כל הדרכים מובילות לאמא

שישי בבוקר ורותם חומק לעבודה. אמא מתקשרת לבדוק האם מתחשק לי להביא את "הנכדים" ולבשל יחד צהריים, לשבת, לאכול ולקשקש. לאפות, עוד קצת לבשל, לטעום, ועוד קצת לרכל. אני ישר קופצת על ההזמנה. מה יכול להיות טוב מזה.

הנכדים הקטנטנים כבר למודים ומסיקים על פי הטון בטלפון וטריקותיהם של ארונות ומגירות הלוך ושוב, שהולכת להיות פעילות מהנה הכוללת לשם גיוון גם אותם. הם נרגשים במיוחד בזמן שאני גורבת גרביים ונועלת נעליים. זה שדומה לבייבי שרימפ קריסטל VS בראד פיט (מצד ימין) אפילו מנסה לעזור לי להחליק את הגרב במעלה הרגל בקלות יתר, ומעביר איזו לשון רטובה. השמאלי, או בשם החיבה שלו – קבב שרוף, מביט בי בפנים זעופות איתן נולד, וגוער בי  בגביניו "נו כבר, כמה זמן".

הם מתים על "סבתא" והיא עליהם. עבורה, בניגוד אלינו, הם תמיד נראים נורא רעבים ותמיד נראים רזים מידי. אצלה, בניגוד אלינו, תמיד יש שאריות של עוף, קציצות ודברים טובים וחלבוניים. אין כמו סבתא בעולם. גם אם אתה בסך הכל כלב שנזרק לרחובות ביום בהיר אחד, והפכת לאסיר המועמד להרדמה.

Oh, HI!

!Oh, HI

גם הנכדה הסוררת, זו שאינה מגיעה לביקורים, אינה מקופחת וזוכה ליום כיף. צהריים שלמים לעסוק במלאכה האהובה עלייה כל כך – שינה וטיפוח נטולי הצקות וקנטורים מאחיה המשופמים. המיטה כולה תהיה שלה, וכך גם קערית המים הגדולה, עליה עוד ישנה מחלוקת למי הייתה שייכת קודם, הכריות, הספה, ערימות הבגדים הנקיים, מדפי הארון, הכל לרשותה לצהריים אינטימיים.

את עדין כאן?

את עדין כאן?

אצל אמא הכי פשוט והכי טעים. בלי שטויות. הכל בסיר, הכל מתערבב זה בזה מבלי כל התחשבות כזו או אחרת בחוק כזה או אדיוטי אחר של מה מתאים עם מה, ומה מתכתב עם מה. כל המטבחים חיים בדו-קיום מופלא יחדיו. מה שטעים ובהישג יד, נכנס אל הסיר ומעשיר את הבית בניחוחות של איזה כיף שבאתי. ריח המשכיח את כל הניסיונות המטופשים לעיתים לסעוד היטב במסעדה, או לברוח לאיזה בית קפה עמוס, שבמילא יזכו להלעזה.

כדורי בשר נימוחים בתבשיל חמצמץ של חומוס, מנגולד ועגבניות

לקציצות: 500 גרם בשר בקר טחון, 500 גרם בשר עוף טחון, 2 ביצים, 4 כפות גדושות פירורי לחם, כפית מלח, כפית פלפל, כפית כמון, כפית כורכום, חצי כפית פפריקה מתוקה, כפית פטרוזיליה יבשה או לפי טעמכם.

לתבשיל/מרק: 2 בצלים גדולים קצוצים, חבילת עלי מנגולד חתוכים בגסות, 2 כוסות גרגרי חומוס מבושל מראש, 4 ראשי שום שלמים, 3 עגבניות בשלות קצוצות גס, מלח, פלפל, כפית כמון, וכפית כורכום לפי הטעם.

הכנה: מטגנים הבצל בשתי כפות שמן, מוסיפים חצי מכמות עלי המנגולד (כולל החלקים הלבנים!) ומקפיצים מעט, מוסיפים חומוס, מתבלים. מערבבים ומקבבים את הקציצות, מניחים אותן בסיר, מוסיפים מים שיכסו את הקציצות. מעל הכל מוסיפים את יתרת המנגולד, העגבניות הקצוצות ואת ראשי השום השלמים (החדירו אותם פנימה היטב, כך שיכוסו בנוזל). בשלו לכשעה וחצי בחום בינוני-נמוך. מומלץ להגיש עם קוסקוס מלא ומהיר להכנה ועם כמה זילופי שמן זית טוב.

