יורם אשהיים – צילום מתחיל בהפריה ונגמר בלידה

בראיון שקראתי אצל עפר גולן (שכותב בלוג מומלץ עד מאד, אגב) מצאתי את השורה הבאה:

"אני מוציא למוצר את הנשמה".

אחר כך באו כל מיני מילים ששייכות לאיש הזה, משמאל, שמצלם כל כך יפה אוכל ואנשים, מוציא מהם את המיטב ומצרף תמונת פוטו רצח עם סימנים כחולים של מדינת ישראל. האיש הזה הוא איש מצחיק, ככה החלטתי, ואם הוא מוציא למוצר את הנשמה, הוא גם צריך לדעת למצוא אותה.

האיש הזה הוא טיל בליסטי טעון רעיונות מטורפים. אני אומרת לכם. ואל תתנו לעלי הזית ולממלכתיות המנורה שיש לו על הסנטר לבלבל אתכם. איפשהו, בין נשמה לחלבון, מסתתרת גם בעיטה.

אני חושבת שאם הייתי שניצל תירס או אגס שיכור, הייתי רוצה שהאיש הזה, שהממלכתיות מכתימה לו את הפרצוף, יצלם אותי ויחפש בי נשמה.

יורם אשהיים. הבמה, המילים והצילומים, שלך.

~~

לצילום הגעתי במקרה. גורל והשגחה.

בשנה האחרונה ללימודי הפסיכולוגיה, קרימינולוגיה וסוציולוגיה אספתי את החברה שלי מהסטודיו לצילום שבו צילמה מוצרים שלה. נכנסתי, נראה לי מגניב ומאז אני צלם, התשוקה לצילום עדיין בוערת בי.

פתאום קם אדם בבוקר ומבין שהוא צלם אוכל. מתי צולמה תמונת האוכל הראשונה?

לא הבנתי את זה לבד. חברות מחשבים גדולות, ציוד היי-טק וצילומי אנשים תפסו את רוב זמני. עד שלקוחות שהגיעו אלי אמרו לי שכשאני מצלם אוכל מתחשק לנגוס בו, לגעת בו. שצילומי אוכל שלי מעוררים בהם תשוקה ורגשות. לא התווכחתי…

אבות המזון שלי היו אריה ורוני הכט, שלימדו אותי הכול (לוותיקים זכורים כסטודיו לגרפיקה מהמובילים והיוקרתיים בארץ אז), חיברו אותי בסבלנות אין קץ ובאהבה לטקסטורות והטעמים, שם התחלתי את לימודיי J.

באחת התמונות הראשונות שצילמתי הייתי גם הסטייליסט, גם הדוגמן וגם הצלם.

מתי הבנת שזה מה שאתה רוצה להיות כשתהיה גדול?

א. עדיין לא הבנתי ב. עדיין לא גדול ג. אין לי עדיין מושג מה אני רוצה להיות. מאוד מחובר לזה ואעסוק בכך עוד הרבה שנים אבל בעיקר עוזר לחקור את הנפש ולהוציא אותה לאור, החיפוש יהיה עם האור או בלעדיו.

צלם אוכל אוהב לאכול?

בטח אוהב לאכול. לא חושב שזה קשור אצלי לצילום, למרות שקיבלתי לא פעם מכות על האצבעות כשניסיתי לגנוב לשף מהמנה שעליה עבד. אוהב מגוון רחב וקיצוני,  את הבשר שלי רייר מאד ואת הסלט מיוחד ומרתק.

האם אתה מבשל או רק "משחק" באוכל?

מבשל ביצים, וגם זה מאוד בזהירות.

איזה סוג של אוכל מצטלם הכי טוב?

אוכל שעשוי נכון וטעים מצטלם הכי טוב. העין האנושית יודעת לזהות, כמו בזמן אכילה ממזנון, מה הכי טעים וטרי. אז לפעמים מסבירים הלקוחות לשפים שהאוכל לא חייב להיות טעים אלא רק יפה לצילום, אבל כשהאוכל מושך ומגרה לי רק נותר לתת לו את המשהו הקטן שלי, שיהפוך את הכל לשירה.

איזה סוג של אוכל סובל מחוסר פוטוגניות? מה הכי קשה לצלם ואיך מתגברים על זה?

אין דבר כזה חוסר פוטוגניות. הכל תלוי תרבות. הצילום הוא מפגש של תאורה, סטיילינג, זווית צילום ובחירת העדשה, ואולי לפני כל אלה להבין את התמצית, המהות המרכזית ובקיצור את ה- Essence של האובייקט. אז ברור שיותר קל לצלם לחם מאשר גולאש, אבל החכמה היא למצוא את היופי בכל מוצר ופריט, מטלפון נייד חדיש ועד קדירת בשר מהבילה.

מסעדה חביבה עליך בארץ:

אני אוהב את יונה בנמל יפו,  השרקוטרי בשוק הפשפשים, הארוחה האחרונה שלי הייתה מדהימה – קינג דיויד, לה-רג'נס, מסעדת שף בידיו האמונות של דודו ביטון.

