איזו מן חיה זו סינרול?

ברשימת הדברים שאני ממש נגעלת מהם יושבים להם בצמרת הרשימה (יחד עם צפרדעים, קרפדות, גפילטעפיש ושממיות), שבלולים, חלזונות וחשופיות. הריריות הזו עושה לי רע.

פעם, כשהייתי ממש קטנה, מאד חיבבתי אותם. יכולתי למצוא את הביצים שהטילו החלזונות לפי ריחן המתוק. עפרה, המטפלת, הראתה לנו איך מוציאים אותן בכף וכמה שהן שקופות ונחמדות. ואני זכרתי את הריח. רציתי להגיד לעפרה, שאם היא תרצה בפעם הבאה למצוא הטלה של חלזונות, אני יכולה לעזור לה בעזרת חוש הריח המפותח שלי, אבל לא אמרתי לה. הייתי בת ארבע ולא רציתי שאני תחשוב שאני מדברת שטויות.

אז איך התחלתי להגעל?

זה היה אחרי שיפתח, אחי הקטן, ואני הלכנו ללקט את כל החלזונות בחורשה. לקחנו קופסת נעליים של "גלי" ויצאנו למבצע. כשחזרנו היו לנו 87 חלזונות רגילים ו-15 חשופיות ללא בית (אני ספרתי, יפתח אסף). הנחנו את האוצר במרפסת הרוטט במרפסת הגדולה וסגרנו טוב טוב את המכסה. טוב, בעצם אולי לא כל כך טוב… כי בלילה התפזר האוצר הרוטט והרירי ונפוץ לכל עבר המרפסת רחבת הידיים.

אמא שלי, שאוהבת את הרצפה שלה נקיה ובלי פסים שקופים, פתלתלים ועקלקלים,כעסה נורא והכריחה אותי ואת יפתח לאסוף את כל החלזונות לקופסא. אספנו מהר מהר, בשקט. יפתח אסף גם את החשופויות ואני רק את אלו שהשתבללו בתוך ביתם. מאז אני נגעלת. ואיזה מזל שאני לא ב"אח הגדול" כי בטח היו עולים על הפוביה הזו מכניסים אותי לחדר מלא בגועל נפש הזה ואני לא הייתי מסכימה לגעת ובגללי המשימה השבועית היתה נכשלת והיינו חיים שבוע על לחם ומים ובטוח הייתי עומדת להדחה. בטוח.

כשהלכתי לטייל בגשם, פגשתי אותו.

הוא זחל ברוגע, נושא את הבית על הגב, לא ממהר לשום מקום, כי יש לו אותו איתו. תמיד. מסביב היתה זרימה של מים, נהרות זרמו לרשתות הניקוז, שבטח לא הבינו מה נפל עליהן, והוא זחל. בבטחה, כאילו שהחיים הם באמת נהר ארוך ורוגע. הברלה הזה בטוח כותב על עצמו בג'יי דייט "זורם" ויש לזה כיסוי, לשם שינוי.

עמדתי מעליו, מנסה לצלם אותו בלי להפחיד, בלי שיבחין בי ויכנס הביתה. חשבתי להתחנף אליו, לתת לו קצת מסינרול הקינמון שקניתי אצל הצרפתיות בבזל, אבל די התקמצנתי. פוררתי פירורים ממנו וגם הנחתי פיסת שקית נייר. פעם שמעתי שלחזלוזות יש חיבה לתאית. נפרדתי ממנו בלי לגעת בו, מקווה ש"הזורם" יגיע לחוף מבטחים, בלי שאיזה ג'יפ ארבע על ארבע ישבור לו את הבית וימחץ אותו בבום.

ועכשיו, לריח של בית. כזה שבטח יש לחילזון בתוך הקונכיה ולכן הוא לא הולך לאף מקום בלעדיה. סינרול ביתי. ניסיתי כמה וכמה והכי מצא חן בעיניי הסינרול של קרין גורן, כי הוא שמנמן, רך, לא דפוף ולא קראנצ'י. את מאפי בצק השמרים אני אוהבת רכים כמו שמיכת פוך ובזה של קרין יש פטנט שכנראה שומר עליו טרי ורך לשעות ארוכות. קרין משתמשת באבקת פודינג וניל, שמבשמת את הבצק ועושה לו את אבקת אבקת החלב. היא גאון, כבר אמרתי? אז אני אומרת. וגם מלכה.

אני שלפתי את המתכון מספרה הראשון "סודות מתוקים" שאפה לי הרבה מאד מחמאות. מצאתי אותו בכל מיני אתרים באינטרנט, וגם אצל קרין. והרי הוא לפניכם.

הסינרול הענני של קרין גורן

 

מתכון: הסינרול הענני של קרין גורן

מצרכים

חומרי הבצק -

  • 4 כוסות קמח מנופה
  • כף גדושה שמרים יבשים או 1/2 שקית של שמרית
  • חפיסה אינסטנט פודינג וניל (80 גרם)
  • 2 כפות סוכר
  • 1/4 1 כוסות חלב פושר
  • ביצה בטמפרטורת החדר
  • 50 גרם חמאה מומסת ופושרת
  • 1/2 כפית מלח
למלית -
  • 100 ג' חמאה מומסת ופושרת
  • כוס דחוסה סוכר חום כהה
  • כף גדושה קינמון
  • אופציונלי ומומלץ בחום: חופן צימוקים / חצי כוס אגוזים קצוצים

