רפובליקת הבנופי פאי של דאג המסטול

 

"תאמיני לי, פה כולם קופים. רפובליקת בננות ממש!" אמר לי יעקובוב, נהג המונית החביב עליי, והיחיד שיושב לי בחיוג המהיר. "הקופים שיושבים בעצים הגבוהים" הוא מפריח מבט אל עבר צמרות אקירוב "זורקים ת'קליפות של הבוטנים על הקופים שלמטה. אם יש להם מזל נופל עליהם גם בוטן, אבל בדרך כלל לא. למה יש להם תיאבון בריא…".

"קופים. אני לא מגזים" הוא נאנח, נותן רייס ועוקף מימין, כאילו הכביש זה ג'ונגל "קופים אפילו יותר טובים מאיתנו, אנחנו קופים סוג ב'. אצל קופים החזק והמוצלח שולט ואת תראי מי יושב לנו בכנסת. כולם חלשים ולא יוצלחים. אפילו לא סוג ב'…" ממשיך יעקובוב להסביר לי באיזה ספארי אני חיה.

"סאמ'ק זאתי!" יעקובוב מצפצף בעוז ובעיקשות ומעיר את כל תושבי יהודה מכבי וסביבותיו. בהתחלה הוא מצפצף איזה פזמון בית"רי, אחר כך הוא פשוט מניח את היד על הצופר ולא מזיז אותה. תרועת הגבר. "כמה היא מדברת, נראה לי חסרה לה בננה!" יעקובוב פותח את החלון ומחלק תשורות מילוליות לאיזו נהגת שהעמידה את הרכב שלה באמצע הכביש ופצחה בשיחה ערה בטלפון, לא שוהה לצפצופים ולשורת המכוניות שמצטברת מאחוריה. "יקוב!" אני נובחת עליו. "מה? חושבת שהכביש של אבא שלה" הוא מנמק ומרביץ קללה עסיסית ממחוזות ילדותו בקווקז.

"הכי טוב שיבוא פה איזה גורילה שיעשה סדר. את יודעת איך אבא שלי העריץ את סטלין? איזה גבר הוא היה! גם בן גוריון היה טוב, אבל לא כמו סטלין. איך שהלך כל ברית המועצות התחילה להתבלגן. שמה זה באמת ג'ונגל. יש שמה מקומות שעדיף שלא תלכי שם לבד למה יקחו לך את הבגדים וישאירו אותך ערומה בשלג. אפילו לא יאנסו אותך, למה נשים שם זה כמו זבל, כולם מוכרות את עצמם בשביל לחם, וודקה או ארוחת ערב. יקחו לך כל מה שמחמם ואפשר למכור. אין שמה בכלל כמעט מקרים של אונסים. למה הגברים שם שותים יותר מדי ואמרתי לך שאוכל יותר חשוב שמה מסקס. את זה אפשר להשיג בכל מקום…" מספר יעקובוב על ג'ונגל ילדותו.

אני חושבת להתערב ליעקובוב במונולוג. נגיד להזכיר את מבצעי הטיהור, מחנות החינוך מחדש, את הרציחות. אבל אי אפשר להפריע ליעקובוב באמצע, כי הוא בדיוק מדבר על נשף האוליגרכים שראה בטלוויזיה ויש לו עוד איזה משהו להוסיף על הנשים שראו עיניו.

"את רואה דוגמניות ליד זקנים מכוערים. חושבת שנולדו נסיכות. אבל האמת היא שזה נשים מסכנות. עניות. אתה הולך לחארסון באוקראינה, קונה לך בגרושים איזה אשה שאתה רוצה. מכל הצבעים והמינים יש שם, רוצה נמוכה? גבוהה? רזה? חזה גדול? פרופסורית? מה שאתה רוצה אתה מקבל. את חושבת שזה נשים עם כבוד? זה לא הקווקזיות, שהן נשים של בית. שמה זה אשה של ג'ונגל, שורדת. איפה שתשים אותה היא תסתדר…".

