עוד אבוא אל סיפו (שוב ושוב ושוב)

לעידן יש עיניים של ים. כן, זו קצת קלישאה, אני יודעת. אבל אם תשבו על הבר ב"סיפו" ותביטו בעיניו יכול להיות שתטבעו, כי יש לו שני מרחבים כחולים, גדולים ואינסופיים. בצדדים, על אזניו, תלויים עגילים בגודל של גלגלי הצלה, אז אולי בכל זאת יש על מי לסמוך פה.

"אתה חושב שהעיניים בחרו לו את המקצוע?" ניסיתי לקשור שיחה עם מוריד הגשם, שהיה שקוע בשיחה אינטימית עם האייפד. "מה?" הרים אליי מוריד הגשם מבט ירוק ולא חיכה שאפתח את התאוריה שלי וחזר להשקיע במערכת היחסים עם מה שחשוב באמת."עם עיניים כאלה אתה חייב למזמז ולחתוך דגים" שוחחתי עם עצמי "זה לא עיניים של קצב או קונדיטור, אין בהם דם או שוקולד. יש בהן מעמקים…"

ככה העברתי לעצמי את הזמן בשיחה בטלה אך מלאת עומק ומוריד הגשם היה מבסוט שאני לא מטרידה אותו ושמצאתי עם מי לדבר. חבר דמיוני היה מאז ומעולם אלף בית של זוגיות.

אני אוהבת מסעדות של אנשים צעירים, בתחילת דרכם העצמאית. בדרך כלל יוצא מזה משהו טוב, רענן, משתדל מאד וקשוב, גם אם לפעמים בוסרי. לפני שהם מתחילים להיות דוגמנים-מגישים-סלבים ומתחילים לצאת עם סילבי ג'אן.

סיפו בדיוק במקום הזה. עידן יוצא מטבחיהם של רונן דברת בלוך ושרון כהן מ"שילה", עומד לפני שלב מאד קריטי ומאתגר שיזניק אותו או יפיל אותו. יש לו מסעדה משלו וחירות וחובות. נורא בא לי שהוא יצליח.

מסעדת "סיפו" נ נח נחה ברחוב רבי נחמן בשוק הפישפשים והיא נעימת צבעים ומראה. עץ, תכלת ולבן. נקי, יפואי ולשם שינוי לא עוד מסעדת שוק שמשתמשת באריחים הכתומים, אדומים, כחולים, צהובים כתפאורה למופע תיפוף המחבתות סטייל מיומנה. קיץ, חם, הכל מיוזע, הגוף מבקש מזגן והעין מבקשת רוגע. אז רוגע יש. עכשיו שיהיה אוכל טוב ואני מסודרת.

מוריד הגשם מוריד את העיניים מהמסך רק כשמגיעה מנת טרטר דג ים (45 ש"ח). הוא הפסיד את החיתוך ואת תנועות העירבוב של עידן שהרכיב את המנה מולינו, במטבח הפתוח. מגיע לו! קוביות טונה טריה, ריג'לה, לימון, נענע, כוסברה, בצל סגול ועגבניה. רענן, טעים, פשוט ונותן מקום לכל המרכיבים, פותח תיאבון ומתלבש בול על הקיץ, גם כשהקיץ הזה דורש שלא נלבש דבר. מוריד הגשם יוצא להפסקת סיגריה ולחפוז עם האייפון שלו ואני מחסלת במהירות את המנה. מגיע לו, כבר אמרתי?

המנה הנאה הבאה היתה מהספיישלים שנכתבו בגיר על הלוח. סביצ'ה פרואני (45 ש"ח) זו מחווה יפה לעם שהעניק את המנה הנהדרת הזו לעולם. אצלנו אפשר למצוא בכל פינת רחוב פלאפליה או סושיה, ובפרו זו סביצ'ריה.

מוסר ים, גרעיני תירס טריים מתקתקים, עגבניות, בצל, צ'ילי ופלחי לימון. הפעם מוריד הגשם התרכז במה שחשוב ולא איבד עירנות. חלקנו את המנה שווה בשווה, משגיחים שהצד השני לא יאכל יותר מוסר או ילכוד עוד פלח לימון במזלגו. ביסים מדודים, כמו במלחמה. הסביצ'ה הפרואני היא מנה שבגינה שווה להדקר במזלג היריב.

המנות הנאות היו נאות עד מאד, המשכנו למנות שפגשו אש וידעו שמן רותח.

אני נזכרת בסלומון הגדול, מלך כנופיית יפו מ"תמונות יפואיות", שהיה יושב אצל היווני עם הג'מעה שותה אמסטל ואוכל ברבוניות. חופן דגיגי ברבוניה (27 ש"ח) חמודים, טריים, מתפצחים, שצריכים רק לימון וטיפונת סבלנות. "החיפזון מהשטן" סלומון הגדול היה אומר ואנחנו עוברים למוד יפואי, כאילו כל העולם יחכה לנו עד שנאכל את הברבוניות וננוח מהמנוחה.

