איל קרן – כל מנה מיוחדת במינה

החיבור של איל קרן, בעליו של הסטודיו "איל קרן צילום" לעולם הגסטרונומי בא מהבית או יותר נכון מהמטבח, כבשלן חובב ונלהב. הכרות לעומק, הבנה ואהבה לחומרי הגלם ולעושר המרקמים והצבעים מסיעים להעביר את הטעם והניחוח אל המימד הדיגיטלי. "איל קרן צילום" הוא סטודיו לצילום עם התמחות בצילום קולינרי, החל מחומרי גלם לתעשיית המזון, צילומי יין ומשקאות ועד צילומי גסטרונומיה לשפים, מסעדות, יקבים, מבשלות בירה וברים.

נקודת המוצא היא ניסיון להעניק לכל מנה מראה מייחד, מגרה ומפתה המציג אותה במיטבה, דרך התמונה. תשומת הלב וחיפוש היחודיות הם מהיתרונות הבולטים שבסטודיו והיא שהובילה לכך, שעבודות הסטודיו התפרסמו בעיתונות, במדיה האלקטרונית ובתפריטי מסעדות ברחבי הארץ. בין לקוחות הסטודיו חברות שיווק מזון ומשקאות גדולות, מפעלי מזון ויבואנים, בתי מלון, חברות הסעדה ועסקים בינוניים ומשפחתיים קטנים.

הסטודיו הינו היחיד בארץ המתמחה בצילום יין ואלכוהול ומשקאות בכלל, ובין לקוחותיו כ50 יקבים ויבואני יין ואלכוהול, ביניהם יקבי ברקן, היין של סגל, טמפו, יקב אלכסנדר, יקב טוליפ, יקבי עמק אלה, יקב ויתקין ועוד. הבחירה בהתמחות זו נעשתה מתוך חיבור של כבוד, הערכה ואהבה לענף הייננות בארץ ולאנשים העוסקים בו.

אז מי אתה, איל קרן?

בוגר המכללה לצילום ק. אונו.(1990), בעל סטודיו עצמאי מזה שבע שנים, נשוי לאורלי ואבא להראל, ליבי, אדר ונדב.

פתאום קם אדם בבוקר ומבין שהוא צלם אוכל. מתי צולמה תמונת האוכל הראשונה?

זה לא קרה בבוקר אחד. פשוט לאט לאט מתרכזים יותר במה שאוהבים לעשות ופחות בדברים אחרים. פתאום מגלים שיותר מכל דבר אחר, אתה צלם מזון.

מתי הבנת שזה מה שאתה רוצה להיות כשתהיה גדול?

אני מצלם במצלמה מקצועית מגיל 6 ("זורקי 4” המיתולוגית של אבא – יש לי אותה עד היום). מצלמות ליוו אותי כל חיי בבית ספר, בצופים ,בצבא. ההחלטה ללכת לימודי צילום גבוהים הייתה המשך טבעי וברור.

צלם אוכל אוהב לאכול? האם אתה מבשל או רק "משחק" באוכל?

החיבור שלי לעולם הגסטרונומי בא מהמטבח בבית, כבשלן חובב ונלהב. הכרות לעומק, הבנה ואהבה לחומרי הגלם ולעושר המרקמים והצבעים מסיעים לי להעביר את הטעם והניחוח אל המצלמה.  אני מבשל הכל, ואוהב לנסות חיבורים חדשים, תבלינים אקזוטיים ושיטות הכנה שאני נחשף אליהם במהלך העבודה.

איזה סוג של אוכל מצטלם הכי טוב?

כל מה שהוויזואליות שלו מעוררת גם את בלוטות הטעם כמו ירקות ופירות טריים, עזי צבעים ומרקמים, דברי מאפה חמים מהתנור, משקאות.

איזה סוג של אוכל סובל מחוסר פוטוגניות? מה הכי קשה לצלם ואיך מתגברים על זה?

לתבשילים "חומים" בבישול אטי וארוך כמו חמין, קשה להצטלם "סקסי". במקרים כאלה אני מנסה להפריד למרכיבים מובחנים ולהוסיף צבע בעזרת הסטיילינג.

מסעדה חביבה עליך בארץ:

באופן אישי אני איש של מזון ים תיכוני. צלחת חומוס פול עם שמן זית וחצי בצל כמה כדורי פלאפל חמים. ואני מסודר.  בשוק ביפו, במחנה יהודה, בעכו… הכול הולך.

