על אוסובוקו, חברים וחיות אחרות

'בוא נעביר ערב אחד בשקט לבד, בלי אורחים.'

אם לא הייתי שומע במו אוזניי, לא הייתי מאמין. אשתי מבקשת שקט. בערב שישי. חזון אחרית הימים. מה אם 'בוא נזמין את ההוא וההם, ההיא והאלו'. מה עם 'הוריך ביקשו שנבוא?'

כשענת אומרת שקט, היא מתכוונת כמובן לשקט יחסי. לא כזה שלא כולל את הילדים שלנו שברוך השם יודעים להרעיש כשבא להם. וגם כשלא.

אלא שכמי שגדלה בבית שבו הדלת היתה פתוחה תמיד, ענת היא חסידה גדולה של חברים ואורחים. לך תסביר לה שהיא תקועה עם מיזנטרופ שגדל בבית שבו הפעם האחרונה שבו נצפה אורח שאינו קרוב משפחה היתה כשלוי אשכול עוד היה ראש ממשלה.

בהתחשב בעובדה שהמשפחה כולה מנתה 15 נפשות בשיא גודלה, וגם את כל אלו לא ראינו ביחד מאז שסבא שלי נפטר לפני 20 שנה, לפחות אם לא סופרים את ליל הסדר וערב ראש השנה (אף אחד לא מושלם). בהלוויה של סבא שלי גיליתי לראשונה שיש לי עוד קרובי משפחה. לא ראיתי אותם לפני כן מעולם. גם לא אחר כך. לא מזמן ניגשה אלי מישהי ואמרה לי שהיא בת דודה שלי. עכשיו אנחנו כבר חברים טובים. בפייסבוק.

אבל ענת לא מבינה. אחרי הכל אנחנו ביחד רק 23 שנה. לא מספיק זמן בשביל לקלוט. או שאולי היא פשוט עוד לא התייאשה ממני. אחרת היתה זורקת אותי כבר מזמן לכל הרוחות והארוחות. נדמה לי שאני מתגרה בגורל.

ולכן, באופן הטבעי ביותר, ובדיוק כמו שמצופה ממני, הגבתי באופן אינסטינקטיבי.

'למה…' שמעתי קול בוקע ממעקי גרוני. 'בואי נזמין את ש. וע.'

תמיד חשדתי בעצמי שאני סכיזופרן מסוג כלשהו. עובדה. אחרת איך אסביר, לעצמי בעיקר, מה זה היה. אין לי מושג מי דיבר שם, אבל זה לא הייתי אני. לפחות לא האני ההוא שאני מכיר. או שאולי פשוט היא הצליחה לאלף אותי.

'לא, לא בא לי היום..' נדהמתי לשמוע אותה מתעקשת על מה שמעולם לא קרה, אבל אני כבר ידעתי שמשעה שנטמן הזרע, ועוד על ידי, זו רק שאלה של זמן.

יצאתי לסידורי יום שישי. לא עברו חמש דקות והטלפון צלצל.

'ש. וע. יבואו בשמונה….' בישרה לי זוגתי.

נו, שוין. אין לי אל מי לבוא בטענות חוץ מאשר אל עצמי. משהו שאני מתמחה בו אגב.

'אבל לא קניתי בשר…' ניסיתי להפוך את הקערה על פיה בחוסר כישרון בולט.

'ש. אמר שהוא יעבור אצל הקצב ויביא בשר.'

לרגע נדמה היה לי שראייתי מתערפלת. יותר מעשרים שנה אני מארח את חבריי השונים, ותיקים כחדשים (טעויות קורות, יש לי לפעמים חברים חדשים) לארוחות ערב ומעולם לא הרהיב עוז מי מהם להביא משהו מעבר לקרטון גלידה. וגם אז הם מביאים את הגלידה הלא נכונה.

ש. רוצה להביא את הבשר. ש. יודע היטב שאיתי לא משחקים. לא כשזה נוגע לבשר. ולכן הוא לא שיחק. ש. מחזיק בקצב עוד יותר יוקרתי משלי. שזה לא פשוט.

