דרושה מלכה, או לפחות קיסרית!

דיר אליזבת,

אני מקווה שגלוייתי זו מוצאת אותך בקו הבריאות ולא מפריעה לך לאחוז באיזה קיוקמבר סנדוויץ' או לצפות באיסטאנדרס. שתהיי בריאה, אליזבת, איזה יופי של טלוויזיה יש לך פה. אפילו הפריחות של תכניות הבוקר מדברות אנגלית במבטא הנכון. איך שאת מצליחה ליישר קו עם כל הנתינים, או שזה בעצם הפוך. כי רק בישראל מיישרים קו עם הנתינים, שלא יפתחו עוד קבוצת שנאה בפייסבוק. פה הנתינים מיישרים איתך קו. Bless you איך שאומרים.

ממושמעים פה הנתינים, המלכה עליזה, גם אם לא מאד עליזים. די עם האף באדמה, ולא מסיבות מוצדקות. הנה, תראי אותי, כבר שלושה ימים רצוף, הולכת לך ברחובות, מחייכת לכל עבר, מתרשמת מהבניינים ואפילו מזג האוויר מחייך. טוב, זו לא עבודה שלך, עם כל הכבוד לך, המלכה עליזה, זו עבודה של מדליק השמש שנתן לכם נושא יפה לשוחח עליו. השמש הזו שהפציעה בחייכם לשלושה ימים רצוף. אף טיפת גשם אחת, אה? את חייבת להזמין אותו יותר. בעצם, למה לא תתני לו איזה אות? "אביר המזג אוויר" כליפא. דווקא יפה. וזוגתו הנאה, מוזמנים לתה של חמש. נקשקש לנו, על מזג האוויר כמובן ועל "נשות הכדורגלנים" או על "אין כמו אסקס" או על מיסטר דארסי, מה שבא לך. איתי אפשר לדבר על הכל, גם על קו אונידין ועל כל התכנים ב- hello.

אני פונה אלייך כי יש בדעתי לעשות עיסקה, כזו שתועיל לשתינו. לא, אני לא מתכוונת לקחת את קמיליה הגרושה שעשתה לך כאב ראש לא קטן, להחזיר אותה בתשובה ולהעלים אותה בסמטאות מאה שערים. אני מתכוונת להביא לפה יותר את "מזריח השמש" או "מדליק הבויילר" שבארץ הקודש קוראים לו "מוריד הגשם" ואמא שלו קוראת לו "דודי", כאורח שלך. הוא יסדר לך את המצב רוח הלאומי ואני, כדי לא להפריע לו בעבודה, בדיוק אעשה קניות בהרודס ואוכל במסעדות שוות, אם בא לך תבואי בכייף. רק אל תעשי ענין מכל קיוקאמבר שאת מוצאת, אפשר לעשות ממלפפונים עוד כמה דברים. הסינים, bless them, עושים כאלה תעלולים עם מלפפונים, וגם התאילנדים. לא, לא מה שאת חושבת, איזה ראש מלוכלך יש לך, מלכתי. מחוזית, מחוזית, אבל מציצה באמצע הלילה בערוץ של המבוגרים. אה? בקיאה בהבלי העולם הזה. שתהיי בריאה. איך שאומרים "החטא והשופטת".

את לא רוצה אזרחים עליזים, ליזי? זה לא טוב למלוכה? המזג אוויר השימשי יהפוך אותם לפעלתנים ואז זה יכניס להם כל מיני רעיונות לראש והם ירצו להפיל את השלטון? "מלחמות כבר לא קורות בחורף…" גם את מעריצה את סי היימן? היה לי פוסטר שלה ליד הפוסטר של פול יאנג, רק שתדעי. יש ביננו המון מן המשותף, ליזי. כן, באמת אוהלים לא ממש יבואו טוב ליד ארמון בקינגהם, את צודקת. וגם דפי ליף, שחושבת שאלי ישי גבר-גבר, לא תדע להתנהג בארמון וגם לא תדע להתלבש. אולי את באמת יודעת מה טוב לאזרחים שלך, עליזה. עליזות לא טובה להם. הקור והגשם מכניס אותם הביתה מוקדם, הישר לזרועות שלל ערוצי הבי בי סי המעתירים. וזה טוב לך.

