מאסטר שף, פרק החתונות: אבוקדו עם עגבניה וגוני עם.. רושפלד

השבוע יוצאים המתמודדים והשופטים אל הטבע הפראי ומחפשים הרפתקאות בסוואנה המסעירה של הוד השרון. ארבעת החוקרים משלחים את פרחי הקישוא לדגום את בתי הילידים ולחזור עם מסקנות ועם מנות אופייניות מהיישוב שרגל אדם שלא גר בו טרם דרכה בו.

מכיוון שמשה ותלתליו חלפו מן התכנית והשאירו אותנו מיותמים מעניין אמתי במתמודדים, הוחלט ששוב הם יחולקו לזוגות בתקווה שאולי תתלקח איזו מריבה עסיסית וגם כי לא בטוח שיש יותר מחמישה בתים בהוד השרון. מצוידים בסלסלת עשבי תבלין ובבקבוק שמן יוצאים המתמודדים לתור אחרי מטבח שיסכים לארח אותם.

אבי אוחז בתזה מבוססת היטב שילידי המקום הם מרוקאים והוא להוט למצוא אותם ויהי מה, אך תופעה אנתרופולוגית מרתקת מפריעה לו במחקר. מתברר שהמקומיים אוחזים בתפלצות ענק מאיימות מסוג צ'יוואווה ופודל, המפילות חתתן על המדען הנלהב. לא איש כמוהו, התר אחרי האמת המדעית יוותר והוא נחוש לחפש מרוקאים בין חצרות הבתים.

כשחברתו לניסוי, גילי, מנסה להסיטו מן התיאוריה לרגע ומציעה להיכנס לבית משפחת שפירא, הוא מיד מזהה את הסכנה ביצורי הפרא הקרויים בלטינית "אשכנזים" ושואל אותה בטון שלא משתמע לשתי פנים "רוצה להרגיע את הלחץ?" ,גילי מאוד רוצה כמובן. מכיוון שהמקום המסוכן  שורץ צ'יוואוות ופינצ'רים מצד אחד ואשכנזים מהצד השני, מבין גם אבי שלמען המחקר יהיה חייב לסכן את החיים ולפגוש יוצא מזרח אירופה ואף להחליף עמו כמה מילים ולהיכנס לבית שלו.

מיד, בחלק הבא של "הישרדות איי לודז'" נדווח האם הצליחו לצאת משם ובאיזה מצב. בינתיים מתפצלים השופטים בין הבתים שאליהם פלשו המתמודדים. ליד בעלי הבית ההמומים וכאילו ב' זה לא אוהל , מציע אייל לבשל את הבית. צפירת הרגעה קטנה נשמעת כשהוא מודיע להם "לא צריך לבשל את עצמכם". ברור, זו משימה שמתאימה לשלב הגמר.

אליסה המנומסת מחליטה להחמיא למארחת ומודיעה שבעלת הבית מזכירה לה טונה בקופסה ולכן בחרה לבשל מרק טונה. אבי לעומתה מרגיש בבית של האשכנזי כמו בכלא, מזדהה עם הדג המסכן הכלוא בקופסה ומחליט לבשל ממנו דגים לשבת, בדיוק כמו אז בקלבוש.

בשלב טעימת המנות אין זעזועים גדולים חוץ מאייל שנכנס למצב היפנוטי של אבוקדו. מתוככי הפרי הירוק הוא מאבחן את מה שגורם לאבוקדו לבחילה הקשה שהוא מתלונן עליה כבר שנים באוזניי המנטור שלו : "הטעם הדבשי מבחיל את האבוקדו שרוצה חמצמצות ואפילו (פאוזה דרמטית וירידה לקול צרוד במיוחד לפני מילת הקודש) עגבנייה". הס  של מעמד הר סיני מושלך בקהל ומה שהחל כמחקר אנתרופולוגי מסתיים בדיאגנוזה חוץ גופית וכל העם שומעים את הטירוף.

במשימת ההדחה מודיעים השופטים שאנחנו חוזרים למקורות האדם. מעודדת מאוד התחלתי לארוז ספר טוב, כיכר לחם ואת המחשב וכל מה שלדעתי יכול להיכנס לרחם. חשבתי לעצמי שהנה סוף סוף בא לציון פתרון דיור, אבל חיים אכזב אותי והודיע שמדובר באדמה ובאש. פרקתי את המזוודה והודעתי לאמא שכנראה בסוף בכל זאת לא אבוא לשבת. אייל מבשר שמי שייכשל במשימה, יודח מגן העדן. כן, לא התבלבלתם, הוא התכוון למאסטר שף.

המשימה הזו חשפה בפנינו ובפני המתמודדים כמה עובדות חיים מדהימות. מי אמר שהטלוויזיה מטמטמת אותנו? אליסה מגלה שירקות צומחים על ענפים ירוקים של שיחים, איריס מגלה בצער שהעבדות בוטלה ושאף אחד לא קוטף, שוטף, קוצץ, טוחן וחותך בשבילה. היא נתקפת בפרצי צחוק פסיכוטיים ונשבעת לנקום בלינקולן ההוא כשתחזור הביתה, או שהפיליפיני שלה כבר יעשה את זה בשבילה.

רגע מפחיד לא פחות היה כשגילי הדייקנית והקפדנית אוחזת בסכין ומביטה ביונתן ובחיים במבט נזעם כשהם מציעים לה לשנות את רכיבי המנה. הם מתרחקים משם באימה. אליהב מוצא את המרוקאים שאבי חיפש קודם בטעות בהוד השרון, בתוך בור הבישול ונזכר איך סבתא שלו הכינה תבשילים על אדי המים  שיצאו מהמקווה. טוב, כבר מזמן הבנו שאליהב הוא החוקר המצטיין של התכנית, עשרת מונים מעל לשאר.

