איתיאל ציון – הנקודה המבעבעת של האוכל והנפש

יש אנשים שאתה פוגש בהם וישר רוצה להיות חבר שלהם, אולי בגלל שבמבט שלהם את משתקפת ונדמית לעצמך יפה, אפילו יפה מאד.

איתיאל ציון הוא איש כזה. הוא מוצא באנשים את הנקודה היפה ביותר שלהם ועליה הוא מתפקס ולא עוזב אותה. ככה זה כשהוא מצלם אוכל וכך זה גם כשהוא מצלם אנשים. תמיד הנקודה החמה ביותר, הליבה, גם אם היא רותחת, זה בסדר, את במקום בטוח, בין חברים.

"אולי תשלח כבר טקסט" אני מנדנדת לו, "אני רוצה לערוך אותו" אני מתעקשת. והוא מתמהמה ומתעכב. ככה הוא. התעקשתי כי רציתי לכתוב לו את הפתיחה הזו. בשנתיים האחרונות פגשתי כל כך הרבה אנשים, שמבשלים, אופים, כותבים אוכל, מבשלים. פגשתי מעט מאד אנשים שממש רציתי שהם יהיו חברים שלי. אולי כי כך זה בחיים, צריך לבחור בפינצטה. איתיאל הוא אחד האנשים שכדאי שיהיה חבר שלך, בעיקר בגלל הדרך שבה הוא רואה את האנשים. כאילו אין בהם דופי והפגם שהם נושאים, הוא סופר פוטוגני.

ועכשיו, איתיאל.

בוגר החוג לקולנוע וטלוויזיה במכללת ספיר, שם למדתי גם הנדסאי צילום סטילס. מצלם אוכל כבר 5 שנים, לפני כן עבדתי כמעצב תפאורה ואביזרים לטלביזיה ולקולנוע, עד היום אני חוטא פה ושם.

בשלוש השנים האחרונות ניהלתי את שוק האיכרים בנמל תל אביב.

פתאום קם אדם בבוקר ומבין שהוא צלם אוכל. מתי צולמה תמונת האוכל הראשונה?

אוכל תמיד היה חלק בלתי נפרד מחיי. מרגש, מסקרן ומפתיע. הסירים שהתבשלו במטבח הקטן של סבתא בשכונת מונטיפיורי בתל אביב, הקניות איתה בשוק לוינסקי. שולחן האוכל בבית של אמא שניהלה סביבו ביד רמה את חיי המשפחה, ההתרחשות וההמולה בטברנה היוונית שהייתה לאבא בנחלת בנימין, בה עבדתי לראשונה במטבח, ושבה גם הבנתי שאני רוצה לעבוד עם אוכל.

צילום האוכל הראשון היה צילום של מוח פרה במטבח של אמא. צילמתי אותו רגע לפני שנחתך וטוגן. אחר כך, עם קצת לימון ומלח זה היה אחד המעדנים שאגדות נכתבות עליהם. החוויה הושלמה במלואה.

 

מתי הבנת שזה מה שאתה רוצה להיות כשתהיה גדול?

קורס צילום אוכל עם נלי שפר במסגרת הלימודים בספיר, קיבע סופית את התחושה הפנימית שזה מה שאני רוצה לעשות. כעבור שנה נלי הציע לי להיות לו אסיסטנט. לא יכולתי לבקש יותר טוב. במקביל, הילה אלפרט הציעה לי לצלם את המדור אוכל שלה ל'ישראל היום'. שמישהו יצבוט אותי!

עם הילה אני מצלם עד היום.

צלם אוכל אוהב לאכול? (כאן המקום לפרט איזה אוכל אתה אוהב לאכול, איזה מטבח חביב עליך..) האם אתה מבשל או רק "משחק" באוכל?

חייב, חייב, חייב לאהוב לאכול, להריח, לגעת ולהתלכלך.

אצל אבא ואמא בבית, בהכנות לארוחות גדולות (כל שישי יש אחת כזו..), אני זוכר את עצמי כילד עומד מעל כיור גדול עמוס דגים, שיצאו לא מזמן מהים, ומחכה במתח לרגע שבו אבא ייגש לנקות אותם ויבקש ממני לעזור לו.