מהספיישלים דגנו עוד מנה שקרצה לנו מהלוח. קלמארי עם במיה (54 ש"ח), הזמנו את המנה כשעדיין היינו ממש רעבים. אני הגעתי למקום בו אף דגיג לא יכול לחדור את מלתעותיי ונתתי למוריד הגשם להתבטא. קלמארי על הפלאנצ'ה עם במיה קטנה, יוגורט, עריסה, גרגירי חומוס קטנטנים חריפים, מערום פלפלים קלויים בשני צבעים וריג'לה.

ניקרתי מעט מהחומוסים ורשמתי לעצמי שזו לא חביבתי, אולי בגלל שאני לא מאד אוהבת חריף מזרחי ופלפלים. מוריד הגשם ניקה את הצלחת והיה מבסוט. "טעים לי כל כך" הוא אמר למסך האייפד וכיבד אותו בטיפטוף רוטב, שיהיה לו בתיאבון ולבריאות.

יצאנו שמחים, מבושמים מדגים טובים, לימונדה קרה ואוזו. מבטיחים לעצמנו שנבוא שוב, כי בדיוק הוציאו מהמטבח קבב דגים וריזוטו שנראו לנו מעולים במיוחד.

אלתרמן כתב לאשתו הזנוחה:

"עוד אבוא אל סיפך בשפתיים כבות.
עוד אצניח אלייך ידיים.
עוד אומר לך את כל המילים הטובות,
שישנן, שישנן עדיין…"

ואני אבוא אל סיפו בשפתיים רוטטות ובידיים הנכונות לקרב מזלגות. אם סיפו תמשיך ככה, היא יכולה לגמרי להיות החתיכה השכונתית הבאה, זו שחוזרים אליה תמיד, גם אם יוצאים לדייטים עם אחרות ולא בוחלים בחפוזים.

סיפו - רבי נחמן 3 שוק הפישפשים, יפו.

ונסיימה בזמר (אהבה לים):

http://www.youtube.com/watch?v=VsZRPO5bUW4

קטגוריות:: Featuredאוכלים בחוץכללימסעדותנעמה פלדפוסטים אהובים

תגיות:

אודות הכותב:

RSSתגובות (10)

כתיבת תגובה | כתובת טרקבק

  1. מאת רוני:

    גם אני הייתי ונהנתי מאוד מאוד – הבעיה היחידה הייתה היין – רציתי יין לבן והמבחר היה נורא – פעם הבאה אוזו
    האוכל היה מ צ ו י י ן!!!

  2. מאת טלי ל:

    עיניים? תיראי את השפתיים….. שפתיים ישקו..
    חחח אם הייתי גבר זה היה נחשב להטרדה. מזל שאני זקנה…..
    אלך השבוע עם חבר שאוהב שרצים… תודה על ההמלצה.

  3. מאת מיקי:

    יש שם מבצע יין שקונים בחמישים שקל כוס יין וממלאים לך אותה כל הארוחה. היין פשוט אבל נחמד לא להוציא הון על יין. האוכל מעולה!!!

  4. מאת עמרי:

    בדיוק עברנו שם בשישי והיה ריק עד להכאיב…
    חיפשנו מקום לאכול והחלטנו שאסור להכנס למקום שמגיש אוכל ימי שאינו מלא, מי יודע כמה זמן הסחורה עומדת…
    כנראה שפספסנו..):

  5. מאת אורלי:

    איך אפשר לאכול את הדברים האלה אני נגנבת מזה…

  6. מאת יובל:

    נראה מעולה.
    רק להרגיע קצת עם הריג'לה שמשום מה מצטרפת לכל מנה כמעט.

  7. מאת איצו:

    היתי לא אהבתי הפיש אנד ציפס כאילו נלקח משקית של תפוציפס והמחיר בעננים .סורי אני יתאכזבתי

  8. מאת דוד:

    היינו לאחר הפתיחה ומאד התאכזבנו מנות קטנות יקרות מאד ואף אחת לא היתה וואו, הכל היה בסדר ולא יותר. מנת פילה הדג הגיעה בגודל מניאטורה ועלתה הון. יתכן שבינתיים שינו ושיפרו. אולי ניתן הזדמנות נוספת

  9. מאת דודי ק:

    היינו בצהריים שלוש אנשים הזמנו מהעיסקית 4 מנות עיקריות יצאנו רעבים.טאפסים לראשונות של מיסעדות פועלים גרועות.למעט הברבוניות שכיף לנשנש לא ממש נהננו מכלום.קיבלנו גם מטבוחה מקולקלת שהוחזרה (יכול לקרות רק חבל שהשף כחול העינים לא טעם לפני שהוגש .לפי התמונה כאן הוא היה במטבח)לזכותם יאמר שפיצו אותנו בקינוח ללא חיוב.עדיין מקום מאוד חובבני לצערי לא נחזור במחירים הגבוהים לעומת מה שמקבלים.בהצלחה אבל לא בבית סיפרנו.

  10. מאת שרון א:

    היינו בצהריים שלש בנות והיה פשוט וטעים. אחלה של מקום!

השארת תגובה