"אז על איזה גורילה אתה ממליץ?" אני שואלת את יעקובוב כשאנחנו כמעט מגיעים אל היעד. "צריך פה אחד חזק, כמו צ'אבס, אבל אפשר להתפשר…" יעקובוב מתחיל למנות שלושה שמות, שניים תושבי 'אוליגרכיה' שעוד לא ישבו אף פעם על כסאות עור הצבי בכנסת ישראל ואחד שמושיב שרים של מדינות זרות על כסאות גנון.

"מה את עושה לי פרצוף?" יעקובוב נעלב. "איך שאומרים, לעם חזק צריך מנהיג חזק!" הוא מניף אגרוף גדול, אבל מחייך חיוך מתוק. "שאלוהים יעזור לנו, יקוב." אני נאנחת. "אוהב שאת עם אמונה חזקה. בעזרת השם שהילדים שלך ובעלך יהיו בריאים. את נשואה, נכון?". אני סוגרת על יעקובוב את הדלת ויודעת שלמרות השיגוע שלו אזמין אותו שוב. אפשר לסמוך עליו, הוא תמיד בא בזמן, לכל מקום. "רק לא בשבת, נשמה. אני עם המשפחה בשבת…". יעקובוב הוא פרא אדם באמצע השבוע, אבל בשבת הוא ילד טוב ירושלים שהולך עם הבנים לבית הכנסת ונהנה מהדברים הטעימים שהאשה מכינה.

בשוק אני קונה בננות. הדיבורים של יעקובוב על רפובליקת הבננות וצ'אבס הזכירה לי את רפובליקת הבאנופי של דאג. זה די משונה ששני המופרעים האלה התחברו לי בראש, האחד בריטי, שיכור ומסומם, שוחר שלום ואהבה חופשית והשני יהודי מהקווקז, שמרני, מסורתי, שוחר כוח וחובב אהבה בכסף. אז מה חיבר בינהם? הרפובליקה והבננות.

דאג היה חברו הטוב של הבריטי. נפשם נקשרה בילדותם. שניהם הוצאו מהבית בגיל שמונה לטובת חינוך עילי בפנימיה לבנים בלבד. דאג היה פטפטן ועליז והבריטי היה שקט ומופנם. דאג דיבר, שתה והסתבך בצרות צרורות בשביל שניהם ועוד היה עודף.

דאג טייל בעולם ואסף קעקועים ונשים. בעוד שעל גופו לא היה מקום לקעקוע נוסף, ליבו הרחב והפתוח של דאג המשיך לאהוב נשים. הוא היה מצחיק ובשלן מעולה ושמו כמאהב יצא למרחקים והלך לפניו, מצדדיו ומאחוריו. הוא הכין מאכלים ממחוזות רחוקים, טום יאם מופלא וארנבת ממולאה, נקניקיות דם, לחמי שאור עם קרום מתפצפץ, עוגיות חשיש ובאנופי פאי. אך… באנופי פאי.

על הדלת הבית של דאג נתלה שלט שנכתב באותיות פסיכודליות. "רפובליקת הבאנופי של דאג". לא תמיד אפשר היה להבחין בשלט, למרות גודלו וצבעוניותו. הדלת ברפובליקה של דאג היתה פתוחה כמעט תמיד, ובפנים, חוקים חדשים. זאת אומרת, אין חוקים חוץ מ"חיה ותן לחיות ותשאיר מסודר אחריך, אם אתה לא מסומם או שתוי מדי". היו שם כל מיני אנשים, סופרים, אמנים פזורי נפש ונערות פרחים יפות, הומלסים שדאג אסף בדרך חזרה מהפאב וחברים שהסתדרו בחיים, עם משפחה ומשכורת טובה. כל מי שהיה לו מאנצ'יס לחברה טובה, אוכל, אלכוהול וחופש היה נכנס לבית הויקטוריאני של דאג. הרפובליקה היתה מלאה תמיד. המונים באו לחסות בצל קורתו של דאג, שסיפקה לכל דורש ארוחות שחיתות, חומר טוב, חיוך חם שנפרש על מבע פניו של דאג המסטול תמידית.