בארבע וחצי הוא עצר בחריקת צמיגים מתחת לחלוני ובידיו קופסא פלסטיק יוקרתית לא פחות מהבשר שבתוכה. שמונה פרוסות אוסובוקו נחו בפנים ועוד חתיכת זנב קטנה (בשביל הטעם). גם הקצב של ש. לא משחק. אף פרוסה לא היתה פחות ממושלמת. מעוטרות כולן בעצם מלאה במח, חתוכות בדיוק בעובי הנכון.

כל שנותר לי לעשות הוא לא לסטות המתכון של מרצ'לה חזן. ספר הבישול האיטלקי הקלאסי שלה הוא כזה שאם תדייק בקריאת המתכון, כל שיישאר לך לעשות הוא לזכור להוציא בזמן את האוכל מהתנור. גם הגברת חזן לא צוחקת איתך. ההשמטה היחידה שעשיתי בצוק העתים, היתה לוותר על ציר הבשר. לא נורא. אני יודע. אם היה לי ציר בשר הייתי משתמש גם בו. הייתי יכול לבקש מש. להביא כזה מהקצב היוקרתי שלו אבל לא היה לי נעים.

בערב הבנתי סופית למה הצעתי שש. וע. יבואו. לא כי איני מיזנטרופ כמו שאני אוהב להציג את עצמי השכם והערב. לא תוציאו את זה ממני אפילו בעינויים. הזמנתי אותם כי ש. הוא מיזנטרופ יותר גדול ממני. משום כך כנראה הציע פעם שאם חלילה וחס יקרה לנו משהו, הוא יטפל בילדים. אף אחד מעולם לא הציע משהו דומה או קרוב.

בגלל זה, ובגלל מה שהוא עושה למען ילדי בעודי בחיים, ואני מקווה שאהיה כאן תמיד ואף אחד מהם לא יזדקק לשירותיו הטובים של ש., אני אוהב אותו כל כך . וגם בגלל שמעולם לא פגשתי איש קר רוח כמוהו. לכאורה. אבל לא לדאוג. סודו יישאר שמור עמי. אני לא אסגיר את טוב ליבו. הוסיפו לכך את העובדה שהאיש יודע איפה לקנות בשר, ושע. חברתו לא שותה אלכוהול (וגם ש. וענת אשתי מסתפקים רק בכוס אחת כך שכל הבקבוק נשאר בשבילי) ולא אוכלת כמעט שום דבר חוץ מספגטי ברוטב עגבניות ותפוחי אדמה, ותקבלו את האורחים המושלמים, כמעט, כל ארוחת ערב.

אני אוהב אתכם חברים יקרים שלי. תבואו תמיד.

אוסובוקו של מרצ'לה חזן (טוב, נו, קצת גם שלי…)

מצרכים:

  • שמונה פרוסות אוסובוקו (רגל) עגל
  • צלחת גדולה של קמח
  • 2 כוסות יין לבן (או כוס יין וכוס ציר בקר)
  • 2 קופסאות עגבניות איטלקיות משומרות
  • כוס בצל קצוץ דק
  • 2/3 כוס גזר קצוץ לקוביות קטנות
  • 2/3 כוס גבעולי סלרי קצוצים בלי עלים
  • כפית שום קצוץ דק
  • 5 ענפי אורגנו
  • 5 ענפי פטרוזיליה
  • 5 ענפי טימין
  • 3 עלי דפנה
  • שתי רצועות עבות (רק הצהוב, בלי הלבן) של קליפת לימון שטוף היטב. אם יש לכם לימון אורגני שאינו מצופים בדונג (כן, זה מה שעושים להם כדי שיבריקו כך. גם לתפוחים), מה טוב.
  • 1/4 כוס שמן זית + ארבע כפות
  • 50 גרם חמאה
  • מלח ים גס
  • פלפל שחור גרוס טרי

גרמולוטה:

תוספת קלאסית לאוסובוקו. חזן נותנת את המתכון – כי ככה עושים במילאנו -אבל מציינת שאינה משתגעת על זה. תרשו לי לחלוק עליה. זה מקפיץ את המנה.

