משתה אפטר מקווה גרוזיני ומתכון לצ'ורצ'חלה

השבוע התגייסתי לאפייה ובישול אינטנסיביים לטובת משתה האפטר מקווה של בת דודתי, שהפך במהרה למסיבת רווקות אלטרנטיבית, שמנתה עשרות מאמות גרוזיניות מדושנות שמחות ומשמחות. זה מכבר סיפרתי לכם על אירוסיה של בת דודתי – ובכן, עתה הגיע הזמן להשיאה ולהמשיך בחגיגות: יומיים לפני החתונה – התאספו מיטב הנשים משני צדי המתרס לריקודים, מוסיקה טובה ואוכל משובח, לחגוג את היטהרותה. הנה התיעוד המלא.

לפני המשתה, זכיתי לראשונה להיות נוכחת בשיעור ריקוד חתונה מסורתי שנקרא "שלאחו", שהוא ריקוד קבלת הפנים לאחר החופה. עד לאותו שעור מרתק, הייתי בטוחה שהריקוד מצריך "סתם" ניפנופי ידיים אקראיים, אך למעשה הוא תורה שלמה של תנועות. תנועות הכלה הן כשל סביבון, במרכז ובסיבובים, היא מרקידה את ידיה סביב פניה, ובאוויר בתנועות של הסתרה, של עדנה, נשיות ומסתורין. החתן פורץ סביבה במרץ עז וחג סחור-סחור ללא הרף בתנועות לא מאופקות וזוויתיות.

מכאן כבר הכל יוצא משליטה – ההורים ועוד קרובי משפחה מצטרפים לרחבה ולתנועות. אתם יכולים להתרשם כאן משלאחו מדוגם. אני כמובן רק עמדתי מהצד והצצתי מהמטבח, צחקקתי המון ושמחתי שלא אני ולא החתן שלי גרוזיניים. אי אפשר להיות גרוזיני עם פחד במה (ומיזנתרופיה קלה).

גם אבא ואמא לומדים כמה תנועות

גם אבא ואמא לומדים כמה תנועות

לאחר 9 שעות רצופות של אפייה, אני נכנסת לחדרה של העתידה להיטבל במים הקדושים של המקווה ע"ש יצחק רבין, להישכב על המיטה ולאפשר לעצמות שלי להרפות ולנוח קצת (למרות שהבטחתי לשמור על התנור). לילך יושבת על קצה המיטה ולא זעה כנציב מלח. בוהה במבט משותק בקיר.

אני: "את באמצע מדיטציה או משהו? אני מפריעה?"

לילך: "לא, אני ממש עצבנית"

אני: "ככה את נראית כשאת ממש עצבנית?"

לילך: "זו הבעיה שלי, כשאני עצבנית ולחוצה, אני לא מראה כלום"

אני: "כלום זו המילה. מה קרה?"

לילך: "בדיוק בעוד 10 דקות אני צריכה להיות במקווה, וחמותי לעתיד מאחרת ולמרות שנתבקשתי לא להביא יותר משתי מלוות, היא באה עם כל "החמולה" שלה. אני עצבנית כל-כך". היא מציגה לי את הדף שקבלה מהמקווה: "כלה יקרה, אנא הגיעי עם שתי מלוות לכל היותר".

אני מהנהנת, בוהה, מאפשרת לה לשחרר כעסים (בדרכה הדוממת) וחומקת באלגנטיות מהחדר. בעיקר מפני שדברי עידוד אינם שגורים בי או קלים לי, לא שאין בי כוונה לפייס או לעודד, אך אני טובה יותר בלהקשיב, לא לנחם. כך החלטתי. דברי הרגעה וסליחה אשמור למאפים ששכחתי בתנור בזמן שנחתי.