לאילן מזכיר הבישול בפויקה את הימים היפים של המילואים והוא מבין שתבשיל הפויקה שמכינים בצבא הוא פשוט מדי למאסטר שף ולכן מיד מחליט להכין אותו ומוסיף צלעות כבש. הפרלמנט המוטרד דן בצד בעניין הצלעות של אילן. מתעוררת תחושה קשה בקרב הצופות שב "מקורות האדם" התכוונו השופטים לצלע של הגברים ומיד הן מצטיידות בדיאודורנט ספריי. בכל זאת, אנחנו לא רוצות להעביר ככה את ספטמבר, כל כך קרוב לבתי השחי. בעוד איריס יוצאת מכלל תפקוד, אבי משתלט על העצבים שלו ובוחר בגבורה שלא להזריק את עלי המנגולד ומסיים את המשימה שפוי, יחסית לאיריס.

לקראת ההכרזה על המודח ולשם הגברת המתח, מודיע אייל  למתחרים שהלילה ייגמר לאחד מהם החלום. לפתע על המסך נראים צועדים יונתן ואני יד ביד. הלילה זרוע כוכבים. אני לבושה שמלה צחורה עשויה ממרנג ומאחורי נשרך שובל של שיערות קדאיף. יונתן לובש חולצת הוואי חגיגית שעליה מהבהב שלט ניאון "כאן מוכרים אלכוהול גם אחרי 23:00" ועל סנטרו השלישי מקועקעת הכתובת I LOVE ME.

אנחנו פוסעים בשקט, אני מביטה בקרחתו הנוצצת מלמעלה. כל משפחתי ניצבת מסביב, בפרצוף אחוז פלצות. סבתא שלי נוגעת ליונתן בטעות במרפק והוא מעיף אותה מהקלנועית. בקצה השביל מחכה לנו חופה  מיריעות ניילון נצמד וסרטנים כחולים מוחאים לנו כפיים בקצב הפלמנקו בצבתותיהם.

איש לבוש חליפה שחור עומד בגבו אלינו. הוא מסתובב בדרמטיות ואומר בקול מוכה צרבת "השמלה שלך מזכירה לי מקומות רחוקים, תפלים כמעט מתים, ועכשיו יונתן, תדרוך על העגבנייה". שמלתי מתמלאת קטשופ, חיים מחבק אותי מאחור וזורק עלי ענפי פטרוזיליה. הרב שני מלחשש "מקולפת מקולפת מקולפת". אני מתעוררת חלוטה. מה קרה? איפה אני? אילן הודח?  אין מחר עוד פרק? מי מתחתן?

אה, אחותי הקטנה מתחתנת.

מזל טוב דנוש ואביה האהובים, בגללכם אני מפסידה פרק.

הפרקים הקודמים:

ברווז אסטרונאוט שהטיל ביצת פברז'ה
"אסור לזלזל בקופסאות" מילים: משה המוסכניק לחן: צה"לי

אל דנטה = מוכן בקטנה (משה, מוסכניק, שף ומאסטר משורר)

מאסטר-שף, הפטרוזיליה ושברה – מורה הנבוכים לאוכלים והבוכים

מאסטר שף – הסוד הוא בחירטוט

לואי ה-14, רושפלד מאחוריך!

קטגוריות:: גוניכללימאסטר שף

תגיות:

אודות הכותב:

RSSתגובות (6)

כתיבת תגובה | כתובת טרקבק

  1. מאת מצויין לגמרי:

    מזל טוב למתחתנים, תודה על הכתבה

  2. מאת veredgy:

    גם אני חשבתי שאיריס היא קצת לא כל כך בסדר בראש. כבר בהתחלת התוכנית היא צחקקה בלי שליטה, כנראה שהיא על משהו.
    "שמישהו יביא לי מים". מזל שהעובדת של שרה לא הייתה שם, היא כבר הייתה מראה לה מי יביא לה מים.
    רחמתי על אבי. כשהוא הבין שהוא עשוי להיות מודח, היתה לו הבעה ממש מפחידה ואוטוטו הגבה היתה מתחילה לקפוץ לו.
    זה כנראה עזר, כי בסוף הודח אילן.
    אליסה הייתה הגדולה מכולם והצליחה לעשות קאשה על מדורה, איזו מגניבה.
    ומה התגלה? שהספרית הקטנטונת מסתדרת בכל מצב. אחלה בשלנית.
    אייל הולך ומתחרפן, כדאי להביא בפעם הבא בשלן פסיכיאטר במקום טייס, זה עשוי להואיל.
    מיכל, היא נראית משועממת.
    ואת. אולי תלכי לעונה הבאה? בטוח יהיה מצחיק.

  3. מאת מאיה:

    והאם שמת לב לגזענות בפרק זה? לשופטים נמאס מהאוכל הרוסי של אליסה ומזה שהיא לא מסוגלת לגוון! מישהו אמר "סמדי בומבה מסטר שף עונה 1"? אה, שם זה היה אוכל מרוקאי עד הגמר, ועם מרוקאים אנחנו לא רוצים להסתבך.

  4. מאת עמיחי תמיר:

    גם הפעם את מצליחה להצחיק! תודה שכן הצחוק יפה לבריאות!

  5. מאת השולף:

    גוני המשיכי המשיכי, אל תפסיקי!! נהדרת…………..

  6. מאת גוני:

    תודה רבה לכולם, שבת שלום.

    נ.ב ורד – אני חושבת שהעולם עוד לא מוכן לבשורה הקולינרית שאני נושאת עמי :)

השארת תגובה