אמא של שבת: נורית פלד מכינה פודינג דו"צ(בעי) מושחת

שמי נורית פלד, נשואה אם וסבתא. סגנית מנהל בתיכון מורה לספרות, מתמחה בשיטות הוראה אלטרנטיביות, יוצרת מדברים ספרות, פרויקט של שילוב אמנויות בהוראת ספרות לבגרות לתלמידים מתקשים.

אני מבשלת מאז שזוכרת את עצמי (מראות הילדות שלי כוללים המון שריפת סירים בדרך אל האושר), בשנים האחרונות למדתי בין היתר גרפיקה ממוחשבת, צילום וסטיילינג של מזון. מרבה להתנסות בעיצוב מנות, מחפשת את השפה הצילומית שלי.

גדלתי בבית של בשלנים: אבא והוריו ז"ל היו שפים וקונדיטורים, מומחים במטבח קלאסי אוסטרו-הונגרי, במטבחים גדולים, בתי מלון ובמשרד הבטחון. אמא מורה בדימוס, טבחית מחוננת ואופה מוכשרת ביותר.

בית הורי היה בית שנשם ודיבר אוכל, מרובה בשלנים מקצועיים וחובבים. בית של מבשלים ואופים, צעירים ומבוגרים. אחותי מנהלת ברשות שדות התעופה ואחי מנכ"ל חטיבה בחברת ענק שניהם בשלנים לעילא, בתי מבשלת ואופה בחסד, האחיינים שלי כולם מבשלים. כל אחד פיתח נישת התמחות וביחד זו חגיגה קולינארית-הפקה מרוכזת מרובת סגנונות וטעמים.

יש לי אוסף מכובד למדי של ספרי בישול מהארץ ומהעולם. אוהבת את כולם עם זכות גדולה לרות סירקיס פורצת הדרך. רבות מחברותיי מקיימות בלוג בישול מעריכה את השקדנות ואת המסירות הבלתי נלאית סביב תחזוקת הבלוג. הבלוג המועדף עלי מאגד מספר לא מבוטל של בלוגים: זהו בעצם פורטל לבלוגי בישול מכל מין וצבע. מאגר משתנה מתחדש מגוון רחב היקף ונהדר.

הדבר שאני הכי אוהבת לאכול: חביתיות ממולאות עגל, מוקרמות, הורטובג'י מהמטבח ההונגרי, שסבי הפליא לעשות, הן סמל, מזון של געגוע, לאבי סבי וסבתי ז"ל. ליד, לאיזון, סלט קצוץ דק דק עם שמן זית והרבה מיץ לימון.

הדבר שאני הכי הכי אוהבת לבשל: חוץ מדגים ופירות ים ה-כל. משתנה.

יש לי משפחה שאוהבת לאכול!

לשמחתי יש חיך פתוח לניסיונות שלי ולנסיונות בכלל. אצלנו מעזים מנסים ללא הרף. אין ארוחה שתשוכפל. מבשלים ליד המתכונים, מאלתרים ללא סוף…

בתמונה משמאל הסועד האהוב עליי.

מה תמיד ניתן למצוא אצלי במקרר ובארונות? שמן זית, טחינה, שמן כמהין לבנות ושחורות, חמאה מלוחה, שלל קטניות, אינסוף תבלינים, תערובות  של תה, פולי קפה משובח, והמון עשבי תיבול טריים.

לא הייתי אוכלת בחיים: נחשים ג'וקים, לא נוגעת בדגים ובפירות ים.

מנה בלתי נשכחת במסעדה: סטייק אסטרהזי, במסעדה בבודפשט, גמברינוש, במלון טברנה, המסעיד הרשמי של הפרלמנט. חלק מארוחה שכל מנה בה היתה התעלות, עם יין משובח, מלצרים מיומנים, אווירה של הידור קלאסי, כלי כסף ומיטב הפירוטכניקה במחיר הכי שפוי שאפשר, זכינו להתארח לשתי ארוחות שהן מנת אושר מזוקק.

עוד אחת טובה מסוגה, ייחודית,  "15" של ג'יימי אוליבר בלונדון. מסעדה שהיא מיזם שיקום לנוער עבריין, יש כמותה גם במלבורן ובקרדיף, השפעות איטלקיות (מנטור איטלקי לג'יימי) מובהקות חומרי גלם מארץ המגף ו…לחם הורס, טעים טעים. אחוז קבוע מהרווחים חוזר לטובת המשך מפעלי השיקום.

