אמא, סאדאת הוא הבן של פרעה?

רוב האנשים יודעים מה הם עשו ב-11 בספטמבר, גם אני. אל קעידה תפסו אותי לא מוכנה, בתחתונים, בקומה החמישים. מאז הקפדתי לישון בחליפת פיג'מה שלושה חלקים, כדי שאם אצטרך לקפוץ מהחלון, אמצא בלבוש הולם וידעו שקפצה אל מותה אייקון אופנה ולא איזה אחת מוזנחת שיש לה תחתונים מטריקו שהגומי שלהם כבר לא נמתח לשום מקום. זה היה הסדר העולמי שלי.

אני גם זוכרת מה עשיתי ב-19 בנובמבר 1977. הייתי בכתה ב' ובבית של בלה גורביץ כבר התחיל להיות קריר. אז לכדור הארץ היו פחות קשיי קשב וריכוז, הוא ידע בדיוק מתי צריך להיות חורף ומתי קיץ, התחמם והתקרר בזמן ולא היה זקוק לשום ריטלין שיעזור לו בהתארגנות. אז ככה ישבנו אבא, אמא ואני. אני הייתי כבר אחרי מקלחת, בפיג'מה וחיכיתי שמישהו יבוא. "זה חשוב" אבא שלי אמר "את לא תשכחי את היום הזה גם כשתהיי גדולה".

סאדאת מגיע לישראל

כשתגדלי תביני

בטלויזיה דיברו כל מיני אנשים משעממים בשחור לבן. ראו שהם אמרו דברים חשובים, אפילו אני הרגשתי שהם מתוחים נורא. אז ככה ניקרתי לי בין לבין וחיכיתי שכבר הרגע הגדול יגיע, שפרעה מלך מצרים ינחת בארץ ויביא את השלום, או משהו כזה.

אבא שלי ישב דרוך בכורסא ועשה פרצוף של "אל תדברו איתי עכשיו, תנו להתרכז". אז שוחחתי עם אמא שלי, בלחש. שלא יכעס. "אמא, פרעה המלך בא לארץ?" שאלתי בשקט בשקט. "לא. סאדאת. במצרים אין מלך. יש נשיא, כמו בישראל…" היא לחשה לי לתוך האוזן והוסיפה שכשאהיה גדולה אספר לילדים שלי שבזכות היום הזה הם לא הולכים לצבא. כל הענין הזה של הצבא והילדים נראה היה לי רחוק נורא ולא כל כך רלוונטי. אני ביקשתי להתרכז דווקא בשיחת הבוקר, בכתה והתעניינתי במה שחשוב. "הוא גר בפירמידה?" המשכתי להקשות "לא. הוא גר בארמון גדול ויש לו אשה יפה. כשתהיי גדולה תוכלי לבקר במצרים ולהצטלם ליד הארמון וליד הפירמידות. ועכשיו די. אבא רוצה לראות טלוויזיה…" היא היסתה אותי ואני ממש השתדלתי לא להרדם.

מרגע לרגע כל הענין הזה נדמה לי כמו בזבוז זמן משווע וחבל שלא נותנים לי להשאר עד אמצע הלילה כדי לראות ארוויזיון, שזה פי מיליון יותר חשוב מבחינת המסרים לעולם. הבן אדם גם לא פרעה, גם בן למשפחת איכרים, גם לא גר בפירמידה, גם אין לו עבדים וגם דופק איחור כאילו אין מחר בית ספר.

המטוס נחת בשעה 21:00, שעה מאוחרת לילדה שכבר בשעה 19:30 נכנסת למיטה. הדלת נפתחה וכך גם ברזי העיניים של הורי. "הוא באמת בא" אבא שלי מילמל ואני חשבתי לעצמי שפרעה באמת היה יותר יפה, כי יש לו גלימה והכל. "זה גבר שבגברים" אבא שלי אמר על האיש, כהה העור, עם העיניים הנוצצות. את הדמעות שלי שמרתי ליום שאהיה גדולה, נגיד לרגע הזה, שאני צופה באיש הזה, ששפך את דמם של טובי בחורינו, והראה לנו מה זה להתעקש על שארם א-שיח. האיש הזה, שסבתא ליליאן היתה מקללת אותו, בחדשות שלפני הסרט הערבי של יום שישי, יורד מהמטוס, לוחץ את ידו של בגין ושניהם משתדלים בכל כוחם לארגן לעמים המיוסרים שלהם שלום של אמיצים.