"איך הן מסכימות?" הייתי שואלת אותו. כל כך הרבה נשים יפות באו והלכו. כולן מוכנות לתת הכל, כדי להיות היחידות, חלקן מוכנות להשאר בכל זאת ולחלוק בשליט רפובליקת הבאנופי. "כי פה יש לי מקום לכולן" דאגי היה מניח כף יד גדולה ויפה על חזהו. "אני זוכר את כולן. את השמות והריחות ואת מה שהיא אוהבת ואת מה שהיא צריכה. אפילו איזה עוגה חביבה עליה ואיך היא שותה את הקפה…" כאן היה דאג המסטול מתחיל למנות שמות נשים, זו בריח תה בבונג וזו בריח שזיפים וזו אוהבת סינרול וזו אוהבת סקונס עם שמנת וריבה. אני חוסכת מכם את הפרטים הגסים, את התנוחות והסמים, עוד לא הגעתם לגיל… רק אומר שדאג זכר הכל. הוא בטח עדיין זוכר.

ברפובליקת הבאנופי של דאג, הייתי שלווה, כמו שאר יושביו. תמיד חשתי רצויה ואהודה ובאופן משונה, בבליל האנשים הזה, מצאתי את המקום שלי וגם שקט. אם לא רציתי לדבר, לא דיברתי. אם רציתי לשיר, תמיד מצאתי מי שילווה אותי בגיטרה. אם רציתי לאכול, תמיד נשאלתי מה בא לי. דאג היה שליט רחום, חנון וקשוב. אולי הוא באמת צריך להיות ראש ממשלה או משהו.

"אם יש מישהו שיכול להשכין שלום עולמי, זה רק דאגי" היה הבריטי הספקן אומר באמונה שלמה "ואם הוא היה רץ לבחירות הייתי מצביע בשבילו". טוב, זו לא חכמה. המודעות הפוליטית של הבריטי מאז ומעולם לא היתה הצד החזק שלו. הוא הקפיד להצביע לווירדוז הכי גדולים לבחירות לבית הנבחרים הבריטי. בישראל למשל הוא נתן את קולו לפנינה רוזנבלום.

דאגי חלק את שלוותו והונו עם כל מי שאהב וקיבל בחזרה ביד רחבה. "את צריכה להיות רופאה ואת תהיי" הוא שלח את קייטי להגשים חלום ושילם את לימודיה. "בוא נלד ספר" הוא עודד את מרק כבד השמיעה לכתוב יותר, ואף פינה לו את המרתף לשנה שלימה, כדי שיוכל להתרכז. המסטול לימד אנשים לעקוב אחרי חלום ולהגשים אותו, להחזיק חזק בבלון האדום ולא לעזוב בשום אופן, גם אם מנהל הבנק מתקשר. בחסותו נכתבו ספרים, נפתחו בתי קפה והוקמו להקות. דאגי היה דולה של חלומות.

"כשאת עוצמת עיניים, על מה את חולמת?" שאל אותי דאג. "אין לי חלומות, דאגי. עוד לא מצאתי את הבלון האדום שלי…" הייתי עונה לו בגילוי לב. "יום אחד יהיה לך, נמה. וכשיהיה לך, תבואי אליי, אני אעזור לך להחזיק בחוט הבלון האדום…" דאג היה מרגיע אותי. ואני חיכיתי. חלומות באו והלכו, התפוצצו כמו בועות עדינות ולא כמו בלונים אדומים וגם דאג, כמו בועה, הלך בשקט, בלי להעיר את השכנים.

יום אחד הרפובליקה היתה סגורה. היו כל מיני שמועות. חלק דיברו על אשראם בהודו, חלק על פטרית הזיה בג'ונגל. אפילו דיבורים על וול סטריט וניו יורק היו. מישהו סיפר שראה את דאג עם ילד, ילדה אשה וכלב ותספורת, שאלוהים ירחם. כבר עדיף מנת יתר. כל באי הרפובליקה מחכים שהוא ישוב, אם הם בעצמם לא מתו ממנת יתר או הלכו לאיבוד בג'ונגל ההזיה. דאג היה אגדה בחייו ובהעלמותו. יש מנהיגים שמתים, יש שנכנסים לתרדמת ויש מנהיגים שהאדמה בולעת אותם באופן קוסמי.