הכנה

  1. בקערת מיקסר עם וו לישה מערבבים את הקמח, השמרים והפודינג.
  2. מוסיפים סוכר, חלב, ביצה, חמאה מומסת ומלח ומעבדים 5 דקות, עד לקבלת בצק חלק, מבריק ורך.
  3. משמנים קערה גדולה במעט שמן כדי למנוע התייבשות, מגלגלים בתוכה את הבצק, מכסים בשקית ובמגבת מטבח ומניחים במקום חמים לתפיחה, עד להכפלת נפח הבצק. קרין לא כותבת להתפיח פעמיים, אבל אני בכל זאת נתתי לבצק כמה מכות טובות, כיסיתי אותו שוב בשקית ניילון ובמגבת הנחתי לו לתפוח שנית.
  4. מוציאים את הבצק התפוח מהקערה למשטח מקומח ומרדדים למלבן בעובי 1/2 ס"מ.
  5. מברישים בחמאה המומסת ומפזרים את תערובת הקינמון על פני הבצק. מי שרוצה יכול להוסיף צימוקים או אגוזים קצוצים.
  6. מגלגלים לגלילה ארוכה. פורסים ל-12 פרוסות שוות.
  7. מניחים את השבלולים בתבנית מרופדת בנייר אפייה מברווחים של שלושה-ארבעה ס"מ ומניחים לתפיחה עד להכפלת הנפח (מומלץ לתחוב את הקצה מתחת לשבלול, כדי שהוא לא ייפתח במהלך התפיחה והאפייה).
  8. מחממים תנור לחום בינוני גבוה כ-180 מעלות.
  9. מברישים בביצה טרופה מהולה במעט מים, אפשר לפזר גבישי סוכר, זה נורא נורא יפה (מוצאים אותם בספייסס ובחנויות מתמחות). אופים כ-15 דקות או עד שהמאפים תפוחים וזהובים (גם בתחתית) ועדיין רכים למגע.

זהו. מהללים את קרין, כמובן. כאן תוכלו לראות איך היא עושה את זה.

ניתן למלא במלית פרג, לכבוד פורים ובכלל. יוצא נהדר!

מלית פרג:

מביאים לרתיחה: כוס חלב, כוס סוכר, כף גדושה של דבש, כף מיץ לימון או תפוז וכפית תמצית וניל.

לאחר שרותח מוסיפים כוס פרג טחון (טרי!) ומערבבים עד שהנוזלים נעלמים כמעט לגמרי אך התערובת רכה. מסירים מן האש ומוסיפים כפית גדושה גרידת לימון או תפוז, 30 גרם חמאה ו3 כפות שקדים טחונים. אפשר להוסיף גם חופן צימוקים אותו מפזרים על הבצק לאחר מריחת החמאה ומלית הפרג.

ואם לא בא לכם ללוש ולהתפיח, גשו ל"ליליות" יש להם שבלולי קינמון מהזן השמנמן והרך, זה שבשבילו אני מוכנה לעמוד בתור, די בסבלנות.

 יש הרבה יפה בעולם 

ברלה צא, צא.
ושמחה גדולה תהיה אז בגן,
ברלה צא, ברלה צא.

(אריק איינשטיין, שלום חנוך)

ובמקום פרידה, ללא מילים.

.

.

עדכונים על כל הפוסטים החדשים, כל המבצעים וכל ההטבות לחברים של בייגלה – חינם ישירות לתיבת הדואר שלך.

דואר אלקטרוני *


קטגוריות:: Featuredמאפיםמתוקיםמתכוניםנעמה פלד

תגיות:

אודות הכותב:

RSSתגובות (6)

כתיבת תגובה | כתובת טרקבק

  1. מאת דליה:

    פוסט מקסים. התחברתי אליו הן מבחינת סלידתי לזוחלים (וחרקים..) והן מבחינת המאפה שבחרת לדבר עליו.
    לחלוטין מסכימה שהסינרולים של קרין הם ליגה. אני מכינה אותם כבר שנים. בד"כ לא כבודדים, אלא כעוגת שבלולים.

  2. מאת נעה זני:

    שונאת לדרוך על החשופיות בלילה כשאני יחפה בדרך לשתות מים או לפיפי .
    אכלתי שבלולים ברוטב חמאה ושום היה טעים מאוד .

  3. מאת key:

    תמונה מקסימה
    מסכימה איתך שהסינרולים של קארין גורן אליפות,אנסה פעם עם מלית הפרג

  4. מאת אמיר:

    קורא את הפוסט הזה מפריס, אחרי שלמשפחות שני שבלולים נמסרה הודעה (בחיי שלא הזמנתי – מישהו החליט שמגיע לי משעשע חך) – כנראה שסינרול עדיף.

  5. מאת רוני ש:

    נעמה היפה- את לא חייבת לאשר את תגובתי כי אני למעשה כותבת אלייך וזו הדרך היחידה שאני מכירה כדי לתקשר עם זו שבשבילי היא "בייגלה".
    אז ככה…את חייבת לחזור ולכתוב יותר כאן! בבקשה! אני מתגעגעת לימים בהם היה פוסט ממך פעם או פעמיים בשבוע, התרגלתי..כבר שנה בערך ואין כתיבה כמו הכתיבה שלך ואין רגש כמו שהיא מעלה אז אני כאן כדי לקרוא לך לכתוב גם ספר אבל בלי קשר, אנא המשיכי לכתוב וכתבי אלינו יותר..זה חסר כשזה לא :(
    נשיקות!!!

  6. מאת יעלי:

    היי,

    זה אחד מהמאפים האהובים עלי ותמיד רציתי לנסות להכין, סוף סוף יש לי מתכון פשוט… מחר יהיה יום הדין ואנסה להכין ;) רק רציתי לשאול כמה זמן בערך לתת לכל תפיחה?

השארת תגובה