פחדים. במידה מסוימת לבשל לקהל די גדול של אנשים (כ-40) מצריך ממני להתגבר על פחד הקהל שלי. כשמגיע הרגע בו שואלים ותרים אחר מי הכין, ואיך הכין, ומתחילים לפזר מחמאות תנין, בדיוק אז אני נעלמת ובטוחה שכולם ממש מגזימים ומנסים להיות פשוט נחמדים. אז אני מתחילה עם גיבובי הדיסקליימרים, על איך שכחתי מהתנור (קצת נשרף), ועל איך שזה בדרך כלל יוצא הרבה יותר טוב אבל לא היה לי מרכיב כזה או אחר. ועל זה שמדובר בתנור שאינני רגילה בו, והייתם צריכים לראות עם איזו סכין נוראית נאלצתי לעבוד. קשה לבשל במטבח זר בדיוק כמו לישון במיטה זרה.

רוקדות ושמחות

רוקדות ושמחות

הבעיה השנייה (מיני רבות) היא להסתובב עם מצלמה בעלת נוכחות פאלית משהו, מה שמיד חורט על פניי – "הנה צלמת, עשי תמונה". כך שלאחר כל הבישולים והאפייה, באופן טבעי לי התעניינתי בתיעוד האוכל, אך רוב הדברים שנאלצתי לצלם היו בני אדם (מה שנקרא גם אורחים) ולא אוכל כפי שתכננתי (בוז!). במבט לאחור מצאתי את זה מרתק, להתבונן באנשים עצמם שהפיקו את האוכל שהם אוחזים. שלוש נקודות. מקווה שתמצאו את זה מרתק לא פחות. מתכון לצ'ורצ'חלה, ממתק האגוזים הקבוע על שולחנו של המטבח הגרוזיני, כמובטח - בסוף.

עוגת שמרים מתוקה המסמלת את הכלה

לחם/עוגה שהביאה אחות החמות, נקראת גם עוגת כלולות. מדובר בעוגת שמרים ענקית, מתוקה, תפוחה וגבוהה, המסמלת את הכלה ומברכת אותה בברכת – תיפחי לך נערה, והביאי לי צאצאים, תהי מתוקה ונעימה כמו גוש הלחם הזה. כולן קיבלו חתיכה מהעוגה, ספק לחם, ספק חלה, ובעיקר הרווקות התנפלו מיד לברכה.

סופגניות גרוזיניות ביתיות

אם החתן. הביאה בין היתר, את הסופגניות הללו, שהן הכלאה מעניינת בין ספינג' לסופגניות אפויות. היו עטופות להן בתועפות סוכר והיו טעימות טעימות, רכות, נעימות שבא לתפוח ולהעמיד צאצאים לרוב.

אלוהי הפחמימות!

ואיך אפשר בלי חצ'אפורי (הבורקס הגרוזיני), צ'ורצ'חלה (ממתק אגוזים), צ'יבוריקי גבינה (הסמבוסק הגרוזיני) ועוד טובים, רבים ופחמימתיים. לרגע חששתי לקריסת הדירה לזו שמתחת, מעודף משקל ומרוב כל הטוב הזה שהיה קשה מאד להפסיק לדחוס.

קיש מנגולד, פטריות וגבינת עיזים

קיש מנגולד, פטריות וגבינת עיזים

אני הכנתי (בין היתר) קיש מנגולד, פטריות וגבינת עיזים. לא היה לי באמת אומץ להכין מאפים גרוזיניים לגרוזיניות אמיתיות, ישר היו קולטים אותי. לכן – דבקתי במוכר והבטוח לי. לפניכם אחד מהקישים (מתוך 6) שהכנתי באותו היום. בצק פריך, מילוי מנגולד קצוץ בגסות, פטריות קצוצות, גבינת עיזים חתוכה למדליונים ורוטב רויאל. אשמח לתת את המתכון המלא בתגובות.

צ'ורצ'חלה (נקניק אגוזים)

קבלו מתכון לצ'ורצ'חלה, שהוא על תקן חטיף אנרגיה/בריאות במכבסת המילים שלי. למה? כי הוא מורכב קמח מלא, מיץ ענבים טהור ואגוזים טבעיים – לא קלויים, זה הכל. מי צריך את כל הזבל הממותג הזה כשאפשר להכין בבית חטיף כל כך טעים ואפילו סופר בריא.