הדבר היחיד שנשאר לי מדאג, חוץ מזכרונות וכמה תמונות, הם שני מתכונים. אחד חוקי ואחד לא. אני מביאה לכאן את הבאנופי המטורף של דאג, זכר לאימפריה שקמה בכפר דייגים בריטי קטן ונעלמה, ביום סגרירי אחד. בוף!

הבאנופי פאי של דאג

בצק חש"ק ופינוקים:

  • 200 גרם חמאה רכה
  • גביע שמנת חמוצה של פעם
  • חבילה קטנה של קמח תופח אסם
  • חבילה קטנה של אבקת סוכר (100 גרם)
  • כף ברנדי
  • כפית תמצית וניל

שמים את החומרים בקערת לישה ולשים לבצק חלק ואחיד. אפשר גם במעבד מזון. עוטפים בניילון נצמד ומקררים כשעה במקרר.

מרדדים ומניחים בתבנית פאי מספר 26 משומנת. מנקבים את הקלתית בעזרת מזלג. אפשר להניח על הקלתית נייר אפיה ושעועית ולהכניס לתנור. אני מסתפקת בניקוב הבצק.

אופים בחום בינוני עד להזהבה.

למלית:

2 קופסאות חלב מרוכז וממותק. מסירים את הנייר ומבשלים את בקופסאות בסיר מלא מים ארבע-חמש שעות. חשוב שתתרכזו. לא פותחים את קופסאות השימורים. מדובר בבישול בתוך קופסאות השימורים. פשוט מכניסים את קופסאות השימורים של החלב המרוכז סגורות לסיר גדול עם מים, מביאים לרתיחה ומבשלים על אש קטנה ארבע שעות. בסיר לחץ זה הרבה יותר מהיר.

דאג היה מכין ריבת חלב ככתבה וכלשונה כשהוא היה ממש מסטול או משועמם, אבל למה לכם להשתגע?!

ארבע בננות חתוכות לפרוסות דקות.

שתי אריזות שמנת מתוקה

כף סוכר

וכך תעשו:

מורחים את תוכן שתי קופסאות החלב המרוכז המבושל על קלתית הבצק. אחרי בישול של כמה שעות החלב המרוכז הופך לטופי.

מסדרים את פרוסות הבננה על הטופי.

מקציפים את השמנת המתוקה עם סוכר לקצף יציב.

מזלפים את הקצפת בעזרת צנטר על הבננות.

אפשר לגרר שוקולד מריר על הקצפת, אבל לא חייבים.

מכניסים למקרר לכמה שעות.

זהו. אוכלים ומחפשים מנהיג, עדיף אחד שאוהב יודע לאכול ולבשל.

.

.

עדכונים על כל הפוסטים החדשים, כל המבצעים וכל ההטבות הבלעדיות לחברים של בייגלה – חינם ישירות לתיבת הדואר שלך.

דואר אלקטרוני *


.

קטגוריות:: Featuredמתוקיםמתכוניםנעמה פלדעוגות

תגיות:

אודות הכותב:

RSSתגובות (39)

כתיבת תגובה | כתובת טרקבק

  1. מאת טובה:

    בלון אדום. יש לי כמה…

  2. מאת hagar:

    איזה סיפור!!!

  3. מאת שירי:

    אנחנו אבודים!!! מעושרות, ביבי, ליברמן, האח הגדול. אנחנו הולכים מהר ובבטחה לאבדון!!!

    • מאת נעמה פלד:

      אתמול ישבנו עם זוג חברים, כולנו הסכמנו שאנחנו בדרך לאבדון. בכל זאת, כולם מודאגים, כולם יודעים שאנחנו הולכים למקום לא טוב ואף אחד לא עושה כלום. אולי בגלל שלא יודעים מה אפשר לעשות.

  4. מאת דנית סלומון:

    אין כמו באנופי טוב. וזה נראה נהדר. רק מתי כבר ירים מישהו את הכפפה וייבא לארץ קופסאות של חלב משומר אמיתי במקום תערובת האבקות והכימיקלים שמוכרים לנו תחת השם "חלב מרוכז"? נסטלה, מישהו?

