דניה ויינר – מצלמת בכל פה

אני לא מכירה את דניה ויינר. ראיתי צילומים שלה בבלוג ובמגזינים, אבל לא הכרתי אותה באמת. אז הלכתי לקרא, חיטטתי בבלוג שלה ושל דיאנה ומצאתי את המשפט הזה, שנגע לליבי.

'תמיד שואלים אותי "תגידי, מה שמצלמים זה אמיתי? את אוכלת אחרי?" אז התשובה היא כן וכן - הכל אמיתי וכן אני אוכלת אחרי…'

נקודת חיבור. דניה היא צלמת המזון השניה בפרוייקט הזה. אני לא צלמת מזון, כמוה, אבל שתינו נשאלות את אותה השאלה. אבל היא לא מתנצלת, היא אומרת בפה מלא את ה'כן' שלה. אני עדיין מתנצלת. 'זה לא שאני אוכלת את כל מה שאני מצלמת' ולפעמים גם 'אם הייתי אוכלת את כל מה שאני מצלמת לא הייתי מצליחה להכנס לג'ינס שלי'. אז אולי, חוץ מזוויות צילום וטכניקות, יש לי כאשה עוד משהו ללמוד מדניה ויינר.

ועכשיו המילים של דניה, היא כותבת את עצמה מצוין.

סיימתי את לימודי במכללת הדסה בירושלים בשנת 2000. שנתיים לאחר מכן את התחלתי את דרכי העצמאית בתחום צילום מזון. בשנת 2004 התמקמתי בסטודיו הנוכחי שלי ביפו. כבר 7 שנים שאני מצלמת באופן קבוע למגזין “על השולחן”. צילמתי עד היום כ 30 ספרי בישול לארץ ולארה”ב ואני עובדת עם חברות מזון רבות. בנוסף,  אני מנהלת בלוג אוכל בשם “מתכוניישן” ביחד עם הסטייליסטית דיאנה לינדר ומלמדת צילום מזון באופן פרטי ובמכללת הדסה בירושלים.

פתאום קם אדם בבוקר ומבין שהוא צלם אוכל. מתי צולמה תמונת האוכל הראשונה? צילום המזון הראשון שלי צולם בלימודים בשיקופית 5*4. צילמתי פיתה בוכרית בהשראת ספר של בני סיידא שראיתי בסטימצקי. בביקורת העבודות המנחה מאוד אהב את הצילום וזה כנראה דחף אותי להמשיך התחום. מאותו הרגע כמעט כל תרגיל שקיבלנו צילמתי משהו מעולם האוכל, כולל פרוייקט גמר שבו צילמתי ירקות. בשנים האחרונות יצא לי לצלם לבני 3 ספרי בישול וכמובן ששיתפתי אותו בצילום הראשון ששימש לי השראה!

מתי הבנת שזה מה שאת רוצה להיות כשתהיי גדולה? הייתי תלמידה בינונית בתיכון וכשהתחלתי לצלם עם מצלמת הפנטקס של אבא שלי את החברות שלי הרגשתי פתאום שמצאתי את המקום בו אני טובה. ההבנה שאני רוצה להיות צלמת אוכל הגיעה בשנה שלישית בלימודי בהדסה. עבדתי במעבדה שמפתחת שיקופיות לצלמים מקצועיים והתאהבתי בצילומי האוכל שראיתי שם. הבנתי שאני רוצה שתהיה לי נישה בה אני אשאף להיות הכי טובה ועולם האוכל היה העולם שאליו הכי התחברתי, גם ברמת חומרי הגלם לצילום וגם ברמת המפגשים עם אנשי אוכל.

צלם אוכל אוהב לאכול?  האם את מבשלת או רק "משחקת" באוכל?

אני אוהבת לאכול. אני מאמינה שצלם אוכל טוב צריך לאהוב לאכול ולבשל. היום אני מרגישה שצילום מזון זה המקצוע שלי וכל מה שנלווה לעולם האוכל הפך להיות התחביב שלי (בישול, איסוף ספרי בישול, כתיבה על אוכל ואכילה כמובן…)

איזה סוג של אוכל מצטלם הכי טוב? אני לא יכולה להגדיר מה מצטלם טוב באופן מיוחד. אני אישית אוהבת לצלם אוכל טרי שהוכן מתוך מחשבה על צבעוניות, טכסטורות וביטוי לחומריות המנה. אני תמיד מתדרכת שפים לחשוב עלי כשהם בונים מנה לצילום, זה לא מספיק שהיא טעימה, היא צריכה גם להראות ככה.

