מאסטר שף – הסוד הוא בחירטוט

זה כבר שבוע רביעי ונדמה שהאודישנים לא ייגמרו לעולם, ולמה באמת שייגמרו -  לרופאים אין כסף, לסטודנטים אין בית, גם אנחנו רוצים לבכות על משהו ומה טוב יותר מאסונות של אחרים?  ומה יותר מדמיע בישראל האוטופית של שנת 2011 מאודישנים של תכניות ריאליטי?

לזכותם ייאמר, שאי אפשר לטעון שקברניטי הזכיינית לא דואגים לנו למנות גדושות של טרגדיות. שמועות מספרות שהם איישו למשך כמה חודשים את קווי הטלפון של ער"ן. ברגע שנשמע קולו של האדם המיואש ראשון שהתקשר מקצהו של גשר, כפסע בינו ובין הקפיצה מיד אמר לו התחקירן "אתה יודע להכין חציל?". האובדני המבולבל עמד לרגע, אמר "כן, בתנור" ומיד הופיעו מתחת לגשר טרמפולינות ועליהן מוטבעת בצבעים זוהרים האות "מ". תוך דקות עומד האובדני המסונוור תחת השמש הקופחת של נמל תל אביב, נתח סטייק מונח במחבת הלוהטת שבידו והוא מוכנס לעמוד מול ארבעת המופלאים. מוזיקה נוגה נשמעת ברקע וניתן לו האות המסמן לו לתנות את מר גורלו ולנו לבכות.

קחו לדוגמה את גיא שסיפור אביו שנפטר קורע את הלב. הוא בא רק כדי לקבל חיזוקים מהשופטים ויצא מהחדר כשסינר בידו וחלקים מאייל שני ברוחו, אחרי שהאורקל של העגבניות לכד אותו במבטו וביצע בו תהליך חוץ גופי פולשני של העברת הידע הקדוש. מצלמותינו שעקבו אחרי גיא מצאו אותו מתבודד בהרי יהודה מלטף מרוות וממלמל להן בקול צרוד דברי אהבה. אחרי אקט החדירה הנפשית, חשף השף את הפן האירוטי באישיותו המורכבת, כשאמר לרופא שסיפר על נטיותיו החד-מיניות  בקול נמוך שהוא רוצה להצמיד אליו את הסינר בדממה.

אם היה נדמה לכם עד עכשיו שמדובר כאן בתכנית ריאליטי, טעות בידיכם. זהו מותחן בלשי-פסיכולוגי. בפרקים הקודמים ניסו החוקרים להבין מי רצח את הסטייק ומה רושפלד חושב לעצמו לעזאזל כשהוא לובש את מפגעי הטקסטיל האלה.

בפרק הזה, למי שהפסיד, הוביל אותנו הבלש המשורר בתעלומת פענוח החציל. עד סוף הערב טרם באה הפרשייה הסבוכה על פתרונה ונראה שרק בסדרת הבת – "מסע בין חצילים – הדור הבא", נדע את התשובות. רושפלד ממשיך בתפקיד השוטר הרע ולא מעביר אף מועמד ומוסיף להתמקד במנה שהוא הכי אוהב בעולם, הנקראת "אני".למתמודדת הרווקה הנוגעת ללב שבאה כדי למצוא אהבה,  הוא חד חידה בסגנון שאלוני "בחן את עצמך" על אהבת חייו: "את חושבת שאני אהבתי את המנה?", המתמודדת מעזה למלמל "כן" נבוך, וקפד צווארו מעמיד אותה מיד על טעותה  בעדינות אופיינית "אז לא, לא אהבתי". נרגענו.

כדי שלא יאמרו שהם הוללים ומנותקים מהעם, נרשמה מחווה קטנה לאוהלי המחאה השוטפים את הארץ כשלאודישנים הגיע דוד, מומחה בקשירות. אז מה אם לא מדובר בקשר צופי ובמקום סנדות ויתדות הוא משתמש בבחורות, למה להיות קטנוניים? הבחור קושר. מחבר עוף לגלילת בייקון, בחורה לכיסא, לא צריך תמיד להתעכב על הפרטים האפורים.

אחרי שהפילוסוף מסתכל בו ממושכות, הוא נועץ מבט הרחק באופק וכמו נאמן גלגל"צ בעת פקק מדווח שההיסטוריה רצופה בגלילות שלא אמרו שום דבר עד שנדמו. שתיקת פי הגלילות. זה עוד כלום לעומת הוויכוח התיאולוגי שעורר הריזוטו שבושל באבקת מרק ובפורציני יבשות, שלא יחשבו שלא שמנו לב שהם ניסו לטשטש את המחדל – לאישה שבישלה אותו אין אף אסון בקורותיה והיא איטלקיה חטובה ועשירה המתגוררת בבית מידות בהרצליה פיתוח. בהפקה עוד ייערפו ראשים.