למרות שבאופן מסורתי צ'ורצ'חלה באה (משום מה החלטתי שהיא נקבה) כנקניק – אגוזים שתפורים על חוט, אפשר גם להכין ללא הטרחה הזו גם בתבנית, ואז לחתוך לחטיפים ריבועיים. אני הלכתי עד הסוף ושלפתי את סליל החוט היחידי שיש לי בבית (באדיבות אמא) והמחט ויצאתי לתפור לי צ'ורצ'חלה אסלית (כמעט). נו אז מה אם נדקרתי 3 פעמים וזה לקח לי שעתיים.

לפודיז האנאליים שביניכם, המחפשים היכן טעיתי ושיניתי, ומי הייתה המיינקת הקווקזית שחוט התפירה נפל לה בטעות לרפרפת הענבים שהכינה במקור לברון מיכנהצ'ורצ'חשבילי השני, במאה הרביעית לפנה"ס, ולאלו שיודעים שהמתכון המקורי הוא בדיוק כמו של אמא שלהם, כדאי לדעת שלמתכון גרסאות רבות, והוא מבוצע שנים רבות כבר על ידי עמים רבים (קווקזים, ארמנים, טורקים, יוונים, קפריסאים וכמובן גרוזינים), וכל אחד עם היחסי קמח-קורנפלור-עם סוכר/בלי סוכר-מיץ ענבים טבעי/קנוי שלו.

מצרכים:

ליטר מיץ ענבים טהור (אפשר תירוש או כל מיץ ענבים קנוי אחר, בתנאי שהוא 100% מיץ טבעי)
אפשר ומומלץ לסחוט ענבים טריים (כהים) ולסנן לנוזל צלול

3 כפות סוכר חום או סוכר ענבים (לא חובה)

כוס קמח לבן או מלא (או חצי חצי)

כפית קורנפלור

500 גרם אגוזי מלך חתוכים לרבעים

כלים: חוט ומחט, מקום לתליה, או תבנית גדולה

הכנה:

תחילה החליטו אם מתחשק לכם להשחיל אגוזים בעזרת חוט ומחט או להכין יציקה אחת בתבנית ואז לחלק לחטיפים. האופציה הראשונה היא המסורתית והמושקעת יותר, והשנייה פשוטה ובכל אופן, לשתי התוצאות טעם זהה.

עבור האופציה הראשונה, השחילו חוט במחט (חוט באורך של כ-60 ס"מ), רצוי עבה, וצרו קשר בקצה. שברו האגוזים (עם האצבעות) לרבעים והחדירו המחט באמצע בעדינות רבה שלא לפורר את האגוז. השחילו כך אגוזים עד שאורכם יגיע לכ-25-30 ס"מ. הניחו בצד והמשיכו עד תום האגוזים.

אפשר גם להכין בצורת צמידים

אפשר גם להכין בצורת צמידים

לאחר שתפרתם את כל האגוזים והם מוכנים לטבילה, אפשר להתחיל להכין את הציפוי.

גם לי יש מגש מאיקאה.

גם לי יש מגש מאיקאה.

ערבבו הקמח, הקורנפלור והסוכר עם מעט מהמיץ ענבים וערבבו היטב לעיסה סמיכה נטולת גושים. הוסיפו את יתר המיץ עד לנוזל אחיד וחלק. חממו באש בינונית עד לרתיחה עדינה ובחשו בלי הפסקה עד לקבלת מרקם סמיך ודביק. משהסמיך המשיכו באש נמוכה לבחוש היטב לעוד כ-4 דקות. מיד אחר כך ניתן לטבול את חוטי האגוזים ברוטב, לתלות ולהניח ליבוש. מומלץ לחשוב מראש היכן אתם עומדים לתלות את הצ'ורצ'חלות, וכמו כן לקחת בחשבון טיפטוף אפשרי וזמן יבוש. הערה: אם לא בא לכם לזרוק את הרוטב שנותר בסיר, הוסיפו אליו עוד אגוזים (אפשר גם צימוקים, צנוברים, שקדים וכל מה שאתם אוהבים) בחשו היטב וצקו לתבנית. קררו ויבשו לכמה ימים. אז יש לחתוך לחתיכות קטנות כמו חיתוכיות. 