ביום המחרת בקושי גירדו אותי מהמיטה בבוקר. בכתה שאלה יעל המורה מי ראה את נשיא מצרים יורד מהמטוס וכמה מאיתנו הצביעו בכוח. רוב הכתה לא הבינה על מה מדברים והמשיכה לבהות בחלל עד שיקרה משהו מענין. הילה היפה אמרה ש"מלך מצרים בא לעשות שלום", יעל ליטפה את ראשה הזהוב ואמרה לה כל הכבוד ורק תיקנה אותה בעדינות, כמו שמתקנים את מלכת הכתה, שמדובר בנשיא, שזה כמו מלך, רק בלי כתר על הראש. קובי שהצביע באופן עיקש, בדיוק כמו שהוא מחטיף מכות בהפסקה, הוסיף שאבא שלו אמר ש"ערבים זה חרא ושאי אפשר לסמוך עליהם". יעל אמרה לו שככה אנחנו לא מדברים בכתה ושאפשר למצוא לכל מצב מילים אחרות. קובי מצא עוד כמה קללות תואמות וכל הכתה התחילה לצחוק.

גם אני רציתי להגיד דברים. אבל כבר גמרו לי את כל הדברים החשובים, ולא רציתי לספר שאבא ואמא שלי בכו כמו ילדים קטנים, כי זה לא נעים ולא מכובד, וכבר עדיף שיהיה לי אבא כמו של קובי שאומר "חרא" ו"כוס אמא שלהם, זונות" ולא אבא שבוכה כמו תינוק. אז רק הוספתי את פריט הטריוויה החשוב "סאדאת אוהב לשתות בבוקר מיץ מנגו" וכל הילדים בכתה אמרו "איכסה" ו"בעעעע" ו"מגעיל".

מנגו

"די!" אמרה המורה יעל, שלא התרשמה מפרט המידע החשוב שהבאתי לשולחן. ואמרה לכולם לפתוח מחברות ולצייר משהו שקשור למילה "שלום". אני ציירתי יונה עם עלה של זית, עפה בשמיים ומתחת פירמידות עם דגלי ישראל עליהן ואיש כושי עומד יד ביד עם איש עם משקפיים וקרחת ובינהם לבבות. המורה יעל עשתה לי "וי" גדול ואדום על הציור ועברה למחברת הבאה.

כבר כמה ימים שהתמונות מקהיר לא נותנות לי מנוחה. בגין וסאדאת אמנם השאירו פה הסכם מסודר והוראות הפעלה, אבל לעמים שלהם יש תכניות אחרות. שני העמים מתעסקים בצדק חברתי. המצרים התארגנו בפייסבוק ויצאו לככר, הורידו את הראש ועכשיו יש שם בעיקר ברדאק ואנחנו גם התארגנו בפייסבוק, החרמנו את הקוטג', אחר כך התישבנו באוהלים ואחר כך החרמנו את דפי ליף, כי היא לא עשתה צבא ובאה בדרישות, בין לבין המתנחלים החרימו אותנו ואנחנו אותם ועכשיו כולם מחרימים את תנובה, אין כמו אוייב משותף לאיחוד העם. רבינו גרשון היה גאה בנו מאד על פסטיבל החרמות הזה.

אבל עם כל החרמות, רוח הקרב והקבוצות בפייסבוק ובניגוד לשכנים שלנו, לא הצלחנו להוריד את ביבי מכסא המלוכה ויש מצב שנשכח עד הבחירות או עד המלחמה או אם פתאום הוא יחזיר את גלעד הביתה, נשכח גם מצדק חברתי וגם מהחלפת השלטון. איכשהו בקלפי אנחנו מתבלבלים ושוכחים מה טוב בשבילנו.

אבל מה שקורה שם, במצרים, מפחיד אותי. מול שגרירות ישראל עומד המון זועם שאין לו מה להפסיד. הורידים האלה בצוואר, האיש הזה עם חצי הגוף העירום שאמר שיהרוג אותנו בידיים ולא בנשק, הידיים המונפות, הזיעה, כל אלה הצליחו להפחיד אותי הרבה יותר מדגלים שרופים. אני מאמינה לו. אני יודעת שהוא בטוח שאני האוייב שלו, וגם של השכן שלו וגם של זה שהוא שונא מילדות. השנאה מאחדת, כי אין כמו אוייב משותף לליכוד השורות. תשאלו את מיטב המנהיגים מתי הם חיממו גבולות ורצו למלחמה. כן, בדרך כלל כשהמצב הכלכלי והחברתי היה כל כך רע, והם העדיפו שאמהות יאבדו את הילדים שלהם מאשר לאבד את השלטון.

