אסף רונן מצלם דברים שאוכלים מכאן

"צילום הוא תחום שהגעתי אליו לא במקרה. בגיל שנה איבדתי את הראיה בעין שמאל ואני מאמין שהבחירה במקצוע הצילום באה לבטא את דרך ההתבוננות הייחודית שלי על העולם" הצלם אסף רונן על אהבה לאוכל, בישול וצילום.

אסף, הבמה כולה שלך.

אני אסף רונן, בן 34, חי בגליל, נשוי + 2.

אחרי הצבא טיילתי לסירוגין לאורך מספר שנים בעולם. דרך הטיולים גיליתי את המשיכה שלי לצילום והבנתי שזה הייעוד שלי. בזמן לימודיי במכללה לצילום קרית אונו התוועדתי לתחום צילום המזון וזו הייתה אהבה ממבט ראשון.

מזה שבע שנים אני עוסק בצילום מזון מסחרי, הכולל צילום עבור מסעדות, שפים, יצרני מזון. אני עובד עם משרדי פרסום ומיתוג, וכמו כן, כותב בלוג על צילום. אני מצלם למגזין "שף" של עיתון "לאישה", מלווה באופן קבוע את מדור האוכל ב-YNET עם כתבים שונים, ביניהם יעל גרטי ואורי מאיר-צ'יזיק. מצלם ספרי בישול ותרבות אוכל. בימים אלו יוצא לאור ספר חדש שצילמתי "דברים שאוכלים מכאן" העוסק בתרבות קולינרית מקומית. בנוסף, אני מפיק סרטי תדמית בתחום המזון.

פתאום קם אדם בבוקר ומבין שהוא צלם אוכל. מתי צולמה תמונת האוכל הראשונה? 

תמונת התותים צולמה בלימודים בתרגיל צילום מזון. תוך כדי העבודה על התמונה, גיליתי את הכיף שב"לשחק עם האוכל" ולגרום לתותים שעל הסט להראות נחשקים בתמונה. זו הייתה העבודה היחידה בלימודים שקיבלתי עליה 100 עגול..

מתי הבנת שזה מה שאתה רוצה להיות כשתהיה גדול?

צילום הוא תחום שהגעתי אליו לא במקרה. בגיל שנה איבדתי את הראיה בעין שמאל כתוצאה מפציעה, ואני מאמין שהבחירה במקצוע הצילום באה לבטא את דרך ההתבוננות הייחודית שלי על העולם.

החיבור שלי לצילום מזון מגיע מהאהבה שלי לאוכל, לבישול ולצילום. אני מבשל ואופה, ונהנה מאוכל טוב.

צילום מזון עבורי זאת הנאה גדולה, ואני שמח שיש לי הזכות ליצור וליהנות מהעבודה.

צלם אוכל אוהב לאכול? האם אתה מבשל או רק "משחק" באוכל?

אוהב לאכול לבשל ולצלם, ומכאן החיבור לצילום מזון. יש לי חיבה עזה לאוכל הודי, בגלל הטעמים, הצבעים, הריחות, שמעוררים את כל החושים. אני אופה באופן קבוע לחם שיאור, תהליך ארוך שנותן סיפוק אדיר בסופו. אני נהנה מתהליך הכנת הבצק, הלישה, וכמובן הכיף שבלאכול לחם איכותי וטרי שרק יצא מהתנור.

אני מאמין שצלם מזון חייב לאהוב את האוכל שהוא מצלם, כיוון שהאהבה והתשוקה למנה מתבטאות בתוצאה הסופית. גילוי נאות: יש לי סלידה מדגים ופירות ים, אך כשאני עומד עם המצלמה מול מנת דג, אני מדמיין שהדג טעים ובעצם מתחבר למנה עם כל החושים, כדי להוציא ממנה תמונה טובה.

איזה סוג של אוכל מצטלם הכי טוב?

כמעט ואין אוכל שלא מצטלם טוב.. קינוחים ומאפים מצטלמים טוב במיוחד.

איזה סוג של אוכל סובל מחוסר פוטוגניות? מה הכי קשה לצלם ואיך מתגברים על זה?

אוכל מבושל קשה לצלם, הרכיבים מתפרקים והופכים למרקם אחיד בעל גוון דומה ומשעמם. למשל בתבשילי קדירה. מבשלים את הקדירה מעט, ואת הרכיבים שמתבשלים מהר, שמים בסוף. בנוסף, ירק חי בצבעים חזקים, כלים ואוירה מתאימים מפצים על החיוורון של המנה.

מסעדה חביבה עליך בארץ:

אני חומוסולוג בהווייתי, החומוס של עוזי בנתניה הוא פנינה קולינרית נדירה.

מי הצלם הנערץ עליך (אוכל ובכלל) ולמה?

יש בארץ צלמי מזון שעושים עבודה מצוינת ולא נופלים מצלמי המזון המובילים בעולם, כך שיש בהחלט מקום לגאווה בזירה המקומית.