אחרי שהצ'ורצ'חלות מתקררות ומתיבשות (ניתן ליבש בטמפ' החדר) הן מתחילות לקבל את הצבע החום הידוע שלהן. היבוש לוקח כמה ימים ויש כאלה שמיבשים שבועות ואף חודשים. ככל שהיבוש ארוך יותר, כך טעמם וצבעם הופך עמוק ומרקמם פחות לח ורך. ניתן לעשות ציפוי שונה לאגוזים, שכבה אחת של ציפוי (שעדין ניתן לראות את האגוזים) או כמה שכבות, וזה נעשה כך: לאחר הטבילה הראשונה, תלו, הניחו להתקרר לכמה דקות וטבלו פעם נוספת לציפוי עבה יותר.

ביבוש

ביבוש

לאחר היבוש, כשהן עדין קצת רכות אבל כבר לא דביקות ולחות מידי, ניתן לפרוס לחתיכות אלכסוניות כדי שקו האגוזים יראה יפה יותר.

ומילה על תהליך ההכנה ללא התפירה: משהסמיך הרוטב, שפכו את האגוזים לסיר וערבבו היטב. צקו הכל לתבנית, קררו ויבשו היטב. חתכו לריבועים קטנים והגישו עם אבקת סוכר.  זה ממכר! המרקם סקוויצ'י שכזה, מזכיר קצת סוכריות גומי, או פודינג שנקרש, מתקתק עדין ופירותי עם בייט אגוזי רך. קשה לי לומר שזו הייתה אהבה מביס ראשון, אני מודה. אבל הטעם בהחלט "גדל" עליכם ואז כבר מאוחר מידי…

.

.

עדכונים על כל הפוסטים החדשים, כל המבצעים וכל ההטבות הבלעדיות לחברים של בייגלה – חינם ישירות לתיבת הדואר שלך.

דואר אלקטרוני *


.

 

קטגוריות:: FeaturedPorMelegירקותכלליכשרמתוקיםעוגותעוגיותצמחונישיר הסירים - כל המתכונים

תגיות:

אודות הכותב:

RSSתגובות (26)

כתיבת תגובה | כתובת טרקבק

  1. מאת אלנה:

    איזה יופי !!!!
    תודה על השיתוף, הצילומים,והחגיגה המישפחתית ניראת נפלא.
    אלו החיים האמיתיים, איזה כף.
    והמתכון נראה נפלא ולא פשוט אך שווה את הטירחה.
    תודה פור !!

  2. מאת עמרי:

    יצא לי לאכול צ'ורצ'חלה.
    היא הייתה סגולה, נראת כמו נר ולצערי זה גם היה הטעם שלה…):

    אז אני מחכה למתכון של הקיש…(:
    (ובמיוחד של רוטב הרויאל {מה זה רוטב רויאל?})

    • מאת Pormeleg:

      עמרי, גם אני טעמתי פחות טובים, בעיקר מפני שיש הבדלים בין מתכון למתכון, אבל זה מלא טעם, אני יכולה להבטיח לך :)

      הנה המתכון לקיש מנגולד, פטריות וגבינת עיזים:
      עבור תבנית קיש עגולה בקוטר 26 ס"מ, 8-10 מנות

      לבצק הפריך:
      200 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות
      300 גרם קמח
      חצי כפית מלח
      1 ביצה
      כף מים

      למלית:
      סלסלת פטריות שמפניון וסלסלת פטריות חורש
      חבילת מנגולד
      גליל גבינת עיזים
      מלח, פלפל שחור, כף וחצי תימין טרי או רוזמרין טרי

      לרוטב רויאל:
      (הנוזל שמדביק ומאחד את המלית לבצק ועושה הכל טעימי)
      מיכל שמנת מתוקה
      2 ביצים
      מעט מלח ופלפל לפי הטעם ומעט אגוז מוסקט
      כף קמח