אני זוכר שאהבתי למחרת להריח את הים על הידיים, ומתענג על זיכרון הריחות והטעמים עד לפעם הבאה.

אני מאוד אוהב אוכל פשוט, ברור וטרי, כך גם אני מבשל. ביקור בשוק עושה לי חשק לבקר מיד גם במטבח. אני מבשל מהראש וממציא לפי מה שנראה לי בעין. זה חייב להראות יפה, לרוב זה גם אפילו טעים.

איזה סוג של אוכל מצטלם הכי טוב?

אוכל טרי ולא מעובד מדי מצטלם נהדר, ובתמונה אפשר כמעט להרגיש את הטעם. חומרי גלם איכותיים וצבעוניים תמיד-תמיד עוברים נהדר במצלמה.

 איזה סוג של אוכל סובל מחוסר פוטוגניות? מה הכי קשה לצלם ואיך מתגברים על זה?

אוכל בלי טקסטורה מעניינת, מונוכרומטי, אוכל כזה תמיד מאתגר יותר. חמין, צ'ולנט ורוב האחים והדודים הכהים והמבושלים ארוכות. כשאני עומד מול מנה כזאת, אני משתמש ביכולת לעצב ולשחק על הסט עם כלים, זוויות צילום ותאורות. לפעמים תנועה או פעולה של יד מבשלת שנכנסת לצילום יכולה להקפיץ את התוצאה לשמים.

מסעדה חביבה עליך בארץ:

יש פלאפל על אלנבי פינת לילנבלום, מנה בהשגחה. יש סביח מדהים בטשרנחובסקי. גם במזנון שמים דברים טובים בפיתה. וגם במעורב.

הכי כיף זה להגיע לשוק הנמל ולקנות מקצביית מו-ומו נתח בשר משוייש היטב (עכשיו הם רק ברחובות), להניח אותו על הגריל בטפאס בשוק, לאכול עם כמה מנות קטנות מהתפריט ולקנח בסיבוב קניות של דברים טובים הביתה. חגיגה של קולינריה.

מסעדה חביבה עליך בעולם:

יש סיפור על ביקור אצל בשלנית גדולה בכפר קטן בצפון איטליה. יש מסעדה קטנה שהיא חלום ליד שוק הדגים בוונציה. אבל הרגע הקולינרי הכי חזק שאני זוכר הוא מברלין, עומד לבד מול הרייכסטאג (פוטנציאל לטרגדיה בקור המקפיא של החורף הגרמני) בדוכן נקניקיות, אוכל במרץ נקניקיה חריפה וצ'יפס טעים שלא אכלתי כמותו. מוריד את הכל עם בירה קרה-קרה.

עם איזה שף היית ממש רוצה לעבוד? (בארץ או בעולם)

הייתי רוצה לעבוד להוצאת ספרים או למגזין שמאפשר חופש יצירה, שלא מפחד להתעסק עם תמונה של ברווז מרוט נוצות ומנוקב מכדורי רובה הציד(Copenhagen food magazine), שנותן מקום לצילום אוכל אוונגרדי (swallow magazine, diner journal), או בכזה שמטפל באופן מקורי בעיצוב, אמנות ואוכל (sweet paul magazine, the art of eating). מפגש עם שף במסגרת שכזו יכול להיות מפרה ומעורר.

מי הצלם הנערץ עליך (אוכל ובכלל) ולמה?

דוויין מייקלס פתח לי את הראש לתעוזה ולאפשרויות שבצילום מנקודת מבט אישית, שונה, מאופקת אך יחד עם זאת שופעת רגש. דייוויד לבנטל גרם לי להסתכל בהומור על הפרופורציות האמיתיות של פיסות החיים שהוא יוצר בסטודיו, לראות את הדברים הקטנים בפורמט גדול.

טיפ לצלם האוכל החובב:

אין משיחים בשעת הסעודה, Smoke Less Live Longer, יין יש לשתות בהסבה לשמאל שמא יקדים קנה לוושט או כל קשקוש דומה לצורך העניין, תעשו מה שבראש שלכם.

