אמא של שבת: אילנה גורן מבשלת ארטישוק ממולא עם אפונה וסלרי

שמי אילנה בן שושן – גורן, חברה פעילה בבייגלה, עורכת דין (קריירה שניה אחרי עשר שנים כעיתונאית), במסגרת זו מכהנת גם כיו"ר ועד נתניה של לשכת עורכי הדין.  בכובעי הנוסף, יועצת ראש עיריית נתניה לקידום מעמד האישה.

נשואה 29 שנה לקובי, אם לבתנו המשותפת, לי, 26, סטודנטית למשפטים אף היא, יש לנו שני ילדים נוספים מנישואיו הראשונים, עופר ואיילת, שבזכותם אנחנו סבא וסבתא לארבעה נכדים מקסימים: בן, ילי, איה ושירה.

אוהבת לאכול, לארח, לבשל ולאפות, זו התרפיה שלי. במטבח אני נרגעת מהטרדות הקטנות של היומיום ומהמתח בעבודה. תמיד לצלילי רדיו, מבשלת, אופה ותוך כדי עושה ונטילציה למחשבות ואנרגיות שליליות שניקרו בדרכי במהלך היום.

המקורות הקולינריים שלי: קודם כל מהבית, כמובן, בישול מרוקאי. מאמי, ז"ל , למדתי את האהבה לאוכל, ואיתה את חשיבות ההגשה האסתטית. (פרזונטבל, ולא פרזונטבל, יצוגי, בצרפתית. אלו שתי הקבוצות אליהן חילקה אמי כל דבר שעבר תחת עיניה, שזו המילה שכולנו הגינו עוד לפני שלמדנו לומר אבא.

הדבר שאני הכי אוהבת לאכול זה עוף או קציצות בשר בסלרי ולימון. בילדותי אהבתי לאכול טריים את העלים הפנימיים, הבהירים ופריכים של הסלרי. אהבתי לבקש מאמי ז"ל להכין לי את התבשיל שוב ושוב, רק כדי לשמוע אותה מודיעה בטון של ממתיקת סוד: "שמרתי לך את הלב, בתי".

רק כשבגרתי הבנתי כי היא השקיעה מליבה בהכנת התבשיל הזה. כי אוכל עושים באהבה, או לא עושים בכלל. את זה אמי עליה השלום יישמה בפועל, הרבה לפני שסלטי צבר חלמו על זה.

מה תמיד ניתן למצוא אצלי במקרר ובארונות?

בארונות: אורז, פסטה, עגבניות משומרות, חומרי גלם לאפיה (מטבעות שוקולד להמסה בטעמים שונים, קרמים למיניהם, מליות לעוגות, חומרים לקישוט עוגות, אגוזים למיניהם, כל מה שקשור לאפיה וקינוחים).

במקרר: תמיד יהיה סיר מרק, סיר של תבשיל כלשהוא, ריבות שרקחתי, סלרי והמון ירקות.

בפריזר שלי ניתן למצוא: גלידוניות, ארטיק לימון, גרונות הודו (משתמשת בהם בכל מרק), צנצנות עם ציר עוף או בשר, צנצנות עם מחית בננות, מחית מנגו  (שאני מכינה לבד) קציצות בשר שטוגנו קלות והוקפאו, כדי שיהיה זמין יותר לבשל בזמן קצר ברוטב עגבניות.

הספציאליטה שלי: אפיה וקינוחים

המאכלים החביבים על משפחתי הם: קוסקוס, לבבות בפטריות, פטוצ'יני אלפרדו, קציצות "סמים" (כך, בעקבות חברים של בתי, מכנים אצלנו את הקציצות שלי). הקציצות שלי עתירות כרישה ומבושלות ברסק עגבניות. עוד מאכלים שאנחנו אוהבים הם טלה בירקות שורש, צלי טלה ואגסים כבושים, מרקים, חמין, כבד קצוץ על ריבת חבושים.