אבל עליזה, גם לנו מגיעה שמחה. היינו נתינים שלך, את זוכרת? זה לא היה לפני הרבה זמן. ומאז סבלנו נורא. כן, היתה הורה ברחובות כשלקחת את ה"כלניות" שלך והלכת. מה זה ריקודים היו ובכפר סבא אפילו חילקו עוגות בחינם לילדים, תשאלי את קירשינבאום, הוא לא מפסיק לדבר על זה. השארת אותנו ללא אוייב משותף לשנוא, והרי אין דבר מגבש ומאחד יותר מאוייב משותף. הלכת ואנחנו התחלנו לאכול אחד את השני בלי מלח ולשנוא את כולם. את השכנים, את האשכנזים, את המרוקאים, את הערבים, את העובדים הזרים, את ביבי, את רבין, את מי לא? אפילו שנאה עצמית זו לא מילה גסה. רק את גלעד שליט אנחנו אוהבים, לעת עתה, כמובן. חכי שהוא יחזור הביתה, כבר נמצא סיבות לשנוא גם אותו, שלא ירגיש שונה. זה מוזר, המלכה, עליזה, למרות שחלמנו על מדינת יהודים והסבים שלי הלכו מכות בעירק ובפולין כדי שזה יקרה, מאז שהלכת  נהיה לנו עצוב, עם הבלחות של שמחה פה ושם, לא יותר. לא משהו ארוך טווח, לא משהו לכתוב עליו הביתה, אפילו לא גלויה.

http://www.youtube.com/watch?v=4L_P60kiFRE

כולם אומרים שאנגליה יקרה, אבל אני קניתי אתמול טמפונים בבוטס ברבע מחיר מבארץ, הוצאתי לך את התיאבון? סליחה מלכתי. לא התכוונתי. הנה, בואי נדבר על אוכל. את מבינה כמה אני מאושרת למצוא פה דים סאמיות מעולות ומסעדות סיניות שהטבח שם הוא באמת סיני, אולי אפילו כזה שהשתלם כשוליה בהונג קונג, ולא פועל תאילנדי, שהתחתן עם הבת של הבוס וזה הפך אותו באחת לטבח סיני מהולל שיש מאחוריו שושלת של טבחים מהוללים לא פחות שמשתרשרת עד לשושלת מינג, לפחות.

"יש לי הרעלת דים סאם" קיטר מדליק השמשות על בטן מלאה. "אני לא יכול לראות יותר דים סאם!" הוא התפנק. את קולטת המלכה עליזה? הרעלת דים סאם! שלושה ימים רצוף, אנחנו אוכלים את הפלאים המאודים הקטנים האלה והוא מרים ידיים. חכי שיחזור לארץ הקודש ויתחיל לאכול לכולם את הראש שאין פה דים סאם כמו שצריך ומה זה צריך להיות. אל תתפלאי אם הוא יקים איזה דף מחאה ותוך יומיים הוא יהיה עם 100,000 אוהדים.

אז אתמול, במקום ללכת לעוד דים סאמיה בערב, החלטנו להרחיק מעט, אבל לא מאד וללכת לארוחה קיסרית. סינית, כמובן, כי עדיין זרם לנו קצת דם בגוף וגמרנו אומר להחליף את כולו ברוטב סויה. איך שאת רואה, אנחנו רציניים. אז אולי בכל זאת בא לך למלוך עלינו? עדו פולק שלח אותנו ל HUNAN. סינית עכשיוית שמגישה ארוחת טעימות.

