אם אין שקט, נאכל עוגות

השנה הזו התחילה בצליעה. היא התחילה בסתו, בשקיעות מרהיבות אמנם, אך מוקדמות מדי. לא החלטתי אם אני אוהבת את העונה הזו או לא. לא החלטתי גם אם אני אוהבת להיות עצובה או שונאת. אבל את השירים על הסתו אני הכי אוהבת, אולי בגלל שאני אוהבת להיות עצובה ומרגישה נוח באיזור הדימדומים והדמעות. וגם החדשות משודרות באמצע הלילה. אמנם בשמונה, כרגיל, אבל בחוץ חשיכה מוחלטת. גם התכנים בהתאם.

שרפו מסגד בגליל, נקמה על רצח אב ובן בשומרון. "נתניהו זועם" מיהרה לשתף לשכת ראש הממשלה, כדי להשיג כמה לייקים בלשכת אובמה. "ז ו ע ם !" מתהפכת לי הבטן. המשפחה של סבא אברהם נשרפה חיה בבית הכנסת בליטא. ככה, כינסו את כולם והכפריים הציתו והעלו את כולם לשמיים, דיירקט ובלי עיכובים, בלי קונקשן ובלי דיוטי פרי.

לפעמים אני מדמיינת את הצעקות והזעקות. הכי מפחיד אותי למות בשריפה, אולי בגלל הסיפור הזה. במקום ששורפים בו מסגדים, ישרפו בתי כנסת. במקום בו רוצחים משפחות, ירצחו משפחות אחרות, משני הצדדים. ככה זה נקמת דם, משתרשרת לנצח נצחים. אני לא שמאלנית גדולה וגם לא ימנית מובהקת. אני כלום. אני עייפה. לא יהיה פה שקט, אין לי עבור מי להצביע ואין לי על מי להצביע. אין פה צד אחד צודק ויש המון זעם, הנה, גם נתניהו זועם.

אני יושבת מול הטלוויזיה, רואה את נתניהו זועם על כל מיני דברים, א רק על המסגד. בעיקר על ליברמן וש"ס. הם לא עושים מה שהוא אומר וזה אפילו יותר מבעס אותו משריפת מסגד. לא שמעניין אותו שינוי חברתי יותר מדי, אבל יש את הטרכטנברג הזה, שעלה לו ים כסף ועכשיו יעשו עם החיבור שהוא חיבר מה שעשו עם כל תוצרי הועדות הקרואות. נגיד, מישהו פה זוכר את הועדה שלימור ליבנת הקימה וחיבקה חזק חזק? ועדת דוברת. זוכרים? לבנת מעדיפה לשכוח. העיקר שזרמו שם תקציבים כמים (בשנה שישראל לא מתייבשת).

אני מתנחמת, כרגיל, באוכל. במאפין עסיסית בצבעי סתיו, שהכנתי אתמול. איתה היאוש נעשה הרבה, אבל הרבה יותר נוח.

מאפין בצבעים של סתו

מצרכים:

  • כוס קמח תופח
  • כוס קמח כוסמין או 1/2 כוס קמח מלא
  • 1/4 כוס סוכר לבן
  • 1/4 כוס סוכר חום
  • 3/2 כוס שמן קנולה
  • כפית קינמון
  • 1/2 כפית סודה לשתיה
  • כוס גזר מגורר
  • 3/4 כוס רסק תפוחי עץ לא ממותק
  • 2 ביצים
  • תפוח עץ חתוך לקוביות קטנות
  • 1/2 כוס צימוקים
  • 1/2 כוס פקאנים קצוצים
  • כפית תמצית וניל.

מה עושים?

מערבבים את כל החומרים. לא צריך מיקסר, אפשר במטרפת יד פשוטה.

יוצקים את הבלילה לתבניות סיליקון (12 חורים).

אופים בחום בינוני עד שהמאפין מוכנים, כחצי שעה, תלוי בתנור.

גם יום אחרי הן עדיין עסיסיות ומצויינות.

ונסיימה בזמר. כזה שמאשר שחור על גבי לבן לילדות גדולות כמונו לילל, רק כי ראו חצב.

"סוף העונה, כל חלון מראה כבר
את סוף העונה, בלילות כאלה
היא לא ישנה, משהו עומד באוויר.
פרק נגמר, כל הסימנים
שהקיץ עבר, יש לה הרגשה
שהעצב מוכר, שוב הגיע סתיו אל העיר.

