TEST

מאסטר שף – אבי מאוד שולט בקציצות

טרם התאוששנו משלושת פרקי השבוע שעבר והנה רק אמרנו "קלמרי ממולא בפוקאצ'ה ששותה לו מהמחבת את פרפום העגבניות" והגיע שלב חצי הגמר. הזמן מתחילת התכנית עבר מהר כמו צליית חלל של ברווז או צליחתו בשחייה מן הקצה ועד למקור. מכיוון שלא נפגשנו פה אחרי הפרק של מוצאי שבת, אזכיר שאייל הוסיף פרק לספרו "הוא רץ בשדות". השף האמיץ עסק בחירוף נפשו בעבור חופן שומרים. הוא גם כתב פרק חשוב בהיסטוריה של מדינת ישראל כשתבע מעמנואל בתוקף  לדעת "מה אתה עשית עם השומר?" והשאיר את סמי פלאטו-שרון לאכול חצץ שנופל מדיזנגוף סנטר.

בתחום הפיזיקלי נרשמה פריצת דרך מדהימה כששי אמר שהוא מסתכל על יונתן לגובה. יונתן עצמו הסתכל גם ולא ראה דבר והסביר לשי שאולי הוא מבלבל בינו לבין אייל, כי הוא עצמו אף פעם לא ראה את עצמו כשהביט לגובה. הוא ראה רק את סגנו, נו, הסו-שף המפורסם ההוא, איך קוראים לו, הקב"ה. שי הכין כמנה דג עטוף בתוך מחצלת ואייל ראה בזה חמלה, זה כנראה הזכיר לו את שיטות החיסול מלאות החמלה של הקוזה נוסטרה. בסוף הפרק גילי עזבה אותנו בדמעות רבות.

מיכל הצליחה להגיע, בהיגיון סבוך של מתמטיקאים דגולים, למסקנה שאוכל יכול להציל חיים יותר מרפואה. זה מזכיר לי באמת את הפעם ההיא שהלכתי ברחוב ונחת עלי רופא מהקומה השלישית, כמו שתמיד קורה לי בעיר, ורק במזל היה חנוכה והרמתי בשנייה האחרונה את קופסת סופגניות שקניתי מעל לראש, הוא נחת עליהן ואני ניצלתי. מאז חוגגים את נס חנוכה. הרופא ההוא פרש מרפואה ציבורית ועבר לעבוד בקונדיטוריה ומאז הוא גם משתכר הרבה יותר וגם מחזיר לי בסופגניות חופשי כל החיים על הקופסה ההיא שהרס לי.

בפעם הבאה שמישהו ייפול עלי כבר לא אצטרך סופגניות, אני אשמש כפוף אנושי. בכל מקרה, גילי שהימרתי עליה שתהיה בשלישיית הגמר, הלכה לה. חבל. בהצלחה גילי.

המשימה הראשונה בחצי הגמר הייתה לבשל מה שעולה על דעתם של המתמודדים, ברבע שעה. כשעמנואל הגיש את מניפת האגסים שהכין לשופטים, החליט אייל שזה בדיוק הזמן להפוך לטריני וסוזנה והתוודה שתמיד שנא מניפות, אבל את זאת הוא אוהב. אוי אייל, זה כל כך קיץ 2011, היום כבר התחיל הסתיו, קבל שני דרקונים.

סוף סוף החליטו השופטים לסמן לי שהם אוהבים אותי והקדישו משימה ליסוד החשוב ביותר בטבלה המחזורית המרכיבה אותי – הטחינה. במשימה השנייה שממנה יוצא אליהב למנוחה קצרה, הצטרכו שי, אבי ועמנואל להכין ב-20 דקות מנה שיש בה טחינה.

ובאולפן, גבירותי ורבותיי – מהפך! אבי החליט להכין קציצות. המומים מהתפנית ישבנו בבית וקצצנו את ציפורנינו. טוב, מה, קצת מגעיל, אבל לא הספקנו לעשות את זה במשרד. השופטים טרם התייאשו מאבי שעושה מהם קציצות. אייל התנסח בעדינות ואמר ש "אבי מאוד שולט בקציצות", מזל לא? תארו לעצמכם מצב הפוך שבו היו לנו פה חבורת קציצות ששולטות בנו, אוי ואבוי איך שהמדינה הייתה נראית. חיים כבר בונה לו את דוכן האוכל ורואה לנגד עיניו את השלט: "אבי מלך הקציצות" וכך טיפס לו אבי במעלה סולם הקציצות גם למשימה הבאה.