והם רעבים ועצבנים, כי מוברק אמנם הלך, ויכול להיות שהוא היה מושחת וחי לו בכייף בארמון מזהב בעוד ששאר בני עמו חיים בחושות בוציות מאדמת הדלתא. אבל הוא הלך והצרות נשארו. גם הרעב. שרה נתניהו בטח היתה מזמינה להם פיצות, בעצם, אולי זה לא רעיון רע. אולי על בטן מלאה אפשר לדבר בהיגיון. אז אולי עוגת מנגו שאני בוחשת עכשיו, וגם מיץ מנגו טרי, כמו שסאדאת שתה בארוחת הבוקר. נדבר בכייף, אולי נחליף מתכונים. לא, אה? אז אולי נחליף צדק חברתי? פרמידות תמורת אוהלים? גם לא. אז נילחם? בבקשה, לא! יש לנו מה להפסיד. שכחנו איך זה כשאין.

אני מכבה את הטלוויזיה ומתרכזת בבשר המנגו הכתום. מכתימה את השיש שהיה נקי עד לפני רגע. אני טומנת את הראש בעיסת העוגה ומכינה אחת טובה, עסיסית שסאדאת ובגין לא היו אומרים לה לא. עוגת מנגו לא לאמיצים בלבד, עוגת מנגו שכנראה לא תביא שום שלום, אבל גם לא תזיק כמו מלחמה. עוגת מנגו שמכין מי שיש לו מה להפסיד.

מתכון עוגת מנגו בחושה

מתכון: עוגת מנגו עסיסית

  • 3 מנגואים בשלים, חתוכים לקוביות קטנות
  • כוס סוכר לבן
  • 1/2 כוס סוכר חום או 1/2 כוס דבש
  • 3 ביצים
  • כפית קינמון
  • כוס שמן
  • 3/4 כוס קוקוס
  • 2 כוסות קמח תופח
  • 1/2 כפית סודה לשתיה

מתכון עוגת מנגו בחושה

ועכשיו, קלי קלות:

בקערה גדולה מערבבים את קוביות המנגו עם הסוכר הלבן, הסוכר החום או הדבש.

מוסיפים את הקינמון, הביצים והשמן. מערבבים היטב.

מוסיפים את הקוקוס, הקמח והסודה. בוחשים ומעבירים לתבנית (26 עגולה או שתי תבניות ככר ארוכות).

אופים בחום בינוני עד שהבלילה מתייצבת (קיסם, או נגיעה עדינה בפני העוגה).

עכשיו זורים מעט אבקת סוכר, מכינים תה מתוק, פורסים פרוסת עוגה ומדברים על שלום.

מתכון עוגת מנגו בחושה

סאלמאת!

מחפשים עוד מתכונים לעוגה בחושה? הנה כמה מתכונים מצויינים:

מתכון לעוגת שיש מושלמת

מתכון לעוגת גבינה דובדבנים ושוקולד

מתכון לעוגת דבש ושוקולד

מתכון לעוגת טחינה, סילאן ותמרים

 

 

קטגוריות:: Featuredאנשים עם בייגלההרהוריםכללימתכוניםנעמה פלדעוגות

תגיות:

אודות הכותב:

RSSתגובות (40)

כתיבת תגובה | כתובת טרקבק

  1. מאת שירה:

    בשום שלב במתכון לא רשום למעוך את המנגו בבלנדר, על אף שמופיע בתמונות.
    אין גם תמונה של עוגה פרוסה כדי שנראה איך זה אמור להיות בפנים….

    • מאת נעמה פלד:

      אפשר למעוך ואפשר גם לא. אני השתמשתי בממחה יד שפשוט ערבב לי הכל. העוגה יצאה כתומה מאד. אני דווקא אוהבת את הגרסא הלא הומוגנית. כך או כך היא מצויינת.

  2. מאת רביטל:

    לא ממש משנה לי איך הבפנים…וסדר ההסברים/תמונות. אין עליך במילים ורגשות. כל כך ברור למה התאהבתם אחד בשניה. רוצה גם!!