ובעיקר תישארו חובבים, Don’t quit your day job yet..

הרהורים כללים על צילום בכלל וצילום אוכל בפרט

הסמארטפון שינה את כללי המשחק. כולם מצלמים כל הזמן, כל דבר.

על הסט, מול הדוגמנית המאופרת (צלחת עם מנה שאני מחכה כבר לצלם ולטעום), כשסביבי פזורה ערימת ציוד יקר להחריד: מחשב, פלשים, מצלמות ורפלקטורים, אני שולף את המכשיר הנייד מהכיס ומצלם ב5 מגה פיקסל את התמונה הטובה ביותר בעניי ברגע מדויק אחד.

יום שלם, עשרות צילומים שנשלחים לאישור הלקוח, והתמונה שאני שומר בסוף לעצמי היא זו שהעברתי אותה לאפליקציה בטלפון דרך פילטר טיפש.

שיא האבסורד היה כאשר גיסי, שהוא מנכ"ל של חברת כלי בית גדולה, התקשר אלי להתייעץ האם התמונות של האייפון מספיק איכותיות לדפוס. בהמשך השיחה התברר לי שבמטרה להוזיל עלויות הוא החליט לוותר על הצילום המקצועי ולצלם בעצמו. האיש בשר מבשרי. הרצחת וגם ירשת?

צילומים נבחרים

~~~

ארוחות פועלים

~~~

משמאל – קומפלט זכרונות הילדות של הילה אלפרט. מימין רביולי בטטה שלה

~~~

מתוך סדרה עם אלי הופנר

~~~

ג'ק ותות

~~~

פורים

~~~

מאחורי הקלעים של הסרט לבנון

~~~

רביולי דובדבן של הילה אלפרט

כך יוצרים איתי קשר:

איתיאל ציון  052-2211454

אתר:   www.etlefood.com האתר בשיפוץ

.

.

עדכונים על כל הפוסטים החדשים, כל המבצעים וכל ההטבות הבלעדיות לחברים של בייגלה – חינם ישירות לתיבת הדואר שלך.

דואר אלקטרוני *


.

קטגוריות:: Featuredעושים כבוד לצלמי האוכלצילום אוכל

תגיות:

אודות הכותב:

RSSתגובות (9)

כתיבת תגובה | כתובת טרקבק

  1. מאת נלי:

    יופי איתיאל, ברוך בואך להיכל.

  2. מאת שלי:

    צילום ארוחות הפועלים מעורר מחשבה….
    אתה באמת מוכשר.

  3. מאת תנשמת:

    עליך אומרים נשמה גבוהה ועל עדשתך אומרים עדשה רגישה.

  4. מאת דנה מלמד:

    אוהבת אותך, איתיאל. חיבוק גדול מאד!

  5. מאת ראובן:

    אדם אהוב על הבריות, לא בכדי, תמונות נהדרות!!!

  6. מאת הילי:

    יפה ואמיתי.

  7. מאת טובה:

    "איתיאל הוא אחד האנשים שכדאי שיהיה חבר שלך, בעיקר בגלל הדרך שבה הוא רואה את האנשים. כאילו אין בהם דופי והפגם שהם נושאים, הוא סופר פוטוגני."

    ממש מזדהה עם התאור הזה ((:

    וההומור שלך, איתיאל, למות! ["שמישהו יצבוט אותי!" ועוד...]

  8. איתיאל ציון אים אפשר להתקשר איליי יש לי שאלה חשובה אליך 0509282124 ייייי

  9. מאת לבשל בקלות עם רות:

    היה לי את הכבוד

    איתיאל היקר צילם את הספר שלי "לבשל בקלות עם רות" כל מה שהוא מעיד על עצמו , זו צניעות , אתיאל צלם מעולה , צילם את הספר במטבח פשוט כלים פשוטים ועשה יש מאין הצילומים בספר מדהימים והצילומים של אאתיאל העלו את רף המכירות של הספר
    אוהבת קרוואני רות

השארת תגובה