עושים כבוד לצלמי האוכל – סגירת מעגל עם איל שני

 

הכל התחיל עם איל שני. כל הרעיון של היכל התהילה לצלמי האוכל החל כשבהיתי מהופנט בצילומים של השף הפייטן בדף הפייסבוק של צפון אברקסס.

taken by eyal shani הוא חתם על כל אחת מהן וגרם לי להבין שיש פה יותר ממקריות ושהוא אוהב את הצילומים שלו לפחות כמו את האוכל.

חשבתי על כל הקרדיטים שכולנו קוראים מתחת לצילומים כל יום וכמעט אף פעם לא מקדישים לרגע לחשוב כמה זמן וכשרון הושקעו בפריים אחד.

חודשים אחרי כן כשהיתה לי הזדמנות להחמיא לאיל שני על עבודתו שמתי לב שהדבר משמח אותו וממלא אותו גאווה. אני חושב שזה בגלל שהוא מקבל יותר מחמאות על הטעם של האוכל שלו  מאשר איך האוכל נראה דרך העדשה.

לשני כמובן היתה משנה סדורה על זוית מאד צרה במרחב שרק דרכה האוכל מגלה את עצמו לצלם. רציתי לרשום את זה ולא היה לי על מה. מאז, כל נסיונותי לשלוח לאיל את השאלון הרגיל עלו בתוהו וסדרת 'היכל התהילה של צלמי האוכל' הלכה והתקדמה.

"הסדרה לא יכולה להיות שלמה בלעדיך" כתבתי לו. אבל הוא היה עסוק בדברים אחרים.

אני אומר גם לכם: הסדרה לא יכולה להיות שלמה בלי איל שני, כי יש מעטים בישראל, אם בכלל, שיכולים לעשות אהבה עם אוכל בעזרת המצלמה כמוהו.

יש הרבה צלמים שמבשלים אוכל רציני, אבל אין הרבה שפים שמצלמים צילומים רציניים.

שני מצליח לדעתי במבחן הבסיסי והאולטימטיבי של כל צלם מזון – האם אתה מצליח להעביר טעם דרך התמונה? האם אפשר להריח את התבשיל מבעד למסך? האם הפריים שבחרת מייתר את הצורך לגעת באוכל ולחוש את מרקמו?

איל שני לדעתי מצליח בעזרת הציוד הכבד בו השקיע, העין שלו והחיבור לאוכל, אותו הכין ובישל בעצמו, היכן שהרבה מקצוענים נכשלים.

פגשתי את איל היום ושאלתי אם הוא מרשה לי להעלות צילומים אותם הורדתי מהדף של אברקסס.

הוא אמר כן.

אני גאה להציג בפני רבים מכם איל שני שלא הכרתם.

 


 
 

שחלות של עגבניות 

הרגע הגיעו סרטנים לאברקסס!!!

הדפס דג על כרישה

זוג ספיות (סבידה).
החומר בהן שיודע להחשיך את הים
הוא החומר שממנו כתבו את התורה.

קיבלנו את משלוח העגבניות מהחממה החדשה שלנו, שבקדש ברנע…

השמחה גדולה!

פיתה שרימפס

ואיל מצלם עגבניות

סשימי חציל נח על פרפום עגבניות

אפשר ממש להרגיש ולשמוע את הבעבוע במחבת

פסטה עגבניות שחורות
הערב בסלון

תפוחים של אדמה

חורף

קיץ

זהו.

אבל ברשותכם אחלוק מילים אחרונות של שמעון ותמר שליוו מניו יורק את הסדרה מתחילתה:

 

ומה טעם לעץ עמוס בפירות עדן שאין מי שיראה אותו ויטעם מפרותיו?

הפוסט החשוב והנפלא הזה הביא את עצי העדן ופרותיהם אל קדמת הבמה צלמים נפלאים, יוצרים מבורכים, משוררים של צורה ואור, צלמים ובעיקר צלמי אוכל הם שפים בעצמם.. התחומים נושקים ומקבילים, כל היוצרים והאומנים כולם, הצלמים והשפים מבשלים באור ובחום, תודה רבה לכם איל ודודי על היוזמה החשובה, על ההשראה המאירה.

 

~

תיאורי הצילומים נלקחו מהדף של צפון אברקסס (שם תוכלו גם ליהנות מהאלבום המלא של איל שני)

מגיע להם לייק, לא?

 

RSSתגובות (9)

כתיבת תגובה | כתובת טרקבק

  1. מאת רחל שמש:

    צילומים מדהימים כל הכבוד

  2. מאת חוה:

    יותר חשוב להחזיר חובות.
    אחרי שלא יהיו אנשים שלהם אייל חייב כספים ומתחמק מהתשלום ,שיתפנה לצלם !
    גועל נפש שאתם מעודדים וכותבים על כאלה אנשים.
    כשכתבו שאתם לא שלמתם במסעדות, נזעקתם והראתם קבלות.
    אסור לתת במה לאנשים מהסוג של אייל שני,לא חשוב כמה הם כשרוניים !

  3. מאת זיוי:

    זאת שירה!
    מתי תערוכת צילומים רק של השף?

  4. מאת חנה כהן:

    האוכל המבושל נראה מזעזע
    הירקות החתוכים נראים יפה וזה ממש לא כישרון

    • מאת נתנאלה:

      את אישה לא טובה! בעצם רעה.
      כשאין מה להגיד פשוט לא אומרים.

      אייל שני – אמן בכל רמ"ח אבריו ובכל חושיו ומשלח ידו!!!

  5. מאת סינורה:

    התמונות מדהימות.ביג לייק

  6. מאת צבי הצבי:

    כשהוא ידע לקלף עגבניה אני אשמח לאכול אצלו. הרי כולם יודעים שאפילו לקלף אותה הוא לא מסוגל אז לפלט….בדיחה הבחור הזה הכל הצגה אחת גדולה

  7. מאת אמ:

    התמונות המוצגות כאן טובות מאוד-אילו שבמצגת ברמות שונות מהבחינה האמנותית
    יש מחלוקת האם יש להפריד בין היצירה לאמן (והאם העניינים הכלכליים שלו רלוונטים )
    (אולי אם הוא יציג וימכור תמונות יקל במעט על החובות)

השארת תגובה