אנחנו גם ממושמעים. הארוחה אתמול, במסעדת הונאן, היתה ארוחת "נעשה ונשמע". ארוחה ללא שאלות. השף מחליט בשבילך מה תאכל ואתה אוכל ומשלם. אתה יכול להגיד בהתחלה מה אתה לא אוכל, ואם בא לו הוא מתחשב. אני למשל אמרתי שלא בא לי אוכל חריף, המלצרית הינהנה וחייכה, ושלחה מנות חריפות עד כדי כך שאני לא מרגישה את הלשון שלי עד עכשיו (ולכן אני מלקקת לך בלי הכרה, למה מה חשבת?). זה קצת הזכיר לי את הימים היפים בהונג קונג בהם הייתי נכנסת למסעדה, מעיינת בתפריט עם אותיות סיניות, לא מבינה מילה ומהנהנת למלצר. "את זה" הייתי מצביעה על המחיר ומקבלת ארוחה מטורפת, מלאה באסונות ותפארות. מנות לא אכילות לצד מנות מדהימות שאני לא יכולה לשכוח. מנות שלא ידעתי ממה הן עשויות ואולי טוב שכך, מה שלא יודעים לא מגעיל. לא ככה?

רוצה לשמוע מה אכלנו, המלכה עליזה? הנה זה בא. תכיני איזה כריך מלפפונים בהישג יד או איזה פוריג', כי זה יעשה אותך נורא רעבה.

מרק עוף וחזיר מוגש בכלי במבוק עם נטיפי ביצה, בצל ירוק, עוף טחון, שלוטס וג'ינג'ר. חלבון הביצה נותן למרק גוף ואנחנו הכנסנו את היופי הזה בשלוק אחד לגופינו. טעים.

רול חסה עם קציץ מבושם של עוף. קוביות מקרוסקופיות של גזר, בצל ירוק, סומסום,סויה, שמן סומסום. מגלגלים ואוכלים. קרנצ'י בחוץ, מעולה בפנים ואפילו לא מטוגן כמו אגרול. סוג של בריאות טעימה.

כיסון תמים למראה נחת מולינו "ספייסי צ'קן וון טון" אמרה המלצרית באנגלית במבטא זר. מזריח השמשות זרח. אני חישבתי את קיצי לאחור. חריףףףףף! ביקשתי בלי חריףףףףף! למה מדפדפים אותי פה?! אני גומעת חצי קנקן תה ושולחת במלצרים מבטים מאיימים, מקווה שהם יעבירו את המסר לשף. הם מתעלמים ולא מעבירים אליו לא מבטים ולא שיחות.

גם העם היושב בסוכות ואוכל דגים ממולאים קיבל יצוג נאה. גלילת ביצי דג קוד שהיא בעצם סוג של גפילטע פיש. בחוץ דג קוד, בפנים ביצים ומסביב ג'לי. טעים, ממש ובעיקר מכבה שריפות. אולי אני בכל זאת בשלה לנסות גפילטע פיש? בפעם הבאה ב"מפגש רקפת" אני מנסה.

בקר חריף עם צ'ילי, בצל ירוק וים של שמן צ'ילי. זוכרים שביקשתי להתחשב עם החריפות? אז אולי תבואו אתם להיות מלצרים פה? כי פה לאף אחד לא אכפת ממני. מזריח השמשות קרן מאושר. "כל כך טעים, נמה!" האיש מאוהב. יש מצב שהוא מחליף אותי בפרה קצוצה דקיקות.

למי אכפת? אם הוא מחליף אותי בפרה קצוצה, אני מחליפה אותו בכופתאות חסילונים ממולאות תרד. לא אין כאן בצק, אמרנו בלי דים סאם, נכון? הבצק הוא בשר השרימפס והמילוי תרד עדין. מופלא ומענג. רציתי לבקש עוד, אבל בארוחת 20 מנות, לא מבקשים כלום, רק קיבה שניה, שלישית ורביעית.

שעועית פריכה בשום ובטמפורה. טעימה ונחמדה כמו ששעועית טריה בטמפורה יכולה להיות. טיפה שום, טיפה טיגון וכל אחת מאיתנו מסודרת.