לא הייתי אוכלת בחיים: שרימפס. זה ג'וק ימי בעיני.

ספר בישול שאני ממש ממש אוהבת: בני סיידא. מתכונים פשוטים, לצד מתוחכמים, אבל תמיד בגובה העיניים. הכי אוהבת את גליונות "על השולחן", מגזין בישול שאני מנויה עליו כבר כמה שנים.

בלוג בישול מומלץ: ביסים. אין לי הסבר מדויק, אולי זה שהבלוגרית, הילה קריב, רחוקה מהארץ וכותבת מתכונים שמבטאים את הגעגוע שלה, עושה לי את זה.

מסעדה מומלצת בארץ: אל באבור, בעין איברהם. אין על המנות שלהם, בעיקר (האהובה עלי ביותר) צוואר כבש ממולא בפריקי (חיטה ירוקה), בשר טחון וצנוברים.

מאכל או סגנון בישול שהייתי רוצה ללמוד: אוכל פרסי ובוכרי. זה מטבח שמרתק אותי ואני משתדלת ללמוד בכל פעם משהו ממנו מכל מי שבנמצא ויכול ללמד אותי.

הייתי שמחה לאכול עם ריטה ארוחת ערב.

אני מתה עליה. היא אלוהית בעיני, בשבוע שעבר הייתי בהופעה של האלבום החדש שלה "השמחות שלי", שרובו שירים בפרסית, ואף שאני לא מבינה את השפה, התאהבתי בשירים ונהניתי עד בלי די. החיבור שלי עם ריטה הוא לא רק בגלל הצלילים אלא גם בגלל הטעמים והתרבות. מאוד אוהבת אוכל פרסי והוא מסקרן אותי.

ריטה מאוד אוהבת לדבר אל הקהל בהופעות שלה ולספר לו כל מיני חוויות שעברו עליה והיא סיפרה שאמנם קוראים לאלבום השמחות שלי, אבל לא תמיד היו שמחות בחייה כילדה ובחיי משפחתה,  והיו גם הרבה כאבים ומכאובים למיניהם, אבל שהכאב רק איפשר לחוש את השמחות בעוצמות גבוהות יותר.
לריטה אני מתחברת כי נדמה לי שתהיה לנו שפה משותפת, כי שתינו ילדות להורים עולים חדשים, שהיו קצת אאוטסיידרים, לקח זמן להיקלט, ומן הסתם חיווינו מכאובים דומים.

 

"תבורך ארצי ותתהלל מבית אלפא עד נהלל" (נתן אלתרמן, שיר העמק)

יגאל לוסין, יוצר סידרת "עמוד האש", התבטא לאחרונה כי ליהדות המזרח לא היה חלק בבניית הארץ, וכי יהדות מרוקו לא עלתה לארץ מטעמים ציוניים אלא משיחיים בלבד.

במרוקו אבי נאסר בגלל שגייס תרומות בבית הכנסת להעלאת יהודים ארצה. אמי שיחררה אותו באמצעות שוחד ששילמה עו"ד אצלה עבדה (שאני קרויה על שמה) . בשבתות אמי נכנסה לבית הכנסת דרך הכניסה הראשית, רק כדי לצאת מהאחורית, מבלי שיבחינו בה חומקת למשרדי מעסיקתה, שעסקה יחד עם הג'וינט בגיוס כספים ותרומות להעלאת יהודי מרוקו.

גדלתי בבית מרוקאי מסורתי. למרות הקושי הכלכלי להאכיל עשרה פיות (אני מס' 10), היתה בו שמחת חיים, דרך ארץ ואהבת האדם. בשבתות וחגים נהגנו כל המסובים לשולחן (משפחה ואורחים) לקנח בזמירות לשבת ופיוטים כ"צור משלו", "שיר המעלות", "דרור יקרא" ועוד. (אוירה מחבקת, שחסרה לי ואני כל כך מתגעגעת אליה), אבל עם כל הפיוטים ה"דתיים" למיניהם, לא היתה פעם אחת, שלא חתמנו בשיר הישראלי האהוב ביותר על אבי, ז"ל: "באה מנוחה ליגע".