הלהיט האמיתי בסיר הוא ראשי השום.

הלהיט האמיתי בסיר הוא ראשי השום.

אני בדרך כלל לא מערבבת סוגי בשרים, משהו לא נראה לי בדיוק "בסדר". אבל כך טוענת היא, שהשילוב מביא לקציצה סופר נימוחה וטעימה. והיא אכן צודקת. התבשיל יוצא נהדר, עשיר בטעמים ומרקמים, בשר סופר רך, והחביב עליי ביותר הוא ראשי השום הרכים והמתוקים שאני שואבת מיד אל קרבי מבלי להותיר להם זכר.

מרק מאש, סלרי וארטישוק ירושלמי

מצרכים: 500 גרם שעועית מאש שטופה (עדיף לאחר הנבטה קצרה), בצל גדול, חבילה בינונית של סלרי כולל עלים – קצוץ, קילו ורבע ארטישוק ירושלמי שטוף ומנוקה מחול (לא קלוף), חצוי לאורכו ולרוחבו (ל-4 חלקים), חבילת עלי מנגולד קצוצים (אופציונלי), גזר אחד שלם לטעם, מלח, פלפל, כף כמון. להגשה: יוגורט (רצוי עיזים).

הכנה: בסיר גדול מטגנים במעט שמן זית הבצל, מוסיפים חצי מכמות הסלרי הקצוץ והמנגולד, מאדים לכמה דקות, מוסיפים את שעועית המאש, מערבבים ומאדים עם השמן לעוד מספר דקות, מוסיפים מים רותחים עד לחצי מהסיר. מוסיפים את הארטישוק הירושלמי, הגזר והתבלינים (ללא המלח), מוסיפים את יתר הסלרי ומים לכיסוי. הוסיפו מים לאורך הבישול מפני שהמאש סופחת המון נוזלים, כך שתתקבל צפיפות מרקית. בשלו לכשעה בחום בינוני. משהמאש והארטישוק הירושלמי התבשלו והתרככו, תקנו תיבול במלח, פלפל וכמון. מומלץ לאכול עם יוגורט עיזים מעל. תענוג אמיתי.

סלרי, מאש וארטישוק ירושלמי הם שילוב מגן עדן

סלרי, מאש וארטישוק ירושלמי הם שילוב מגן עדן

מומלץ מאד עם יוגורט עיזים סמיך ופיתה קלויה עם זעתר

שעועית המאש הירקרקה והאדמתית משתלבת מדהים עם טעמי הסלרי החמצמץ והעשיר, וכמובן עם השורשים "הירושלמיים" שטעמם עז ומופלא. כמו תפוח אדמה משודרג. חלק מהטעם העשיר והאדמתי של המרק הוא בזכות קליפתו של הארטישוק הירושלמי, כך שאין באמת צורך לטרוח ולקלף, אולי רק את החלקים הבאמת מלוכלכים שקשה לקרצף עם מים. הכי חורף שיש, ועם היוגורט מעל – מעדן!

שבלולי חצילים של בית

מצרכים: בשרם הקצוץ של 2 חצילים שרופים היטב על אש גלויה, חבילת עלי פילו, 250 גר' גבינה בולגרית, כוס יוגורט עיזים סמיך, 3 כפות קשקבל מגורד, אפשר גם ריקוטה או כל גבינה מוצקה אחרת שאתם אוהבים, גם קוטג', מלח, פלפל, כף זעתר טרי קצוץ ומעט שמן זית.

הכנה:  שרפו את החצילים באש גלויה עד שיראו מפויחים לגמרי ורכים למגע. קלפו וקצצו אותם, סננו מעודפי המים והניחו להתקרר מעט בצד. ערבבו החצילים יחד עם הגבינות ותבלו. קחו עלה פילו ומשחו אותו בשמן (חמאה מומסת/שמן קנולה/שמן זית), מעליו הניחו עוד עלה פילו ושוב משחו אותו בשמן. חצו את שני הדפים לחצי בדיוק באמצע. הניחו בערך 2 כפות מהתערובת בשורה בקצה הפילו וגלגלו לצינור. את הצינור שבללו לצורת שבלול. המשיכו למלא ולשבלל גם את החצי השני (כלומר, מכל שני דפים יוצאים 2 שבלולים). הניחו בתבנית את כל השבלולים על גבי נייר אפייה ומשחו במעט שמן. צפו בשומשום או קצח. את השבלולים אפו בתנור שחומם מראש ל-180 מעלות, לכ-30 דקות עד הזהבה.