  3. מאת אביגיל:

    נראה מגניב!!!!! ואני שלא יודעת להכין שום עוגה בטוחה שאפילו אני אצליח להתמודד….
    בזמנו גם אני ישבתי כמוך ולא הבנתי על מה ההתרגשות הגדולה… והיום אני מושיבה את הבנים שלי בכוח לראות כל דבר שלכאורה יוצר היסטוריה, וכולי מקווה שגם אני משאירה קצת היסטוריה בזכרון שלהם.
    ושוב תודה רבה!

  4. מאת ג:

    מגרה, געגועים לתמימות של פעם..

  5. מאת ישראל:

    שאלה שמזמן רציתי לשאול: התמונות מצולמות במאקרו? עם פלש? במידה וזה עם פלש, איך גורמים לכך שלא תהיה השתקפות שלו?

  6. מאת עדה:

    האם צריך למעוך את המנגו (כך זה נראה לפי התמונות) או להשאיר קוביות?

  7. מאת מיכל:

    אין מנהיגים כמו בגין וסאדאת. רק מי שלחם ואיבד חברים מבין ויכול לעשות הסכם שלום כזה. אנחנו הולכים למקום רע כחברה וכעם. כתבת יפה וטוב שהורייך השאירו אותך עירה כדי לראות חתיכת היסטוריה.

  8. מאת טובה:

    מש"א מיכל…
    ותודה על המתכון שנראה משגע! ובהחלט ינוסֶה ((:

  9. מאת איריס אלטר:

    פעם… בטח סעדאת מתהפך בקיברו. גם בגין ורבין….

  10. מאת Dilia:

    צילום, מילים וכוונה. יש לך הכל…

  11. עצוב אני מרגיש כמו ילד שמגדל הקלפים שלו נחרב
    אבל צריך להמשיך להאמין ולקוות כי האפשריות האחרות
    מפחידות ומדאיגות
    לא נמאס כבר לחיות על חרבינו ?

  12. מאת בגוף בריא:

    האם ניתן להמיר חלק מהקמח הלבן לקמח כוסמין או קמח מלא?

  13. מאת מיטל:

    עושה לי חשק שחבל על הזמן! יש לנו המון מנוגאים בשלים מהעץ בגינה
    חלק יילכו נראה לי לעוף במנגו וחלק לעוגה הזו
    תענוג!

  14. מאת אלינור:

    הי נעמה,

    כתבה מרגשת, כרגיל אצלך.
    אני חושבת שלייחס את כל ההתעוררות נגד הכיבוש במצרים לעובדה שאנשים שם עכשיו רעבים ולכן הם "המון מוסת", זו בחירה שלא ברור לי על מה את מבססת אותה. יכול להיות שההתעוררות הזו היא פשוט אקט של סולידריות, ושאנשים פשוט מתנגדים לכיבוש, בדיוק כפי שהם אומרים? ולא רק במצרים. גם בטורקיה, בירדן, ובאירופה – אנשים פשוט מאוד מתנגדים לכיבוש. אפילו הניו יורק טיימס, שבעליו יהודים, פרסם בשבועות האחרונים סדרת מאמרים שתומכת בהכרזת העצמאות הפלסטינית באו"ם.
    לאט לאט כל העולם פונה להתנגדות אקטיבית לכיבוש. וזה רק ילך ויחמיר. המהומות במצרים הם רק ההתחלה.
    המבחן היחידי לשאלה – האם אנשים סתם מחפשים אויב משותף כדי ללכד את השורות, או שהם באמת מתנגדים לכיבוש, היא פשוט לסיים את הכיבוש ולראות מה יקרה.

    בברכה חמה,

    אלינור

  15. מאת אפרת לביא:

    תודה נעמה
    אני ממש אוהבת מנגו…וגם את מצרים..נראית נפלא העוגה וגם כיף לקרוא את הכתוב…הייתי רק קצת יותר גדולה ב-77 ועדיין מקווה שמה שלא יהיה …לא תצא מזה עוד מלחמה מיותרת..אני ילידת 67 ואצלנו טוענים שמלחמות זה מותרות שאנחנו לא רוצים להרשות לעצמנו…ואה..אני משתפת ת'עוגה בפייס (כזאת יפה וגם עם מנגו …מממממ..)

  16. מאת רותי:

    איך התבנית לא מתעוות לך זה עם ברזל מסגרת?