~~

יוג'י/ אוריה גבע

איזה סוג של אוכל סובל מחוסר פוטוגניות? מה הכי קשה לצלם ואיך מתגברים על זה?

במהלך יום צילום אני ניצבת מול הרבה אתגרים צילומיים אבל את רובם אפשר לפתור בעזרת זווית נכונה ותאורה טובה. אבל אם אני מחפשת את הנושא שאני הכי מסתייגת ממנו זה צילום של עוף שלם. תמיד זה זורק אותי למקומות שלא מתחברים עם אוכל ותיאבון. מתגברים על זה בעיקר בעזרת זווית נכונה, ומיקום התוספות בצלחת. אבל גם אז….זה לא קל.

 מסעדה חביבה עליך בארץ: הבית התאילנדי (בטח תשובה נפוצה)

מסעדה חביבה עליך בעולם: אני לא יכולה לומר, אין מספיק ניסיון קולינארי עולמי….הייתי שמחה לאכול בנומה בקופנהאגן.

עם איזה שף היית ממש רוצה לעבוד?  הייתי רוצה עבוד עם ג'יימי אוליבר. אני מאוד אוהבת את הסגון בו הוא מבשל ומניח את האוכל על הצלחת. לא מוקפד ומפונפן אבל נראה הכי טעים ומזמין שיש.

מי הצלם הנערץ עליך (אוכל ובכלל) ולמה? לאחרונה התאהבתי בצלמת דנית בשם Ditte Isager שצילמה את ספר הבישול של "נומה" . אני אוהבת את השימוש שלה באור רך, את הסטייל של הצילומים והאווירה החורפית שלהם. באתר שלו הוא מחבר בין פריימים של אוכל לצילומי טבע דומם, חיבורים שמאוד מדברים אלי.

טיפ לצלם האוכל החובב: לכל מנה סיפור, וללמוד לעבוד עם אור טבעי.

הרהורים כללים על צילום בכלל וצילום אוכל בפרט.

צילום מזון מספק לי את ההזדמנות לבלות את ימי בסביבה שמאתגרת אותי, מלמדת אותי ומכניסה המון מפגשים אנושיים מרתקים. לאחרונה הוראת הצילום נכנסה לחיי במינון גבוה, אני מוצאת שאני לומדת המון מללמד ומהמבט הטרי של תלמידים. בשנים האחרונות הבנתי שצילום בכלל ומזון בפרט הם שילוב בין תשוקה, אינטואיציה וידע. אני מנסה כמיטב יכולתי לתת מקום ולכל אחד מהפרמטרים.

צילומים נבחרים

~~

בני סיידא/אוריה גבע

~~

בני סיידא/אוריה גבע

~~

דלאל/דלית רוסו

~~

דניה iPhone

~~

אלי טראב/דיאנה לינדר

~~

אלרן גולדשטיין/אוריה גבע/(על השולחן)

~~

אלרן גולדשטיין/אוריה גבע/(על השולחן)

~~

לחמים/ דיאנה לינדר/ (על השולחן)

~~

מתכונשיין/דיאנה לינדר

~~

מתכונשיין/דיאנה לינדר

~~

אורן דגן/דיאנה לינדר

~~

אוריה גבע/(על השולחן)

~~

רותי אוליבר/דלית רוסו/(על השולחן)

~~

רותי אוליבר/דלית רוסו/(על השולחן)

כך יוצרים איתי קשר: danyaphoto@gmail.com

האתר של דניה

קטגוריות:: עושים כבוד לצלמי האוכלצילום אוכל

תגיות:

אודות הכותב:

RSSתגובות (3)

כתיבת תגובה | כתובת טרקבק

  1. מאת איתמר:

    תמונות ממש יפות. האם מתלווים אליהן מתכונים?

  2. מאת דיאנה:

    דניה לא רק יודעת אך לאכול אוכל- אך המומחיות שלה זה להוציא את האוכל הכי טוב שאפשר דרך המצלמה. אישיות מדהימה, צלמת מוכשרת ואשת קריירה מוערכת. כיף לי לקרוא לה חברה.

  3. מאת טליה:

    הצילומים מרהיבים ביופיים,מעבירים את העונג בשלמות.פשוט קסם.

השארת תגובה