בעוד שני ממשיך להגות בקדחתנות בשאלה הפילוסופית המטרידה את כל בתי האב בישראל – "למה שתרנגולת תרצה לעטוף שרימפס בתוכה?" גם לחיים כהן קשה. "קשה להיות שופט" הוא מתלונן במימיקה מלאת אמינות כשל שחקן סרטי פורנו ומכה באגרוף קמוץ מכה קלושה על ברכו. גם ליונתן קשה, הוא לא מצליח להחליט איזו חולצה ילבש בפרק הבא ומבקש מאייל חיבוק תומך.

דמעות חנקו את גרוני עת ההבנה שטעיתי הכתה בי – לא היתומים, האלמנות, העניים והרווקות הם הסובלים האמתיים בתכנית. אלה השופטים. פרק אחרי פרק הם נאלצים להפיץ את אורה של תורת הבישול, לחרוך את החך העדין, לאכול מנות מלוחות מדי, להקשיב לדיאגנוזות הנבואיות של שני הנלחשות בזעם קדוש, לסבול מאובדן ראייה מהחולצות של יונתן וצריכים בכל שבוע, כמו שסיכם המתמודד גיא את תקופת נעוריו, תמיד לחפש איך לחרטט.

צילום: יח"ץ

רוצים לקבל עדכון על פוסטים עתידיים?

להרשמה לעדכונים על פוסטים חדשים בבייגלה
הכניסו את כתובת המייל בבקשה: 

*

קטגוריות:: Featuredגוניכללימאסטר שף

תגיות:

אודות הכותב:

RSSתגובות (13)

כתיבת תגובה | כתובת טרקבק

  1. מאת חולדה:

    ענק. אין דבר נפלא יותר מלחכות ליום שאחרי מאסטר שף! המשיכי בעוז.

  2. מאת פלורנס:

    אני ריחפתי איפשהו במחשבות
    על חצילים
    וכמה מהללים חציל
    וכמה אני לא מתעלפת מחצילים
    מחבבת
    אבל לא מתעלפת!

  3. מאת סתיו אדם:

    איך אומרים ….מילים כחצילים ….

  4. מאת זהר:

    בערב ישבתי צפיתי ובכיתי,
    בבוקר ישבתי קראתי וצחקתי.
    מקסים.

  5. מאת דניאל:

    גוני
    אני דווקא נהניתי מכל דקה של מסטר שף אמש.
    נשמע כאילו את מרגישה חובה לשבור ולנתץ הכל.
    אם זה עושה לך טוב – שיבושם לך.

  6. איזה קשיחות!! פחד!!!!!!!!!!!!!!!!!111

    יוחלפו אייל שני וחיים כהן לאלתר!!! רושפלד לשלטון.

    מיכל אנסקי לומר את מה שאת חושבת ומרגישה ללא פחד. חלאס

    פוליטקלי קורקט!! מסססססנו!!

  7. מאת veredgy:

    מעולה.
    זה שאייל שני כבר אינו מחובר לעצמו או לפחות למילים היוצאות מפיו – כבר כל מי שצופה יודע.
    זה שחיים כהן מנסה לחקות אותו, זה כבר קטע הורס שצריך להכניס לארץ נהדרת.
    צריך להתייחס לתוכנית כאל תוכנית בידור-קומדיה, לא כאל תוכנית ריאליטי-בישול, ואז הכל מסתדר.

  8. מאת ורד:

    למי שאוהב חצילים אין על חצילי נוימן

  9. מאת גוני:

    תודה לכל המפרגנים/ות. שבת שלום.

  10. מעולה, פשוט מעולה.

    מגי

  11. מאת אהובה:

    שלום בייגל'ה…
    לא יודעת למה אבל כל יום כשמגיע הדף היומי שלכם,לרגע אני שוכחת מהמטלות,העיסוקים,הטרדות ומקבלת ניחוח של מסעדה בחופש, אחרוחה עם חברים או ריח של קלח תירס בחוף הים…
    ועל כך תודה
    אהובה כספי
    בקעת הירדן
    0507-952796

  12. מאת ארז:

    אמא זונה + אבא נרקומן + מתכון לביצה קשה = כרטיס כניסה לשלב הבא

השארת תגובה