      הכנה:
      לבצק הפריך: במעבד מזון עם להב, (או בידיים) מעבדים קמח וחמאה בפולסים עד לפירורים, מוסיפים ביצה מים ומלח ומעבדים עד לכדור בצק. עוטפים ומניחים במקרר לכרבע שעה. משהתקרר – רדדו (עם קימוח טוב שלא ידבק) לגודל שיכסה את תבנית הקיש ובעובי של כחצי ס"מ. רפדו היטב את התבנית ושלחו לקירור לכ-10 דקות במקפיא.

      למלית: קוצצים בגסות מנגולד, בעיקר את החלקים הירוקים, אבל לא צריך לסלקם בפנאטיות, ומחממים במיקרוגל כמו שזה (או מחבת עם מעט שמן זית) לכ-4 דק' עד שהוא מאבד מהנפח שלו, מסננים מהנוזלים. קוצצים בגסות פטריות וחותכים למדליונים את גבינת העיזים.

      רוטב רויאל: טרפו בקערה או קנקן קטן את הביצים, השמנת, התיבול, והקמח עד שאין גושים והתערובת חלקה.

      חממו תנור ל-180 מעלות.

      הרכבה: הוציאו את תבנית הבצק הקריר והניחו מעליו בפיזור את המנגולד המסונן, הפטריות החתוכות וגבינת העיזים, תבלו במעט מלח ופלפל .
      צקו מעל כל זה את רוטב הרויאל, ובתנאי שלא תגדשו מידי והכל ישפך. הוסיפו עוד קצת תימין או רוזמרין ומעט פרמזן מגורד.
      שלחו לתנור לכ-30 דקות, או עד הזהבה וכשהנוזל הופך מגובש ויציב (נסו להרטיט את התבנית ולבדוק האם העסק עדין רוטט או לא).
      קררו לטמפ' החדר, ואכלו גם בטמפ' זו (חימום עלול למוטט את יציבות הקיש).
      ניתן להכין גם עם ירקות אחרים כמו: בטטות קלויות, פלפלים קלויים, עגבניות שרי חצויות ונטולות זרעים, חצילים, כמה סוגי בצלים, ניתן להחליף לגבינה מסוגים אחרים כמו גבינה בולגרית, פטה, קשקבל וכד'.

      • מאת עמרי:

        נשמע מעולה.
        את הרוטב, בדיעבד, אני מכיר (אם כי ביני לבים עצמי לא מכנה או רוטב).
        ינוסה בקרוב, אני לא משתמש כמעט במנגולד במטבח שלי ואולי הגיע זמן..
        אגב, את מה לא לסלק בפראות, את החלקים הלבנים או הירוקים?

    • מאת סאידה:

      אני לא יודעת היכן בדיוק טעמת את הממתק הזה, או שהוא הוכן בידי משהיא שלא ממש מומחית בכך , כי הטעם של הצ'ורצ'חלה ממש לא טעם של נר אלא טעם ענבים ודבש מדהים שקשה מאוד להפסיק לאכול, צר לי לשמוע שזאת היתה החוויה שלך מהטעם המדהים שלו

    • מאת אודי:

      כי השתמשו במיץ ענבים מלאכותי ולא במיץ ענבים טבעי. כחצי גרוזיני מבין את ההבדל. הטעם של האורגינל חלום!!!

  3. מאת אלנה:

    אני טעמתי אותן מנשים שיודעות להכינן והן טעם גן עדן.
    זה ממכר.
    נראה שהמתכון שלך מנצח.
    ידוע לי שבגרוזיה כיום שיכללו את זה עד לדרגה של שימוש בשמפניה טובה , לעשירים שבקונים.

    הרבה תיירים מישראל שמבקרים בגרוזיה כיום חוזרים עם המתוקים הבריאים הללו כמו אוצר בידם.