אבי, חזן בבית כנסת, ניחן בקול נדיר ביופיו, אני עד היום חשה החמצה על כך שלא שמרנו הקלטה שלו כשהוא מתפלל. כשהגיע אבי ז"ל לשורה "תבורך ארצי ותתהלל מבית אלפא עד נהלל", יכולת לחוש בדבקות ובכוונת הלב האמיתית בה הוא מברך את ארצו.

הייתי חייבת לשתף אתכם בזה, כתיקון להתבטאות המקוממת של לוסין וכמחווה לזכרו של אבי ז"ל.

ועכשיו, הסיר שלי לשבת:

ארטישוק ממולא על מצע אפונה וסלרי

  

 

מתכון: ארטישוק ממולא על מצע אפונה וסלרי

מצרכים

  • תחתיות ארטישוק מופשרות (כ – 2 תחתיות לאדם, בהתאם למס' הסועדים)
  • בשר טחון ביחסים הבאים: 1/3 בקר, /13 הודו אדום, 1/3 עוף (בערך 250 גר' מכל סוג)
  • פטרוזיליה, קישוא, בצל מגורר, 2 פרוסות חלה (החלק הרך בלבד) מושרות וסחוטות
  • תבלינים לבשר: לפי הטעם. אני משתמשת בתבלין בשם ראס אל חנות, שאני מכינה בעצמי (מורכב מכורכום, זנגויל, אגוז מוסקט, פלפל אנגלי, קינמון, ציפורן)
  • אפשר להשתמש בבהרט, או סתם במלח ופלפל , תלוי בטעם.
  • אפונה ירוקה
  • בצל בינוני חתוך לקוביות
  • סלרי עלים – צרור גדול ויפה –שטוף, קצוץ דק.
  • תבלינים: זעפרן, מלח, פלפל שחור
  • קמח, ביצה

הכנה

  1. בקערה מערבבים את סוגי הבשר, החלה הסחוטה, פטרוזיליה קצוצה (שוב לפי טעם), בצל 1 בינוני מגורר, קישוא מגורר דק. (אני לעולם לא משתמשת בתפוח אדמה, זה מקשה, הקישוא מרכך). מתבלים בתבלינים שאוהבים.
  2. אני אישית אוהבת לטעום ממש את הבשר אחרי התיבול, אם הוא מספיק טעים לי כשהוא נא, זה ודאי יהיה טעים גם לאחר הבישול. נותנים לתערובת לעמוד מעט, שהכל יתאחד.
  3. בינתיים, בסיר נפרד, מאדים מעט בשמן זית את הבצל, עד שנעשה שקוף ובלונדיני.
  4. מפרידים את עלי הסלרי, שוטפים היטב מהחול (לא לשכוח לשמור בצד את הלב, לנפש אהובה), קוצצים, מוסיפים לסיר ומפזרים מעל את האפונה.
  5. מתבלים בזעפרן (מס' חוטים שהושרו בחצי כוס מים חמים), אם אין, גם כורכום עושה עבודה לא רעה. הסיר הזה מחכה כעת לקציצות הארטישוק.
  6. צרים קציצה מהבשר, מושיבים אותה בתוך תחתית הארטישוק, מעגלים למתן צורה נאה וחלקה.
  7. חוזרים על הפעולה עם כל תחתיות הארטישוק שרוצים להשתמש בהן, אם נשאר בשר, צרים ממנו קציצות נוספות שייכנסו לתבשיל.
  8. לאחר שכל התחתיות ממולאות, טובלים את החלק עם הבשר בביצה טרופה ולאחר מכן בצלחת עם מעט קמח, מנערים להיפטר מעודפים.
  9. מטגנים קלות במחבת ובו שמן רגיל שחומם מראש. הקציצות מועברות ישירות מן המחבת אל סיר האפונה הממתין להן בצד.
  10. כשהסיר מתמלא, מתבלים שוב בזעפרן או כורכום, מלח ופלפל שחור, מוסיפים כדי כיסוי תחתיות הארטישוק (לא עד הבשר או המילוי) ומבשלים כחצי שעה עד 40 דקות על אש בינונית.