מסעדה חביבה עליך בעולם:

כשאני בחו"ל אני מחפש את האוכל המקומי, ברחוב, לגלות את הטעמים שלא ניתן לגלות אחרת.

עם איזה שף היית ממש רוצה לעבוד?

אני אשמח לכל חיבור עם הכוחות הצעירים והכישרוניים שמציפים אותנו לאחרונה.יותר מכל ניתן לקבל מהם השראה לעשות דברים אחרת ולהתפתח ביחד. בין צלם לשף נוצרת לפעמים סינרגיה שמביאה לתוצאות מפתיעות.

מי הצלם הנערץ עליך (אוכל ובכלל) ולמה?

צלם המזון פרנצ'סקו טונלי – חי ועובד בניו יורק – לראות וללמוד.

טיפ לצלם האוכל החובב:

התבונן בצילומים של מקצוענים ונסה ללמוד. צלם קרוב, ללא פלש, באור טבעי (אך לא שמש ישירה), קבע את המצלמה (בעזרת חצובה או אלתור אחר).

צילומים נבחרים

הלקוח : טמפו משקאות, צילום למבצע "קנה קבל" של ויסקי בלנטיין.

הלקוח:  שף קונדיטורית ענבר מרציאנו.   מרקמים שמעבירים טעמים.

 

  הלקוח:  “אלמנדוס" יבואן שוקולד.  לפעמים אני רואה באוכל דברים אחרים.. לקוח                                  עם אומץ מאפשר לי להראות את זה לכולם.

 

הלקוח : מסעדת "צמפיונס" במלון כפר המכבייה. שף שלום גניש עושה קסמים בצלחת..

 

 הלקוח : "זרעים טכנולוגיות" – לא רק לי יש פטיש לעגבניות..

 

הלקוח : "כרמל יבולים"  – יש משהו בתוצרת טרייה ולא מעובדת שעובר מצלמה בצורה הטובה ביותר.

 

הלקוח : “לויטוביץ משקאות" – יין מבעבע, לשתות ולצלם – בניגוד ל"שתייה ונהיגה"

כאן התוצאות רצויות..

 

הלקוח:  "כרמל יבולים" -  ארוחת צהריים לפועל.. הדגש כאן הוא על העלים הירוקים דווקא.

 

הלקוח :”עינת תעשיות מזון" – צילום עבור פרזנטציה של מוצר חדש, "קרוטונים עגולים"  מי יכול לשער כמה ניסיונות עשיתי  עד שתפסתי את הפריים הזה?

 

הלקוח:  מסעדת "המטבחון" בשוק הכרמל. – הצבע המרקם והטעם הברור שעובר עכשיו בפה. אוכל פשוט וטעים שמצטלם נהדר.

 

הלקוח :  “נוגטין" – שלכת פריזאית , יש מצבים שהסט "מסדר" את עצמו ולך נשאר רק לצלם.

 

הלקוח : “נוגטין"  – "טירימיסו" באיטלקית זה "תרים אותי" . החיבור לצבעוניות חזקה של קפה ותפוז על טעמיהם העזים ,"מרוממת" את התמונה.

 

הלקוח : “יקבי עמק האלה" – כ30 יקבים ישראליים שולחים לי בקבוקים לצילום.

לפעמים היין "דרמתי ומסתורי"  כמו "E” של "עמק האלה".

 

הלקוח:  מבשלת בירת הבוטיק "באטרפליי" – נתבקשתי להכין תמונה לט"ו באב, עם בירה בשם "בלונד" ובירה בשם "בראון" נו, מה כבר יכול לקרות..

האלבום המלא של איל בפייסבוק 

 

~~~~

כך יוצרים איתי קשר:

ekerenphoto@gmail.com

050-4618486

האתר של איל קרן 

~~~~

להיכל התהילה של צלמי האוכל הישראלים

~~~~

.


.

.

עדכונים על כל הפוסטים החדשים, כל המבצעים וכל ההטבות הבלעדיות לחברים של בייגלה – חינם ישירות לתיבת הדואר שלך.

דואר אלקטרוני *


.

קטגוריות:: עושים כבוד לצלמי האוכלצילום אוכל

תגיות:

אודות הכותב:

RSSתגובות (1)

כתיבת תגובה | כתובת טרקבק

  1. מדהים, מדהים, מדהים – אוהבת את הצילומים שלך והם מרגשים אותי מאוד.

    מגי

השארת תגובה