  17. מאת נילי אוסטוינד:

    איזו דרך נהדרת להגיע למתכון.
    שמרי נא על דרך יפה זו.

  18. מאת עדי:

    כתוב מקסים!
    זה לא יוצא מתוק מידי עם מנגו + 1.5 כוסות סוכר?
    האם הפחתה של הכמות תגרע מהטעם?
    לא אוהבת עוגות מתוקות מאוד…

    תודה

  19. מאת ענבר:

    נעמה, אפשר להחליף את המנגו בפרי אחר ?
    למשל גוייאבה ?

  20. מאת נילי אוסטוינד:

    נעמה שלום,
    לא מעכתי את המנגו, לא ריסקתי אותו ולא התעללתי בו.
    הכנתי את העוגה, שפכתי התערובת לשתי תבניות "קייק. פיזרתי דרך מסננת אבקת סוכר. העוגה נראתה כאילו יצאה מתוך קונדיטוריה. לקח תבנית אחת לעבודה, והיא נטרפה תוך זמן קצר. גם ילד (בן 10 בערך, שהיתה באותו יום במקום) אהב מאד את העוגה, אכל ואפילו ביקש את המתכון. לאחת מחברותי לעבודה, שאינה אוהבת מנגו, הבטחתי לאפות אותה עם שזיפים טריים. אכן, אעשה זאת. אני בטוחה שבצק זה גם נפלא עם אגסים (לפי דעתי, עדיף משומרים, בגלל מרקמם), מישמשים, תפ"ע ופירות אחרים. תודה ושבת שלום. נילי

  21. מאת נילי אוסטוינד:

    נעמה שלום,
    לא מעכתי את המנגו, לא ריסקתי אותו ולא התעללתי בו.
    הכנתי את העוגה, שפכתי התערובת לשתי תבניות "קייק. פיזרתי דרך מסננת אבקת סוכר. העוגה נראתה כאילו יצאה מתוך קונדיטוריה. לקחתי תבנית אחת לעבודה, והיא נטרפה תוך זמן קצר. גם ילד (בן 10 בערך, שהיה באותו יום במקום) אהב מאד את העוגה, אכל ואפילו ביקש את המתכון. לאחת מחברותי לעבודה, שאינה אוהבת מנגו, הבטחתי לאפות אותה עם שזיפים טריים. אכן, אעשה זאת. אני בטוחה שבצק זה גם נפלא עם אגסים (לפי דעתי, עדיף משומרים, בגלל מרקמם), מישמשים, תפ"ע ופירות אחרים. תודה ושבת שלום. נילי
    עשיתי הגהה, תיקנתי ושלחתי שוב. יודעת שמיותר, אבל אני כזאת

  22. מאת ויקי:

    האם ניתן לעשות את העוגה עם קמח מלא ולהוסיף אבקת אפיה?

  23. מאת דוד אביסרור:

    הכי חשוב… איך עושים את העיטור היפה למעלה??

  24. מאת סיון:

    היי!
    נראה מעולה וקניתי כבר את המצרכים, אבל מה זה חום בינוני?

  25. מאת רן:

    יצא לי 10. כמה נפלא.
    אבל איך יצא העיטור למעלה???זאת השאלה

  26. מאת יפעת:

    אחת הרשימות היותר טובות שלך. נוקבת, מרגשת, מחברת ובסוף גם מתוקה.
    בענייני הקמח שנשאל פה, אפשר כל קמח לבן להחליף בכוסמין לבן למעט בפיצות כדי להמיר למלא צריך לשחק עם הנוזלים והשומנים במתכון.
    ולסיום ( כי אני עמוקה להפליא) הורסת התבנית עם העיטורים.

    עוד יבוא שלום עלינו.
    יפעת

  27. מאת מיכל אליצור הלר:

    אין לי בבית קוקוס ורוצה מאוד לאפות עכשיו…מה אפשר במקום קוקוס

  28. מאת שושנה:

    פשוט ניפלא. קל להכנה וטעים שיגעון.הצלחה מסחררת. תודה

  29. מאת מאי:

    במה אני אוכל להחליף קוקוס?
    העוגה נראת מדהים, ואני ממש רוצה להכין כזאת לשישי..אבל במדינה שאני נמצאת כרגע אין קוקוס כשר, אז יש משהו שיכול לבוא במקום?
    תודה מראש :)

  30. מאת נגה:

    האם ניתן להחליף את הקוקוס במשהו אחר?

השארת תגובה