 

קטגוריות:: אמא ואבא של שבתכללימתכונים

תגיות:

אודות הכותב:

RSSתגובות (7)

כתיבת תגובה | כתובת טרקבק

  1. מאת נעמה פלד:

    אחד הרגעים המרגשים בקריאת הרשומה הזו היה בחירת השיר והסיפור שמאחוריו. מבלי להכיר את אביך, אני מדמיינת את הקריאה שלו "תבורך ארצי ותתהלל מבית אלפא עד נהלל" ונתן אלתרמן בטח התכוון לנימה הזו. אשרי המשורר שאיש כזה שר את שירו.

    תודה לך!

  2. מאת שרה סרור:

    כמרוקאית גאה חיממת לי את הלב.

  3. אילנה אחותינו הקטנה והמקסימה
    החזרת אותנו כמה שנים אחורה לבית ההורים,ריגשת אותי וחיממת לי את הלב,תודה ששמת את התמונה שלנו מארבעת הדורות.ואני מאד שמחה שבתור הילדה הצברית במשפחה,עינייך ראו והרגישו את ההרמוניה ששררה בבית אבא. יישר כח,אוהבת מאד.
    חנה

  4. מאת חנה בננה:

    טוב, הווריד המרוקאי הנפח לי פעמיים עכשיו. פעם אחת מגאווה על המטבח המדהים וסיפורי המשפחה ופעם שנייה על ההתבטאות המקוממת של מי שבטח מחשיב את עצמו "אדם תרבותי".
    חבל שהוא ואחרים לא יודעים שסיבה נוספת לעלייתם החפוזה של יהדות מרוקו וצפון אפריקה היא בגלל ההכרח ליישב במהירות את הנגב לפני שהאו"ם מחזיר אותו למצרים. שלחו את אנשי המוסד לעורר מהומות במרוקו כדי שהיהודים ירגישו שהאדמה בוערת להן מתחת לרגליים ואין להם ברירה אלא לצאת משם במהירות ללא רכוש ומיטלטלין עלובים. לא סיפרו להם שהם הולכים למעברות ואוהלים. אמרו להם שהם יקבלו הכול חדש בארץ…
    לא מאמינים? גגלו מוסד, מרוקו תמצאו אוצר בלום. לפני כחמש שנים התפרסם ספר המתאר את העבודה בעיניים הזאת. נכתב ע"י איש ממסד.
    וחוצמזה שבת שלום.

  5. לחנה בננה שלום,
    קראתי את תגובתך לסיפור משפחתינו אותו כתבה אחותי אילנה גורן.
    כמורה להיסטוריה ולגיאוגרפיה בבית ספר תיכון עוררת את סקרנותי
    אודה לך אם תשלחי לי את שם הספר שנכתב על ידי איש מוסד ודן בסוגיית עלייתם של יהודי מרוקו לארץ .

    בתודה
    מירי רונן

  6. מאת קרן:

    דודה יקרה,
    כתבה מדהימה
    כהרגלך את יודעת את סוד הכתיבה,
    מרגשת ומעלה ניחוחות וטעמים….
    מזכיר את חווית הבישול המשותפת!

    אני כמעט משוכנעת שניתן לשמוע ולראות את סבא מברך
    בקלטת החתונה של שרון!

    נשיקות
    קרן

  7. מאת ליבי:

    היי
    האם עלי לטגן גם את הקציצות שנותרו ללא הארטישוק ?

השארת תגובה