מסעדה חביבה עליך בעולם:

Arzak בסן-סבסטיאן, חבל הבסקים.

זה היה בטיול אופנועים עם בוקששתר בהרי הפירנאים בספרד, והיו לה כמה כוכבים. אבל בייחוד האוכל היה טעים עד דמעות ונגע. ובסוף כשצחי דיבר עם השף זה היה גם מרגש.

עם איזה שף היית ממש רוצה לעבוד?

אני עובד עם שפים נהדרים, וסטייליסטים של אוכל שאינם שפים. אבל הייתי שמח לנסות לעבוד עם שפים מהמזרח הרחוק ואוסטרליה. באוסטרליה נבנתה בשנים מועטות תרבות אוכל ותרבות צילום מזון שעקפו את רוב העולם המערבי.

מי הצלם הנערץ עליך (אוכל ובכלל) ולמה?

אולי נערץ זו מילה גדולה, אני איש עבודה. אבל כשעשיתי את צילום החציל-לוויתן כדימוי למעבד מזון עם פתח גדול, לא יכולתי שלא לחשוב על מייפלתורפ.

טיפ לצלם האוכל החובב:

צלם מהבטן ומאהבה. למד את הנושא: תשיג מידע על מה שאתה מצלם. ולעולם אל תוותר. ללכת עד הסוף!

על צילום בכלל וצילום אוכל בפרט:

אוכל זה תיקים, זה מדפסות, זה אופנועים, זה חצילים, זה טלוויזיות וכל מה שחי צומח או דומם. אוכל זה ערוץ תקשורת נוסף שמחבר בין מה שאני מרגיש בבטן, לאיך שזה מופיע כצילום. לזכות האוכל אני יכול לומר שהוא יותר טעים מאופנועים וטלוויזיות.

בשבילי כל צילום הוא תהליך שמתחיל בהפריה ונגמר בלידה. על כל המשתמע מזה.

אבל איזה כיף לעסוק במה שאוהבים!!!

כך יוצרים איתי קשר:

www.yoram-a.co.il

yoram@yoram-a.co.il

03-6889988

054-2000555

 

* חשוב לציין את נכונותם של הוצאת מודן, שעוד לפני יציאת הספר – מצופה לסוף פברואר – אפשרו לנו להשתמש בתמונות. שוב תודה!

* תודה למלונות דן על חוויה ייחודית בביקור "בביתם" של טובי השפים שלהם, ולדורית שנון האחראית על הפרויקט מטעמם, שהוסיפה הרבה צבע ואווירה J

צילומים נבחרים:

'לה-רג'נס', דוד ביטון - אספרגוס באדמת סלרי

3 דגים

המלך דוד, מישל נבט - בויאבז

 

דן גורמה, מאיה רביבו - וריאציות ברולה

דן אכדיה, מלכיאל יצחקוב - כדורי ברולה

מג'ימיקס

 

מישהו לבשל איתו, צחי בוקששתר

מישהו לבשל איתו, צחי בוקששתר - דגי אנשובי כבושים

 

ספרייט

עלה אלוורה

'לה-רג'נס', דוד ביטון - קוויאר סלמון וקרם צנונית

.

.

עדכונים על כל הפוסטים החדשים, כל המבצעים וכל ההטבות הבלעדיות לחברים של בייגלה – חינם ישירות לתיבת הדואר שלך.

דואר אלקטרוני *


.

 

קטגוריות:: Featuredעושים כבוד לצלמי האוכלצילום אוכל

תגיות:

אודות הכותב:

RSSתגובות (8)

כתיבת תגובה | כתובת טרקבק

  1. מאת אבי גנור:

    יופי יורם טוב לראות מה שרואים. תזהר עם האופנוע בסערות.

    • מאת עדי כ:

      מעניין במיוחד מה שנאמר בין השורות ולא נכתב. איש מרתק ויוצא דופן בחשיבתו.

  2. מאת נתנאלה:

    מעניין לגלות שצלם הולך יחף ואין לו תמונה "יצוגית"..

    • מאת דורית:

      זו לא תמונה ייצוגית ????
      זו התמונה שהכי מייצגת אותו(ובלי להכיר אותו בכלל) כמו שנאמר לעיל "שהממלכתיות מכתימה את פניו"

  3. מאת הילי:

    הצילום של בוקששתר הורס!!!

  4. מאת נורית:

    יופי של לקט. מלא חיים ועניין

  5. מאת דנה (מימי דו"ח הנשיא):

    איש מרתק עם חוש הומור נפלא.
    יורם – מתגעגעת לימי הצילום ביחד…
    מצליח להפתיע עם הצילוים בכל פעם מחדש…

  6. מאת אלינוער:

    אכן כיף גדול לצלם עם יורם, וגם להכיר אותו ולבלות במחיצתו.וכך גם עם צחי. לשניהם יש רומן גדול עם אוכל. תמשיכו. אלינוער

השארת תגובה