גם במשימה הזו שי עטף חיה כלשהיא. הפעם, במחווה לגפילטע ולראש השנה המתקרב, הוא עטף בשר בגזר. הגפילטע נצפה קורץ מצנצנתו בעין הכתומה שלו, מוסר ד"ש לדודה הניה ומבקש קצת חריף, למען השם.

במשימה הבאה, ניתנה לאבי ולעמנואל חצי שעה להכין מנה שיש בה עדשים שחורות. שי בינתיים נח בצד. מי  מהם שינצח במשימה הזו, ישתתף בוודאות בשלב הגמר. אף אחד לא מצליח להבין את מבנה התחרות הערב והמתח גובר.

בבית הצלחנו לכופף כפית מרוב ריכוז ואף להכניס אותה לפה שלנו שוב ושוב מלאה בסרדינים, זכר לאבותינו שהסריחו מזיעה 40 שנה במדבר. חיים, שהתכונן לאודישנים לתפקיד חייו כראומה אלדר, קרא כל כמה דקות בקול רם כמה זמן נותר. אבי הכין מרק עדשים ועגבניות חמוץ. הוא לקח מהמזווה גם בשר ואורז, אבל החליט, רק בגלל קוצר הזמן, לפרוש, זו הפעם הראשונה, מברית הקוצצות. כשהוא הביא את המנה לשיפוט, לא נותר ליועץ הזוגי והסקסולוג ד"ר אייל וסטהיימר אלא לבכות את הגירושין הכואבים מהקציצות ולגנות את המשולש הרומנטי עדשים-עגבניות-לימון.

הוא אבחן  בכאב את הסיבה לכישלון בזוגיות: "נכנסת עם הלימון למקום הכי אינטימי ברגל גסה, נכנסת למאבק שבין המתיקות לחמיצות שבעגבנייה". אבי יצטרך להתאושש במשימה נוספת ועמנואל זכה להיות הראשון שעולה לשלב הגמר.

נושא משימת ההדחה של שי, אבי ואליהב הוא "סליחה". מיכל שהציגה את הנושא, טענה שאפשר להגיד לאנשים דברים באמצעות אוכל. ובכן, בואו נערוך פה ניסוי: אני אוחזת ביד שמאל בפיתה יבשה, מה אני מנסה להגיד לכם? לרשותכם שעה ורבע – תתחילו לנחש.

אליהב ואבי השתמשו במנות שבסיסן במטבח המרוקאי, לפחות כך בהתחלה, אחר כך העוגיות שמכין אבי היגרו לאלג'יר. שניהם ביקשו סליחה מאמא שלהם. רצה הגורל וזהו גם יום הולדתה של אמו של אבי, כך שההתרגשות כפולה והקהל בבית כבר לא מוצא מה שיספוג את דמעותיו ולכן הוא פשוט בוכה לתוך ערימת הקרואסונים שהקפיא והשביע את עצמו שיאכל אותם במשך חצי שנה. מיד כשהחבילה נגמרה, גם הקהל התקשר לאמא שלו וביקש סליחה, על שגם השנה לא יגיע לארוחת ראש השנה כי בתחבורה הציבורית כבר לא מסכימים שהוא ייסע בתא המטען כי הדלת לא נסגרת ובדיוק שמע שצפויה שביתת מנופאים בנמל ואין שום דרך שיוכל להגיע בה הביתה.

שי הכין עציץ העשוי משכבות של קרמים ועוגיות וביקש סליחה מבן זוגו לשעבר על שבגד בו, נדמה שבשלב הזה הוא כבר לא יכול לבקש סליחה מאמא שלו, כי פשוט מכר אותה כדי לעלות לגמר. אבי טעם את הגרסה שלו לעוגיות היויו המסורתיות והצטנע: "זה מדהים, בענווה אני אומר את זה". הקהל בבית מת מקנאה, גם הוא רוצה לעבור להשתכן בין העוגיות הנראות כמו חלוקי נחל חמים ולהשתכשך בהן וללגום מקרם המרציפן שבתוכן עד סוף ימיו. אפילו יונתן מוכן לבקש סליחה מכל מי שפגע בו ולתת להם עוגייה כמחווה ומבקש מאבי שיכין לו שלושה טונות. אבי הצטיין במשימה ואחריו אליהב.