ילדות גדולות בוכות עכשיו
כל שנה בסתיו, כל שנה בסתיו.
מחכות שכבר ייפול כוכב,
כל שנה בסתיו, מה יהיה עכשיו…"

(רוני ערן, יצחק קלפטר, גלי עטרי)

קטגוריות:: Featuredכללימתכוניםנעמה פלדעוגות

תגיות:

אודות הכותב:

RSSתגובות (13)

כתיבת תגובה | כתובת טרקבק

  1. מאת נועה:

    אוי כמה שאני אוהבת את השיר הזה. אין על הבחירות שלך בשירים. איך אפ'חד לא הציע לך להגיש תוכנית ברדיו עם השירים שאת אוהבת?http://www.youtube.com/watch?v=EKzNrNhTu5w&feature=channel_video_title אני מצרפת סרטון מאוד מטריד על המצב. אולי זה יעזור לך להחליט לאיזה כיוון להצביע…:)

    • מאת נעמה פלד:

      דווקא הציעו ואפילו היתה לי אחת ברשת ג'. יום אחד אחזור לזה.
      תודה, נועה'לה.

  2. מאת רביטל:

    מקסים,החיבור הישיר שלך לעצמך ולסביבה. אני יכולה להבין איך שקלת 138 ק"ג. צריך הרבה ריפוד שכל החיבור הזה לא יכאיב ויפגע. אני שמחה שיש לך היום הגנות אחרות. ספרי עליהן שגם אנחנו נלמד.
    את נהדרת.

  3. מאת יעל:

    לפעמים נדמה לי שנוח לנו עם העצבות הזו.
    אני דווקא אוהבת את הקיץ.
    שם אני יותר פורחת.
    קמה עם השמש, הולכת לישון מאוד מאוחר איתה.
    יש לי יותר יום מאשר לילה.
    פחות מפחיד היום מהלילה…
    אבל מבינה מאוד את אהבתך לסתו.
    לפעמים נוטה גם להתכסות בחושך המקדים הזה…

    מאפינס בצבעים של סתו, נראה לי שיככבו אצלנו אחרי הארוחה המפסקת ולפני הצום.
    מנחם משהו…

  4. מאת שמעון:

    אפשר להוריד תפוח ולהוסיף חצי כוס גזר?

  5. מאת מישיקה:

    ככה מזמינים את הסתיו…. אוהבת את כתיבתך הרגישה

  6. ממש אוהבת את צבעי המאפינס הסתוויים שלך.
    מבינה את העצב שלך, כואבת כמוך ולכן רוצה לחיות רחוק-רחוק, במקום שהכאב לא יהיה שלי.

    שנה טובה,

    מגי

  7. מאת עירית:

    תודה , נעמה.
    על הפוסט
    ועל העצב
    ועל הנוחם.

  8. מאת ayelet:

    Made it. Loved it

    Only used half cup of (olive) oil, and 3 spoons of sugar

    Thank you,
    Have a great year ! Ayelet

  9. מאת תמארי:

    נהדרת את.איך שאת קולעת את הצמה פורמת אותה וקולעת מחדש עם נצנצים וסרטים. תמיד הכל מתקשר בסוף ומרגישים אותך כל כך חזק.שתהיה לך שנה נהדרת ואף אגדיל ואאחל לך חורף של חיבוקים ונישוקים מתחת לפוך………..עדיף עם שוקו…..

  10. מאת מלכה ברכה:

    תבורך נשמתך יקירתי כל כך מתאים ותואם למצב הרוח גם השיר וגם המתכון, אני בדרך למטבח להכין אותם. שנה טובה וחתימה טובה לך ולמשפחתך.

  11. מאת מלכה ברכה:

    אני יושבת עכשיו בניגוד למנהגי ליד המחשב עם קפה והמאפינס האלוהיים שלך ואוהבת אותך ואת הסתו ואת כל העולם ברגע זה תודה וצום קל ונעים

  12. מאת יערה:

    היי נעמה, המתכון נראה מעולה!
    רציתי לדעת אם אפשר להחליף את רסק התפוחים למשהו אחר? אולי אפילו גרידת תפוחים או משהו כזה..
    ואם לא – אז איזה רסק לקנות ואיפה אני משיגה.. (אם מישהו אחר יכול לענות אני גם אשמח)

    ואם למישהו יש בשבילי מתכון לעוגת קינמון בחושה אני אשמח לשמוע. תודה!

השארת תגובה