  • קליפה מלימון שלם(שוב, רק הצהוב בלי הלבן, קלפו עם קולפן ובזהירות. ושוב, אם יש, אורגני)
  • 3 שיני שום קצוצות דק (אבל לא כתושות)
  • 3 כפות פטרוזיליה קצוצה.

מערבבים הכל ביחד. אתם יכולים להוסיף מעט מלח ים גס ושמן זית.

אופן ההכנה:

מחממים את תנור האפייה ל180 מעלות.

בסיר ברזל כבד וגדול מחממים את שמן הזית והחמאה על להבה גבוהה-בינונית. מטגנים את הירקות עד שהם מתרככים, בערך 6-7 דקות, מוסיפים את השום וקליפת הלימון ומטגנים עוד 2 דקות. נזהרים לא לשרוף או להשחים שום דבר.

בינתיים מקמחים את פרוסות האוסובוקו ומנערים אותן מעודפי הקמח היטב.  כשהירקות מתרככים, מוציאים אותם מהסיר ומעבירים לקערה. מוסיפים עוד קצת שמן זית (4 כפות) ומשחימים את הבשר היטב מכל צדדיו. עושים זאת בכמה סבבים מבלי לדחוס את הבשר מדי לסיר. אני עשיתי זאת במחבת ברזל גדולה מאד בסבב אחד אבל אחר כך היו לי יותר כלים לרחוץ.

כשהבשר שחום היטב מחזירים את כולו לסיר (אם עשיתם זאת בכמה סבבים) מוסיפים את הירקות בחזרה, מוזגים פנימה את היין או היין והציר ומוסיפים את העגבניות המשומרות. ממליחים ומפלפלים, מוסיפים את ענפי הטימין, האורגנו והפטרוזיליה, מביאים לרתיחה, מכסים את הסיר. ומעבירים לתנור החם למשך שעתיים וחצי.

במהלך האפייה מוציאים כל חצי שעה והופכים את הבשר בסיר כדי שלא יתייבש. אפשר לבשל גם על אש קטנה במקום.

אם רוצים, מוסיפים כף גדושה של גרמולטה (ראו מרכיבים) ומגישים עם אורז לבן ו/או תפוחי אדמה מבושלים. אני הגשתי דווקא עם אפויים כדי שלע. יהיה מה לאכול. אנחנו הסתפקנו באורז.

.

.

עדכונים על כל הפוסטים החדשים, כל המבצעים וכל ההטבות הבלעדיות לחברים של בייגלה – חינם ישירות לתיבת הדואר שלך.

דואר אלקטרוני *


.

קטגוריות:: Featuredבשרחיליקכללימתכונים

תגיות:

אודות הכותב:

RSSתגובות (5)

כתיבת תגובה | כתובת טרקבק

  1. אף פעם לא אהבתי אוסובוקו,
    אבל זה נראה ונשמע כל כך טוב ששיכנעת אותי לתת לו הזדמנות נוספת…

  2. מאת ארלי:

    יאמממממי ..אפילו על הבוקר,אין כמו ארוחה עם ילדים וחברים ..אפילו שלפעמים רוצים קצת שקט…בסוף נהנים ועם תבשיל כזה בכלל. לחיים טובים תמיד. הבה בריאות שמחה ואוכל טוףף.

  3. מאת גיא הרעב:

    שני קילוגרם אוסובוקו עשו את דרכם למקרר שלי בעקבות הכתבה. ברגעים אלה מנוחתן עדן….

  4. נראה כמו מעדן, אני שולח לינק לאמא שתדע מה הולך בסופ"ש הקרוב!

  5. מאת עומר:

    אוסובוקו הינו נתח טעים ורך להפליא
    המתכון שלכם פשוט מנצח.
    יש המון מתכונים לאוסובוקו באינטרנט אבל לאחר שהכנתי את המתכון שלכם, זה בהחלט המתכון הטוב ביותר לאוסבוקו

    עומר

השארת תגובה