הכי טעים בעולם

הכי טעים בעולם

מאפה החצילים יוצא כל כך ריחני, פריך, ובטעמים מופלאים של חציל מעושן וגבינות מלוחות וחמימות. הכי כיף. את המאפים ניתן להכין עם תוספות אחרות כמובן, למשל – פטריות, תרד, פלפלים קלויים וכו'. קל להכנה והרבה יותר בריא מבורקסים קנויים שופעי מרגרינה.

אין כמו להתפנק אצל אמא. לבשל, לאכול, לשמוע רדיו חזק, להגיד כל מה שעובר בראש, להזכר. לא משנה בני כמה אנחנו. והחלק הכי טוב – בסוף לא צריך לעשות כלים!

.

.

לקבלת עדכונים על פוסטים חדשים, הטבות ומבצעים
הכניסו את כתובת המייל בבקשה:

.

קטגוריות:: FeaturedPorMelegאוכל צמחוניבשרירקותכלליכשרמאפיםמרקיםמתכונים

תגיות:

אודות הכותב:

RSSתגובות (17)

כתיבת תגובה | כתובת טרקבק

  1. יאמי יאמי!

    יו, איך אני מנסה להיות אמא כזו עוד לפני שיצאו הילדים מהבית…
    בינתיים מצליח לי ושיש-שבת הוא התכרבלות הדדית של רובנו בבית, לא משנה מה מזג האורי, כשכולנו מכווני הבעת משאלות גסטרונומיות, מימושן וחיטוט בסירים.

    נשיקות על פוסט מקסים!

  2. מאת נעמה פלד:

    אויש, איך שאני מתגעגעת לאמא שלי. יש לי ים של דמעות בעיניים. אני נינט? בוקר טוב, ניצנים!

  3. מאת עמית כהן:

    נגעת בנקודה רגישה… כואבת.
    הגעגועים למישהי רחוקה. הצילומים שלך מרגשים לא פחות מהרעיון.

  4. מאת רווית:

    ללקק את הפוסט הנפלא הזה.
    יופי של אוכל עם צילומים מעלפים.

  5. מאת דלית:

    כיף של אימא
    טור מקסים מרגש וטעים
    המרק נראה טעים בטירוף אצלי עוד הערב..!

  6. מאת elka:

    Pormeleg dear,

    Wonderful writing! had to tell you although its from far away and in English…write more! I im in Beygale for the posts of Naama and yours!

  7. מאת איה ו.:

    אחד הפוסטים היפים שקראתי לאחרונה. והטעימים. אין על אוכל של אמא.

  8. מאת שייש:

    מה עם הנכדה השניה ?

  9. מאת Pormeleg:

    כיף לחזור מהעבודה ולראות את כל התגובות. תודה לכולם!

  10. מאת ערן:

    פוסט מרגש!

  11. מאת ורדיתי:

    מרגש ומקסים.. כבר הדפסתי את כל המתכונים
    (חבל שאין גרסאות הדפסה כמו במקומות אחרים)
    הנכדים מתוקים!! (:

  12. מאת ליאת:

    רשומה עם מתכונים נפלאים .
    אהבתי

  13. מאת רותם:

    הלו פורמלג!
    הכנתי מנה שלך והיא יצאה כה משגעת וכה מהממת עד שצילמתי כדי לשתף בפייסבוק.
    אלאס, הפייסבוק שלך כבר לא בנמצא. אם כן, דעי שהמנה שלך של רביולי במילוי ריקוטה ומוצרלה בתוספת של פטריות ונתח שייטל (סינטה במקרה שלי) נכנסה ברוב הדר לפנתאון.

  14. מאת יעקבב:

    כאשר ראיתי את תמונת הבורקס-חצילים המרהיבה נזכרתי במאפה-אלוהי שהכרתי בילדותי והנקרא :?פרוג'אלדה".
    אם מישהו מכיר איפה ניתן לרכוש מהמאפה הנ"ל אהיה אסיר תודה לו.

  15. מאת עדי:

    נפלא, כמה צחקתי, את כותבת נפלא.
    יופי של פוסט

  16. אוו. המרק סלרי, מאש, ארטישוק ירושלמי נראה ממש מעניין. הצתת את דמיוני. תודה.

השארת תגובה