הכל בגלל אבי פלדשטיין! קיש תאנים, דבש וסטילטון

לאבי פלדשטיין יש כישרון לגרור אותי לצרות. בדרך כלל זה בגלל שהוא נורא מצחיק אותי וזה מדאורייתא שגברים מצחיקים הם גברים מסוכנים. את מתפקעת מצחוק ושוכחת את עצמך. ישר מתלבשים לך על הפרצוף קמטי צחוק שאף בוטוקס לא יעזור להם. את לא צוחקת בחן, את לא מכסה את פה עם היד. את שוכחת את עצמך וצוחקת מהבטן. עד שהיא רועדת. את הופכת להיות מילואימניק ושואגת את עצמך כאילו את אחרי המלחמה האחרונה.

יש לו סיפורים, לפלדשטיין. כאלה שאני יכולה לשמוע חמש פעמים רצוף. החביב עליי הוא "החתולים של קפקא", וכשאנחנו נפגשים תמיד בא לי שהוא יספר לי אותו, אבל לא נעים לי לבקש. אז אני מקווה שנפגש במקרה עם מישהו שלא שמע את הסיפור, ובמקרה יעלה נושא החתולים ובמקרה אבי יספר את הסיפור, ובמקרה אני אשמע אותו שוב. ואתם, עשו טובה. אם אתם במקרה במקרה פוגשים אותו ובמקרה, ממש במקרה אני גם בסביבה, בקשו ממנו לספר לכם את "החתולים של קפקא". תהיו בני אדם.

אבל הפעם כל מה שקרה לא היה בגלל הסיפורים של המופרע. זה היה בגלל הצילומים שלו, שלפעמים הם סיפור בפני עצמו.

לכאורה צילום תמים. מה כבר יש פה? תאנים. נו… גבינה. נו… לא סתם גבינה? סטילטון! המוח שלי נעצר בחריקת בלמים.

סטילטוןןןן!!! הגבינה הכחולה החביבה עליי, מסריחה כמו גרביים של לורנס איש ערב, לאחר שיטוט במדבר, ויפה כמו ירכיים מלאות דליות וורידים כחולים, של תגרנית בשוק. גם ריח, גם לוק ובכל זאת ליבי יוצא אליה.

התאהבתי בסטילטון כשהייתי נשואה לבריטי. היא תמיד הוגשה בערב חג המולד, יחד פירות יוקרתיים ומועטים שהמלכה האם חתכה בדייקנות קמצנית. הסטילטון המתוקה חריפה, היתה בת לוויה נהדרת לאגסים ולתאנים.

"כמה שאני אוהבת פירות!" היתה המלכה האם ממצמצת בשפתיה ולוקחת לעצמה את התאנה היחידה שעל המגש. המלכה האם הניחה את התאנה בעדינות בצלחתה, חצתה אותה לארבע ועל כל אחד מהפלחים הניחה פירור סטילטון. לאט לאט היא אכלה אותם ואף אחד לא העז לבקש ממנה ביס, אפילו לא הבנים שלה.

שאר בני המשפחה חלקו האשכול בן חמשה הענבים, האגס הסזאני ואת האפרסק שתמיד היה קשה מדי. אה, ואת חריץ הסטילטון ששקל לא יותר ממאה גרם.

אני תמיד הייתי מרגיעה את עצמי "קחי לך מעט ותמיד תזכרי שמחר תוכלי לקנות לעצמך כמה סטילטון, ענבים ותאנים שיתחשק לך, וגם תוכלי לאכול אותם לגמרי לבד…" הדיבור הפנימי הזה היה מרגיע אותי ובימים הבאים הייתי מבלה את מיטב שעותיי על הספסל בגן, בקור כלבים, אוכלת סטילטון ותאנים, שכל אחת מהן עלתה לי פאונד שלם ואף אחת מהן לא היתה טעימה ומתוקה כמו התאנים מלאות העסיס של ישראל.

אז עכשיו אתם בטח מבינים למה המוח שלי נעצר ולא יכולתי לחשוב על שום דבר חוץ מאשר על סטילטון ותאנים. הבעיה היתה שהשעה היתה מאה בלילה. יש לי לילה שלם לחשוב על התאנה של אבי ועל הסטילטון שלו. השעות הללו, שהפרידו ביני ובין תשוקותי הנידחות, לא עשו לי טוב. כשהגעתי ל"כרמל מעדנים" בשוק הכרמל, ביום המחרת הייתי עצבנית, היה לי נורא חם, וכל זה גרם לי… להפריז. כאילו חזרתי לימים הקרים והבודדים שלי בברייטון, בהם אכילה בסתר היתה ענף הספורט העיקרי שלי.

