רועי סופר מגיש: תמונות סרדינאיות

כשהייתי קטנה בלעתי כל מילה מ"תמונות יפואיות" של מנחם תלמי. הייתי בטוחה שאזהה בלי בעיה את ברכה אמבולנס ואת סלומון הגדול וגם את חיים הזורק החוצה, אם רק הייתי במקרה נתקלת בהם ברחוב. פעם, כשגבר היה גבר, פושע היה פושע, וג'מעה היתה ג'מעה, הם היו נפגשים בכל ערב אצל היווני, שותים משהו, אוכלים ברבוניות ומזבלים. היום הכל אחר, לפעמים אפשר לראות אותם יושבים על אקלייר והפוך אצל רביבה, וזה לא שהם פחות גברים-גברים (חס וחלילה וחס ושלום), אבל איכשהו הם כבר הרבה פחות ג'מעה.

איך שהיפו הזו יפה. היא תמיד היתה יפה, אפילו לפני תלמי וברכה אמבולנס. ככה אני חושבת לעצמי כשאני מטפסת במעלה ככר קדומים. רועי סופר פתח שם מסעדה חדשה, בשכנות למלכודות התיירים. במבט ראשון זה קצת מזכיר מלכודת תיירים ברומא, אולי בגלל המפות המשובצות באדום ולבן. אבל אף אחד לא עומד בכניסה ומשדל אותך להכנס ולא מציע לך "קוזין ישראלי" שהוא המילה הנרדפת לחומוס-צ'יפס-סלט ופלאפל גם, במחיר מופקע, כמובן.

התיישבנו לנו בחצר הקטנה, סביב המזרקה. בערב נעים, הקיץ השתולל בחוץ כל היום ולא היה לו כוח להראות לנו מה הוא יודע לעשות, ונרגע. לא היו מאווררים, יכול להיות שיהיו ימים שיזדקקו להם שם, יכול להיות שהרוח מן הים תספיק.

אילזי רפפורט הממתקאית,גדשה את אזני בהמלצות חמות ומגירות ריר על הקלינג'ונס, ככה שבאתי עם דודה מוכנה ומדוייקת לכופתאות תפוחי אדמה עם נענע וחמאה… אבל תשוקות לחוד ומציאות לחוד. הכופתאות האגדיות נגמרו ואני הייתי עצובה ומאוכזבת לדקה שלימה. 'יהיו בפעם הבאה' הבטיח לי המלצר, 'הן נחטפות פה! צריך להכין יותר…' אילזי החלביצה כנראה דיברה עם עוד גרגרניות והיא תטופל בהתאם.

החלטנו ללכת על ראשונה גדולה אחת ושתיים עיקריות.

פתחנו במנת אנטיפסטי (98 ש"ח) שמספיקה לזוג רעב ברווח. צלחת יפה ובה פרשוטו, סלמי, פפרוני, בוקנצ'יני, פקורינו סרדו, גורגונזולה דולסה, בוטרגה, זוקיני, פלפלים קלויים עם צלפים, וגם קצת קלמארי כי התלבטנו לגביו קודם. מנה נפלאה. הכל טעים טעים. המפתיעים במיוחד היו הזוקיני בנענע, שמן זית ולימון, מהם לא ידענו שובע. פריכים, מלאי טעם, עדינים ובטעם של געגוע שמופיע ברגע שמסיימים את הביס האחרון. האנטיפסטי מגיע עם פוקצ'ה שמנמנה וחמימה שמלווה בחמאה בטמפרטורה הנכונה, חרדל ויוגורט בופלו. מנה נהדרת!

אגב, הפוקצ'ה לא באה עם אזהרת מסע של "אל תתמלאו בלחם". תתמלאו חופשי. לפוקצ'ה מצויינת כזו ראוי שתשלפו את הקיבה הנפרדת המוקדשת לקינוחים ולאוכל ממש טעים. אל תשאירו פירור, אתם תצטערו, תתחרטו ותתגעגעו.

תור המנות העיקריות הגיע.

לינגוויני בוטרגה (58 ש"ח), מנה נפוצה בדרום איטליה, סרדיניה וסיציליה, המחוזות הקולינריים שמקסימים את רועי סופר, השף. צלחת עמוסה בלינגוויני תוצרת בית עם הקוויאר לעניים. בוטרגה היא שקיקי ביצי דגים דחוסים ומיובשים עם טעם דגי חזק מאד ומודגש. מלבד גזיזי הבוטרגה הדקים ניתן היה למצוא במנת הלינגוויני גם שמן זית, יין לבן זוקיני, אורגנו ומעט פטרוזיליה. מנה נפלאה כמו ששמחת עניים יכולה להיות.