שי הודח, ולנו נותר רק עוד פרק אחד. אתם בטח עוסקים בהימורים על המנצח ואפשר לחתוך את המתח בסכין, אבל עדיף כבר לחתוך כמה פרוסות לחם וחריצי גבינה טובים ולהכין הרבה סנדוויצ'ים כי זה הולך להיות ארוך בשבת.

לכל הפרקים הקודמים בסאגה 

קטגוריות:: גונימאסטר שף

תגיות:

אודות הכותב:

RSSתגובות (22)

כתיבת תגובה | כתובת טרקבק

  1. מאת תמר:

    גוני,

    אחלה רשומה!!!
    כל כך נכון ומצחיק.
    שיא השידור – יונתן מעקם פרצוף כשמיכל קופצת מהתרגשות לאחר שטעמה את העוגיות של אבי.

  2. מאת חיה:

    אני מקווה מאוד שאבי יזכה. בואו ונחזיק לו אצבעות.

    ואני גם מקווה שבמשך הזמן תשלחו לנו כמה מהמתכונים של אבי ובמיוחד מתכוני קציצות. ביי יום טוב ל כ ו ל ם ושנה טובה ומתוקה ובעזרת השם לקראת השנה החדשה גלעד שליט יחזור אלינו.

  3. מאת סמך הא גימל:

    בוקר טוב, יופי של כתבה! אבל לא נשאר למה לחכות בשישי בבוקר …

  4. מאת ליאת:

    אחד הדברים הכי מצחיקים שקראתי לאחרונה וכמה כייף שמישהו חושב בדיוק כמוני…..ענק!!!!

  5. מאת רחל עיני:

    בוקר טוף לך גוני
    יופי של רשומה
    ~~~~אהבתי~~~~
    אני מאחלת לאבי לקחת ובגדול ,
    הוא אמיתי ומבשל מהלב ומהנשמה.הוא….הוא…האחד ולא אחר
    בהצלחה אבי יקירי

  6. מאת אמיר:

    את פשוט ענקית. עם כל הלויאליות לבייגלה את צריכה להיחטף על ידי גברתנים לתוך ואן גדול ולהיות מבקרת טלויזיה בידיעות (ואחר כך רענן שקד).

  7. מאת רינה:

    קציצות זה הכי פשוט. אבי, בחור נחמד, אבל לא מאסטר שף. בשביל מאסטר שף צריך יותר.

    אני מאוד רוצה שעמנואל יזכה. גם יפה גם אופה וגם טייס. מעניין אם הוא יזכה, האם יעשה הסבה מקצועית? ואם כן, אז עם מי נטוס ללונדון?

    מגיע לעמנואל לזכות, אבל עם הפוליטיקלי קורקט במדינת ישראל, אולי… רק אולי, אבי יזכה. הכי יצחיק אותי אם יזכה אליאב.

    רשומה מצחיקה כרגיל אצלך, נהנתי לקרוא ולצחוק, וכמו שאומרים השופטים במאסטר שף אחרי שלוקחים ביס של נהג משאית, תודה:)

    • מאת הילה:

      מסכימה עם רינה
      אבי הוא מסחטת דמעות אבל בהחלט לא שף
      הוא טוב לרייטינג

      אין ספק ששי עולה עליו אבל הסיפןר של אבי היה יותר חזק

      האמת מגיע לאליהב לזכות יש לו יכולת לעצב את האוכל ומראה הוא חלק מהטעם הוא מדויק במידה אבל לא רובוט כמו עמנואל ובלי כל קשר הוא יגיע רחוק מאד

      וגוני חבל שאוטוטו נגמר כ"כ כייף לקרוא אותך

  8. מאת עמיחי תמיר:

    כרגיל את מצליחה להצחיק!לכן חבל שהגמר קרב ובא!

  9. מאת גוני:

    בוקר טוב ותודה לכולם, אולי נקים קבוצת תמיכה וניפגש פה בימי שישי? אמיר, פגעת בחלום חיי, בעיקר החלק של להיחטף על ידי גברתנים לתוך ואן גדול :).