יצאתי עם 300 גרם סטילטון מסריחה ומסורגת בורידים כחולים ועם שתי סלסלות תאנים מתפוצצות מעסיס. יכולתי לקנות סלסלה אחת, היא היתה מספיקה בהחלט. אבל הבסטיונר הממולח קלט כנראה את האישונים המורחבים שלי ואת הקריז וישר דחף לי שתי סלסילות תאנים במחיר של שלש וגם שלח אותי עם קילו פסיפלורה שלא מוכנה בשום פנים ואופן למאכל, אבל אני אמרתי "כן", בגלל הקריז כמובן.

חיפשתי גינה קטנה כדי להשקיט את הכמיהה. מצאתי אותה במעלה רחוב העבודה. זה לא היה הגן הירוק והרחב של ברייטון, אבל זה היה מספיק טוב. כי מה כבר אשה צריכה כדי לאכול בסתר? רק ספסל, צל ושקט.  בידיים זריזות ורועדות פתחתי בפראות את שקית התאנים וקצת יותר בזהירות את הקופסא ובה הסטילטון. באצבעות פוררתי את קצה הגבינה, פתחתי את התאנה הכי יפה בסלסלה, הכנסתי לתוכה את הגבינה הכחולה ו… אאאא-מחיה! עוד אחת כזו ועוד אחת או שתיים-שלש ואני מוכנה להמשיך הביתה.

אחרי חצי קילו בערך, נרגעתי. יחסית.

הגעתי הביתה עם המון תאנים והמון סטילטון, ועם הרבה פחות חשק לאכול את האוצר. מה עושים?

מתכון לקיש תאנים, דבש וגבינה כחולה (מאפה חלבי)

(תבנית מס' 26)

חומרים לבצק:

כוס וחצי קמח רגיל

100 גרם חמאה רכה

1/2 כפית מלח

ביצה

כף פרמזן מגורר

4 כפות מים או חלב

אופן ההכנה:

1. בקערה גדולה לשים היטב את כל החומרים, פרט לקמח, אותו יש להוסיף בהדרגה תוך כדי לישה, עד שמתקבל בצק נעים למגע, רך ולא דביק.

2. את הבצק עוטפים בניילון נצמד ונותנים לו לנוח במקרר כצי שעה או יותר.

מצרכים למלית:

20 תאנים יפות ובשלות חתוכות בצלב עד אמצע הפרי

100 גרם גבינת סטילטון /גבינה כחולה אחרת / גליל פרומעז (האפשרות של פרומעז מעולה ומפתיעה)

לרוטב הרויאל:

3 כפות קמח

300 גרם שמנת מתוקה

4 כפות פרמזן מגורר

2 ביצים

1 קורט פלפל שחור

1 קורט מלח

1 קורט אגוז מוסקט

כף דבש

אופן הכנת הרויאל:

פשוט מערבבים היטב בקערה גדולה עד לקבלת תערובת אחידה. ניתן להוסיף עוד גבינות, אם רוצים את המאפה מאד גבינתי.

הרכבת הקיש:

1. על משטח מקומח מרדדים את הבצק.

2. משמנים מעט את תבנית הפאי ומניחים בתוכה את הבצק המרודד. מתאימים ומהדקים את הבצק לדפנות ומורידים את עודפי הבצק מן השוליים.

3. שופכים את רוטב הרויאל בזהירות לתוך התבנית.

4. בתוך כל תאנה מטפטפים מעט דבש (לא חובה) ומניחים קוביה קטנטנה של סטילטון. הטעם של הסטילטון מאד דומיננטי, אז אם אתם לא אוהבים את הטעם והריח החזקים של גבינות כחולות – הזהרו ואל תפריזו. אתם תמיד יכולים להחליף את הגבינה באחת מתונה יותר.

5. ממקמים את התאנים הממולאות בצורה יפה ומעגלית בתוך הרויאל.

6. אופים בתנור שחומם מראש ל-160 מעלות כ-45 דקות או טיפה יותר. זה תלוי בתנור.

7. נותנים למאפה התאנים להצטנן כעשרים דקות ואוכלים אותו חמים עם סלט ירוק. ניתן בהחלט לטפטף על המאפה החם עוד קצת דבש. בעיניי זה נורא טעים.

8. אבי פלדשטיין, תשלם על זה ביוקר.

לקבלת עדכונים על כל הפוסטים החדשים, כל המבצעים וכל ההטבות הבלעדיות לחברים של בייגלה

חינם ישירות לתיבת הדואר שלך.

דואר אלקטרוני *


.

קטגוריות:: Featuredכללימאפיםמתכוניםנעמה פלדשיר הסירים - כל המתכונים

תגיות:

אודות הכותב:

RSSתגובות (0)

Trackback URL

השארת תגובה