בכלל, עם ג'יימי אוליבר נפגשתי לשיחה ארוכה, מצולמת ונעימה. צ'ארמר חינני, מתוק מתוק גם בלייב.

בארץ, אין לי מסעדה אחת מומלצת. ככלל, אוהבת מנות, לא מסעדה אחת. אילו יכולתי הייתי מרכיבה ארוחת טעימות בקונספט חדש כל מנה ממקום אחר. מהבקתה בנתניה, קרן ומתפוח זהב שאינן כבר עימנו. גם מאדורה, הרברט סמואל ומחנהיודה, בזמנו בירושלים אלדד וזהו ובאבט. עכשווית בנתניה, אלבמה המצוינת. עוד אוהבת פלאפל בואדי ניסנאס, נקניקיות פיסטוק בבית היין במעברות, פרונטו.

הייתי שמחה לאכול איתו ארוחת ערב: אבא שלי- ארוחה של געגוע…

הייתי מתה ללמוד לבשל מנה, סוג בישול, סדנא אקזוטית… גם פה רשימה ארוכה. כרגע רוצה מזון וייטנאמי ולחמים. רוצה להיות במטבח עם מאיר אדוני, בצילחות ובכלל, מאד אוהבת את הטאץ' של אהרוני.

פודינג דו"צ-דו-צבעי ומושחת

מתכון: פודינג דו"צ-דו-צבעי ומושחת

מצרכים

  • 2 כוסות שמנת מתוקה
  • 4 כפות חלב
  • חצי כוס סוכר
  • כפית גרגירי וניל
  • 3 כפות קורנפלור
  • 12 ביסקוויטים פתי בר שוקו,לרסק
  • 12 ביסקוויטים פתי בר רגיל, לרסק
  • קליק או דומהו, שוקולד

הכנה

  1. לחמם על להבה נמוכה את השמנת עם הסוכר והוניל . להמיס קורנפלור בחלב, לבחוש לשמנת את בלילת הקורנפלור, לערבב ללא הרף(כולל התחתית) על אש נמוכה עד להסמכה. לחלק לשניים.
  2. לחלק 1 להוסיף 50 גר' שוקולד מריר. לערבב .
  3. לחלק 2 להוסיף כפית קפה נמס איכותי מומסת בטיפונת מים. לערבב.
  4. לשים בתחתית של כוסית קטנה שקופה שקופה מרסק הביסקוויטים הבהיר, לצקת מעליהם טיפת חלב, מעל שכבת פודינג שוקולד מעליה שכבת קפה ומעל שוב שוקולד. לצנן לפחות 3 שעות להתייצבות.
  5. להגיש עם כפית רסק ביסקוויטים וכדורי שוקולד.

קטע מיוטיוב עם הקדשה:עמק סטיג'ימולוק מקום אהוב על יהל(כמעט 3). זהו עמק אליו מגיעה רכבת הדינוזאורים. אני מתבוננת בו בולע בעיניים על מילה, מזהה ולוסירפטורים ועוד מיני זנים קשי הגייה מעידן נכחד. מכריז על עצמו שהוא טורף על מהתקופה הגירית, כי הוא בעצם טי-רקס, ואני נדהמת. מאותגר גיל שכזה יודע כל כך הרבה. איך? יהלי-לו, נכד שלי, שכבר מתנסה בצעדים ראשונים במטבח, הרכבת עבורו. באהבה.

.

.

עדכונים על כל הפוסטים החדשים, כל המבצעים וכל ההטבות הבלעדיות לחברים של בייגלה – חינם ישירות לתיבת הדואר שלך.

דואר אלקטרוני *


 

קטגוריות:: אמא ואבא של שבת

תגיות:

אודות הכותב:

RSSתגובות (2)

כתיבת תגובה | כתובת טרקבק

  1. נעים להכיר נורית, את טיפוס כלבבי והקינוח נראה נהדר.

    שבת שלום,

    מגי

  2. מאת לאה:

    מקסים. משקף את האדם המדהים ששמו – נורית. צבעוניות, יצירתיות, אהבת אדם, חוכמה והערכה לאחר.
    אוהבת את הכתוב ואת הכותבת מאד.

השארת תגובה