  10. מאת מעכב חמצון:

    יסלחו לי כולם וגם השמים
    לא התרשמתי מאביר הקציצות, טובות ככל שיהיו.
    עוגיות היויו אכן נראו מצוינות, אך הברקה אחת בעונה שלמה לא מזכה לדעתי בכרטיס כניסה לגמר ואני מאד מקווה שלא בתואר הנכסף.

    הייתי רוצה לראות את גילי בגמר, אך נראה שלא עמדה בלחץ.

    לדעתי אבי היצא צריך לעזוב יחד עם אביר קוספאות השימורים.

    טוב טייס אחד ביד משני מזרקים בוריד.

  11. מאת חיליק:

    שאפו מבריכות הדגים

  12. מאת טלי:

    גוני, אחרי ששוב נקרעתי מצחוק ומהזדהות (מודה – גם אני מטורפת על טחינה!) נמלאתי עצב. מה יהיה עלינו משבוע הבא???

  13. מאת נועה:

    יש לי ניחוש לגבי הפיתה היבשה- את מנסה להגיד לנו שהתייבשת כבר מלחכות לגמר??

  14. מאת גיל:

    בדר"כ ביקורות ציניות על מאסטר שף לא מצחיקות אותי,
    אבל זו כתוב בשנינות והרבה הומור, הצחקת אותי, תודה :)

  15. מאת ELDAD MISCHARI:

    תודה שוב, גוני.
    אחרי שסיימתי לצחוק, לא נותר לי אלא לקחת פיתה יבשה ולנגב צלחת גדולה של טחינה.

  16. מאת זלפשה:

    יופי של כתיבה!

    וזה לא קשור לכך שלפני כמה דקות טבלתי עד תנוכי אזני במרירות הממורמרת, החמוצה, המתוסכלת וצרת העין של
    http://www.bisstyle.net/2011/09/blog-post_22.html
    וגם הוטבעתי בביצות הבכיינות של שתי הכותבות הדומעות (לא מחיתוך בצל), אשר זכו ללינקים אצל מר"ן המררן.

    שאפו גוני!
    כך צריך להתייחס אל מאסטר שף, ובעצם אל כל דבר בחיים.

    השלמה עם כוחות עליונים חזקים ממך(רופא שצונח על ראש עם סופגניות) והומור בריא, מפוכח וחד.

    לגוף העניין: עם כל האהבה לאבי, האמפטיה מעומק הלב לתלאותיו ולתלעובותיו, וההערצה לישועותיו ולגבורותיו, להקציץ כל הזמן לא מספיק.

    צריך יותר יצירתיות והעזה.
    זה גם מה שהשופטים מפמפמים כל הזמן.

    שי/גילי יותר נכון.

  17. מאת תמי:

    לקנח בטור שלך לאחר צפיה בתוכנית זה כמעט כמו לקנח ארוחה בעוגית יויו. מתוק עם נגיעות של קרם מרציפן (העוגיה הזו הרסה אותי)
    יש לך משפטים שהם בול!! "אף אחד לא מצליח להבין את מבנה התחרות הערב והמתח גובר" – כל כך נכון. תהיתי אם אני הסתומה היחידה שלקח לה שלושת רבעי תוכנית להבין מי עף למה, ואחרי איזו מנה…
    לא יכולה לחכות למחר בערב (ואני לא מתכוונת לתוכנית)
    אני חשה הומאז' למרציפן מתגבש והולך…

  18. מאת גוני:

    אח, מרציפן אהובנו. מחכה, נשיקות.

  19. מאת גוני:

    אני מאוד מרוצה מהשמות של חלק מהמגיבים פה ומהשאר אני סתם מרוצה. זלפשה ומעכב חמצון, גדול! זה גורם לשם שלי להיראות כמעט נורמלי. נועה – תמשיכי לעבוד על הניחושים, אולי בסוף גם אני אבין למה התכוונתי :) גיל, אני שמחה שהצחקתי אותך.אלעד, בתיאבון! טלי, שמעתי שיש טיפולים מתאימים לאנשים כמונו. להתראות בטור של יום ראשון.

  20. מאת רחל עיני:

    מההתחלה האמנתי באבי היקר…וידעתי שהוא יהיה המאסטר שף הבא של ישראל…דמעות של אושר הציפו את עיני שקראו בשמו….יש…מגיע לו ובגדול ,אוהבת אותך אבי ומאחלת לך הצלחה בהמשך דרכיך מזל טוף לך אבי התותח!!!!!!!!!!!!!!

השארת תגובה