  5. מאת מיכל:

    שלום!
    האם חובה לבשל את החלב הממותק 4-5 שעות או שאפשר עם קיצור דרך ופשוט לקנות ריבת חלב, (או שהטעם שונה?)

    • מאת גיא:

      סליחה על שאני סותר את נעמה,
      אבל 4-5 שעות מסיקות להכנה+קירור של ריבת חלב: אם אני זוכר נכון זה 4 ליטר חלב על קילו סוכר, וקצת תמצית וניל, וזהו. צריך לערבב מדי פעם ולשים לב לשני דברים כשמתחיל להיות חום:
      1. שלא ייחרך מלמטה
      2. שלא יתבשל יותר מדי (אחרת בקירור יש גושים וזה איכסה)

      נעמה: קודם כל סליחה על החוצפה. אבל, אם כבר התחצפתי, אני אלך עד הסוף: אפשר (בבקשה בבקשה בבקשה) את המתכון הלא-חוקי (למייל, כדי שלא תסתבכי)? בבקשה?

      • מאת נעמה פלד:

        גיא גיא,
        בניגוד לשמועות, קשה ממש להסתבך איתי ואותך אני מחבבת.
        חוץ מזה, מדובר בבישול בתוך קופסאות השימורים. פשוט מכניסים את קופסאות השימורים של החלב המרוכז סגורות לסיר גדול עם מים, מביאים לרתיחה ומבשלים על אש קטנה ארבע שעות. בסיר לחץ זה הרבה יותר מהיר.
        יש טופי בספייסס, זה יכול לחסוך את העבודה.
        לגבי הלא חוקי, אחפש.

      • מאת אביה:

        אם תקבל, תפרגן גם לי…

  6. בחור כלבבי דאגי, אוהבת אנשים עם רוח חופשית ועוד יותר אוהבת את הכתיבה שלך, את שוזרת המילים הטובה ביותר שאני מכירה :-) והבנופי פאי שלך נראה מהולל (אילו היו לי קנדידטים, אפילו הייתי מכינה).

    מגי

  7. מאת טל:

    בעודי כותב לעצמי את המתכון כדי לקנות את המרכיבים עוד היום ראיתי שכתוב שצריך להסיר את הנייר מקופסאות השימורים.
    מה???

  8. מאת יעל:

    מקסים ומצחיק ונוגע ללב ולו רק לא הייתי טבעונית, בטח הייתי רצה להכין מיד.

    • מאת קוקוס:

      עבור ריבת חלב טבעונית ניתן לחמם בסיר פחית חלב קוקוס, להוסיף כוס סוכר חום, ולבשל על אש נמוכה תוך ערבוב עד שמצטמצם לקרם- יוצא אותו טעם בדיוק כמו ריבת חלב.

  9. מאת קרן:

    מדהים!!!
    האם ניתן להכין עם ביסקוויטים במקום תחתית פאי?

  10. מאת דליה:

    נעמה, מאוד נהניתי מהקריאה. מודה שמה שמשך אותי היא העובדה שהפוסט סבב סביב אחד הפאי'ם האהובים עלי. כמובן שנישבתי וינקתי כל מילה כי הסיפור עצמו עניין ושעשע אותי כאחד.
    את מוזמנת לנסות להכין את הטופי מקרמל ושמנת מתוקה. אני אישית מקפיצה בפנים את הבננות ודואגת שיצופו בטופי הטעים הזה מכל הכיוונים. שיהיה סופ"ש נפלא ומתוק :-)

    • מאת נעמה פלד:

      תודה רבה. האמת שאת הפאי הזה עשיתי בדיוק כפי שאת תיארת. עם קרמל ושמנת מתוקה. אבל דאגי המסטול היה מרתיח קופסאות של חלב מרוכז. הלכתי על המקור. אני מעדיפה את הבננות טריות. יש משהו מרענן בזה שהן לא מבושלות.

  11. מאת יאיר:

    אני מתנצל מראש על הבורות אבל מה הכוונה לבשל במים 4-5 שעות? יענו אש קטנה?

  12. מאת יאיר:

    חרשתי על 3 סופרמרקטים ולא מצאתי את פחיות החלב. איפה קונים את זה?