אני מאוד מעריך את העבודה של ברנד והילה בכר, חלוצי הצילום הטיפולוגי, אשר יצרו צילום תעשייתי נקי ואסתטי. הבכרים הקפידו בצורה כמעט פנאטית על 'ניקיון' בתמונה וחיפשו באובססיביות את הזוית הנכונה, האור הנכון. אני מודה שגם לי יש את 'המחלה' הזאת. אני מאוד פדנט ויסודי בעבודה שלי, ועם זאת יודע להכניס את 'הלכלוך' במינון הנכון לתמונה.

טיפ לצלם האוכל החובב:

נסו לשים את המנה ליד החלון, צילום באור טבעי מחמיא מאוד לאוכל. חפשו את הזוית היפה ביותר של המנה. השתמשו בזום, והתקרבו ככל שניתן עם המצלמה למנה.

צילומים נבחרים:

כשהחג מתקרב, אני קונה בסיטונאות את המאכל המסורתי ומתחיל לשחק איתו מול המצלמה בחיפוש אחרי השימושים המשעשעים ביותר.

מתוך פרויקט אישי לחגים: 'מה אפשר לעשות עם ……. חוץ למאכול', חלק מהכיף של לשחק באוכל ולצאת משגרת היומיום.

פטריות יער צהובות הגדלות בבית הגידול בחוות השמפיניון שבזרעית, פיסול מדהים של הטבע.

קרפצ'יו פטריות 'מלך היער', צולם עבור חוות השמפיניון, סגנון: נעמה רן.

הספר 'פויקה' המוקדש כולו לבישול בשטח, היה חווית צילום שונה, מעצם היציאה מהסטודיו אל הטבע.

כמי שמנוסה בבישול בשטח, אני יודע שבדרך כלל האוכל יוצא עיסתי ולא ממש אסתטי לצילום, אך במקרה הזה, מדובר בספר בישול לכל דבר, הדורש צילום מנות אסתטיות ומגרות. במקרה הזה, דאגתי שהאוכל יבושל חלקית, כדי שלא יתפרק וישמור על הצבעים החיוניים הדרושים לצילום טוב. סגנון: שרון טמיר.

בתמונה: פילה מושט בזיגוג ג'ינג'ר, רגע לפני שעלה על הפלנצ'ה במדורה. (ספר הפויקה)

כנפי עוף במרינדה בפויקה

חלת שוקולד עגולה שנאפתה בפויקה, באחת ההפקות במדבר

בשדה, באזור נצרת, בעת שריפת החיטה הירוקה וייצור הפריקי. צולם עבור הספר 'דברים שאוכלים מכאן'.

צולם במסגרת הספר 'דברים שאוכלים מכאן'. אורי מאיר צ'יזיק לקח אותי לטיול בדרום הר חברון כדי לחפש אחר מסורת עתיקה של שימור מזון.

בתמונה: פלאחית בדרום הר חברון, חובצת חמאה בדרך מסורתית, ע"י טלטול החלב שנמצא בנאד, העשוי מעור של עז. ללא חיבור לחשמל, זו הדרך היחידה לשמר את חלב העיזים, הגדלות כחלק מן המשפחה.

בעת הצילומים לספר 'דברים שאוכלים מכאן' הגעתי לחווה הנידחת של שי זלצר בסטף. שי, בעל שם בייצור ויישון גבינות אירח אותי במערה שבה הוא מיישן את הגבינות.

תמרינה – קרטיב העשוי מתמרים, טחינה וקרח שנטחנו היטב. סגנון: נעמה רן.

אפרוחים מסתובבים חופשי במשק של 'אורגני טרי' – משק לגידול עופות לאכילה.

פלטה של צייר ופיסול באוכל במסעדת 'שקוף'. במסגרת הטור השבועי בYNET עם אורי מאיר צ'יזיק, התארחנו במסעדת 'שקוף' בתל אביב, מסעדה על טהרת האוכל המקומי, (המסעדה הספיקה להסגר מאז לצערי). הקונספט של המנה הוא, שהשף מכין אותה על השולחן מול הלקוח, ו'מצייר' את המנה עם פלטה של חומרי הגלם.

מתוך כתבה 'קפה הוא מאפה' במגזין 'שף' של עיתון 'לאישה'. סגנון: נעמה רן.

פנקוטה בקערית אישית מתוך 'המדריך להכנת פנקוטה' של יעל גרטי ב-YNET. סגנון: נעמה רן.

תרכיז לימונדת אוכמניות מתוך הכתבה 'יער הפירות', שצולמה עבור מגזין 'לאישה'. סגנון: נעמה רן.

כך יוצרים איתי קשר:

studio@assafronen.com

פייסבוק: Assaf Ronen

אתר: www.assafronen.com

בלוג: www.assafronen.com/blog

קטגוריות:: Featuredעושים כבוד לצלמי האוכלצילום אוכל

תגיות:

אודות הכותב:

RSSתגובות (0)

Trackback URL

השארת תגובה