ועכשיו למלכת הערב:

מתוך הספיישלים בחרנו פילה מוסר ים על פולנטה (88 ש"ח). מנה ששילבה את כל מה שאני אוהבת. חוץ ממוסר כליות והטפות מוסר, מוסר אני אוהבת, מאד אוהבת במיוחד אם הוא עם העור הפריך והמתפצפץ. דוקסל פטריות, סלט אספרגוס ופולנטה. רגע, לא סתם פולנטה. פולנטה מגרעיני תירס מתוקים מתוקים. פולנטה נדירה, ובאחריות הטובה ביותר בארץ. המרקם הקרמי והטעם שהזכיר לפולנטה ולנו מאיזה שדות תירס נצחיים היא באה. הפולנטה נחה לה תחת המוסר ואחרי שאוכלים הצדדים מגלים שיש סליק פולנטה סודי תחת הדג. אני במקומכם לא הייתי מכבדת באוצר אף אחד. תסמכו עליי, מתים לבד. לפעמים גם חיים לבד.

הקינוח?

פולנטה. לא יכולנו להתאפק. ביקשנו עוד קערית מהפולנטה האלוהית הזו. רצינו שזה יהיה הטעם האחרון שישמר אצלנו על הלשון, הטעם שישלח אותנו לחלום חלומות מתוקים, על שדות פולנטה נצחיים. למה, למה, למה זה בספיישלים ולא תענוג קבוע? למה?!

סרדיניה של רועי סופר היא מסעדה פשוטה וטובה שעושה כבוד גדול לדרום איטליה ולמרכיבים הפשוטים והאיכותיים. אם אתם רואים בספיישל את הפולנטה, תעצרו בחריקת בלמים, אבל אל תתחזרו, תשאירו משהו גם לאחרים.

כמה עלה? 308 ש"ח לא כולל שירות (שירות מצוין, אגב. מלצרים בקיאים בתפריט, קשובים ונחמדים).

נ.צ: סרדיניה – ככר קדומים, יפו העתיקה.

ונסיימה בזמר:

"אין כמו יפו בלילות'ה, אין כמו יפו בעולם…"


.

.

עדכונים על כל הפוסטים החדשים, כל המבצעים וכל ההטבות הבלעדיות לחברים של בייגלה – חינם ישירות לתיבת הדואר שלך.

דואר אלקטרוני *


.

קטגוריות:: Featuredמסעדותמסעדות חדשותמקומות שאהבנונעמה פלדתל אביב

תגיות:

אודות הכותב:

RSSתגובות (10)

כתיבת תגובה | כתובת טרקבק

  1. מאת דנה ב:

    חיכיתי שרועי סופר יחזור. תודה על הדיווח.

  2. מאת נורית פלד:

    נעמת לי נעמה. כרגיל כתוב בעט קלה, במשב מרענן ובו בזמן מכיל הרבה מידע של מקום אוכל ואווירה…
    נהנית.
    פעמיים.
    מהאיך ומהמה. ואילזי אכן ממתקאית מתוקה..

  3. מאת רון:

    נעשה ונשמע!!!

  4. מאת אמנון:

    נעמה היקרה
    את כותבת כל כך יפה ומגרה אנחנו נלך לשם גם
    בקשר לכבד קצוץ לא שכחתי אני רוצה להכין לכם עוד כמה מתעמים לאיזה שבת צהריים
    אין לי כרטיס של ביגלה עדין
    תודה ולהיתראות
    אמנון גנסין

  5. מאת נתנאלה:

    הוא באמת נעלם מהנוף המקומי.
    גם אני התגעגעתי אליו ואל המקוריות שלו.
    ברוך הבא רועי!

  6. מאת מני ל:

    צריך להזמין מקום?
    פתוח כל יום?

  7. מאת טלי זמיר:

    מתכוננים ללכת היום בעקבות ההמלצה שלך.

  8. מאת לילית:

    היינו בעקבות ההמלצה. האוכל אכן מעולה והשירות טוב.
    אבל שתי הערות: 1. חם נורא בחוץ ויעזור אם יהיו מאווררים או מזגן חוץ 2. למה במסעדה אין שירותים? לא סימפטי ללכת לשירותים הציבוריים של כ. קדומים שהם די מרוחקים ולא נקיים. זה מאוד פגם בהנאה שלנו.

  9. מאת מתת:

    היינו ומאוד אהבנו. לצערינו לא היתה פולנטה אבל הפיצות היו מעולות וכך גם הפסטות.

  10. אחרי הפתיח, מנחם תלמי מתמוגג שם למעלה

השארת תגובה