    • מאת einavina:

      כמעט בכל סופר, אבל הן מתחבאות טוב טוב. בד"כ לא באיזור של קופסאות השימורים, אלא באיזור של הקפה והכי טוב לשאול מישהו. אם אתה יודע להכין קרמל- יוצא טעים טעים מקרמל ביתי שמוסיפים לו בזהירות רבה וברגע האחרון שמנת מתוקה. יופי של רוטב טופי.

    • מאת נועה:

      יש בשווקים – אני קונה קבוע בשוק מחנה יהודה

    • מאת נעמה פלד:

      היי יאיר,
      גם אני לא מצאתי בסופרמרקט השכונתי. קניתי במזרח ומערב בשוק הכרמל כמה קופסאות, על כל צרה שלא תבוא.

    • מאת סופי:

      נסה בחנויות של רוסים, יש להם וטעים מאוד.

  13. מאת Rum:

    שיוו זה נראה כלכך טעיםםםםםם!

  14. מאת חיים:

    יותר פשוט למרוח ריבת חלב, זה בדיוק אותו הדבר. ומספיק 3 שעות על הסיר למי שממש רוצה לשבת ולחכות לזה.

    • מאת שיר-לי:

      לא מסכימה איתך בעניין הזה -
      לריבת חלב קנוייה יש טעם נוראי גם אני מבשלת קופסאות של חלב מרוכז ממותק ויוצא טוב . עדיף להשתמש בסיר לחץ. לחסוך זמן.

  15. מאת יונה:

    המתכון נראה מעלף וטעים אבל אצלי בבית בתי לא אוהבת בננות מה אפשר במקום האם אפשר תותים?? אשמח לתשובה

  16. מאת סונצ'יק:

    אני חולה על בצק שק"מ! (כי ברוסיה היה נהוג לאפות על מרגרינה)
    אמא שלי הייתה עושה חיתוכיות מהבצק הזה 3>
    אתמול אפיתי בורקיטס על בצק חש"ק רק במקום שמנת היה לי קוטג' במתכון :) יצא מדהים ונימוח
    חבל שאין הרבה מתכונים כאלו בארץ…
    אם אני רוצה לעשות פאי על תבנית 26 מה הפרופורציות של הבצק? כי אני יודעת מניסיון שיוצאת כמות ענקית
    תודה ושנה טובה ומתוקה כדבש!

  17. מאת שיר:

    לבשל בקופסאות שימורים זה מאד לא בריא!!! זו אותה הסיבה בגללה לא מומלץ להשתמש בקופסאות שימורים פגומות או עקומות. אני לא מבינה למה ממליצים לבשל כך, היום כשיש מודעות כל כך גדולה.
    עוד לא ברור למה לכתוב שיש להשתמש בקמח החדש של אוסם ולא נותנים אלטרנטיבה. זהו מוצר מאד ספציפי, יקר ולא תמיד יש אותו בנמצא. יש לספק אלטרנטיבה בעיני…

  18. מאת ליזה:

    סיפור מקסים !! חוט אדום מוכן לכל חלום :)) אולי הוא עף לממש את חלומו הוא …
    העוגה נראית סוףף תנוסה בקרוב מאוד :)) תודה

  19. מאת פזית:

    היי נעמה
    אני מחכה לרגע מתאים להכין את העוגה המעניינת הזאת
    אולי זה לא הרגע ואולי כן,אבל יש אפשרות לעשות אותה כשרה לפסח? את מכירה את האופציה הזאת?

  20. כתבת שאפשר לקצר את הבישול עי' שימוש בסיר לחץ. האם השימורים לא יתפוצצו בפנים? כמה זמן בישול? כמו מרק עוף? יותר/פחות?
    תודה, תמר.

  21. מאת ליאת:

    סכנה!

    לבשל בקופסאות שימורים זו סכנה. נקודה.
    פעם לא ידעו את זה, אבל היום יודעים שלא טוב להשתמש בקופסא שרק קיבלה מכה!
    קופסאות השימורים מצופות בחומרים מבפנים וחימום גורם להם לפלוט את החומר לתוך האוכל.
    היה ראוי שתכתבו את זה.

השארת תגובה