  4. מאת טובה:

    כמו שקוראים ספר טוב – הרגשתי ממש חלק מהעלילה, ובמקרה הזה – חלק מהחגיגה. חוויה ססגונית ומופלאה… תודה.
    מזל טוב, ובשעה טובה ומוצלחת לזוג הטרי ((:

  5. מאת חנה:

    הכל נראה מקסים.

  6. מאת מלי ושי-לי:

    אין סיכוי שאכין את זה זה ניראה לי בילבול מוח… יש למישהו מושג איפה קונים?

  7. מאת שיר:

    ווואו וואו וואו ושוב וואו
    מדהים
    הסיפור התמונות המתכון
    מרתק

  8. מאת עלינה ג:

    לא הולכת להכין את הממתק
    אבל אירוח נהדר וכתוב שנון ומצחיק
    המון תודה עלינה
     

  9. מאת לימור:

    מכירה את הממתק הזה הוא טעים מאוד…מקווה שהמתכון אמין כי בהחלט מתכוונת לנסות.דרך אגב מה עם יתר המתכונים לחלה לקיש? בבקשה….

    • מאת Pormeleg:

      אם תעקבי אחר הוראות ההכנה והכמויות יצא לך כמו בתמונות. אני מקווה. מתכון לקיש יש בתגובה למעלה.

  10. מאת לאה:

    פורמלג היקרה קוראת את הפרסומים שלך שאני אוהבת. את כותבת ממש יפה וכתיבתך מזכירה לי נגינה של וולס….
    יש לי בלוג ששם אני מפרסמת מאכלים גאורגיאניים.
    שמי לאה ספיר סופרת ומחברת הספר מאכלים גאורגיאניים.
    לדיאלוג בעניין הצ'ורצחלה "מחרוזת אגוזי המלך" שהצגת כאן מאוד חשוב להוסיף גם מעט דבש זה נותן לו ברק יפיפה… לא חשוב מי מכין אותו חשוב איך מכינים אותו.
    כי טעמו של צורצ'חלה שהוכן כהלכה הינו, מיוחד וערב לחך עד מאוד. עוד משהו שחשוב שרצוי שיפנימו כולם ללשון אין עצם …
    אבל לא חשוב…. לאדם שעושה למען אדם אחר חשוב מאוד לפרגן… אז ערב נעים לך יקירתי ותמשיכי לכתוב…
    בהערכה לאה ספיר.

    • מאת Pormeleg:

      הי,
      אבדוק את הספר שלך בהזדמנות ואנסה גם את תוספת הדבש.
      שמחתי להכיר את הביטוי (שגיליתי שהוא במקור גרוזיני אף הוא!) "ללשון אין עצם"
      ערב טוב ותודה רבה.

  11. מאת דלוש:

    מנוכחותי ביום המפרך והשמח הזה ובהכנות הרבות שהיו בימים לפני, אני יכולה להעיד על פועלך הרב ועל המאמצים הרבים שהשקעת בהכנת האוכל, במבחר ובצורת הגשתו.

    מהמעט שהצלחתי לטעום, ממה שנשאר, כרגיל היה מאוד טעים.

    פרגונים ומחמאות על האוכל הטעים אני עדיין מקבלת מדי יום.

    תמיד ידעתי שעשיית צ'ורצ'חלה זה דבר מורכב. אני בהחלט אנסה לעשות לפי הוראותייך.

    כן ירבו השמחות, דלוש (:

  12. אני זוכרת שאכלתי את הקינוח הזה במסעדת ננוצ'קה וזה היה לי סופר טעים! נראה לי מאוד מסובך להכין את זה ולכן אשים פעמיי בהזדמנות לננוצ'קה כדי לטעום מהמעדן הזה.

  13. מאת רחלי:

    מה עושים עם החוט בתוך האגוזים אחרי שהחטיפים התייבשו ונחתכו?

  14. מאת לילי:

    הצ'ורצוחלה ממתק טעים טעים טעים, טעמתי אותו פעם ראשונה בשוק התבלינים באיסטנבול. מאז אני מתה על הדבר הזה. איפה יש לקנות אותו בבקשה.

השארת תגובה