זוכרים שמה שלא יודעים לא כואב ולא מגעיל? אין דבר שאני יותר שונאת מצפרדעים. זו חיה דוחה, ויסלח לי קרמיט. מנה ששילבה את קרמיט ואת מיס פיגי נחתה על השולחן והייתה חבובה אמיתית. "רגלי צפרדע בציר חזיר עם מורנינג גלורי". אין לי מושג מה זה מורנינג גלורי. במורנינג שלי אין שום גלורי רק קיטורים ומונינג… כמו לכל דבר שאין לנו מושג מה טעמו סיכמנו "יש לזה טעם של עוף". אבל עוף טעים.

עוגות דלעת קמטוגנות, קטנטנות, מתוקות ומשגעות.

סלט מדוזה נחמד, מתקתק ולא מעקצץ.

וה-מנה שלך, המלכה עליזה, צדפות סקלופס מאודות ובשרניות על מלפפון ממולא בדג. ה-מנה! ה-מנה! את רואה שאפשר לעשות עוד כמה דברים עם מלפפונים? ניסית פעם להחמיץ עם שמיר ושום?

ועכשיו מנת קיסרות. כזו שמולכת על כל הארוחה. בטן חזיר בחמשת התבלינים. אין לתאר. כל כך טעים, כל כך מיוחד, עשוי לשלמות. אניס בקצוות, שומני ולא בריא וכמו קייסרים טובים אנחנו מחסלים את כל המנה ומבקשים תוספת.

אחר כך באו ספרינג רול וטלה עם שום וגם, כי כבר מזמן לא היה חריף מאד… קלמארי חריףףףףףףף!!!!! עם צ'ילייייייייי. אני יורקת את הקלמארי לתוך המפית ושוכחת את הנימוסים שלי. עשן יוצא לי מהאזניים והאיש שאיתי, שאוכל בשלווה הכל, כאילו כלום, כאילו שדה של של צ'ילי לא נקצץ לו עכשיו לתוך הפה. דמעות זולגות מעיניי. מזריח השמשות מוזג לי תה והופך באחת למכבה השריפות.

אחרי שמכבי האש מתפנים מהזירה מגיעות שלש מנות ממש שוות, שבשבילן כל זה היה שווה.

עוף צלוי עם סטיקי רייס. נכון, בתחילת הארוחה אמרתי למלצרית שאני לא מתה על עוף. מסתבר שהמלצרית לא מתה עליי והחליטה בשבילי שעוף זה דווקא טוב בשבילי. החליטה וצדקה. עוף מתקתק עם אורז דביק וטעים. לא חריף, אכיל, נחמד לבריות. אני מברכת את המלצרית בבנים זכרים לרוב וגומרת את המנה עד תומה.

ברווז ארומטי הוא סוג של פקינג דאק, רק לא שטוף במקלחות שמן וקרמל. צלוי, עם חביתיות, רוטב הוי סין, מלפפונים (אהת, המלכה אליזבת?!) ובצל ירוק. טעים כמו שרק ברווז בחביתיות יכול להיות טעים. אנחנו מגלגלים ושואפים את הגאונות הזו לקירבנו. תנו לנו עוד מהסיגרים האלה ולא נבקש אף סיגריה לעולם.

ומנה כמעט אחרונה, אך כזו לזכור ולא לשכוח. סוג של אחרונה חביבה, אבל המילה חביבה קטנה עליה. באס מאודה, משובח, קצת רוטב סויה, טיפונת ג'ינג'ר וזהו. תפארת. פשוט פשוט ולא בא להפסיק לאכול.

אנחנו חותמים בבננה מטוגנת עם גלידת שוקולד לבן ותוהים אם זה יהיה ממש מזעזע לבקש עוד סי באס. אנחנו מתאפקים. גם ככה קשה לנו להתגלגל בחזרה למלון. שילמנו 117 פאונדים כולל המון תה ובירות ויצאנו שמחים ומתגלגלים.

