למה אנחנו עפים על אנה? כולה מה היא אמרה? שתורג'י רוצה אותה אשה קטנה? גם הוא קטן… זה מובן. אולי יש לו שגעון קטנות? כמעט כל אחת מאיתנו יצאה עם נפוליאון בעל שגעון קטנות. את מקטינה את עצמך עבורו, ולפעמים את חיה כך חיים שלמים, כי טוב לך כך. ולפעמים לא, לפעמים זה חלק מהדרך, אלייך.

רוצות סערה מוצדקת על שטויות שנפלטו מהפה? קבלו אשה. ראש עיר ליתר דיוק. של נתניה, אם לתת נ.צ מדוייקת. ראש העיר הזו, החמיאה לנהג זהיר, עברין נמלט שהרג שלש נשים. כן, נשים. כמונו. לשושן ברבי "יש לב גדול ורחום, מדמיינת אותו בוכה" כך אמרה מרים פיירברג, ראש עיר ואשה שמדברת שטויות. לא סתם שטויות על נהגי מוניות ומכנסיים, אלא שטויות שיש להן ריח פלילי ורע. שטויות שמשפיעות על כולנו או לפחות על עיר שלמה. ואנחנו? אנחנו שותקות. כי הכי קל לטפס על רקדנית מסכנה שהתבלבלה וקישקשה את עצמה לדעת.
לפעמים נשים גדולות רוצות להיות נשים קטנות, רוצות ולא יודעות איך. הן עושות צעדים גמלוניים בלהיות קטנות יותר, יוצאות בהכרזות, משתדלות להקטין את עצמן. זה קורה. עד שהן מתבגרות ומבינות את גודלן הטבעי.
ו… לא. לא הולכת להצביע לאף אחד מהמועמדים ולא אכפת לי מי יזכה. זה משחק מלוכלך, ובישראל, כמו שרק אנחנו יכולים, הרסו את הפורמט המרתק הזה. ברגע שענת הראל הולכת לשתות עם עזאם קפה בכפר כדי לעשות לו כבוד, המשחק הזה איבד את הכבוד שלי. אבל… היתה אחלה עונה, יחסית לישראל.

בקיצור, שהאיום הקיריזי יהיה הצרות שלנו, כי איום איראני אמנם הרבה פחות מוציא את העיניים וגורם לנו להוריק מקינאה, אבל הוא הרבה הרבה יותר מפחיד.

***

האיורים הנפלאים הם של אבי ששון, מאייר בחסד וגאון בתחומו ונלקחו מתוך הבלוג "ליזט אפללו מזפזפת" שכתבתי לפני שנים בתפוז אנשים.

ונסיימה בזמר, על עוד אשה שזכתה לפרגון נשי מקיר לקיר.בעצם שתיים, גם פנינה וגם איזבל. מאחלת לאנה את הכוח לדלג מעל המילים הרעות ולמצוא אושר, ואת עצמה.

לקבלת עדכונים על כל הפוסטים החדשים, כל המבצעים וכל ההטבות הבלעדיות לחברים של בייגלה


חינם ישירות לתיבת הדואר שלך.

דואר אלקטרוני *


.

קטגוריות:: הרהוריםנעמה פלד

תגיות:

אודות הכותב:

RSSתגובות (6)

כתיבת תגובה | כתובת טרקבק

  1. מאת עוד נודניק אחד:

    עם כל הבורות שבראיון הזה גם אני הרגשתי שכמה נשים בפייסבוק הגזימו.

  2. מאת נעמה הוד:

    נעמה אני לא מסכימה איתך. קודם כל כמובן שזכותה של אנה לומר כל העולה על דעתה ולקיים זוגיות לפי ערכיה שלה, שיהיה לה בכיף.
    יחד עם זאת ברגע שאת נחשפת לציבור בטלוויזיה ובעיתונות מן הסתם יהיה לא/נשים מה לומר. תפיסתה הפרימיטיבית של אנה באה לידי ביטוי כבר בפרקי "הישרדות" וזה לא משהו שנפלט לה בטעות מול העיתונאי. אנה לא מחזירה אותי אחורה כי לא מדובר במנהיגה או בבעלת תפקיד מתווה דרך (אם כי בעידן הראליטי מה לעשות שזה קצת מבלבל…), יחד עם זאת בהחלט תמוה בעיניי מדוע אישה מוכשרת ומצליחה בעלת חוזק פנימי וחיצוני מרגישה צורך להנמיך את עצמה ולא ממקום של לנוח קצת אלא ממקום שזה נראה לה לא נשי.
    לגבי "שורפות החזיות", זה קצת מרגיז שכל פעם שמדברים על פמיניזם זה צץ ועולה, זה עושה עוול לרעיון הזה ושם אותו ללעג. מה עוד שנשים חוששות להעיד על עצמן שהן פמיניסטיות בגלל המושג הזה. אז לא כל פמיניסטית היא מיליטנטית קיצונית… כל התורה על רגל אחת היא "שונים אבל שווים".

  3. מאת טלי:

    אני חושבת שאנה היא אכן תוצר של התרבות בה היא גדלה. תנו לה עשר שנים, היא תגמל מה"גבר" הזה שלה, תגדל, תלמד להכיר בכוחה ובעוצמתה ולא תתבייש בהם. היא פשוט עדיין ילדה.

  4. מאת נדב פרץ:

    הראיון בשבעה ימים הוא ראיון בו טמנו לתמימה (עדיין!) הזאת פח ביודעין ובמזיד . ידעו מראש מה הם ילכו לשאול אותה וידעו גם מה היא תענה . זכותה לומר מה שהיא רוצה ואיך שהיא רוצה ,אבל יש לי הרגשה שאם אנה ארונוב הייתה יודעת שהיא תצטייר כמנציחת שוביניזם מהסוג הישן והרע ואם היא הייתה יודעת שמולה יושב עיתונאי\ת ציניקן ועורך שצריך למכור עיתון שידברו עליו היא הייתה מדברת אחרת לגמרי . עד כאן רחמים . אנה ארונוב ,בעיניי ,היא כבר לא סתם רקדנית . היא נמצאת כבר שנים בלב הפריים טיים והיא מעצבת תודעה של הרבה מאוד נערות שיהיו נשים שיתפסו את איתי תורג'מן כזכר אידאלי . אנה ארונוב זוכה ליחס מועדף כי היא -"סלבית" ובצד ההזמנות לאירועים נוצצים ולארוחות חינם ,אותן בתור -"סלב" היא הרוויחה ביושר (אלה חוקי המשחק כאן ולא היא המציאה אותם ) ביקורת צריכה להיות ומה שהיא אמרה מחייבים תגובה פמיניסטית הולמת ,דווקא משום שיש כאן התקפה מודעת על תפיסות פמיניסטיות מובהקות . מה ? יש מקומות שהנחת הסלב פשוט לא עובדת ואנה ארונוב היא לא עוד בן אדם . זכותן של פעילות פמיניסטיות להתרגז ממה שאמרה אנה ארונוב. בלי שום קשר ,בועדת המידרג השבועי במוסף שבת של עיתון הארץ כינו את אנה ארונוב ואיתי תורג'מן -"ברית הערסים" והרבה ממתקיפיה באותו סוף שבת יצאו להגנתה כנגד האדג'קטיב המחפיר של העיתון לאנשים החושבים . ושוב,בגלל שאנה ארונוב וגם איתי תורג'מן הם מזמן לא סתם אנשים רגילים .

  5. מאת אלנור:

    נעמה, מסכימה ושמחה שאת קול למחשבותי…
    לא קראתי את הראיון ואנה כפרסונה לא כ"כ מעניינת אותי. כאדם- אני מאחלת לה בנזוג אחר ובכלל כל טוב.
    אבל כל מילה בסלע באשר לראש העיר הנכבדה, אשת ציבור המחזיקה המון כוח בידייה ובלי להתבייש משתמשת בו כדי להמשיך ולטפח קשרים עם אנשים שאסור שתהיה להם גישה לאישי ציבור…

  6. מאת נעמה הוד:

    אין קשר בין האמירה המתועבת של ראש עיריית נתניה כאדם להיותה אישה, אולם להתבטאות של אנה יש קשר לנשיות שלה, לכן לטעמי לא היה צריך להכניס את כל הביצים לסל אחד…

השארת תגובה