זהו המלכה אליזבת, סיימתי. עכשיו שאת יודעת שאני אזרחית למופת ונתינה שגומרת הכל מהצלחת, גם אם נורא חריף לה, אולי בכל זאת בך לך למלוך אצלנו קצת? או שאולי את מעדיפה שנבוא אלייך, אני וכל אזרחי ישראל, או אולי רק אני ומזריח השמשות?

רק את מזריח השמשות את רוצה?! אותי לא?! היית מתה! עד כאן!

אנחנו הולכים מפה, להוריד גשם בארץ. היי שלום ותודה על הדגים.

שלך, בהכנעה,

נתינה שכולה לקיחה, נעמה.

נ.ב: אם את עסוקה ולא מתאים לך להשגיח עלינו, אז אולי מיסטר דארסי יכול?

 

Hunan

Pimlico Rd 51

www.hunanlondon.com
020-7730-5712

קטגוריות:: Featuredאוכלים בחוץהמזלג המעופףכללילונדוןנעמה פלד

אודות הכותב:

RSSתגובות (12)

כתיבת תגובה | כתובת טרקבק

  1. מאת אמיר:

    החיים שלך דבש מלכות.

  2. מאת אורית:

    חיים קשים קשים..כואב הלב.

  3. מאת טובה:

    "המלכה עליזה"… אהבתי ((:

  4. מאת שורה:

    שתהיי בריאה איזה כמויות…..איזה כושר בליסה….
    ממש רע לי

  5. מאת טבחיקו:

    לפני כ35 שנים היתה בחיפה, בבתגלים מסעדה סינית נדמה לי ששמו של השף היה צ'ו. למיטב ידיעתי הוא היה סיני ממש ויתר הטבחים גם כן סינים.
    זכור לי שבשתי הזדמנויות אכלתי מן ארוחה דומה לזאת המתוארת בכתבתך. היה נפלא עובדה שעדין זוכר אותן ארוחות……

  6. אחחח, תענוגות החיים, איזה כיף.
    ועכשיו דבלין?

    חג שמח,

    מגי

  7. מאת נדב פרץ:

    הייתי בחבל חונאן בסין בערך יום וחצי . מעבר לכך שזהו חבל הולדתו של היו"ר מאו דזה דונג , הכל שם חריף ברמות שאי אפשר לתאר. טעים אבל חריף . הכל שם מושרה ,מטוגן ,מוטבל ומבושל באדום האדום הזה ..זכור לי מאכלים של טופו עשוי בשומן חזיר ו…צ'ילי .פה טלפיים ומערכת עיכול שלא מפסיקה לבעור. גם הזכרת לי שעל הפסנתר של סבתא ליליאן הייתה תמונה מצודדת של המלכה -"אבדלאכ מאליקה איליזבת'"..

  8. מאת veredgy:

    פוסט מצחיק ברמות , מעניין, מטריף חושים (עיניים וטעם, חבל שלא ריח).
    מורנינג גלורי, מבלי לבדוק באינטרנט עדיין אבל תיכף הולכת לבדוק, הוא שם של פרח למיטב ידיעתי, אבל מאוד ייתכן שזהו גם סוג של תה. הולכת מיד לבדוק.
    תודה, תודה, תודה, גרמתן לי הרבה הנאה (את ועליזה, וגם מדליק הבוילר).

  9. מאת veredgy:

    אכן, מורנינג גלורי הוא משפחת פרחים של כמאה פריטים שונים שבארצנו הקטנה נקראים כמדומה חבלבלים.

  10. מאת veredgy:

    וגם, הפתעה, הפתעה – תה.

  11. מאת פנינהט:

    עד כאן! לא לצחוק על הסדרה שאני מכורה לה כבר מליון שנה איסטאנדרס ברור? אין לא היה ולא תהיה כזו סדרה בשום מקום אחר בעולם חחח תעשי חיים משוגעים ותאכלי גם בשבילי את כל מה שאסור לי

  12. מאת שרית:

    מורנינג גלורי,בשפע בשוק הכרמל.

השארת תגובה